ניתוח שיעור האבטלה כאינדיקטור מקדים למיתון כלכלי בשוק ההון

במרץ 2009 מדד S&P 500 הגיע לשפל של משבר הסאב פריים. שיעור האבטלה בארה״ב המשיך לעלות עוד שבעה חודשים, עד 10% באוקטובר של אותה שנה. זה הלקח המרכזי בקשר בין שיעור האבטלה והשוק: שיעור האבטלה הוא לא אינדיקטור מקדים (Leading Indicator) לשוק המניות. הוא נוטה לפגר אחריו. מה שכן יכול להזהיר מראש הוא השינוי בכיוון, כלומר עלייה ראשונה ומתמשכת מרמה נמוכה.

האם שיעור האבטלה הוא באמת אינדיקטור מקדים?

במובן הטכני, לא. כלכלנים מסווגים את שיעור האבטלה כאינדיקטור מפגר או מקביל. חברות מפטרות אחרי שההזמנות כבר ירדו, לא לפני. ולכן כשהאבטלה בשיא, המיתון בדרך כלל כבר עמוק, ושוק המניות, שמסתכל קדימה, כבר מתמחר את היציאה ממנו.

אבל יש ניואנס חשוב. השלב הראשון של העלייה באבטלה, כשהיא מתחילה לזחול מעלה מרמת שפל, קרה בעבר בתחילת רוב המיתונים בארה״ב. כאן הנתון מקבל ערך מקדים יחסי: הוא לא מקדים את השוק, אבל הוא מאשר שהכלכלה עברה לשלב אחר.

כלל סאם (Sahm Rule): הדרך המקובלת לקרוא את הנתון

הכלכלנית קלאודיה סאם הציעה כלל פשוט שהפך לנקודת ייחוס: כאשר הממוצע הנע של שלושה חודשים בשיעור האבטלה בארה״ב עולה בחצי נקודת אחוז מעל הרמה הנמוכה של 12 החודשים הקודמים, הכלכלה נמצאת כנראה בתחילת מיתון.

הכלל עבד היסטורית בארה״ב באופן מרשים, אבל הוא לא חוק. הוא נבנה על נתוני העבר, ובתקופות שבהן היצע העובדים גדל מהר, למשל בגלל הגירה, האבטלה יכולה לעלות גם בלי שהכלכלה מתכווצת.

עוד דבר חשוב: הכלל מזהה מיתון מוקדם יחסית לכלכלנים, אבל לא בהכרח מוקדם לשוק המניות. עד שהוא מופעל, מדדי המניות כבר ירדו לעתים קרובות.

מה עדיף לעקוב אחריו: נתונים מהירים יותר

מי שמחפש סימן מוקדם יותר מהשוק האמריקאי מסתכל בדרך כלל על בקשות ראשונות לדמי אבטלה, נתון שבועי. עלייה מתמשכת בהן נוטה להקדים את שיעור האבטלה החודשי.

נתונים נוספים שמגיבים מהר יותר הם מספר המשרות הפנויות, שעות עבודה ממוצעות בשבוע ושיעור העובדים במשרה חלקית שהיו רוצים משרה מלאה. חברות נוטות לקצץ שעות ולהקפיא גיוסים לפני שהן מפטרות.

בצד של שוק ההון עצמו, עקום התשואות, מרווחי האשראי של אג״ח קונצרניות ומדדי מנהלי הרכש נחשבים לאותות מוקדמים יותר. לאף אחד מהם אין רקורד מושלם.

הכלל המעשי שעובד טוב יותר מכל אינדיקטור בודד הוא לחפש הסכמה. כשרק נתון אחד מתדרדר, זה בדרך כלל רעש. כשבקשות דמי האבטלה עולות, המשרות הפנויות יורדות, עקום התשואות הפוך ומרווחי האשראי מתרחבים באותה תקופה, הסיכוי למיתון אמיתי גבוה יותר. גם אז, זה אומר משהו על הכלכלה ולא בהכרח על מה שהמדדים יעשו בחודש הבא.

שיעור האבטלה בישראל: למה הנתון המקומי מסובך יותר?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש את סקר כוח האדם, שכולל את שיעור האבטלה. בשנים האחרונות שיעור האבטלה בישראל היה נמוך יחסית, וזה הופך כל שינוי קטן לרועש.

יש כמה מאפיינים ישראליים שמקשים על הקריאה. בתקופת הקורונה, מאות אלפי עובדים הוצאו לחל״ת, והלמ״ס פרסמה גם מדד אבטלה רחב שכלל נעדרים זמנית. הנתון הרגיל לבדו לא שיקף את עומק הפגיעה.

