תקציב המדינה: מה ישתנה לכם בכיס ואיך בודקים לבד

ב-1 בינואר 2025 המע״מ בישראל עלה מ-17% ל-18%. משפחה שמוציאה 8,000 ₪ בחודש על מוצרים ושירותים שחייבים במע״מ משלמת בגלל השינוי הזה כ-68 ₪ יותר בחודש, כ-820 ₪ בשנה, בלי שקנתה דבר נוסף. זו הדרך הכי מוחשית להבין את תקציב המדינה: הוא לא טבלה בכנסת, אלא אוסף של החלטות שמגיעות לתלוש, לקופה בסופר ולחשבון הבנק. החדשות מתמקדות בגירעון ובמאבקים הפוליטיים. לכם כדאי להסתכל על ארבעה ערוצים שבהם הכסף עובר מכם או אליכם.

מה זה תקציב המדינה ואיך הוא מאושר?

תקציב המדינה הוא חוק שקובע כמה הממשלה רשאית להוציא בשנה ועל מה, ואיך היא מתכננת לממן את זה. שנת התקציב בישראל חופפת לשנה הקלנדרית. משרד האוצר מכין את ההצעה, הממשלה מאשרת, והכנסת מצביעה עליו בשלוש קריאות. לצידו עובר חוק ההסדרים, שבו מרוכזים רוב השינויים במיסים, בקצבאות וברגולציה.

אם התקציב לא מאושר עד סוף מרץ של שנת התקציב, הכנסת מתפזרת אוטומטית והולכים לבחירות. עד שמאושר תקציב חדש, המדינה פועלת בתקציב המשכי, שמבוסס על החלק החודשי של התקציב הקודם. בתקופה כזו קשה להתחיל תוכניות חדשות, אבל המשכורות והקצבאות ממשיכות להשתלם.

הערוץ הראשון: מיסים ישירים על השכר

מס הכנסה בישראל מחושב לפי מדרגות, ומופחת בעזרת נקודות זיכוי. בדרך כלל התקרות של המדרגות וערך נקודת הזיכוי מתעדכנים מדי שנה לפי האינפלציה. במסגרת צעדי התקציב לשנת 2025 הוחלט להקפיא את העדכון הזה לתקופה של כמה שנים.

למה זה חשוב? כשהשכר עולה עם האינפלציה והמדרגות לא, חלק גדול יותר מההכנסה עובר למדרגה גבוהה יותר. בכלכלה קוראים לזה זחילת מדרגות (Bracket Creep). אף אחד לא העלה את שיעור המס, אבל אתם משלמים יותר. את המדרגות והערכים העדכניים לשנת 2026 כדאי לבדוק באתר רשות המסים.

גם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות הם חלק מהתמונה, וגם הם מושפעים מהחלטות תקציב.

הערוץ השני: מיסים עקיפים ומחירים

מיסים עקיפים הם המיסים שמשלמים בלי לראות: מע״מ, בלו על דלק, מס קנייה, מכס ומיסים על סיגריות ואלכוהול. כשהממשלה צריכה הכנסות מהר, היא נוטה להשתמש בהם, כי הם גובים מהר ומפוזרים על כולם.

הבעיה היא שמיסים עקיפים פוגעים יותר במשפחות עם הכנסה נמוכה, שמוציאות על צריכה חלק גדול יותר מההכנסה שלהן. משפחה שחוסכת 20% מההכנסה מרגישה את עליית המע״מ פחות ממשפחה שמוציאה הכול.

הערוץ השלישי: קצבאות, הטבות ושירותים

התקציב קובע גם מה חוזר אליכם: קצבאות ילדים, קצבת זקנה, מענקים, סבסוד מעונות, הטבות לחיילי מילואים, תקציבי חינוך ובריאות. שינוי קטן בנוסחה של קצבה משפיע על מיליוני משקי בית.

כשקוראים כותרת על קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, השאלה הנכונה היא איזה שירות אתם צורכים ייפגע. תור ארוך יותר בבית חולים או פחות שעות לימוד לילדים הם עלות אמיתית, גם אם היא לא מופיעה בתלוש.

הערוץ הרביעי: גירעון, ריבית והמשכנתא שלכם

זה הערוץ הכי עקיף, ולדעתי גם הכי מוזנח. כשהממשלה מוציאה יותר ממה שהיא גובה, היא מממנת את הגירעון בהנפקת אג״ח. גירעון גדול ומתמשך יכול להעלות את התשואות על אג״ח ממשלתי, ולעיתים להוביל להורדת דירוג האשראי של המדינה, כמו שקרה ב-2024.

