פסיכולוגיה של העלות השקועה: למה אנחנו לא עוזבים השקעה גרועה

אנחנו לא עוזבים השקעה גרועה כי המוח שלנו מתייחס לכסף שכבר הפסדנו כאילו אפשר עוד להציל אותו. מכירה הופכת הפסד על הנייר להפסד סופי, ואת זה קשה לנו לקבל הרבה יותר מאשר להמשיך לחכות. זו הטיית העלות השקועה, והיא עולה למשקיעים פרטיים בישראל הרבה יותר ממה שנדמה.

מניה שירדה 50% צריכה לעלות 100% רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה. מניה שירדה 60% צריכה לעלות 150%. המספרים האלה פשוטים, אבל כשמדובר בכסף שלנו, הם כמעט לא נכנסים לשיקול.

מה זו בעצם הטיית העלות השקועה?

עלות שקועה היא כסף, זמן או מאמץ שכבר הוצאו ולא יחזרו, לא משנה מה נחליט עכשיו. ההטיה היא כשהעלות הזו משפיעה על ההחלטה הבאה, למרות שכלכלית היא לא אמורה.

הדוגמה הקלאסית היא סרט גרוע בקולנוע. שילמתם על הכרטיס, הסרט משעמם, ואתם נשארים עד הסוף כי חבל על הכסף. הכסף על הכרטיס כבר הלך בכל מקרה. השאלה היחידה היא איך תעבירו את השעה הבאה.

בתיק השקעות זה נראה אחרת. אנחנו אומרים לעצמנו שנמכור כשהמניה תחזור למחיר הקנייה. מחיר הקנייה הופך לעוגן, ושוק ההון לא יודע ולא מתעניין בכמה קנינו.

למה המוח שלנו נאחז בהשקעה מפסידה?

יש כאן שלושה כוחות שעובדים יחד. הראשון הוא שנאת הפסד, שתיארו דניאל כהנמן ועמוס טברסקי בתורת הערך: הכאב מהפסד חזק יותר מההנאה מרווח באותו גודל. השני הוא הפחד מחרטה. אם נמכור והמניה תעלה למחרת, נרגיש טיפשים. אם נחזיק והיא תמשיך לרדת, אפשר להאשים את השוק.

הכוח השלישי הוא אגו. מכירה בהפסד היא הודאה שטעינו בהערכה. חוקרי מימון התנהגותי קוראים לדפוס הרחב יותר אפקט הנטייה: משקיעים נוטים לממש מהר מדי מניות מרוויחות ולהחזיק זמן רב מדי מניות מפסידות.

והנה מה שרוב האנשים מפספסים: ההפסד כבר קרה. הוא קרה ביום שהמחיר ירד, לא ביום שלוחצים על כפתור המכירה.

איך זה נראה בתיק של משקיע ישראלי?

אורי, בן 41 מראשון לציון, קנה ב-2021 מניות של חברת טכנולוגיה ב-60,000 ₪. היום הן שוות 24,000 ₪. כדי לחזור ל-60,000 ₪, המניה צריכה לעלות 150%.

אורי מחזיק כבר שלוש שנים ואומר לעצמו שהוא לא מוכר בהפסד. אבל אפשר לפרק את ההחלטה שלו לשתי שאלות נפרדות. הראשונה: האם הייתי קונה היום את המניה הזו ב-24,000 ₪, עם כל מה שאני יודע עליה? השנייה: אם לא, איפה הכסף הזה היה עובד טוב יותר?

יש גם זווית מס שאורי לא חשב עליה. בישראל, מס רווחי הון הוא 25% מהרווח הריאלי, והפסד שמומש אפשר לקזז מול רווחים. נניח שבאותה שנה אורי מכר קרן סל אחרת ברווח של 36,000 ₪. אם יממש את ההפסד של 36,000 ₪ באותה שנה, הוא עשוי לחסוך מס של עד כ-9,000 ₪.

המשמעות: ההחזקה בהפסד לא רק מקפיאה את ההון. היא לפעמים גם מוותרת על הטבת מס אמיתית. במקרה כזה כדאי לבדוק את הפרטים עם רואה חשבון או יועץ מס, כי החישוב תלוי באינפלציה, במועדי הקנייה ובתיקים נוספים.

