הבנת עקום התשואות: מה קורה כשהתשואה לטווח קצר גבוהה מהארוך

הבנת עקום התשואות: מה קורה כשהתשואה לטווח קצר גבוהה מהארוך כאשר התשואה על אגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר עולה על התשואה על אגרות חוב לטווח ארוך, נוצר מצב הנקרא ״היפוך עקום התשואות״. תופעה זו נחשבת לאחד המדדים המהימנים ביותר לחיזוי מיתון כלכלי עתידי, שכן היא משקפת ציפיות של השוק להאטה בצמיחה ולירידת ריבית עתידית מצד הבנק המרכזי. היפוך זה מעיד על חשש המשקיעים מהכלכלה בטווח הקרוב ועל חיפושם אחר ביטחון לטווח ארוך יותר. הסבר פשוט כדי להבין את עקום התשואות ואת משמעותו, עלינו קודם כל להבין מהן אגרות חוב. אגרת חוב היא למעשה הלוואה שאתם נותנים לממשלה או לחברה, ובתמורה אתם מקבלים ריבית קבועה (או משתנה) לאורך תקופה מסוימת, ובסוף התקופה מקבלים בחזרה את הקרן שהשקעתם. התשואה על אגרת החוב היא הרווח השנתי שלכם מהשקעה זו, והיא מושפעת ממחיר האג״ח בשוק. באופן טבעי, ככל שתקופת ההלוואה ארוכה יותר, כך המשקיע דורש פיצוי גבוה יותר על הסיכון ועל אי-הוודאות הכרוכים בהקפאת הכסף לזמן ארוך. לכן, בדרך כלל, התשואה על אגרות חוב לטווח ארוך (למשל, 10 שנים) תהיה גבוהה יותר מהתשואה על אגרות חוב לטווח קצר (למשל, 3 חודשים או שנה). הגרף שמציג את הקשר בין התשואה לתקופת הפירעון נקרא ״עקום התשואות״. מצב שבו התשואה לטווח קצר עולה על התשואה לטווח ארוך, המכונה ״היפוך עקום התשואות״, הוא תופעה חריגה המעידה על ציפיות שליליות בכלכלה. משקיעים, במקום לדרוש פיצוי גבוה יותר על סיכון לטווח ארוך, מוכנים להסתפק בתשואה נמוכה יותר על אגרות חוב ארוכות כדי להבטיח את כספם לזמן רב. הסיבה לכך היא שהם מצפים להאטה כלכלית משמעותית, ואף למיתון, שבמהלכו הבנק המרכזי ייאלץ להוריד את הריבית כדי לעודד את הפעילות הכלכלית. במצב כזה, אגרות חוב ארוכות טווח הופכות לאטרקטיביות יותר, שכן הן נושאות ריבית קבועה שגבוהה מהריבית הצפויה בעתיד. הביקוש לאגרות אלו מעלה את מחירן ומוריד את התשואה שלהן. במקביל, הציפייה להעלאות ריבית בטווח הקצר כדי לבלום אינפלציה, למשל, מעלה את התשואה על אגרות חוב קצרות טווח. היפוך עקום התשואות הוא אינדיקטור שוקי חשוב המשקף את הלך הרוח של המשקיעים וציפיותיהם לגבי עתיד הכלכלה. הוא אינו מנבא מיתון באופן מיידי, אך הוא מהווה איתות אזהרה משמעותי. ההיסטוריה מראה כי בכל פעם שעקום התשואות התהפך בארצות הברית, מיתון הגיע לאחר מכן, בדרך כלל בטווח של 6 עד 24 חודשים. מנגנונים כלכליים שונים תורמים לתופעה זו: הבנקים, למשל, מרוויחים מהפרש הריביות בין הלוואות לטווח קצר וארוך. כאשר ההפרש מצטמצם או מתהפך, הרווחיות שלהם נפגעת, מה שמוביל להצמצום באשראי ולפגיעה בצמיחה.

