השקעה במניות כריית ליתיום: המרוץ אחרי סוללות לרכבים חשמליים

מי שקנה מניות ליתיום בשיא של 2022 למד בדרך הקשה שהביקוש לסוללות יכול לגדול, ובאותו זמן המניות יכולות לאבד חלק גדול מערכן. מחיר הליתיום זינק באותה שנה לרמות חריגות ואז קרס ב-2023, כשהיצע חדש נכנס לשוק מהר יותר ממה שמכירות הרכבים החשמליים גדלו. זה השיעור המרכזי: מניות כריית ליתיום הן קודם כל מניות סחורה מחזוריות, ורק אחר כך סיפור צמיחה.

התזה ארוכת הטווח עדיין קיימת. השאלה היא באיזה מחיר נכנסים ובאיזה שלב של המחזור.

למה ליתיום קשור כל כך לרכבים חשמליים?

כמעט כל סוללה נטענת מודרנית, מהטלפון ועד רכב חשמלי ומערכת אגירה לבית, מבוססת על כימיה של ליתיום-יון. רכב חשמלי אחד צורך כמות ליתיום גדולה פי כמה אלפים מטלפון. לכן כל נקודת אחוז בחדירת רכבים חשמליים לשוק מתורגמת לביקוש משמעותי לחומר הגלם.

גם המעבר לסוללות LFP, שמוותרות על ניקל וקובלט, לא מוותר על ליתיום. זה חשוב: חלק מהמתכות של עידן הסוללות הן בנות חלוף, ליתיום פחות.

ומנגד, יש איום שכדאי להכיר. סוללות נתרן-יון מתקדמות, ובשימושים כמו אגירה נייחת ורכבים זולים הן עשויות לגזול חלק מהביקוש. לא צריך להניח שהן יחליפו את הליתיום, אבל מי שמשקיע לעשר שנים צריך לעקוב אחריהן.

איך מחיר הליתיום משפיע על רווחי חברת כרייה?

כאן נמצא העיקר. לחברת כרייה יש עלות הפקה שכמעט לא משתנה בטווח הקצר: ציוד, עובדים, אנרגיה, תמלוגים למדינה. המחיר שהיא מקבלת נקבע בשוק. הפער ביניהם הוא הרווח, והוא זז בחדות הרבה יותר גדולה ממחיר הסחורה עצמו.

דוגמה היפותטית להמחשה בלבד: חברת כרייה בדיונית, נקרא לה ליתיום צפון, מייצרת 20,000 טון בשנה בעלות כוללת של 9,000 דולר לטון.

ירידה של 60% במחיר הסחורה מחקה יותר מ-90% מהרווח התפעולי. זה מנוף תפעולי, והוא עובד בשני הכיוונים. זו גם הסיבה שמניות כרייה נעות לעיתים קרובות יותר חזק ממחיר המתכת.

מה שנגזר מזה: הנתון החשוב ביותר בדוחות של חברת כרייה הוא לא הצמיחה בהכנסות אלא מיקום החברה על עקומת העלויות. חברה עם עלות נמוכה שורדת את השפל. חברה עם עלות גבוהה נאלצת לסגור מכרות, לגייס הון בדילול או להיכנס לבעיות חוב.

מי השחקנים ואיפה נמצא הליתיום?

הייצור מתחלק לשני סוגים עיקריים. באוסטרליה כורים סלע קשה (ספודומן). בדרום אמריקה, במשולש שבין צ׳ילה, ארגנטינה ובוליביה, מפיקים ליתיום מתמלחות באגמי מלח. לכל שיטה פרופיל עלות, זמן הקמה וסיכון רגולטורי אחר.

שלב הזיקוק לתרכובות שמתאימות לסוללות מרוכז במידה רבה בסין. המשמעות למשקיע: גם חברה שכורה באוסטרליה תלויה לעיתים קרובות בלקוחות סיניים ובמדיניות סחר. המתיחות הסחרית בין ארה״ב לסין, שהחריפה שוב בתקופת הנשיא דונלד טראמפ, יכולה להפוך מכרה מחוץ לסין לנכס אסטרטגי, אבל גם לסבך אותו במכסים.

בין החברות הנסחרות המוכרות בתחום נמצאות Albemarle האמריקאית, SQM הצ׳יליאנית וכמה כורות אוסטרליות. אין כאן המלצה על אף אחת מהן, רק הכרת המפה.

