השקעה במניות תשתיות תקשורת: המעבר לדור 6 והזדמנויות בסקטור

דור 6 עוד לא קיים כמוצר. התקנים שלו נמצאים בגיבוש, והצפי המקובל בתעשייה הוא לפריסה מסחרית ראשונה סביב 2030. מי שרוצה להשקיע היום בתשתיות תקשורת משקיע בפועל בשלושה דברים שכבר מכניסים כסף: מגדלים סלולריים, רשתות סיבים אופטיים ומרכזי נתונים. דור 6 הוא הסיפור ארוך הטווח, אבל התזרים של החברות האלה נקבע בעיקר על ידי חוזי שכירות, ריבית וקצב ההשקעות של מפעילות הסלולר.

זו הנקודה שרוב הכתבות על הסקטור מפספסות. הביקוש לנתונים עולה כמעט כל שנה, אבל זה לא אומר שמניות התשתית עולות איתו.

מה זה בעצם מניית תשתית תקשורת?

כשאתם משלמים חשבון לספקית הסלולר או האינטרנט, אתם משלמים לספקית שירות. חלק מהתשתית הפיזית שעליה השירות רץ שייך לה, וחלק שייך לחברות אחרות שמשכירות אותה.

בארה״ב ההפרדה הזאת בולטת מאוד. חברות כמו American Tower, Crown Castle ו-SBA Communications מחזיקות עשרות אלפי מגדלים ומשכירות מקום עליהם למפעילות. Equinix ו-Digital Realty מחזיקות מרכזי נתונים ומשכירות שטח, חשמל וקירור. רבות מהן בנויות כ-REIT, קרן השקעות בנדל״ן שנדרשת לחלק חלק גדול מהרווח כדיבידנד.

בישראל המבנה שונה. בזק, פרטנר, סלקום והוט מחזיקות חלק ניכר מהתשתית בעצמן, ופריסת הסיבים האופטיים בשנים האחרונות נעשתה בחלקה דרך מיזמים משותפים ובפיקוח משרד התקשורת. לכן משקיע ישראלי שקונה מניית תקשורת בבורסה בתל אביב מקבל לרוב שילוב של תשתית ושירות, עם כל התחרות על מחירי המנויים שבאה איתו.

למה הכלכלה של מגדל מושכת משקיעים

המודל העסקי של מגדל פשוט ומבריק. הדוגמה להמחשה, המספרים בדויים ומעוגלים.

נניח שהקמת מגדל עולה מיליון ₪. דייר ראשון, מפעילה סלולרית, משלם 60,000 ₪ בשנה, ועלויות התחזוקה והקרקע הן 20,000 ₪. התשואה על ההשקעה: 4% בשנה. לא מרגש.

עכשיו מגיעה מפעילה שנייה ומתקינה אנטנה על אותו מגדל. היא משלמת עוד 60,000 ₪, והעלות הנוספת היא אולי 5,000 ₪. הרווח קופץ ל-95,000 ₪, תשואה של 9.5% על אותו מיליון.

זה המנוע של הסקטור: כל דייר נוסף כמעט כולו רווח. והחוזים ארוכים, לעיתים קרובות לשנים רבות, עם מנגנון העלאה שנתי.

איפה הסיפור נשבר

שלוש בעיות הפתיעו משקיעים שקנו את סיפור דור 5.

ריבית. חברות מגדלים ומרכזי נתונים ממונות בחלקן הגדול בחוב, ונסחרות כמו נכסים שמחלקים תזרים יציב. כשהריבית בארה״ב עלתה בחדות ב-2022, המניות האלה נפגעו קשות, אף שהעסק עצמו המשיך לעבוד. מי שקנה אותן כמקלט גילה שהן רגישות לריבית כמו אג״ח ארוכות.

מחזור ההשקעות של המפעילות. אחרי גל פריסת דור 5, מפעילות הסלולר בארה״ב האטו את ההשקעות. פחות אנטנות חדשות פירושן פחות צמיחה לבעלי המגדלים.

איחודים. כששתי מפעילות מתמזגות, הן לא צריכות שתי אנטנות על אותו מגדל. המיזוג של T-Mobile ו-Sprint בארה״ב הוביל לביטול חוזים אצל בעלי מגדלים. דייר שני, שהיה כמעט כולו רווח, הופך לדייר שעוזב.

ויש סיכון טכנולוגי. תקשורת לוויינית במסלול נמוך לא תחליף מגדלים בערים, אבל היא כבר מתחרה על אזורים מרוחקים.

דור 6: מה ידוע ומה עדיין השערה

מה שידוע: דור 6 אמור להשתמש בתדרים גבוהים יותר, שמגיעים למרחק קצר יותר. זה מרמז על צורך באנטנות צפופות יותר וביותר סיבים שמחברים אותן. על הנייר, זה טוב לבעלי תשתית.

