מכללת סקילס

פסיכולוגיית המכירה בהפסד: למה המוח שלנו מסרב לחתוך הפסדים

מניה שנקנתה ב-20,000 ₪ ושווה היום 12,000 ₪ צריכה לעלות ב-67% רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה. רוב המשקיעים יודעים את החשבון הזה, ובכל זאת מחזיקים. הסיבה היא לא בורות אלא שנאת הפסד: המוח שלנו חווה הפסד בעוצמה גדולה בערך פי שניים מרווח באותו גודל, כך לפי המחקרים של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי על תורת הערך. מכירה בהפסד הופכת נייר שאפשר עוד לקוות לגביו להפסד סופי, וזה בדיוק מה שהמוח מנסה למנוע.

החדשות הטובות: אפשר לבנות מערכת שעוקפת את ההטיה, בלי להפוך לרובוט.

מה זו שנאת הפסד ולמה היא משפיעה דווקא על מכירה?

כהנמן וטברסקי, שני חוקרים ישראלים, הראו שאנשים לא מעריכים תוצאות לפי הסכום הסופי, אלא לפי שינוי מנקודת ייחוס. אצל משקיע, נקודת הייחוס היא כמעט תמיד מחיר הקנייה. כל מה שמתחת לו מרגיש כמו הפסד, גם אם המחיר הזה לא רלוונטי יותר לשום דבר.

מכאן נולדת תופעה שנקראת אפקט הנטייה: משקיעים נוטים למכור מהר מדי מניות שעלו, כדי לנעול את הרווח ואת תחושת ההצלחה, ולהחזיק זמן רב מדי מניות שירדו, כדי לא להודות בטעות. התוצאה ההפוכה ממה שהיינו רוצים: קוטפים את הפרחים ומשקים את העשבים.

למה המוח מסרב לחתוך הפסד?

יש כאן כמה כוחות שפועלים יחד.

הפסד על הנייר מרגיש הפיך. כל עוד לא מכרתם, יש סיפור שבו המניה חוזרת. המכירה סוגרת את הסיפור.

חרטה ודימוי עצמי. מכירה בהפסד היא הודאה שההחלטה המקורית הייתה שגויה. להחזיק מאפשר לדחות את ההודאה.

עלות שקועה. הכסף שכבר הושקע נראה כמו סיבה להמשיך, למרות שהוא לא משנה דבר לגבי העתיד.

עיגון למחיר הקנייה. השאלה הופכת למתי המניה תחזור ל-20,000, במקום השאלה הנכונה: איפה הכסף הזה יעבוד הכי טוב מעכשיו.

דוגמה מספרית: המחיר האמיתי של לחכות

הדוגמה היפותטית ולהמחשה בלבד.

יעל, 45 מפתח תקווה, קנתה מניה של חברה בדיונית ב-20,000 ₪. המניה ירדה ל-12,000 ₪, והיא מחכה שתחזור.

אחוז ירידהעלייה נדרשת כדי לחזור לנקודת הקנייה
10%כ-11%
25%כ-33%
40%כ-67%
50%100%

ככל שהירידה עמוקה יותר, הדרך חזרה ארוכה יותר, והיא לא לינארית. במקביל יש ליעל רווח של 8,000 ₪ במניה אחרת שהיא שוקלת למכור.

אם היא מוכרת רק את המנצחת, היא משלמת מס רווח הון של 25%, כלומר כ-2,000 ₪. אם היא מוכרת גם את המפסידה באותה שנת מס, ההפסד של 8,000 ₪ מתקזז מול הרווח, והמס על הרווח יורד בפועל לאפס. ההפסד שהיא מסרבת לממש שווה לה 2,000 ₪ בחיסכון במס כבר השנה. זה לא מבטל את ההפסד, אבל זה הופך אותו לכלי. פרטים מלאים יש במדריך לקיזוז הפסדים.

מבחן אחד שעוקף את ההטיה

השאלה שאני הכי ממליץ עליה: אם היו לי היום 12,000 ₪ במזומן, הייתי קונה בהם את המניה הזו, במחיר הזה?

