השקעה במניות הקנאביס הרפואי: האם השוק התייצב אחרי הבועה הגדולה

באוקטובר 2018 הפכה קנדה למדינה הראשונה מקבוצת G7 שהתירה קנאביס לשימוש פנאי, ומניות הקנאביס נסחרו בשנה ההיא למחירים שגילמו צמיחה של עשור קדימה. בשנים שאחרי, רבות מהן איבדו את רוב ערכן. אז האם השוק התייצב? התשובה הכנה: הבועה התפוצצה, אבל השוק עדיין לא הפך לענף בוגר ויציב. יש חברות ששרדו ולמדו להרוויח, ויש רבות אחרות שעדיין שורפות מזומנים ומממנות את עצמן בהנפקות חוזרות.

מי ששוקל להיכנס לתחום צריך לגשת אליו כמו לסקטור ספקולטיבי ולא כמו לסיפור צמיחה בטוח.

מה בדיוק קרה בבועת הקנאביס

הבועה נבנתה על הנחה פשוטה: לגליזציה תיצור שוק חדש ענק, ומי שיגיע ראשון יזכה בו. ההנחה הזו התעלמה משלושה דברים.

ראשית, ההיצע. חברות בנו חוות גידול עצומות, והמחיר לגרם צנח כשהשוק הוצף. שנית, השוק השחור לא נעלם, והוא ממשיך להתחרות במחיר. שלישית, רגולציה ומיסוי כבדים הפכו את הדרך לרווחיות לארוכה בהרבה מהמצגות.

בישראל התמונה הייתה דומה בקנה מידה קטן. בשנים 2018-2019 שורה של חברות קטנות בבורסה בתל אביב שינו את פעילותן לקנאביס או הודיעו על כניסה לתחום, והמניות שלהן זינקו על ההודעה בלבד. חלק גדול מהן איבד מאז את רוב ערכו.

האם השוק באמת התייצב

יש סימנים לבגרות: חברות שנשארו התמקדו ביעילות, סגרו מתקנים מיותרים ועברו למוצרים עם שולי רווח גבוהים יותר. בשוק הרפואי יש ביקוש יציב יותר מאשר בשוק הפנאי, כי מטופלים עם רישיון צורכים באופן קבוע.

אבל שלושה דברים עדיין מונעים התייצבות אמיתית. בארה״ב, הקנאביס עדיין אינו חוקי ברמה הפדרלית, ותהליך שינוי הסיווג שלו נמשך כבר כמה שנים בלי ודאות לגבי התוצאה. בגלל זה חברות אמריקאיות מתקשות לגשת לשירותי בנקאות רגילים ולבורסות הגדולות. בקנדה, עודף ההיצע ממשיך ללחוץ על המחירים. ובישראל, השוק המקומי קטן, והיצוא תלוי ברגולציה של מדינות היעד.

המסקנה של אנליסט: השוק יצא משלב הבועה ונכנס לשלב המיון. זה שלב שבו מעט חברות מצליחות והרבה נעלמות.

איך מנתחים מניית קנאביס בלי להתאהב בסיפור

הטעות הנפוצה היא להסתכל על צמיחת ההכנסות. בענף הזה, הכנסות יכולות לגדול בעשרות אחוזים בזמן שהחברה מפסידה יותר ויותר כסף. במקום זה, כדאי לבדוק ארבעה דברים:

1. תזרים מזומנים מפעילות. האם החברה מייצרת מזומן או צורכת אותו? חברה שצורכת מזומן תצטרך לגייס שוב.
2. דילול. כמה מניות היו לפני שלוש שנים וכמה יש היום? גידול חד במספר המניות אומר שבעלי המניות הקיימים משלמים על הגיוסים.
3. שולי רווח גולמי. מחיר נמוך לגרם שוחק את השוליים. חברה עם מוצרים מבודלים, כמו תמציות או מוצרים רפואיים ספציפיים, מחזיקה שוליים טובים יותר.
4. תלות ברגולציה של מדינה אחת. שינוי מדיניות אחד יכול למחוק שוק שלם עבור חברה קטנה.

מי שרוצה ללמוד לקרוא דוחות כספיים לעומק, כולל תזרים ודילול, ימצא את הבסיס בקורס השקעות ערך.

דוגמה מספרית: איך דילול אוכל את הרווח

המספרים להמחשה בלבד, בחברה היפותטית. נניח שחברת קנאביס בדיונית, נקרא לה גרין-מד, נסחרת בשווי של 200 מיליון ₪ עם 100 מיליון מניות. המחיר למניה: 2 ₪.

