פיזור גיאוגרפי נכון

מדד ניקיי היפני הגיע לשיא בסוף 1989, ועבר אותו שוב רק בפברואר 2024. משקיע יפני שהחזיק רק מניות מקומיות חיכה כ-34 שנה כדי לחזור לנקודת ההתחלה במונחי מחיר. זו הסיבה המרכזית לפיזור גאוגרפי: לא כדי להגדיל תשואה, אלא כדי שגורלו של החיסכון שלכם לא יהיה תלוי בכלכלה אחת.

לישראלי השאלה חדה במיוחד. הבורסה בתל אביב היא פחות מאחוז אחד משווי שוקי המניות בעולם, אבל אצל הרבה משקיעים מקומיים היא חצי מהתיק ויותר.

למה ישראלים מחזיקים יותר מדי מניות ישראליות?

לתופעה יש שם: הטיית בית. אנשים משקיעים במה שהם מכירים. בנק שאתם עובדים איתו, חברת תקשורת שאתם משלמים לה כל חודש, מדד ת״א 35 שמופיע בחדשות.

הבעיה היא שההכנסה שלכם כבר תלויה בכלכלה הישראלית. המשכורת בשקלים, הדירה בישראל, הפנסיה משולמת בשקלים. אם גם התיק מרוכז כאן, תרחיש רע אחד פוגע בכל השכבות בבת אחת. זה בדיוק מה שהפיזור אמור למנוע.

אין פה טענה שהשוק הישראלי גרוע. יש שנים שבהן הוא מכה את העולם. הטענה היא שאין סיבה מבנית להמר עליו בכבדות.

כמה לשים בחו״ל? שלוש גישות מקובלות

אין מספר נכון אחד, אבל יש שלוש דרכים הגיוניות לחשוב על זה:

1. משקל לפי שווי שוק. קונים מדד עולמי כמו MSCI ACWI, שבו לארה״ב יש יותר ממחצית המשקל ולישראל משקל זעום. זו הגישה הנקייה ביותר, אבל היא מרכזת חשיפה חזקה לדולר ולחברות הטכנולוגיה האמריקאיות.
2. בסיס עולמי עם תוספת מקומית. למשל 70%-80% מדדים עולמיים ו-20%-30% ישראל. ההיגיון: חלק מההוצאות העתידיות שלכם בשקלים, וחשוב שחלק מהתיק יתנהג בהתאם.
3. חלוקה לפי אזורים. ארה״ב, אירופה, אסיה המפותחת ושווקים מתעוררים במשקלות שבוחרים בעצמכם. גמיש יותר, אבל דורש משמעת כדי לא לרדוף אחרי האזור שהצליח בשנה שעברה.

מניסיון, רוב המשקיעים הפרטיים מסתדרים טוב יותר עם גישה 1 או 2. גישה 3 מזמינה ניחושים.

מה עם ארה״ב? האם היא לא מספיקה לבד?

בעשור וחצי האחרונים שוק המניות האמריקאי הוביל את העולם, ורבים שואלים למה להתעסק באירופה או באסיה בכלל. התשובה נמצאת שוב ביפן: בסוף שנות ה-80 היא הייתה השוק הגדול בעולם, והמשקיעים היו בטוחים שזה ימשיך.

ריכוז בשוק אחד, גם אם הוא הגדול והחזק ביותר, מביא איתו סיכון הערכות שווי. אחרי תקופות ארוכות של הצלחה, מכפילי הרווח עולים, והתשואה העתידית נוטה להיות נמוכה יותר. מדד עולמי עדיין ייתן לכם חשיפה גדולה לארה״ב, רק לא 100%.

דוגמה: 1,500 ₪ בחודש מחיפה

הדוגמה היפותטית ולהמחשה בלבד, בלי הנחות תשואה.

עומר, בן 30 מחיפה, מפקיד 1,500 ₪ בחודש בתיק מסחר. הוא כבר צובר קרן השתלמות במסלול כללי שחלק ממנו בישראל, והמשכורת שלו בשקלים.

כ-70% מהחשיפה המנייתית בחו״ל, והחלק המקומי מאזן את העובדה שעתידו הכלכלי של עומר בשקלים. פעם בשנה הוא בודק אם המשקלות סטו ומאזן מחדש, רצוי דרך ההפקדות החדשות ולא דרך מכירה, כדי לא להפעיל מס רווח הון.