משקיעים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה, גם הם משנים את הרכב תיק ההשקעות שלהם בתגובה להיפוך, ומעבירים כספים לאפיקים בטוחים יותר. דוגמה ישראלית קונקרטית בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, בנק ישראל מתייחס לעקום התשואות כאל כלי מרכזי להבנת ציפיות השוק. גם אם לא תמיד קיים היפוך מלא וברור של כל טווח העקום, שינויים במרווחים בין תשואות לאורכים שונים יכולים לספק תובנות חשובות. ניקח לדוגמה את שוק אגרות החוב הממשלתיות בישראל סביב שנת 2022-2023. בתקופה זו, בנק ישראל החל בסדרת העלאות ריבית אגרסיביות במטרה לבלום את האינפלציה הגואה, שהגיעה לרמות שלא נראו עשרות שנים ועמדה על כ-5.4% בפברואר 2023. ריבית בנק ישראל עלתה מ-0.1% באפריל 2022 ל-4.75% במאי 2023. העלאות הריבית הללו השפיעו באופן ישיר על תשואות האג"ח לטווח קצר. לדוגמה, תשואת המק"ם (מלווה קצר מועד), שהיא אגרת חוב ממשלתית לטווח קצר (בדרך כלל עד שנה), עלתה באופן דרמטי. נניח שבאפריל 2022, תשואת המק"ם לשנה עמדה על 0.5%, ותשואת אגרת החוב הממשלתית ל-10 שנים עמדה על 2.5%. עם העלאות הריבית, תשואת המק"ם טיפסה במהירות, ונגיד שביולי 2023 היא הגיעה ל-4.0%. במקביל, הציפיות בשוק לגבי עתיד הכלכלה החלו להתערער. משקיעים חששו מהאטה כלכלית ואף ממיתון כתוצאה מהריבית הגבוהה, וחיפשו ביטחון לטווח ארוך. הביקוש לאג"ח ל-10 שנים עלה, מה שגרם למחירן לעלות ולתשואתן לרדת מעט, נניח ל-3.8%. במצב כזה, נוצר היפוך חלקי או מלא: תשואת המק"ם לשנה (4.0%) הפכה לגבוהה יותר מתשואת האג"ח ל-10 שנים (3.8%). זהו אות אזהרה ברור. משקיע שהיה משקיע 10,000 ש"ח במק"ם לשנה, היה צפוי לקבל תשואה של 400 ש"ח בתום השנה. לעומת זאת, משקיע שהיה משקיע 10,000 ש"ח באג"ח ל-10 שנים, היה מקבל תשואה שנתית של 380 ש"ח. ההפרש הקטן הזה, כשהוא מתהפך, מעיד על חשש. חישוב לדוגמה: נניח שמשקיע שוקל להשקיע 100,000 ש"ח באג"ח ממשלתי. תרחיש א' - עקום רגיל (אפריל 2022): תשואת אג"ח לשנה: 0.5% תשואת אג"ח ל-10 שנים: 2.5% השקעה לשנה: 100,000 ש"ח 0.005 = 500 ש"ח ריבית.

