מיסוי עבודה בחו"ל ורילוקיישן: ניתוק תושבות ומה זה אומר פיננסית

ניתוק תושבות לצורכי מס קורה כשמרכז החיים שלכם עובר בפועל לחו״ל: המשפחה, הבית, העבודה והאינטרסים הכלכליים. ספירת ימים לבדה לא מנתקת תושבות, היא רק חזקה שאפשר לסתור. מי שניתק תושבות כראוי משלם בישראל מס רק על הכנסות שמקורן בישראל, כמו שכירות מדירה בארץ. מי שלא ניתק עלול לגלות שישראל ממסה את כל ההכנסה שלו מכל העולם, גם אם הוא גר בברלין כבר שלוש שנים.

שני מספרים שכל מי ששוקל רילוקיישן צריך להכיר: 183 ו-425. הם מופיעים בהגדרת תושב ישראל בפקודת מס הכנסה, ורוב הטעויות סביב ניתוק תושבות מתחילות בזה שמתייחסים אליהם כאל כלל מכריע, כשהם בסך הכל נקודת פתיחה.

מבחן מרכז החיים: מה רשות המסים בודקת

הפקודה קובעת שתושב ישראל הוא מי שמרכז חייו בישראל, ומפרטת את הקשרים שבוחנים: איפה הבית הקבוע שלכם, איפה אתם ובני המשפחה גרים, איפה אתם עובדים באופן רגיל, איפה האינטרסים הכלכליים המהותיים, ואיפה אתם פעילים בארגונים ובקהילה.

אין כאן נוסחה. רשות המסים ובתי המשפט מסתכלים על התמונה כולה, ולפעמים פרט אחד מכריע. בן זוג וילדים שנשארו בארץ שוקלים הרבה יותר ממנוי לחדר כושר. דירה בבעלותכם שעומדת ריקה ומחכה לכם שוקלת יותר מדירה מושכרת בחוזה ארוך לזרים. עבודה מרחוק לחברה ישראלית, עם משכורת שמשולמת בישראל, מחלישה מאוד את הטענה שעברתם.

חזקת 183 הימים ו-425 הימים: למה ספירת ימים לא מספיקה

לפי הפקודה, מי שנמצא בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס, או 30 ימים לפחות בשנה ו-425 ימים ויותר בשלוש השנים האחרונות יחד, חזקה שהוא תושב ישראל. אלה חזקות הניתנות לסתירה, בשני הכיוונים. מי ששהה בארץ 60 יום בשנה אבל המשפחה והעסק שלו כאן יכול להיחשב תושב. מי שעבר ל-200 יום בישראל בגלל מחלה של הורה עשוי להוכיח שמרכז חייו נשאר בחו״ל.

בפקודה קיימת גם חזקה לכיוון השני: מי ששהה מחוץ לישראל לפחות 183 ימים בכל אחת משתי שנות מס רצופות, ובשתי השנים שאחריהן מרכז חייו לא היה בישראל, יכול להיחשב כמי שאינו תושב החל מיום העזיבה. ההגדרות האלה עלו לדיון חקיקתי יותר מפעם אחת, ולכן לפני שמסתמכים על נוסח מסוים כדאי לבדוק באתר רשות המסים מה בתוקף בשנת העזיבה שלכם.

מה קורה לדירה, לתיק ההשקעות ולפנסיה אחרי הניתוק

כאן הרבה ישראלים מופתעים, כי ניתוק תושבות לא מוחק את החבות בישראל.

הדירה. שכירות מנכס בישראל ממשיכה להיות חייבת במס בישראל גם אחרי הניתוק, ורוב אמנות המס מאשרות את זה. את מסלול המיסוי על השכירות צריך לבחון מחדש.

תיק ההשקעות. סעיף 100א בפקודה קובע שמי שמפסיק להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו יום לפני הניתוק. זה מה שנקרא מס יציאה. אפשר לשלם את המס מיד, או לדחות אותו למועד המכירה בפועל, ואז הרווח מחולק באופן יחסי לפי הזמן שבו החזקתם בנכס כתושבי ישראל לעומת הזמן שאחרי.

פנסיה, קרן השתלמות וקופות גמל נשארים בישראל ומנוהלים כרגיל. משיכה מהם מחו״ל כפופה לכללי המס הישראליים ולאמנה עם מדינת התושבות החדשה, וזה בדיוק המקום שבו רואה חשבון שמכיר את שתי המדינות שווה את שכרו.

