ניתוח מניות ענפי המכשור הרפואי והשפעת הזדקנות האוכלוסייה על רווחיותם
אדם בן 75 צורך בממוצע הרבה יותר שירותי בריאות מאדם בן 40: יותר בדיקות, יותר ניתוחים, יותר מכשירים שנשארים בגוף או בבית. כשחלקם של המבוגרים באוכלוסייה עולה כמעט בכל מדינה מפותחת, הביקוש לשתלים, לקוצבי לב ולמכשירי ניטור עולה איתו. אבל הזדקנות האוכלוסייה מבטיחה ביקוש לענף, לא רווחיות לכל מניה בו. הרווח נקבע לפי מי משלם, כמה חזק הפטנט, וכמה מההכנסות חוזרות כל שנה.
המשמעות למשקיע: הסיפור הדמוגרפי נכון, אבל השוק מכיר אותו היטב וכבר מתמחר אותו. את היתרון מוצאים בפרטים.
למה הזדקנות האוכלוסייה מגדילה את הביקוש
הקשר ישיר. מחלות לב, שחיקת מפרקים, סוכרת וירידה בראייה נפוצות יותר ככל שעולה הגיל. כל אחת מהן יוצרת ביקוש למוצר ספציפי: סטנטים, שתלי ברך וירך, משאבות אינסולין, עדשות תוך עיניות.
יש גם אפקט שני, פחות מדובר. ככל שהטכנולוגיה מאפשרת לטפל בבית במקום בבית חולים, מערכות בריאות מעדיפות מכשירים שמקצרים אשפוז. זה יוצר שוק לניטור מרחוק ולמכשירים לבישים, גם בישראל, שבה קופות החולים מחפשות דרכים להוריד עלויות אשפוז.
הביקוש הזה קשיח יחסית. מטופל שצריך קוצב לב לא דוחה את הניתוח בגלל מיתון. זו הסיבה שחברות מכשור נחשבות לרוב דפנסיביות יותר ממניות צמיחה טכנולוגיות.
אבל יש לזה מחיר. בזמן של אופוריה בשוק, כשמניות טכנולוגיה מזנקות, מניות מכשור נוטות לפגר. מי שמחפש מהן תשואה מהירה עלול להתאכזב, ומי שמחפש מהן יציבות צריך לבדוק היטב איזו חברה בדיוק הוא קונה, כי ההגדרה הרחבה של הענף כוללת גם חברות שהן בפועל הימור על אישור אחד.
מה באמת קובע את הרווחיות של חברת מכשור
כאן רוב המשקיעים מפספסים. שתי חברות באותו ענף יכולות להציג רווחיות שונה לגמרי. שלושה גורמים עושים את ההבדל.
מודל הכנסות חוזרות. חברה שמוכרת מערכת ניתוח פעם אחת ואז מוכרת לבית החולים ערכות חד פעמיות לכל ניתוח, בונה הכנסה צפויה. כל מערכת חדשה שמותקנת מגדילה את בסיס ההכנסות לשנים קדימה.
מחסום רגולטורי. בארה״ב, מוצר חדש צריך לעבור את ה-FDA, במסלול 510(k) למוצרים הדומים למוצר קיים או במסלול PMA המחמיר למכשירים בסיכון גבוה. באירופה יש את רגולציית MDR. התהליכים האלה יקרים ואיטיים, ומי שכבר עבר אותם מוגן מפני מתחרים חדשים.
מי משלם. מוצר שמכוסה על ידי ביטוח בריאות או מערכת בריאות ציבורית נמכר בקלות. מוצר שהמטופל צריך לממן מכיסו תלוי במצב הכלכלי. ושינוי בתעריף ההחזר של מבטח גדול יכול לחתוך את השוליים בן לילה.
איך נראים המספרים: דוגמה בין שתי חברות
המספרים להמחשה בלבד, בשתי חברות בדיוניות.
| נתון | חברה א׳: מערכות ניתוח | חברה ב׳: מכשיר חד פעמי |
|---|---|---|
| הכנסות שנתיות | 500 מיליון דולר | 500 מיליון דולר |
| חלק ההכנסות החוזרות | 70% | 20% |
| שולי רווח גולמי | 65% | 45% |
| הוצאות מחקר ופיתוח מההכנסות | 12% | 6% |
| תלות במוצר אחד | נמוכה | גבוהה |
שתיהן מוכרות לאותה אוכלוסייה מזדקנת. אבל חברה א׳ יודעת כבר בינואר איזה חלק מההכנסות של השנה יגיע, וחברה ב׳ מתחילה כל שנה מחדש. לכן השוק נוטה לתמחר חברות כמו א׳ במכפילים גבוהים יותר, ובצדק.
