השפעת מחירי הנפט על תיק ההשקעות שלכם: קשרים גלובליים ישירים

במרץ 2022, שבועיים אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, מחיר חבית נפט מסוג ברנט עבר את 120 דולר. באותה שנה מדד S&P 500 ירד בכמעט 20%, בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% לרמה של 4.75% עד מאי 2023, ומי שהחזיק אג״ח שקליות ארוכות ראה אותן נופלות. מחיר הנפט לא היה הגורם היחיד לכל זה, אבל הוא היה אחד המנועים. כך בדיוק הנפט משפיע על תיק השקעות: לא רק דרך מניות אנרגיה, אלא בעיקר דרך אינפלציה, ריבית ושער חליפין.

מי שמחזיק קרן מחקה על מדד עולמי וקצת אג״ח בקופת גמל להשקעה חשוף לנפט, גם אם לא קנה אף מניה של חברת נפט.

איך מחיר הנפט מגיע לתיק שלכם?

יש שלושה ערוצים עיקריים, והם פועלים בעוצמות שונות.

הערוץ הראשון והחזק ביותר הוא אינפלציה וריבית. נפט יקר מייקר תחבורה, ייצור, פלסטיק, דשנים והובלה ימית. המחירים לצרכן עולים, הבנקים המרכזיים מעלים ריבית, ומה שנפגע הכי הרבה הם נכסים שהשווי שלהם נשען על רווחים רחוקים: מניות צמיחה ואג״ח ארוכות בריבית קבועה.

הערוץ השני הוא סקטוריאלי. חברות הפקת נפט וגז מרוויחות ממחיר גבוה. חברות תעופה, ספנות, כימיה ותעשייה כבדה משלמות יותר על אנרגיה, ואצל רובן היכולת לגלגל את העלות ללקוח מוגבלת וחלקית.

הערוץ השלישי הוא מטבע. נפט מתומחר בדולרים. כשהנפט עולה והשקל נחלש באותו זמן, הצרכן הישראלי משלם פעמיים. כשהשקל חזק, חלק מהעלייה מתקזז. אפשר לעקוב אחר השער בכלי שער החליפין באתר.

מה קרה ב-2022 כשהברנט עבר את 120 דולר?

2022 היא מקרה בוחן כמעט מושלם. סקטור האנרגיה במדד S&P 500 עלה ביותר מ-50% בשנה שבה המדד כולו ירד בכמעט 20%. מי שהחזיק מדד רחב קיבל רק מעט מהעלייה הזו, כי משקל האנרגיה במדד האמריקאי קטן מאוד בהשוואה לטכנולוגיה.

במקביל, האינפלציה בארה״ב הגיעה לשיא של 9.1% ביוני 2022, והפדרל ריזרב העלה ריבית בקצב החד ביותר מזה עשרות שנים. זה הערוץ הראשון בפעולה: הנפט לא הפיל את מניות הטכנולוגיה ישירות. הוא תרם לאינפלציה, שהביאה לריבית, שהורידה את המכפילים.

המחיר לא נשאר שם. עד סוף 2022 הברנט חזר אל מתחת ל-90 דולר. מי שקנה מניות אנרגיה בשיא, מתוך תחושה שהנפט רק יעלה, גילה שסחורות יודעות גם לרדת מהר.

אפריל 2020: כשחוזה נפט נסחר במחיר שלילי

ב-20 באפריל 2020, בשיא הסגרים של הקורונה, החוזה העתידי על נפט WTI לחודש מאי נסגר במחיר של כמינוס 37 דולר לחבית. מחזיקי החוזים היו מוכנים לשלם כדי להיפטר מהם, כי לא היה איפה לאחסן את הנפט שהיו אמורים לקבל.

השיעור למשקיע הפרטי לא קשור למחיר שלילי אלא למבנה המוצר. הרבה קרנות ותעודות סל על נפט לא מחזיקות נפט. הן מחזיקות חוזים עתידיים ומגלגלות אותם מדי חודש. כשהחוזים הבאים יקרים מהנוכחיים, כל גלגול עולה כסף, והמוצר יכול להפסיד לאורך זמן גם כשמחיר הנפט עצמו לא משתנה הרבה. מי שקנה מוצר כזה באביב 2020 כדי ליהנות מההתאוששות קיבל פחות, לפעמים הרבה פחות, ממה שהגרף של הנפט הבטיח.

דוגמה מספרית: תיק של 300,000 ₪ מול זעזוע נפט

נועם, 38 מפתח תקווה (דוגמה להמחשה), מחזיק 300,000 ₪: 180,000 ₪ בקרן מחקה על מדד מניות עולמי, 90,000 ₪ באג״ח ממשלתיות ו-30,000 ₪ בקרן כספית. הוא שוקל להוסיף 15,000 ₪ לקרן על סקטור האנרגיה כהגנה מפני זעזוע נפט.

נניח תרחיש בסגנון 2022: מניות האנרגיה עולות ב-50% ושאר המניות יורדות ב-18%. רכיב האנרגיה מרוויח 7,500 ₪. רכיב המניות האחר מפסיד 32,400 ₪. ההגנה כיסתה פחות מרבע מהנזק.