דוגמה: דניאל מיבנה עובר לברלין

דניאל, מהנדס תוכנה בן 35, עובר עם אשתו ושני ילדיו לברלין לעבודה בחברה גרמנית. הם משכירים את הדירה ביבנה ב-5,500 ₪ בחודש, רושמים את הילדים לבית ספר מקומי, שוכרים דירה בברלין בחוזה לשלוש שנים ומודיעים לרשות המסים ולביטוח לאומי על העזיבה. לדניאל יש תיק מניות בבנק בישראל שנקנה ב-200,000 ₪ ושווה 300,000 ₪ ביום העזיבה.

אם דניאל בוחר לשלם מס יציאה מיד, על רווח של 100,000 ₪ הוא ישלם 25%, כלומר כ-25,000 ₪, בהנחה שכל הרווח ריאלי. זה כסף שיוצא מהכיס בדיוק כשהמשפחה צריכה אותו להתבסס.

אם הוא דוחה את המס ומוכר ארבע שנים אחרי העזיבה ב-380,000 ₪, הרווח הוא 180,000 ₪. נניח שהחזיק את התיק שש שנים בישראל וארבע אחרי: 6 מתוך 10 שנים שייכות לישראל, כלומר רווח של 108,000 ₪ ומס של כ-27,000 ₪ בישראל. על שאר הרווח ייתכן שגרמניה תרצה לגבות לפי הכללים שלה.

המספרים מפושטים ומתעלמים מאינפלציה ומזיכויים, אבל הם ממחישים שההחלטה הזו היא החלטה תזרימית, לא רק החלטת מס.

איפה ניתוק תושבות נשבר

הדפוס הנפוץ: עוזבים, אבל משאירים הכל במקום. הדירה ריקה ומחכה, החשבון המשותף פעיל, הילדים לומדים בבית ספר ישראלי מקוון, הרכב בחניה אצל ההורים. אחרי שלוש שנים חוזרים, ורשות המסים שואלת למה לא דווחו הכנסות מחו״ל.

דפוס שני הוא עבודה מרחוק לחברה ישראלית מדירה בליסבון. המשכורת ישראלית, הלקוחות ישראלים, ההפקדות לפנסיה ישראליות. קשה לטעון שמרכז החיים עבר.

ודפוס שלישי: לא מתעדים. ניתוק תושבות מוכיחים בניירות, וקשה לשחזר אותם אחרי ארבע שנים.

צ׳קליסט מעשי לפני העזיבה

1. לשבת עם רואה חשבון או יועץ מס שמכיר מיסוי בינלאומי לפני העזיבה, לא אחרי.
2. להחליט על מס היציאה: לשלם עכשיו או לדחות, ולבדוק מה המדינה החדשה עושה עם אותו רווח.
3. להגיש לרשות המסים את ההצהרה על ניתוק תושבות, ולעדכן את ביטוח לאומי.
4. לעדכן את הבנק בישראל על שינוי הסטטוס.
5. לשמור תיק מסמכים: חוזה שכירות בחו״ל, רישום לבית ספר, חוזה עבודה, ביטוח בריאות מקומי.

שאלות נפוצות

האם מספיק לשהות פחות מ-183 ימים בישראל כדי לנתק תושבות?

לא. 183 הימים הם חזקה שאפשר לסתור, והמבחן המכריע הוא מרכז החיים. מי שמשפחתו, ביתו ועסקו בישראל יכול להיחשב תושב גם אם שהה בארץ חודשיים בשנה.

האם אשלם מס בישראל על השכרת הדירה אחרי הרילוקיישן?

בדרך כלל כן. הכנסה מנכס שנמצא בישראל חייבת במס בישראל גם כשבעל הנכס אינו תושב, ואמנות המס מאפשרות לישראל לגבות אותו. את מסלול המיסוי כדאי לבדוק עם רואה חשבון.

מה זה מס יציאה?

לפי סעיף 100א בפקודה, מי שמנתק תושבות נחשב כאילו מכר את נכסיו יום לפני הניתוק. אפשר לשלם את המס מיד או לדחות למועד המכירה בפועל, ואז הרווח מחולק יחסית בין התקופה בישראל לתקופה שאחרי.

מה קורה אם אחזור לישראל אחרי כמה שנים?

חוזרים להיות תושבים, ולפי מספר השנים בחו״ל ייתכן שתהיו זכאים להטבות של תושב חוזר או תושב חוזר ותיק. התנאים שלהן השתנו לאורך השנים, ולכן את הזכאות המדויקת צריך לבדוק מול רשות המסים או רואה חשבון לפני החזרה.

להרחבה על מיסוי השקעות ותכנון פיננסי אפשר לקרוא עוד במרכז הידע, וכל מקרה ספציפי של רילוקיישן כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.