השפעת בחירות בארה"ב על השווקים הפיננסיים: היסטוריה וציפיות

רק בשלוש מתוך 17 שנות הבחירות לנשיאות ארה״ב מאז 1960 סיים מדד S&P 500 את השנה בירידה: 1960, 2000 ו-2008. ושתיים מהן, 2000 ו-2008, היו שנות משבר שהתחילו הרבה לפני הקלפי. במילים פשוטות, בחירות מייצרות תנודתיות קצרה ורעש תקשורתי גדול, אבל את הכיוון של השוק לאורך שנה ויותר קובעים בעיקר ריבית, רווחי חברות ומשברים.

זה לא אומר שבחירות לא משנות כלום. הן משנות את התמחור של סקטורים מסוימים, את הדולר ואת תחושת הסיכון. מה שהן כמעט אף פעם לא עושות הוא לקבוע לבדן אם השנה תהיה טובה או רעה לתיק מפוזר.

מה ההיסטוריה באמת מראה על שנות בחירות?

כמה עוגנים שכדאי לזכור, במונחי מחיר ובעיגול:

תסתכלו על העמודה הימנית. באף אחת מהשורות הסיבה המרכזית לא הייתה מי ניצח. ב-2008 השוק היה קורס עם כל מנצח. ב-2020 הוא עלה למרות מגפה ומערכת בחירות טעונה במיוחד, כי הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לאפס והזרים נזילות בהיקף חסר תקדים.

דבר נוסף שהנתונים לא מראים: עדיפות עקבית למפלגה אחת. היו שנים טובות ורעות תחת נשיאים דמוקרטים ורפובליקנים, ומי שמנסה לבנות על זה אסטרטגיה עובד בעצם עם מדגם קטן מאוד של כמה עשרות שנים.

איך השוק מתנהג בשבועות שלפני ואחרי יום הבחירות?

כאן יש דפוס שחוזר על עצמו, גם אם לא בכל פעם. לפני הבחירות אי הוודאות מתומחרת: מדד הפחד VIX נוטה לעלות, ומשקיעים מוסדיים מקטינים חשיפה או קונים הגנות. ברגע שהתוצאה ידועה, גם אם היא מפתיעה, חלק מהפרמיה הזאת נעלם.

2016 היא הדוגמה הקלאסית. בליל הבחירות, כשהתברר שדונלד טראמפ מנצח, החוזים העתידיים על המדדים צנחו בחדות. בתוך יום מסחר אחד השוק כבר התהפך ועלה, והמשיך לטפס בחודשים שאחרי. מי שמכר בלילה בפאניקה קנה בחזרה ביוקר.

הלקח שלי: השוק לא שונא נשיא מסוים, הוא שונא אי ודאות. ברגע שהיא מתבררת, הוא עובר לשאלה הבאה.

מה קרה מאז שטראמפ נכנס לכהונה השנייה?

דונלד טראמפ מכהן כנשיא ה-47 של ארה״ב מאז ינואר 2025. הכהונה השנייה ממחישה יפה את ההבדל בין בחירות לבין מדיניות. הבחירות עצמן בנובמבר 2024 הסתיימו בעלייה בשווקים. הטלטלה הגדולה הגיעה חודשים אחר כך, באפריל 2025, כשהממשל הכריז על חבילת מכסים רחבה והמדדים ירדו בשיעור דו-ספרתי בתוך ימים ספורים. בחודשים שאחרי, כשחלק מהמכסים נדחו או נפתחו למשא ומתן, השוק התאושש.

מבחינת משקיע, ההבחנה חשובה: מה שהזיז את המחירים היה החלטה כלכלית קונקרטית ולא עצם השינוי בבית הלבן. לכן כדאי לעקוב אחרי מה שהממשל עושה בפועל, במכסים, במסים ובגירעון, ופחות אחרי הרטוריקה של הקמפיין.

בחירות האמצע בנובמבר 2026: למה לצפות?

ב-3 בנובמבר 2026 מתקיימות בחירות האמצע בארה״ב: כל 435 המושבים בבית הנבחרים וכשליש מהסנאט. התוצאה תקבע אם לנשיא יהיה קונגרס תומך או מפוצל, ומכאן כמה קל יהיה להעביר חקיקה בנושאי מסים, תקציב ותקרת החוב.

שוק ההון לרוב מתמודד לא רע עם קונגרס מפוצל, כי הוא מקטין את הסיכוי לשינויים דרמטיים. מנגד, קונגרס מפוצל עלול להוביל לעימותים סביב תקציב ותקרת חוב, שכבר יצרו בעבר ימים של תנודתיות חדה. אין כאן תשובה חד כיוונית, ומי שמבטיח לכם אחת מוכר ביטחון שאין לו.