טבע: כשסיפור טוב מחזיק משקיעים במקום

מניית טבע הייתה שנים רבות אבן יסוד בתיקים של משקיעים ישראלים. מהשיא ב-2015 ועד סוף 2017 היא איבדה יותר מ-80% מערכה, על רקע חובות כבדים אחרי רכישת אקטביס ושחיקה בהכנסות.

משקיעים רבים לא מכרו כי זו טבע. המותג, הגאווה הלאומית וההיסטוריה של החברה הפכו להיות חלק מהנימוק. אבל השאלה הרלוונטית לא הייתה מה טבע הייתה פעם. השאלה הייתה מה ההנהלה צריכה לעשות בשנים הבאות, וכמה זה עשוי לקחת.

אני לא אומר שמי שהחזיק טעה. חלק מהמשקיעים עשו ניתוח מחודש והחליטו להמשיך להחזיק מסיבות טובות. הבעיה היא מי שהחזיק רק בגלל מחיר הקנייה.

מתי דווקא נכון להחזיק מניה שירדה?

לא כל ירידה היא מלכודת. מניה יכולה לרדת 30% בגלל פאניקה כללית בשוק, בזמן שהעסק עצמו לא השתנה. במקרה כזה, החזקה יכולה להיות החלטה מושכלת לגמרי.

ההבחנה היא בנימוק. אם אתם מחזיקים כי התזה המקורית עדיין נכונה, והמחיר הנוכחי רק מאפשר לכם לקבל אותה בזול יותר, זו לא הטיה. אם אתם מחזיקים כי אתם לא מוכנים לראות מינוס בתיק, זו ההטיה במלואה.

מיצוע כלפי מטה הוא המקרה המסוכן ביותר. לקנות עוד מניה שירדה רק כדי להוריד את מחיר הקנייה הממוצע הוא ניסיון לתקן את העבר, לא החלטה על העתיד. לפעמים זה עובד. כשזה לא עובד, ההפסד גדל פי שניים.

איך מתגברים על העלות השקועה בפועל?

כתבו לפני הקנייה למה אתם קונים, ומה יגרום לכם למכור. משפט אחד מספיק. כשהמניה יורדת, חוזרים לדף הזה ולא לגרף.

קבעו גודל פוזיציה מראש. מי שמחזיק 5% מהתיק במניה אחת יכול לחשוב בקור רוח על מכירה. מי שמחזיק 40% ממנה, כנראה לא יוכל.

שאלו את השאלה ההפוכה: אם הייתי מקבל היום את הסכום הזה במזומן, האם הייתי קונה בו בדיוק את המניה הזו? אם התשובה היא לא, העובדה שהכסף כבר בפנים לא אמורה לשנות אותה.

וקבעו מועד קבוע, פעם ברבעון למשל, לבחינה מחדש של כל פוזיציה מפסידה. החלטות שמתקבלות ביום של ירידות חדות הן בדרך כלל ההחלטות הגרועות ביותר.

שאלות נפוצות

האם מכירה בהפסד היא תמיד הדבר הנכון?

לא. מכירה נכונה כשהסיבה המקורית לקנייה כבר לא קיימת, או כשיש שימוש טוב יותר לכסף. אם העסק לא השתנה והירידה נובעת מתנודתיות כללית, החזקה יכולה להיות החלטה סבירה.

איך אפשר להשתמש בהפסד לצורכי מס בישראל?

הפסד הון שמומש אפשר לקזז מול רווחי הון, שמחויבים במס של 25% מהרווח הריאלי. בתיק אחד בבנק הקיזוז באותה שנה נעשה אוטומטית, ובין תיקים שונים או שנים שונות הוא נעשה דרך דוח שנתי לרשות המסים. מקרה ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון.

מה ההבדל בין עלות שקועה לבין סבלנות?

סבלנות היא החזקה מתוך ניתוח עדכני שמצדיק אותה. עלות שקועה היא החזקה מתוך רצון לא להכיר בהפסד. מבחוץ שתיהן נראות אותו דבר, ההבדל הוא בנימוק.

האם מיצוע מחיר כלפי מטה הוא טעות?

לא בהכרח, אבל הוא מסוכן כשהוא נובע מרצון לתקן את מחיר הקנייה. אם הייתם קונים את המניה היום גם בלי שיש לכם אותה בתיק, זה שיקול לגיטימי. אם לא, מדובר בהגדלת הימור שכבר הפסיד.

עוד על הטיות שמשפיעות על החלטות השקעה אפשר למצוא במרכז הידע ובהדרכה החינמית של מכללת סקילס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.