השקעה באנרגיה גרעינית: האם האורניום חוזר להיות סחורה אסטרטגית

כן, אבל לא בקו ישר. מחיר האורניום עמד על כ-70 דולר לליברה ערב אסון פוקושימה במרץ 2011, צנח אל מתחת ל-20 דולר בסוף 2016, ובתחילת 2024 חצה שוב את רף 100 הדולר. מה שהחזיר אותו למעמד של סחורה אסטרטגית הוא שילוב של ממשלות שמאריכות את חיי הכורים, ענקיות טכנולוגיה שצריכות חשמל יציב למרכזי נתונים, ומערב שמנסה לצמצם את התלות ברוסיה בשרשרת הדלק הגרעיני.

למשקיע ישראלי השאלה המעניינת היא לא אם הגרעין חוזר, אלא דרך איזו חוליה בשרשרת להיחשף אליו, ובאיזה משקל בתיק.

מה קרה למחיר האורניום מאז פוקושימה, ולמה זה עדיין משפיע

אחרי פוקושימה יפן השביתה את כורי הכוח שלה, וגרמניה החליטה לצאת מהגרעין. שלושת הכורים האחרונים שלה נסגרו באפריל 2023. הביקוש הצפוי נעלם כמעט בבת אחת, אבל המכרות שכבר נבנו המשיכו להפיק. התוצאה הייתה כמעט עשור של עודף היצע, במחירים שלא כיסו את עלות ההפקה של חלק גדול מהמכרות.

וזה הפרט שרוב הכתבות מפספסות: המחירים הנמוכים עצמם זרעו את הזינוק הבא.

מכרות נסגרו, פרויקטים חדשים נגנזו, וחברות החשמל נשענו על מלאים שצברו. כשהביקוש חזר, ההיצע לא היה מוכן לו. שלושה אירועים שינו את התמונה. ב-2021 נכנסה לשוק קרן Sprott Physical Uranium Trust, שמגייסת כסף ממשקיעים, קונה אורניום פיזי ומאחסנת אותו, כלומר מוציאה כמויות מהשוק הפנוי. ב-2022 הפלישה הרוסית לאוקראינה הזכירה לאירופה מה המחיר של תלות אנרגטית, ובאותה שנה האיחוד האירופי הכליל את הגרעין, בתנאים, בטקסונומיה הירוקה שלו. ובדצמבר 2023, בוועידת האקלים COP28, יותר מ-20 מדינות הצהירו על יעד לשלש את כושר הייצור הגרעיני העולמי עד 2050.

שלוש דרכים להיחשף: האורניום, בוני הכורים וחברות החשמל

מי שאומר ״אני רוצה להשקיע בגרעין״ יכול להתכוון לעסקים שונים מאוד, עם סיכונים שונים מאוד.

למניות כרייה יש מינוף תפעולי. אם עלות ההפקה של מכרה היא 40 דולר לליברה והמחיר עולה מ-60 ל-80 דולר, הרווח לליברה מוכפל. אותו מנגנון עובד גם בכיוון ההפוך, ולכן מניות הכרייה ספגו בשנים שאחרי 2011 ירידות חדות אף יותר מהסחורה עצמה.

עוד נקודה שכדאי להכיר: רוב האורניום לא נמכר במחיר הספוט שמופיע בכותרות, אלא בחוזים ארוכי טווח בין המכרות לחברות החשמל. כשהספוט קופץ, ההכנסות של חברת כרייה מתעדכנות רק בהדרגה, לפי קצב חידוש החוזים.

כורים מודולריים קטנים (SMR): הבטחה גדולה, לוחות זמנים ארוכים

SMR הם כורים קטנים יותר, שאמורים להיבנות במפעל ולהגיע לאתר ביחידות סטנדרטיות. ההבטחה היא עלות נמוכה יותר ובנייה מהירה יותר מכור ענק. ב-2024 גוגל ואמזון חתמו על הסכמים עם חברות SMR כדי להבטיח חשמל עתידי למרכזי הנתונים שלהן.

המציאות עד עכשיו מפוכחת יותר. NuScale, החברה האמריקאית הראשונה שקיבלה אישור תכנון מהרגולטור הגרעיני בארה״ב, ביטלה בנובמבר 2023 את פרויקט הדגל שלה ביוטה, אחרי שהמחיר הצפוי לחשמל זינק ולקוחות פרשו. גם בכורים הגדולים התמונה דומה: יחידות 3 ו-4 בתחנת Vogtle בג׳ורג׳יה נכנסו לפעולה ב-2023 וב-2024, שנים באיחור ובעלות של יותר מפי שניים מהתקציב המקורי.

העמדה שלי: SMR הם סיפור של העשור הבא. מי שקונה היום מניות של חברות פיתוח משלם בעיקר על ציפייה, והתמחור יכול להתכווץ בחדות עם כל עיכוב ברישוי.

חברות החשמל הגרעיניות: החוליה שפחות מדברים עליה

בספטמבר 2024 מיקרוסופט חתמה על הסכם ארוך טווח עם Constellation Energy להחזרת כור 1 באתר Three Mile Island לפעולה, כדי לספק חשמל למרכזי נתונים. זה אות חשוב. כור קיים, שכבר עומד ומחובר לרשת, קיבל ערך חדש כשהביקוש לחשמל ממרכזי נתונים מזנק.