מה שעדיין השערה: מי ישלם על זה. מפעילות הסלולר בעולם לא הצליחו להגדיל משמעותית את ההכנסה מכל לקוח בזכות דור 5, וזה מקשה עליהן להצדיק גל השקעות נוסף. לדעתי, מי שמשקיע היום בסקטור בגלל דור 6 קונה אופציה על עתיד רחוק, ומשלם עליה בסיכון ריבית ובסיכון מחזור של השנים הקרובות.

המנוע שכבר עובד הוא מרכזי הנתונים. הביקוש שנוצר מבינה מלאכותית ומעבר לענן מורגש כבר בדוחות, והאתגר שם הוא דווקא אספקת חשמל ומחיר ההקמה.

איך משקיע ישראלי נחשף לסקטור

יש כמה דרכים, וכל אחת מביאה סיכון אחר.

מניות בודדות של חברות מגדלים או מרכזי נתונים בארה״ב דורשות הבנה של מאזן, חוב ומבנה REIT. קרנות סל שמתמקדות בתשתיות תקשורת או במרכזי נתונים נותנות פיזור בתוך הסקטור. מניות תקשורת ישראליות משלבות תשתית ושירות וחשופות לתחרות המקומית ולרגולציה. וספקיות ציוד, למשל חברות ישראליות הנסחרות בנאסד״ק כמו סרגון בתחום התמסורת האלחוטית, חשופות למחזור ההזמנות של המפעילות, שהוא תנודתי בהרבה.

בכל מקרה מדובר בנכס זר. דיבידנד מחברה אמריקאית כרוך בניכוי מס במקור בארה״ב ובחבות מס בישראל, ורווח הון ממומש חייב במס של 25% על הרווח הריאלי אצל יחיד. את השילוב המדויק כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

מי שבוחן חברת תשתית בודדת צריך להסתכל על ארבעה נתונים לפחות. כמה מההכנסות מגיע משלושת הלקוחות הגדולים, כי ריכוזיות גבוהה הופכת כל מיזוג בין מפעילות לסיכון. מתי החוב נפרע ובאיזו ריבית ימוחזר. האם החוזים כוללים מנגנון העלאה שנתי. ואצל REIT, מה התזרים מפעילות אחרי השקעות תחזוקה, ולא רק הרווח החשבונאי, שמושפע מאוד מפחת.

כמה מהתיק לשים בסקטור אחד

הדוגמה להמחשה. יואב מפתח תקווה מחזיק תיק של 400,000 ₪ ורוצה חשיפה לתשתיות תקשורת. הוא מקצה 5%, כלומר 20,000 ₪. אם הסקטור ייפול ב-35% בתרחיש של עליית ריבית, ההפסד הוא 7,000 ₪, פחות מ-2% מהתיק. אם היה מקצה 30% מהתיק, אותה ירידה הייתה עולה לו 42,000 ₪.

כדאי גם לבדוק מה כבר יש בתיק. מי שמחזיק קרן על S&P 500 כבר מחזיק חלק מחברות התשתית והתקשורת הגדולות בתוכה, ולכן הקצאה נוספת מגדילה ריכוזיות קיימת.

מי שרוצה ללמוד לקרוא דוחות של חברות כאלה ולהעריך את השווי שלהן יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים ולהמשיך בקורס השקעות ערך.

שאלות נפוצות

מתי דור 6 יגיע לישראל?

אין תאריך רשמי. הצפי המקובל בתעשייה הוא לפריסה מסחרית ראשונה בעולם סביב 2030, והפריסה בישראל תלויה במכרזי תדרים של משרד התקשורת ובהשקעות המפעילות. כל תאריך מדויק שמופיע היום הוא הערכה.

האם מניות מגדלים הן השקעה סולידית?

העסק עצמו יציב יחסית, עם חוזים ארוכים. המניות עצמן תנודתיות יותר ממה שנראה, בעיקר בגלל רגישות לריבית ולמינוף. ב-2022 מי שהחזיק אותן חווה ירידות משמעותיות למרות שההכנסות המשיכו לגדול.

מה ההבדל בין השקעה במפעילת סלולר לבין השקעה בתשתית?

מפעילת סלולר מתחרה על לקוחות ועל מחירי חבילות, והרווחיות שלה תלויה בתחרות. בעל תשתית משכיר את הנכס לכמה מפעילות ומרוויח מכל אחת. בישראל ההפרדה פחות חדה, כי המפעילות מחזיקות חלק ניכר מהתשתית בעצמן.

האם אפשר להשקיע בסקטור דרך הבורסה בתל אביב?

אפשר דרך מניות התקשורת המקומיות, ודרך קרנות סל ישראליות שעוקבות אחרי מדדים זרים של הסקטור, אם קיימות כאלה בזמן שאתם בודקים. חשוב לבדוק את דמי הניהול, אם יש גידור מטבע, ומה בדיוק המדד שהקרן עוקבת אחריו.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.