תשואות גבוהות יותר על אג״ח ממשלתי מחלחלות לריבית על משכנתאות, הלוואות ופיקדונות. גם גירעון שמגדיל ביקוש יכול להקשות על בנק ישראל להוריד את הריבית. את הריבית העדכנית במשק אפשר לבדוק בעמוד ריבית הפריים היום.

איך בודקים מה ישתנה לכם? דוגמה של משפחה מראשון לציון

דנה ואבי מראשון לציון, שני ילדים, מרוויחים יחד 24,000 ₪ ברוטו בחודש ויש להם משכנתא. כך הם יכולים לבחון תקציב חדש בחצי שעה:

1. מע״מ ומיסים עקיפים. הם מוציאים כ-9,000 ₪ בחודש על צריכה. כל נקודת אחוז במע״מ שווה להם כ-77 ₪ בחודש.
2. מדרגות מס. אם המדרגות קפואות והשכר עולה, הם בודקים בתלוש השנתי אם חלק מההכנסה עבר למדרגה גבוהה יותר.
3. קצבאות. בודקים באתר ביטוח לאומי אם קצבת הילדים או הטבות אחרות השתנו.
4. משכנתא. אם יש להם מסלול פריים או מסלול משתנה, כל שינוי בריבית משפיע ישירות על ההחזר החודשי.
5. חיסכון. בודקים אם השתנו הטבות מס על קרן השתלמות, קופות גמל או פנסיה. בדרך כלל אלה נשמרים, אבל כדאי לוודא.

החשבון הזה לא מדויק לשקל, והוא גם לא צריך להיות. המטרה היא לדעת אם השנה הבאה עולה לכם 50 ₪ בחודש או 500.

מה לא כדאי לעשות בגלל תקציב?

לא כדאי לשנות תיק השקעות לפי כותרות על התקציב. השוק מתמחר את רוב המידע הזה מהר, ולעיתים עוד לפני שהתקציב מאושר. מה שכן כדאי: לעדכן את התקציב המשפחתי, לבדוק מסלול משכנתא אם הריבית זזה, ולוודא שאתם מנצלים את ההטבות שנשארו.

ועוד דבר שכדאי לזכור: לא כל מה שמופיע בהצעת התקציב עובר. בין ההצעה הראשונה של משרד האוצר לבין ההצבעה הסופית בכנסת צעדים רבים משתנים, נדחים או מתבטלים במשא ומתן הפוליטי. לכן לפני שמשנים החלטה כספית בגלל כותרת, כדאי לחכות לנוסח שאושר בפועל ולבדוק ממתי הוא נכנס לתוקף.

שאלות נפוצות

מה קורה אם תקציב המדינה לא עובר?

אם התקציב לא מאושר עד סוף מרץ של שנת התקציב, הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות. בינתיים המדינה פועלת בתקציב המשכי המבוסס על התקציב הקודם, כך שמשכורות וקצבאות ממשיכות להשתלם, אבל תוכניות חדשות מתעכבות.

מה זה חוק ההסדרים?

חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב, שבו מרוכזים שינויים בחקיקה שנדרשים כדי לעמוד ביעדי התקציב: מיסים, קצבאות, רפורמות ורגולציה. הוא עובר יחד עם התקציב, ולכן הרבה מהשינויים שמשפיעים על הכיס נמצאים דווקא בו.

האם תקציב המדינה משפיע על קרן ההשתלמות והפנסיה?

הוא יכול להשפיע, כי הטבות המס על חיסכון נקבעות בחקיקה, ושינויים בהן יכולים לעבור במסגרת חוק ההסדרים. בשנים האחרונות ההטבות העיקריות נשמרו, אבל את התקרות לשנת 2026 כדאי לבדוק באתר רשות המסים, ובמקרה ספציפי להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס.

איפה אפשר לראות את התקציב המלא?

משרד האוצר מפרסם באתר שלו את הצעת התקציב, דברי ההסבר והנתונים המלאים. יש גם אתרים שמציגים את התקציב בצורה ויזואלית ומאפשרים לחפש לפי סעיף.

מי שרוצה לבנות תקציב משפחתי שעומד גם בשינויים כאלה יכול להיעזר בקורס ניהול פיננסי אישי של סקילס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.