השקעה במניות הלוגיסטיקה והשילוח: המרוויחות הסמויות מהסחר הבינלאומי

ב-2021 עלות הובלת מכולה מסין לאירופה קפצה לרמות שאיש בענף לא ראה קודם, וחברות ספנות רשמו רווחים חריגים בתוך שנה או שנתיים. כמה שנים אחר כך, כשתעריפי ההובלה חזרו לרדת, חלק גדול מהרווח נעלם באותה מהירות. מניות לוגיסטיקה ושילוח אכן מרוויחות מהסחר הבינלאומי, אבל לא באותה צורה: יש בענף חברות מחזוריות מאוד שמרוויחות מהמחסור, ויש חברות שמרוויחות מנפח ומורכבות לאורך זמן.

ההבחנה בין שתי הקבוצות היא כמעט כל מה שצריך לדעת לפני שנוגעים בסקטור.

מי מרוויח מהסחר הבינלאומי ואיך?

שרשרת ההובלה הבינלאומית בנויה מכמה שכבות, ולכל אחת מודל רווח אחר.

חברות ספנות (מובילי מכולות ותפזורת). מחזיקות או חוכרות אוניות. ההכנסה תלויה בתעריף ההובלה, והעלויות, דלק, צוות, חכירה ונמלים, קבועות ברובן. כשהתעריף גבוה הרווח מתפוצץ, כשהוא נמוך הרווח נמחק.

משלחים בינלאומיים (פורוורדרים). לא מחזיקים אוניות או מטוסים. הם קונים שטח הובלה, מתאמים מכס, אחסון והפצה, ומרוויחים מרווח על כל משלוח. בתקופות של כאוס בשרשרת האספקה הם מרוויחים יותר, כי השירות שלהם שווה יותר.

נמלים ומסופים. נכסי תשתית עם זיכיונות ארוכים. ההכנסה תלויה בכמות המטען שעוברת, פחות בתעריף ההובלה.

חברות הובלה יבשתית ואווירית. משאיות, רכבות ומטען אווירי. כל אחת עם רגישות שונה למחיר הדלק ולמצב הכלכלה.

למה מניות ספנות כל כך תנודתיות?

כי ההיצע של אוניות קשיח. בניית אונית מכולות גדולה לוקחת שנים. כשהביקוש מזנק, אי אפשר להוסיף קיבולת מהר, והתעריף עולה בחדות. חברות הספנות מזמינות אוניות חדשות, ואלה מגיעות בדיוק כשהביקוש כבר נרגע. התוצאה היא עודף קיבולת ומלחמת מחירים.

זה מחזור קלאסי, והוא חוזר על עצמו כבר עשרות שנים.

אירועים גיאופוליטיים מחריפים אותו. התקיפות על ספינות בים סוף, מסוף 2023 ולאורך 2024, אילצו חלק גדול מהאוניות להקיף את אפריקה. הדרך הארוכה יותר מורידה בפועל את הקיבולת הזמינה, והתעריפים עלו שוב. מי שקונה מניית ספנות בעקבות כותרת כזו קונה בעצם הימור על משך המשבר.

דוגמה מספרית: מוביל כבד מול משלח קל

הנתונים היפותטיים ולהמחשה בלבד. שתי חברות בדיוניות, ים גדול (מובילה עם צי אוניות) ושילוח ישיר (משלח בלי נכסים).

ים גדול יכולה להרוויח בשנה אחת יותר מכל מה שהרוויחה בעשור, ואז להפסיד. שילוח ישיר זזה בטווח צר בהרבה. המשקיע בים גדול צריך לשאול דבר אחד: באיזה שלב של המחזור אני קונה? המשקיע בשילוח ישיר שואל שאלה אחרת: האם החברה ממשיכה לגדול בנתח השוק ובמרווח למשלוח?

מה שאנשים מפספסים: מכפיל רווח נמוך מאוד במניית ספנות הוא לעיתים קרובות סימן אזהרה ולא הזדמנות. הוא נמוך כי השוק מניח שהרווח של השנה לא יחזור.

איך נראה הענף מישראל?

לישראל יש קשר ישיר לענף. צים, חברת ספנות ישראלית, נסחרת בבורסת ניו יורק והיא דוגמה מוכרת לחברה שמניה שלה נעה עם תעריפי ההובלה. נמל חיפה הופרט ונמכר לקבוצה בינלאומית, ולצד הנמלים הוותיקים פועלים הנמלים החדשים שנבנו בחיפה ובאשדוד. בנוסף פועלות בארץ חברות שילוח ולוגיסטיקה, חלקן נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לגבי צים ושאר החברות, אין כאן המלצה, רק דוגמה למבנה. מי ששוקל להשקיע צריך לקרוא דוחות, לבדוק את מדיניות הדיבידנד ואת התחייבויות החכירה של האוניות.