בנוסף, המשק הישראלי מושפע מאוד מענף ההייטק. פיטורים בחברות טכנולוגיה לא תמיד מופיעים מיד בשיעור האבטלה הכללי, כי עובדים מיומנים מוצאים עבודה אחרת או שהפיצויים מאפשרים להם לחכות. גיוס מילואים נרחב, כמו מאז אוקטובר 2023, משנה גם הוא את התמונה של היצע העובדים.

בנק ישראל מתייחס לשוק העבודה כשיקול מרכזי בהחלטות הריבית, לצד יעד האינפלציה של 1% עד 3%. שוק עבודה הדוק מקשה על הורדת ריבית. היחלשות בו מקלה.

נכון לסוף ספטמבר 2026 ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, והפריים על 4.75%. את הנתון המתעדכן אפשר לראות בעמוד ריבית בנק ישראל. מי שמנסה לנחש את ההחלטה הבאה צריך לקרוא את נתוני שוק העבודה של הלמ״ס יחד עם האינפלציה, לא כל אחד לבד.

דוגמה מספרית: מה עושה האטה בשוק העבודה לחברה צרכנית

חברה בדויה, רשת אופנה ישראלית בשם סטייל, מוכרת בהיקף של 2 מיליארד ₪ בשנה, עם רווח תפעולי של 8%, כלומר 160 מיליון ₪. הדוגמה להמחשה בלבד.

שוק העבודה נחלש, והביקוש לביגוד, שהוא הוצאה שקל לדחות, יורד. נניח שהמכירות יורדות ב-6% ל-1.88 מיליארד ₪.

אם כל ההוצאות היו משתנות, הרווח היה יורד גם הוא ב-6%. אבל שכירות, שכר עובדים קבועים ומערכות מחשוב לא יורדים באותו קצב. נניח שההוצאות הקבועות הן 500 מיליון ₪ בשנה, והשאר משתנות עם המכירות. במקרה כזה, הרווח התפעולי יורד לסביבות 120 מיליון ₪, ירידה של כרבע, בערך פי ארבעה מהירידה במכירות.

זה המנגנון שהופך האטה בשוק העבודה לירידה חדה ברווחים של חברות ממונפות תפעולית. חברות מזון בסיסי, תשתיות ותקשורת נפגעות בדרך כלל פחות, כי הלקוחות לא מוותרים עליהן.

איך משקיע ארוך טווח צריך להשתמש בנתון

הנטייה הטבעית היא לראות עלייה באבטלה ולמכור. ההיסטוריה מראה שזה לרוב מאוחר מדי. בשני המיתונים האחרונים בארה״ב, משבר 2008-2009 ומשבר הקורונה, שוק המניות הגיע לשפל לפני ששיעור האבטלה הגיע לשיא. באפריל 2020 האבטלה בארה״ב זינקה ל-14.7%, כשהמדד כבר היה באמצע העלייה.

לכן הנתון שימושי יותר להבנת הסביבה מאשר לתזמון. הוא יכול לעזור להחליט על רמת הסיכון הכללית בתיק, לבדוק אם יש מספיק כרית ביטחון במזומן אם אתה עצמך עלול להיפגע, ולהבין אילו סקטורים פגיעים יותר.

ובכלל, ההגנה הטובה ביותר מפני מיתון לא מגיעה מתזמון. היא מגיעה מקרן חירום של כמה חודשי הוצאות, מתיק שמתאים לטווח הזמן ומהימנעות ממינוף בזמן שהכלכלה חזקה.

שאלות נפוצות

האם עלייה באבטלה תמיד מובילה למיתון?

לא תמיד. עלייה קטנה יכולה לנבוע מכניסה של עובדים חדשים לשוק או משינויים עונתיים. מה שמדאיג היסטורית הוא עלייה מתמשכת מרמת שפל, כמו זו שכלל סאם מודד.

האם כדאי למכור מניות כשהאבטלה עולה?

ההיסטוריה מראה ששוק המניות נוטה להגיע לשפל לפני שהאבטלה מגיעה לשיא. מי שמוכר על סמך הנתון עלול למכור קרוב לתחתית. הנתון שימושי יותר לניהול סיכון כללי מאשר לתזמון.

איפה מפורסם שיעור האבטלה בישראל?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אותו מדי חודש כחלק מסקר כוח האדם. כדאי להסתכל גם על המגמה של כמה חודשים ולא רק על נתון בודד.

איזה נתון מקדים יותר משיעור האבטלה?

בארה״ב, בקשות ראשונות לדמי אבטלה הן נתון שבועי שמגיב מהר יותר. גם משרות פנויות ושעות עבודה ממוצעות נוטות לרדת לפני שמתחילים פיטורים.

להמשך קריאה

שיעור האבטלה הוא חלק אחד מתמונה רחבה של אינדיקטורים. מדריך משלים הוא מדד הביטחון הצרכני ומה הוא מלמד על המיתון הבא, ומי שרוצה ללמוד לבנות תיק שעומד במחזורים כלכליים ימצא את זה בקורס ההשקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.