החברה מגייסת 60 מיליון ₪ במחיר של 1.5 ₪ למניה, כלומר מנפיקה 40 מיליון מניות חדשות. גם אם שווי החברה כולו עולה ל-260 מיליון ₪ בזכות הכסף שנכנס, המחיר למניה הוא 260 חלקי 140 מיליון, כ-1.86 ₪.

כלומר, שווי החברה עלה ב-30%, אבל מי שהחזיק מניה לפני הגיוס רואה ירידה של כ-7%. אם זה קורה שלוש או ארבע פעמים, בעלי המניות יכולים להפסיד גם כשהחברה עצמה גדלה.

זו הסיבה שבענף הזה מספר המניות חשוב לא פחות מההכנסות.

השקעה ישירה או דרך קרן סל

יש קרנות סל שמתמחות בקנאביס, והן מפזרות בין עשרות חברות. זה מקטין את הסיכון של חברה בודדת שקורסת, אבל לא את הסיכון של הענף כולו. כשכל הסקטור יורד, הקרן יורדת איתו.

בנוסף, קרנות נושא כאלה מחזיקות לרוב חברות קטנות, ודמי הניהול שלהן גבוהים ממדד רחב. מי שבוחר בדרך הזו כדאי שישווה עלויות ויבדוק את המדד שהקרן עוקבת אחריו.

לדעתי, לרוב המשקיעים הפרטיים מתאים להחזיק את התחום, אם בכלל, כחלק קטן מהתיק. כזה שאם יתאדה לגמרי, התוכניות הפיננסיות לא ישתנו.

מה משקיע ישראלי צריך לבדוק לפני שהוא קונה

חברות קנאביס אמריקאיות רבות לא נסחרות בבורסות הגדולות בניו יורק בגלל המעמד הפדרלי של הקנאביס. חלקן רשומות בקנדה, וחלקן נסחרות בשוק מחוץ לבורסה (OTC). לא כל בית השקעות או בנק בישראל מאפשר מסחר בשווקים כאלה, והמרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה בהם יכול להיות רחב.

כדאי גם לוודא שחתמתם על טופס W-8BEN מול הברוקר. בלי הטופס, ניכוי המס האמריקאי על דיבידנדים הוא 30% במקום 25%. בענף הזה דיבידנדים נדירים, אבל הטופס רלוונטי לכל התיק הזר.

ולגבי החברות הישראליות: לפני קנייה שווה לקרוא את הדיווחים במערכת מאי״ה של הבורסה ולבדוק מה החברה עשתה לפני שנכנסה לקנאביס. חברה שהחליפה תחום שלוש פעמים בחמש שנים מספרת לכם משהו.

מיסוי ומה שקורה עם הפסדים

רווח ממכירת מניות קנאביס חייב במס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, כמו כל מניה אחרת. בצד השני, הפסד שנוצר במכירה יכול לקזז רווחים אחרים באותה שנה, ובתנאים מסוימים גם בשנים הבאות.

זה רלוונטי במיוחד לענף עם כל כך הרבה מפסידים. מי שמחזיק מניית קנאביס בהפסד וגם מימש רווח ממניה אחרת, יכול לבדוק אם מכירה תקטין את חבות המס. את החישוב אפשר להתחיל במחשבון מס רווחי הון, ומצבים מורכבים כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס.

שאלות נפוצות

האם מניות הקנאביס עדיין בבועה?

המחירים ירדו מאוד מהשיא של 2018-2019, כך שההייפ של אז כבר לא מגולם. עם זאת, מחיר נמוך אינו הופך מניה לזולה. חברה שממשיכה להפסיד ולגייס יכולה להמשיך לרדת גם מרמות נמוכות.

מה ההבדל בין קנאביס רפואי לקנאביס פנאי מבחינת השקעה?

בשוק הרפואי הביקוש יציב יותר והמוצרים יכולים לשאת מחירים גבוהים יותר, אבל הרגולציה מחמירה יותר והשוק קטן יותר. בשוק הפנאי הנפחים גדולים, אבל התחרות במחיר עזה, כולל מול השוק השחור.

איך יודעים אם חברת קנאביס בדרך לרווחיות?

בודקים את תזרים המזומנים מפעילות לאורך כמה רבעונים, את מגמת השוליים הגולמיים ואת קצב הגידול במספר המניות. שיפור עקבי בשלושתם הוא סימן טוב יותר מכל הודעה על שוק חדש או הסכם הפצה.

האם השינוי ברגולציה האמריקאית יקפיץ את המניות?

שינוי כזה יכול לשפר את הגישה לבנקים ולהקל על מיסוי החברות, אבל השוק כבר הגיב בעבר בחדות לשמועות ואז התאכזב. גם אם השינוי יקרה, לא כל חברה תרוויח ממנו באותה מידה.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.