כשמשקיעים במניות זרות, רווח הון ממוסה בישראל ב-25% על הרווח הריאלי, ודיבידנד ממוסה ב-25%. במניות אמריקאיות, טופס W-8BEN מוריד את הניכוי במקור בארה״ב ל-25% במקום 30%. את החשבון המלא כדאי לבדוק מול רואה חשבון.

מתי כדאי לשקול מניות לוגיסטיקה ושילוח?

לדעתי, לרוב המשקיעים הפרטיים עדיף החלק הקל בנכסים של הענף: משלחים, מפעילי מסופים ותשתיות. שם הרווח יציב יותר והקשר לצמיחת הסחר העולמי ישיר יותר. מניות ספנות מתאימות למי שמבין מחזורי סחורות ומוכן להחזיק כשהכותרות שליליות.

סימנים שמחזור הספנות קרוב לתחתית: הזמנות לאוניות חדשות מתייבשות, אוניות ישנות נשלחות לגריטה, והחברות מקצצות דיבידנד. סימנים לשיא: תעריפים בשיא, הזמנות שיא למספנות, ודיבידנדים חריגים שכולם מדברים עליהם.

גם שינויים במדיניות סחר משפיעים. מכסים שמטיל ממשל הנשיא טראמפ, והתגובות אליהם, מזיזים נתיבי סחר. חלק מהחברות נפגעות ממחזור נמוך יותר, אחרות מרוויחות מהסטת ייצור בין מדינות ומהצורך במומחיות מכס.

מה כדאי לבדוק בדוחות לפני שקונים? אצל חברת ספנות: כמה מהצי בבעלות וכמה בחכירה, מתי מסתיימים חוזי החכירה, מה רמת החוב נטו, והאם הדיבידנד נקבע כאחוז מהרווח או כסכום קבוע. אצל משלח: הרווח הגולמי למשלוח לאורך כמה שנים, פיזור הלקוחות, והאם הצמיחה אורגנית או מבוססת על רכישות. חברה שגדלה רק דרך רכישות חשופה לסיכון של תשלום ביתר, ולכן כדאי לבדוק גם את המוניטין במאזן.

דוגמה מעשית למשקיעה מהשרון

הנתונים היפותטיים ולהמחשה בלבד.

שירה, 41 מכפר סבא, מחזיקה תיק של 300,000 ₪ שרובו במדדים רחבים. היא רוצה חשיפה לסחר הבינלאומי. במקום לקנות מניית ספנות בודדת אחרי כותרת על משבר, היא מקצה 5% מהתיק, 15,000 ₪, לקרן סל על תשתיות ולוגיסטיקה, ומחליטה מראש שלא תגדיל את החלק הזה בזמן שיא בתעריפים.

אם הענף נופל ב-40%, התיק כולו יורד בכ-2%. זה מחיר נסבל על הימור נושאי.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין חברת ספנות לחברת שילוח?

חברת ספנות מפעילה אוניות ורווחיה תלויים בתעריפי ההובלה. חברת שילוח מתאמת את המשלוח כולו בלי להחזיק את כלי ההובלה, ולכן רווחיה יציבים יותר ותלויים בנפח ובמרווח.

למה מכפיל רווח נמוך במניית ספנות לא תמיד מעיד על מציאה?

כי הוא מחושב על רווח של שנה חריגה. אם התעריפים יורדים, הרווח עצמו יכול להיעלם, והמכפיל האמיתי מתברר כגבוה בהרבה.

איך משברים גיאופוליטיים משפיעים על המניות?

משבר שמאריך את נתיבי השיט מקטין קיבולת ומעלה תעריפים, לטובת חברות הספנות בטווח הקצר. כשהמשבר נגמר, הקיבולת חוזרת והתעריפים יורדים.

האם מניות לוגיסטיקה מתאימות למשקיע מתחיל?

כחלק קטן בתיק ובעיקר דרך קרנות מפוזרות, כן. מניה בודדת של חברת ספנות מתאימה יותר למי שמבין מחזורי סחורות. מי שרוצה ללמוד לנתח דוחות של חברות כאלה יכול להתחיל בקורס השקעות ערך. על הצד של המחסנים והמסחר המקוון הרחבנו במדריך למניות האי-קומרס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.