סך הכל: 100,500 ש"ח. השקעה ל-10 שנים: 100,000 ש"ח 0.025 = 2,500 ש"ח ריבית שנתית. סך הכל: 125,000 ש"ח (בלי להתחשב בריבית דריבית, רק לצורך המחשה). תרחיש ב' - עקום הפוך (יולי 2023): תשואת אג"ח לשנה (מק"ם): 4.0% תשואת אג"ח ל-10 שנים: 3.8% השקעה לשנה: 100,000 ש"ח 0.04 = 4,000 ש"ח ריבית. סך הכל: 104,000 ש"ח. השקעה ל-10 שנים: 100,000 ש"ח 0.038 = 3,800 ש"ח ריבית שנתית. סך הכל: 138,000 ש"ח (שוב, רק לצורך המחשה). בדוגמה זו, בתרחיש ב', המשקיע מקבל תשואה גבוהה יותר דווקא על ההשקעה לטווח הקצר. זהו היפוך. מה המשמעות? בנקים, כמו בנק הפועלים או בנק לאומי, מגייסים כסף בטווח הקצר (פיקדונות עו"ש, פק"מ) ומלווים לטווח הארוך (משכנתאות, הלוואות לעסקים). כאשר עקום התשואות מתהפך, העלות שלהם לגיוס כסף לטווח קצר עולה, בעוד שהם לא יכולים להעלות את הריבית על הלוואות ארוכות באותו קצב או שהביקוש להלוואות ארוכות יורד כי הריבית גבוהה מדי. זה פוגע בשולי הרווח שלהם ומעודד אותם להקטין את היקף האשראי שהם מספקים, מה שפוגע בצמיחה הכלכלית. בנוסף, הציפייה למיתון מביאה את המשקיעים להעדיף נכסים בטוחים כמו אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח, גם אם התשואה עליהן נמוכה יותר מהטווח הקצר. הם מעדיפים יציבות על פני רווח גבוה יותר בטווח הקרוב, שכן הם חוששים מירידות בשוק המניות או בנכסים מסוכנים יותר. עובדה זו מחזקת את היפוך העקום, שכן הביקוש לאג"ח ארוכות מעלה את מחירן ומוריד את התשואה שלהן, ובמקביל, הפד או בנק ישראל ממשיכים להעלות ריבית בטווח הקצר כדי להילחם באינפלציה. ניתן לראות את ההשפעה גם על שוק המניות בתל אביב. כאשר עקום התשואות מתהפך, הדבר עשוי לאותת על האטה כלכלית, מה שפוגע בציפיות הרווח של החברות הנסחרות בבורסה. המשקיעים מתחילים להעריך מחדש את שווי החברות, ונוטים למכור מניות, מה שמוביל לירידות בשערים. למשל, מדד ת"א 35 או מדד ת"א 125 עשויים לרשום ירידות משמעותיות בתקופה שלאחר היפוך העקום.

הדבר ממחיש את הקשר ההדוק בין שוק האג"ח לשוק המניות קורס שוק ההון למתחילים יכול להרחיב על נושאים אלו. ההבנה של מנגנוני השוק והקשרים ביניהם היא קריטית לכל משקיע. הכלכלנים בבנק ישראל עוקבים מקרוב אחר עקום התשואות, כמו גם אחר מדדים נוספים, כדי לקבל החלטות מושכלות בנוגע למדיניות המוניטרית. הציבור הרחב, ובעיקר משקיעים פרטיים, יכולים גם הם להיעזר במדד זה כדי להבין טוב יותר את המגמות הכלכליות ולכלכל את צעדיהם בהתאם. טבלת השוואה: עקום תשואות רגיל מול עקום תשואות הפוך מאפיין עקום תשואות רגיל עקום תשואות הפוך :--------------------------- :------------------------------------------------------------------------------- :--------------------------------------------------------------------------------- גרף עולה משמאל לימין (שיפוע חיובי) יורד משמאל לימין (שיפוע שלילי) תשואה לטווח קצר נמוכה מתשואה לטווח ארוך גבוהה מתשואה לטווח ארוך תשואה לטווח ארוך גבוהה מתשואה לטווח קצר נמוכה מתשואה לטווח קצר ציפיות כלכליות צמיחה כלכלית יציבה, אינפלציה מתונה, ריבית צפויה לעלות בהדרגה בטווח הארוך חשש ממיתון, האטה כלכלית, ריבית צפויה לרדת בעתיד על ידי הבנק המרכזי מצב הבנקים מרוויחים מהפרש ריביות, מעודדים אשראי סובלים מפגיעה ברווחיות, מצמצמים אשראי השפעה על שוק המניות לרוב חיובית, משקפת סביבה עסקית צומחת לרוב שלילית, איתות למיתון