מטבע: הפיזור השקט שרוב האנשים לא מתכננים

כשקונים מדד עולמי שאינו מגודר, קונים גם דולרים, יורו וין. בשנים שבהן השקל מתחזק, זה מקטין את התשואה בשקלים. בשנים שבהן הוא נחלש, כמו באוקטובר 2023 כשהשקל חצה את רף 4 לדולר, זה מגן על התיק.

גידור מלא מבטל את ההגנה הזו. אי-גידור מלא חושף אתכם לתנודות שקל-דולר חדות. הרבה משקיעים בוחרים באמצע: חלק מהתיק במסלולים מגודרים וחלק לא. את השער הנוכחי אפשר לבדוק בכלי שער החליפין. על תפקיד החשיפה הזו בזמן משבר ביטחוני כתבנו בהשקעות בתקופות מלחמה.

איפה מחזיקים את הקרנות: תל אביב, ארה״ב או אירלנד?

לישראלי יש שלוש דרכים עיקריות לקנות פיזור גאוגרפי:

קרנות מחקות ישראליות על מדדים זרים. נסחרות בשקלים בבורסה בתל אביב, פשוטות לדיווח, אבל דמי הניהול ופער המעקב משתנים בין קרנות וכדאי להשוות.

תעודות סל הנסחרות בארה״ב. זולות מאוד בדמי ניהול, אבל למי שאינו אזרח או תושב ארה״ב יש חשיפה למס עיזבון אמריקאי מעל 60,000 דולר של נכסים אמריקאיים. רוב המשקיעים לא מכירים את זה.

קרנות אירופאיות הרשומות באירלנד ונסחרות באירופה. פתרון נפוץ שמונע את בעיית מס העיזבון, ולעיתים גם צובר את הדיבידנדים במקום לחלק אותם.

ההשלכות המיסויות משתנות לפי המבנה, ולכן מי שמחזיק סכומים משמעותיים בחו״ל צריך לבדוק את מצבו עם רואה חשבון או יועץ מס. מבנה מסודר של תיק גלובלי נלמד בקורס השקעות.

מה פיזור גאוגרפי לא יעשה בשבילכם

הוא לא ימנע ירידות במשבר עולמי. ב-2008 ובמרץ 2020 כמעט כל שוקי המניות ירדו יחד. פיזור גאוגרפי מגן בעיקר מפני משבר מקומי ארוך, לא מפני פאניקה כלל עולמית. להגנה מהסוג השני צריך אג״ח, מזומן ואופק ארוך. גם אחרי שני המשברים האלה, קצב ההתאוששות היה שונה מאוד בין אזורים, וזה עוד טיעון לא להמר על אזור אחד.

שאלות נפוצות

כמה אחוז מהתיק כדאי להשקיע בחו״ל?

אין אחוז אחד שמתאים לכולם. הרבה משקיעים ישראלים בוחרים טווח של 60% עד 80% מהחלק המנייתי בחו״ל, כשהשיקול המרכזי הוא כמה מההוצאות העתידיות בשקלים. מי שמתכנן לפרוש בישראל ולגור בה צריך חלק מקומי כלשהו.

האם מדד S&P 500 נחשב לפיזור גאוגרפי?

הוא מפזר בין כ-500 חברות, והרבה מהן מוכרות בכל העולם. אבל הוא עדיין שוק אחד, מטבע אחד וסביבת הערכות שווי אחת. מדד עולמי מפזר את הסיכונים האלה טוב יותר.

האם שווקים מתעוררים שווים את הסיכון?

הם מוסיפים חשיפה לכלכלות שצומחות מהר, אבל עם תנודתיות גבוהה, סיכוני מטבע ושלטון. במדד עולמי הם מקבלים משקל צנוע באופן טבעי. הגדלת המשקל מעבר לזה היא הימור מודע ולא פיזור.

האם קופת גמל להשקעה במסלול כללי כבר מפוזרת גאוגרפית?

בדרך כלל כן, אבל היחס בין ישראל לחו״ל משתנה בין גופים ומסלולים. כדאי לבדוק בדוח הרבעוני את החשיפה בפועל ולשקלל אותה עם שאר התיק.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.