שלוש דרכים להיחשף, ומה הסיכון בכל אחת

מניה בודדת של כורה. החשיפה הכי טהורה למחיר הליתיום, והסיכון הכי גבוה. בנוסף לסיכון הסחורה יש סיכון מדינה, סיכון פרויקט ולעיתים מאזן חלש.

קרן סל על שרשרת הסוללות. קרנות כאלה מחזיקות כורים לצד יצרני סוללות וחומרים. הפיזור מקטין את סיכון החברה הבודדת, אבל לא את סיכון המחזור. כשהליתיום צונח, כל הסקטור צונח יחד.

חשיפה עקיפה דרך מדדים רחבים. מדדי חומרים או מדדי שווקים מתעוררים מחזיקים כורים כחלק קטן. הצמיחה מדוללת, וכך גם הכאב.

מי שקונה קרן סל אמריקאית דרך ברוקר צריך להגיש טופס W-8BEN, שמוריד את הניכוי במקור על דיבידנדים מ-30% ל-25%. בנוסף, אחזקה בקרנות הרשומות בארה״ב מעל 60 אלף דולר חשופה למס עיזבון אמריקאי, ולכן יש שמעדיפים קרנות אירופיות מסוג UCITS הרשומות באירלנד. את הפרטים לגבי מצב ספציפי כדאי לבדוק עם יועץ מס.

דוגמה מעשית: משקיע מחיפה עם 1,000 ₪ בחודש

הדוגמה היפותטית ולהמחשה בלבד.

אבי, 34 מחיפה, מפקיד 1,000 ₪ בחודש לתיק ארוך טווח שמבוסס על מדד עולמי רחב. הוא מאמין בתזת החשמול ורוצה חשיפה נוספת.

במקום להעביר את כל ההפקדה לליתיום, הוא קובע תקרה: עד 10% מהתיק בנושא אחד. כלומר כ-100 ₪ בחודש לקרן סל של שרשרת הסוללות, והשאר ממשיך למדד. אם הליתיום שוב קורס ב-60%, התיק כולו נפגע בכ-6% מתוך הרכיב הזה, לא בחצי. ואם התזה מצליחה, הוא עדיין נהנה.

החלק שאנשים מפספסים: הפקדה חודשית קבועה לתוך סקטור מחזורי קונה יותר יחידות בשפל. זה לא מבטל את הסיכון, אבל זה מונע את הטעות הקלאסית של קנייה חד פעמית בשיא ההתלהבות.

בנוסף יש חשיפה לדולר. תשואה בדולרים יכולה להיראות אחרת לגמרי בשקלים, ושווה לבדוק את השער בכלי שערי המטבע.

מתי מניות ליתיום עובדות ומתי לא?

לדעתי, השלב הנוח יותר להיכנס לסקטור הוא כשהמחיר נמוך, מכרות נסגרים וחברות מקצצות השקעות. זה נשמע הפוך מהאינטואיציה, אבל כך עובדים מחזורי סחורות: המחיר הנמוך של היום מייצר את המחסור של מחר.

השלב המסוכן הוא כשכולם מדברים על מחסור, המחיר בשיא, וכל חברה קטנה מכריזה על פרויקט חדש. שם בדרך כלל נזרעת הקריסה הבאה.

רווח ממכירת המניות ממוסה בישראל ב-25% על הרווח הריאלי. במחשבון מס על מניות אפשר לראות מה נשאר נטו.

שאלות נפוצות

האם מניות ליתיום הן השקעה בטוחה בגלל הרכבים החשמליים?

לא. הביקוש יכול לגדול לאורך שנים, ובכל זאת המניות יכולות לרדת בחדות כשיש עודף היצע. הן מתנהגות כמו מניות סחורה מחזוריות, עם תנודתיות גבוהה.

עדיף מניה בודדת או קרן סל?

למי שאינו מנתח דוחות של חברות כרייה, קרן סל מפחיתה את הסיכון של פרויקט או מדינה בודדים. היא לא מגינה מירידה במחיר הליתיום עצמו.

מה הנתון החשוב ביותר בניתוח חברת ליתיום?

עלות ההפקה לטון ביחס למתחרות. חברה בתחתית עקומת העלויות יכולה להמשיך להרוויח גם בשפל, כשמתחרות יקרות נסגרות.

האם כדאי לקנות אחרי ירידה חדה?

ירידה לבדה אינה סיבה. צריך לבדוק את המאזן, את עלות ההפקה ואת רמת החוב, כדי לוודא שהחברה תשרוד עד המחזור הבא. הרחבה על הצד של יצרניות הרכב יש במדריך למניות רכב חשמלי.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.