מה שחשוב לבדוק הוא אם המכפיל הגבוה כבר מגלם יותר מדי. גם עסק מצוין יכול להיות השקעה בינונית אם קונים אותו ביוקר.
הסיכונים שהסיפור הדמוגרפי לא מספר
כישלון בניסוי קליני או ריקול. מכשיר שמוחזר מהשוק בגלל תקלה יכול לפגוע בהכנסות, להביא לתביעות ולשחוק מוניטין לשנים.
לחץ מחירים ממערכות בריאות. ממשלות ומבטחים שמתמודדים עם אוכלוסייה מזדקנת מנסים בדיוק לצמצם את העלויות האלה. הביקוש עולה, אבל המחיר ליחידה לא בהכרח.
תחליפים מתחום התרופות. טיפול תרופתי חדש שמשפר מחלה יכול לצמצם את הצורך בניתוח או במכשיר. כך ענף שנראה מוגן יכול לגלות שהמתחרה שלו בכלל לא יצרן מכשירים.
חברות קטנות ללא הכנסות. בענף הזה, כולל בישראל, יש הרבה חברות צעירות שמחכות לאישור רגולטורי. עד שהאישור מגיע הן צורכות מזומן ומגייסות, והתוצאה לבעלי המניות תלויה כמעט כולה בהחלטה אחת.
איך משקיע ישראלי יכול להיחשף לענף
יש שלוש דרכים עיקריות. הראשונה, מניות בודדות בבורסות בארה״ב. זה דורש ניתוח של כל חברה לגופה, כולל קריאה של דוחות ומעקב אחרי ניסויים ואישורים.
השנייה, קרן סל על סקטור הבריאות או תת הסקטור של המכשור. זה מפזר את סיכון החברה הבודדת, אבל כדאי לבדוק מה בדיוק הקרן מחזיקה, כי לפעמים משקל של כמה חברות גדולות הוא חלק ניכר ממנה.
השלישית, מדד רחב כמו S&P 500, שכבר כולל את חברות המכשור הגדולות במשקל שלהן בשוק. למשקיע שאין לו זמן לנתח, זה לעתים קרובות מספיק.
בכל המקרים, רווח ממכירה חייב במס של 25% על הרווח הריאלי, ועל דיבידנדים מחברות אמריקאיות כדאי לחתום על טופס W-8BEN כדי שהניכוי במקור יעמוד על 25% ולא 30%. מי שרוצה ללמוד לנתח מאזן, תזרים ומכפילים של חברה כזו יכול להתחיל בקורס השקעות ערך.
שאלות נפוצות
האם מניות מכשור רפואי הן השקעה דפנסיבית?
במידה מסוימת. הביקוש למוצרים רפואיים חיוניים יציב גם במיתון, ולכן החברות הגדולות בענף נוטות להיות תנודתיות פחות משוק הטכנולוגיה. עם זאת, חברות קטנות שממתינות לאישור רגולטורי יכולות להיות תנודתיות מאוד, ובמקרה כזה ההגדרה דפנסיבי לא חלה עליהן.
מה ההבדל בין מסלול 510(k) למסלול PMA?
מסלול 510(k) מיועד למכשירים שדומים מהותית למכשיר שכבר מאושר בשוק, והוא בדרך כלל מהיר וזול יותר. מסלול PMA מיועד למכשירים בסיכון גבוה ודורש לרוב ניסויים קליניים מקיפים. חברה שעוברת PMA נהנית ממחסום כניסה גבוה יותר מול מתחרים.
האם הזדקנות האוכלוסייה כבר מגולמת במחירי המניות?
במידה רבה כן. המגמה ידועה לכל משקיע מוסדי, ולכן היא לא מקור ליתרון בפני עצמה. היתרון נמצא בזיהוי חברה ספציפית שהשוק מעריך בחסר, למשל כזו שבונה בסיס הכנסות חוזרות שעדיין לא בא לידי ביטוי ברווח.
איך בודקים אם חברת מכשור בנויה נכון?
כדאי להסתכל על שיעור ההכנסות החוזרות, על השוליים הגולמיים לאורך כמה שנים, על היקף המחקר והפיתוח ועל מספר המוצרים שמניבים את רוב ההכנסות. חברה שנשענת על מוצר אחד שהפטנט שלו עומד לפוג חשופה יותר מחברה עם סל מוצרים רחב.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.