המספרים להמחשה, אבל המסקנה יציבה: כדי שאנרגיה באמת תגדר תיק מניות צריך משקל גדול, ומשקל גדול בסקטור אחד הוא סיכון בפני עצמו. בין יוני 2014 לינואר 2016 הברנט ירד מכ-115 דולר אל מתחת ל-30 דולר, ומי שהחזיק תיק מוטה אנרגיה ספג שנתיים קשות.

ישראל ומחיר הנפט: מה שונה אצלנו?

ישראל מייבאת את רוב הנפט שהיא צורכת, אבל ייצור החשמל נשען בעיקר על גז טבעי ממאגרים מקומיים. זה מקטין את ההשפעה של הנפט על מחיר החשמל בהשוואה למדינות שעדיין שורפות מזוט ופחם.

מחיר הבנזין לצרכן בתחנות בשירות עצמי מפוקח ומתעדכן מדי חודש על ידי משרד האנרגיה, לפי מחירי הדלק בעולם ושער הדולר. חלק ניכר מהמחיר הוא מסים, ולכן עלייה של 20% בנפט הגולמי לא מתורגמת לעלייה של 20% במשאבה.

בצד ההשקעות, מי שמחזיק אג״ח ממשלתיות צמודות מדד מקבל פיצוי חלקי על אינפלציה שנוצרת מזעזוע נפט, בעוד שאג״ח שקליות בריבית קבועה נפגעות כשהריבית עולה. בבורסה בתל אביב נסחרות גם שותפויות גז, ובחלק מחוזי הייצוא שלהן המחיר צמוד בנוסחה למחיר הברנט. כלומר, גם משקיע שמחזיק רק את ת״א 125 חשוף במידה מסוימת לאנרגיה.

האם כדאי לגדר את התיק מפני מחירי נפט?

לדעתי, לרוב המשקיעים הפרטיים עם אופק של 10 שנים ומעלה, לא בצורה ייעודית. זעזועי נפט הם אירועים חדים וקצרים יחסית, וקשה מאוד לתזמן אותם. מי שמנסה להיכנס לאנרגיה אחרי שהכותרות כבר צועקות, בדרך כלל נכנס מאוחר.

מה שכן עובד הוא לבנות תיק שלא נשען על תרחיש אחד. שילוב של מניות מפוזרות גלובלית, חלק צמוד מדד באג״ח, ומח״מ שלא ארוך מדי, מחזיק טוב יותר מול אינפלציה מפתיעה ממה שמחזיק תיק שכולו טכנולוגיה ואג״ח שקליות ארוכות.

איפה ההיגיון הזה נשבר? אצל מי שההכנסה שלו קשורה ישירות לדלק, כמו בעל עסק הובלות או מי שעובד בחברת תעופה. אצלו עליית נפט פוגעת גם בפרנסה וגם בתיק באותו זמן, ושם יש יותר היגיון לחשוב על פיזור שמאזן את החשיפה הזו.

שאלות נפוצות

איך עליית מחירי הנפט משפיעה על מניות?

בעיקר דרך אינפלציה וריבית: נפט יקר מעלה מחירים, בנקים מרכזיים מעלים ריבית, ומניות צמיחה נפגעות יותר ממניות ערך. ברמת הסקטורים, חברות אנרגיה נוטות להרוויח וחברות תעופה, תובלה וכימיה נוטות להיפגע. הקשר לא יציב בכל תקופה.

למה נפט נסחר במחיר שלילי באפריל 2020?

החוזה העתידי על WTI לחודש מאי התקרב למועד הפקיעה בזמן שהביקוש קרס בסגרים ומקומות האחסון כמעט התמלאו. מחזיקי חוזים שלא יכלו לקבל נפט פיזית שילמו כדי לצאת מהם, והחוזה נסגר בכמינוס 37 דולר לחבית. זה היה אירוע של חוזה מסוים, לא מחיר הנפט הפיזי בכל העולם.

האם תעודת סל על נפט עוקבת אחרי מחיר הנפט?

לא בדיוק. רוב המוצרים האלה מחזיקים חוזים עתידיים ומגלגלים אותם, ועלויות הגלגול עלולות לשחוק את התשואה לאורך זמן. לפני קנייה כדאי לקרוא בתשקיף מה המוצר מחזיק ואיך הוא מגלגל חוזים.

איך מחירי הנפט משפיעים על האינפלציה בישראל?

דרך מחירי הדלק, התחבורה והמוצרים המיובאים, בעוצמה שתלויה גם בשער הדולר. מחיר הבנזין בישראל מפוקח ומתעדכן חודשית, וחלק ניכר ממנו מסים, כך שהתנודה במשאבה מתונה מהתנודה בנפט הגולמי. ייצור החשמל נשען בעיקר על גז מקומי, מה שמקטין חלק מההשפעה.

מי שרוצה להבין איך מאקרו, ריבית וסקטורים משתלבים בבניית תיק יכול למצוא את זה בקורס ההשקעות, ועוד מאמרים על השווקים במרכז הידע.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.