וירידה ברווחי חברות תדירות הופעה המצב הנורמלי והשכיח מצב חריג, נצפה לפני רוב המיתונים הכלכליים המשמעותיים דוגמה (ארה״ב) תשואת אג"ח לשנתיים: 3.0%, תשואת אג"ח ל-10 שנים: 4.0% תשואת אג"ח לשנתיים: 4.5%, תשואת אג"ח ל-10 שנים: 4.0% דוגמה (ישראל - סיכון) מק"ם שנה: 1.0%, אג"ח 10 שנים: 3.0% מק"ם שנה: 4.0%, אג"ח 10 שנים: 3.8% (כפי שקרה בתקופות מסוימות ב-2023) טעויות נפוצות 1. הנחת מיתון מיידי: הטעות הנפוצה ביותר היא להניח שהיפוך עקום התשואות מנבא מיתון מיידי. ההיסטוריה מראה כי יש פער זמן משתנה, לרוב בין 6 ל-24 חודשים, בין היפוך העקום לתחילת המיתון. בתקופה זו, שוק המניות יכול להמשיך לעלות, מה שיוצר ״מלכודת שוורים״ עבור משקיעים הממהרים למכור. 2. התעלמות מהקשרים אחרים: יש הסתמכות יתר על עקום התשואות כאינדיקטור יחיד. למרות שהוא מהימן, חשוב לבחון אותו בהקשר של אינדיקטורים כלכליים נוספים כמו נתוני תעסוקה, מדדי ייצור, אמון צרכנים ומדיניות בנקים מרכזיים. מכלול המידע מספק תמונה שלמה יותר. 3. הבנה שגויה של "למה זה קורה": רבים מבינים שזהו סימן למיתון, אך אינם מבינים את המנגנונים הכלכליים העומדים מאחורי התופעה. אי הבנה זו מונעת מהם להעריך את חומרת המצב ולנתח את ההשלכות על סקטורים ספציפיים. הידע הזה חיוני, ולכן ההדרכה החינמית של מכללת סקילס מתמקדת בהרחבת הידע הפיננסי. 4. התעלמות מהשפעת הבנק המרכזי: פעולות הבנק המרכזי, כמו רכישת אג״ח או העלאת ריבית, יכולות לעוות באופן זמני את עקום התשואות ולשבש את יכולתו לנבא מיתון. בתקופות של ״הקלה כמותית״ (Quantitative Easing), הבנקים המרכזיים רוכשים אג״ח ארוכות טווח, מה שמדכא את התשואות שלהן באופן מלאכותי. 5.

השוואה בין תקופות שונות ללא הקשר: היפוכי עקום התשואות אינם זהים. כל היפוך מתרחש בסביבה כלכלית שונה, עם גורמים שונים המשפיעים עליו. השוואה פשטנית להיסטוריה ללא ניתוח מעמיק של הנסיבות הנוכחיות עלולה להוביל למסקנות שגויות. 6. התמקדות בתשואה נומינלית בלבד: חשוב לזכור כי התשואה הריאלית (תשואה בניכוי אינפלציה) היא זו שקובעת את כוח הקנייה האמיתי של המשקיע. בתקופות אינפלציה גבוהה, גם תשואה נומינלית גבוהה על אג״ח קצרות טווח עלולה להניב תשואה ריאלית שלילית, מה שפוגע ביכולת לחסוך ולצבור הון. שאלות ותשובות (FAQ) מהו עקום התשואות? עקום התשואות הוא גרף המציג את הקשר בין התשואה לפדיון של אגרות חוב ממשלתיות לבין תקופת הפדיון שלהן. הוא משמש כמדד לציפיות השוק לגבי שיעורי הריבית העתידיים והצמיחה הכלכלית. מדוע עקום תשואות הפוך נחשב לאות אזהרה למיתון? עקום תשואות הפוך מעיד על כך שמשקיעים מצפים להאטה כלכלית משמעותית. הם מוכנים להסתפק בתשואה נמוכה יותר על אגרות חוב ארוכות טווח כדי להבטיח את כספם לזמן רב, מתוך ציפייה שהבנק המרכזי יוריד את הריבית בעתיד כדי לעודד את הכלכלה. כמה זמן לוקח בדרך כלל למיתון להגיע לאחר היפוך עקום התשואות? הנתונים ההיסטוריים מראים כי בדרך כלל המיתון מגיע בין 6 ל-24 חודשים לאחר היפוך עקום התשואות. אולם, זהו אינו תמיד מדד מדויק, וקיימים שינויים בזמני ההגעה. האם היפוך עקום התשואות תמיד מוביל למיתון? למרות שעקום התשואות ההפוך הוא מדד מהימן ביותר, הוא אינו מבטיח מיתון ב-100% מהמקרים. ישנם מקרים חריגים, אך ההיסטוריה מראה מתאם חזק מאוד. מה ההבדל בין עקום תשואות רגיל לעקום תשואות שטוח? בעקום תשואות רגיל, התשואות עולות ככל שתקופת הפדיון מתארכת.