אם התשובה כן, והסיבה היא ניתוח ולא תקווה, יש היגיון להחזיק. אם התשובה לא, אז ההחזקה היא בעצם קנייה חוזרת כל יום של משהו שלא הייתם קונים. מחיר הקנייה המקורי לא מופיע בשאלה, וזה בדיוק העניין.

המבחן עובד גם בכיוון השני. מניה שעלתה ב-50% לא הופכת ליקרה מדי רק בגלל שהרווח נראה יפה בדוח של הבנק. אם העסק ממשיך להשתפר, מכירה מוקדמת כדי להרגיש צודקים היא אותה הטיה בדיוק, רק בלבוש אחר. ודבר אחד מעשי: מי שמוכר מפסידה לא חייב להישאר במזומן. אפשר להעביר את הכסף לקרן סל על מדד רחב, ובכך להחליף סיכון של חברה אחת בפיזור, בלי לצאת מהשוק.

איך בונים כללים מראש כדי שהרגש לא יחליט?

ההחלטות הגרועות ביותר מתקבלות תוך כדי ירידה, כשהלחץ גבוה. לכן כדאי להחליט על הכללים לפני הקנייה, כשהראש קר.

  1. כתבו את התזה. שתיים או שלוש שורות: למה אתם קונים ומה יוכיח שטעיתם. כשהתזה נשברת, זו סיבה למכור, בלי קשר למחיר.
  2. קבעו גודל פוזיציה. מניה בודדת שמהווה 3% מהתיק לא תשתק אתכם כשהיא יורדת ב-40%. מניה שמהווה 30% כן.
  3. שקלו פקודת הגנה או כלל ירידה. יש משקיעים שקובעים מראש שמעל ירידה מסוימת הם מוכרים או לפחות מבצעים בדיקה מחודשת. זה לא מתאים לכל סגנון, ובמניות תנודתיות זה עלול להוציא אתכם בתחתית, אבל זה פותר את השיתוק.
  4. בדיקה תקופתית בתאריך קבוע. פעם ברבעון עוברים על כל התיק עם המבחן שלמעלה, גם על המנצחות.

מתי דווקא נכון להחזיק מניה בהפסד?

לא כל החזקה היא הטיה. מי שמשקיע במדד רחב, דרך קרן סל או קופת גמל להשקעה, ורואה ירידה של 20%, לא צריך לחתוך שום דבר. מדד רחב לא פושט רגל, וירידות הן חלק מהמחיר של תשואה ארוכת טווח.

ההבדל הוא בין ירידה במחיר לבין שבירה של הסיבה. בחברה בודדת, דוח שחושף שהעסק נחלש הוא סיבה לבדוק מחדש. ירידה של כל השוק בגלל כותרת מקרו היא בדרך כלל לא.

לדעתי, רוב המשקיעים הפרטיים לא מפסידים בגלל ניתוח גרוע אלא בגלל פוזיציות גדולות מדי במניות בודדות. שנאת הפסד הופכת לבעיה בדיוק שם. מי שמתחיל כדאי שילמד קודם את הבסיס בקורס שוק ההון למתחילים.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין שנאת הפסד לאפקט הנטייה?

שנאת הפסד היא התכונה הפסיכולוגית: הפסד כואב יותר מרווח באותו גודל. אפקט הנטייה הוא ההתנהגות שנובעת ממנה בשוק ההון: מכירה מהירה של מנצחות והחזקה ארוכה של מפסידות.

האם כדאי למכור כל מניה שירדה?

לא. ירידה לבדה אינה סיבה. השאלה היא אם הייתם קונים את המניה היום במחיר הנוכחי. אם לא, ההחזקה נובעת כנראה מההטיה ולא מניתוח.

איך קיזוז הפסדים עוזר?

הפסד ממומש מתקזז מול רווחי הון באותה שנת מס, וכך מקטין את המס של 25% על הרווח. הפסד שלא קוזז באותה שנה ניתן להעברה לשנים הבאות לקיזוז מול רווחי הון עתידיים. מצב ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון.

איך מתמודדים עם ההפסד הראשון?

מתייחסים אליו כנתון ולא כעלבון, בודקים מה היה בתזה ומה השתבש, ומקטינים את גודל הפוזיציות הבאות עד שיש שיטה. הרחבה יש במדריך להתמודדות עם הפסד ראשון.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.