מה שכן סביר: תנודתיות מוגברת בשבועות שלפני, ותגובה מהירה אחרי שהתמונה מתבהרת. בשביל רוב המשקיעים לטווח ארוך, זה רעש.

איך זה פוגש משקיע ישראלי?

שלוש נקודות שמשקיעים ישראלים מפספסים:

הדולר. קרן מחקה S&P 500 ללא גידור מטבע חשופה גם לשער הדולר-שקל. אירוע אמריקאי יכול להזיז את הדולר בכיוון שמקזז או מגדיל את התנועה במדד. לפעמים המניות עולות והתשואה בשקלים כמעט לא זזה.

תל אביב מגיבה אחרי וול סטריט. הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת ביום שני לפי מה שקרה בניו יורק ביום שישי, ובשבוע הבחירות מדדי ת״א 35 ות״א 125 מושפעים בעיקר מהמסחר הלילי בארה״ב ומהשקל.

מס. מכירה בתיק מסחר רגיל יוצרת אירוע מס של 25% על הרווח הריאלי. זה מחיר אמיתי של ניסיון לברוח מהשוק.

דוגמה מספרית: מה עולה לדנה למכור לפני הבחירות?

נניח (דוגמה להמחשה בלבד) שדנה, 38 מרמת גן, מחזיקה 200,000 ₪ בקרן מחקה S&P 500 בתיק מסחר בבנק. היא קנתה לפני כמה שנים ב-140,000 ₪, והרווח הריאלי שלה, אחרי התאמה למדד, הוא כ-50,000 ₪.

היא חוששת מבחירות האמצע ושוקלת למכור הכול ולחזור אחרי נובמבר.

החשבון: מס של 25% על 50,000 ₪ הוא 12,500 ₪. אחרי המכירה נשארים לה בערך 187,500 ₪ להשקעה מחדש. כדי שהמהלך ישתלם, השוק צריך לרדת ביותר מ-6% בזמן שהיא בחוץ, והיא צריכה לחזור בזמן. אם השוק דווקא עולה 5% בשבועות האלה, היא הפסידה פעמיים: שילמה מס וקנתה ביוקר.

אפשר להריץ חישוב דומה על התיק שלכם במחשבון מס רווחי הון.

איפה הגישה של להתעלם מהבחירות נשברת?

אני לא טוען שצריך להתעלם לחלוטין. יש מצבים שבהם הבחירות רלוונטיות:

מי שמחזיק ריכוז גבוה בסקטור אחד שתלוי ברגולציה, כמו אנרגיה, בנקים, פארמה או חברות שחשופות למכסים, חשוף באמת לתוצאה. כאן הפתרון הוא פיזור, לא תזמון. הרחבה על זה יש במדריך על פיזור סקטוריאלי.

מי שצריך את הכסף בתוך חודשים, למשל למקדמה על דירה, לא צריך להחזיק אותו במניות מלכתחילה, בחירות או לא.

ומי שממונף, באופציות או בהלוואה, יכול להיפגע מתנודה של כמה ימים גם אם בסוף השנה השוק עלה.

שאלות נפוצות

האם השוק האמריקאי עולה יותר תחת מפלגה מסוימת?

הנתונים ההיסטוריים לא מראים עדיפות עקבית. היו שנים חזקות וחלשות תחת שתי המפלגות, והגורמים שהכריעו היו בעיקר ריבית, רווחים ומשברים. המדגם קטן מכדי לבנות עליו אסטרטגיה.

האם כדאי למכור מניות לפני בחירות?

ברוב המקרים זה מהלך יקר: אירוע מס של 25% על הרווח הריאלי, סיכון להחמיץ עליות ועמלות. מי שהחשיפה שלו גבוהה מדי כדאי שיבחן את הפיזור שלו, לא את לוח השנה הפוליטי.

איך בחירות בארה״ב משפיעות על הבורסה בתל אביב?

בעיקר דרך המסחר בניו יורק ודרך שער הדולר-שקל. ת״א 35 ות״א 125 מגיבים בדרך כלל ביום המסחר הבא, והתנודה בשקלים של משקיע ישראלי תלויה גם בשאלה אם הקרן שלו מגודרת מטבע.

מה ההבדל בין בחירות לנשיאות לבחירות אמצע?

בבחירות לנשיאות נבחר ראש הרשות המבצעת. בבחירות האמצע, כמו אלה של נובמבר 2026, נקבע הרכב הקונגרס, ומכאן היכולת של הנשיא להעביר חקיקה בתחומי מסים ותקציב. לשוק זה משנה בעיקר דרך הסיכוי לשינויי מדיניות גדולים.

מי שרוצה להבין איך בונים תיק שלא תלוי בתחזיות פוליטיות, יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.