חברות חשמל הן חשיפה פחות דרמטית לגרעין. ההכנסות שלהן נקבעות בחוזים ובתעריפים, והדלק מהווה חלק קטן יחסית מעלות ייצור החשמל בכור, כך שמחיר האורניום כמעט לא מזיז אותן. הצד השני של המטבע: הן ממומנות בחוב גבוה ולכן רגישות לריבית. בשנים של ריבית עולה, מניות חשמל ותשתית נוטות לסבול גם כשהעסק עצמו יציב.

דוגמה מספרית: כמה גרעין נכנס לתיק של משקיע ישראלי

הדוגמה להמחשה בלבד, והשם והמספרים בדויים. נועה, 38 מרחובות, מחזיקה תיק מסחר בבנק בשווי 400,000 ₪, רובו בקרנות סל על מדדים רחבים. היא משתכנעת בסיפור הגרעיני ושוקלת שתי אפשרויות.

באפשרות הזהירה היא מקצה 5% מהתיק, 20,000 ₪, לקרן סל על מניות אורניום וגרעין. אם הסקטור יורד ב-60%, תרחיש שאינו קיצוני בתחום שחווה את שנות אחרי פוקושימה, היא מפסידה 12,000 ₪, שהם 3% מהתיק. כואב, אבל לא משנה את התוכנית שלה.

באפשרות האגרסיבית היא מקצה 25%, כלומר 100,000 ₪. אותה ירידה של 60% מוחקת 60,000 ₪, 15% מכל התיק. כאן כבר מדובר בהחלטה שיכולה לדחות מטרה כמו הון עצמי לדירה בכמה שנים.

ההבדל בין שתי האפשרויות הוא לא התחזית על האורניום, אלא גודל הפוזיציה. זו ההחלטה שבאמת בשליטתה.

בצד המיסוי, על רווח ממימוש ישלם משקיע פרטי בישראל 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי. בקרנות סל זרות יש גם שאלות של מס במקור על דיבידנדים ושל שער החליפין, ולכן את המצב הספציפי כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס. אפשר לבדוק תרחישים במחשבון מס על רווחי מניות.

איפה התזה נשברת

הסיכון הראשון הוא אירוע בטיחות. תאונה אחת, בכל מקום בעולם, יכולה להחזיר את השיח הציבורי עשור אחורה, כמו שקרה ב-2011.

הסיכון השני הוא ריכוזיות ההיצע. קזחסטן היא המפיקה הגדולה בעולם, ולרוסיה נתח גדול מכושר ההעשרה העולמי. ב-2024 ארה״ב חוקקה איסור על יבוא אורניום מועשר מרוסיה, עם אפשרות לפטורים זמניים בתקופת מעבר. וההפיכה בניז׳ר ביולי 2023 הזכירה שגם מכרות באפריקה חשופים לפוליטיקה.

הסיכון השלישי הוא תזמון. במאי 2025 הנשיא דונלד טראמפ חתם על צווים נשיאותיים שנועדו להאיץ רישוי ובנייה של כורים בארה״ב. מדיניות יכולה לזוז מהר, הנדסה לא. בין החלטה על כור לבין היום שבו הוא צורך אורניום עוברות לרוב יותר מעשר שנים, ובזמן הזה המחיר יכול לעלות ולרדת כמה פעמים.

והסיכון הרביעי מוכר לכל מי שהשקיע בסחורות: כשכולם כבר מדברים על מחסור, חלק גדול מהסיפור כבר במחיר. מי שנכנס בשיא הכותרות בתחילת 2024 ראה את מחיר הספוט נסוג בחדות בחודשים שאחר כך. למבט רחב יותר על המקום של סחורות בתיק, ראו השקעה בסחורות כגידור מפני אינפלציה.

שאלות נפוצות

האם אפשר להשקיע באורניום מישראל?

כן. דרך תיק מסחר בבנק או בבית השקעות אפשר לקנות קרנות סל זרות על מדדי אורניום וגרעין, מניות של חברות כרייה כמו Cameco הקנדית או Kazatomprom הקזחית, וניירות של קרנות שמחזיקות אורניום פיזי. רוב החשיפה עוברת דרך שווקים זרים, ולכן יש גם חשיפה למטבע.

מה ההבדל בין מחיר הספוט למחיר החוזים?

מחיר הספוט הוא המחיר לאספקה מיידית, והוא זה שמופיע בכותרות. רוב העסקאות נעשות בחוזים ארוכי טווח, שמחירם זז לאט יותר. לכן זינוק בספוט לא מתורגם מיד לרווחים של חברות הכרייה.

האם גרעין נחשב השקעה ירוקה?

תלוי את מי שואלים. האיחוד האירופי הכליל אותו בתנאים בטקסונומיה הירוקה, כי כורים כמעט לא פולטים פחמן בזמן פעולה. מנגד, שאלת הפסולת הרדיואקטיבית לא נפתרה, וחלק מקרנות ה-ESG עדיין מחריגות את התחום.

האם ישראל צפויה להקים כור לייצור חשמל?

נכון להיום אין בישראל תחנת כוח גרעינית, ורוב החשמל מיוצר מגז טבעי. הנושא עולה בשיח מדי פעם, בעיקר סביב SMR, אבל אין תוכנית מאושרת. עבור משקיע ישראלי מדובר אפוא בחשיפה לשוק עולמי, לא למקומי.

מי שרוצה לבנות שיטה לניתוח סקטור לפני שנכנסים אליו, יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.