בעקום תשואות שטוח, ההפרש בין התשואות לטווח קצר וארוך מצטמצם משמעותית, מה שמעיד על אי-וודאות כלכלית. האם יש דרך למשקיעים פרטיים לנצל את המידע מעקום התשואות? משקיעים יכולים להשתמש במידע מעקום התשואות כדי להבין טוב יותר את המגמות הכלכליות הכלליות. זה יכול לסייע להם בקבלת החלטות לגבי הקצאת נכסים, למשל על ידי הפחתת חשיפה לנכסים מסוכנים והגדלת חשיפה לנכסים בטוחים יותר בתקופות של חשש ממיתון. מרכז הידע מציע מגוון כלים ומאמרים שיכולים לסייע בכך. האם ממשלת ישראל או בנק ישראל מתייחסים לעקום התשואות? בהחלט. בנק ישראל עוקב באופן שוטף אחר עקום התשואות כחלק ממערך הנתונים הכלכליים שהוא מנתח. הוא מהווה אינדיקטור חשוב לציפיות השוק ולעתיד הכלכלה, ומשפיע על קבלת ההחלטות המוניטריות. מסקנה חד משמעית הבנת עקום התשואות, ובמיוחד תופעת היפוך העקום, היא כלי קריטי לכל משקיע ואדם המעוניין להבין את המגמות הכלכליות. בעודו אינו מנבא מיתון מיידי, הוא משמש כאות אזהרה חזק ומהימן, המשקף את ציפיות השוק להאטה כלכלית ולירידת ריבית עתידית. התעלמות מאות זה עלולה להוביל להשלכות פיננסיות משמעותיות, הן ברמה האישית והן ברמה המוסדית. לכן, מומלץ לעקוב אחר עקום התשואות ולהתייחס אליו כאל אחד האינדיקטורים המרכזיים בקבלת החלטות פיננסיות מושכלות. כדי להעמיק את הידע הפיננסי שלכם ולהבין את הקשרים המורכבים בין שוקי ההון והכלכלה, אנו ממליצים להמשיך להרחיב את הלמידה. הצעד הבא: אם אתם רוצים להבין לעומק את שוק ההון ולשפר את היכולות שלכם לקבל החלטות פיננסיות מושכלות, הצטרפו להדרכה החינמית של מכללת סקילס והשאירו פרטים. הצעד הבא אם הנושא הזה מעניין אותך והגעת עד לכאן, הזמן להפוך את הידע לפעולה. הצטרפו להדרכה החינמית של מכללת סקילס והשאירו פרטים כדי לקבל גישה למסלול הלימוד המלא. למידע נוסף אפשר לעיין גם בהמסלולים המקצועיים. סקירה זו נכתבה בסיוע מערכת בינה מלאכותית של מכללת סקילס. כל המידע חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות.