השפעת בחירות בארה"ב על השווקים הפיננסיים: היסטוריה וציפיות

השפעת בחירות בארה״ב על השווקים הפיננסיים: היסטוריה וציפיות TL;DR בחירות לנשיאות בארה״ב גוררות בדרך כלל תנודתיות מוגברת בשווקים, אך הנתונים ההיסטוריים מראים כי מדד ה-S&P 500 נוטה לסיים את שנות הבחירות בעלייה, במיוחד בשנים בהן נשיא מכהן מתמודד שוב. למרות רעשי הרקע הפוליטיים, גורמים כלכליים רחבים יותר כגון ריביות, אינפלציה וביצועי חברות, לרוב משפיעים יותר על מגמת השוק לטווח ארוך. על משקיעים ישראלים מושכלים להבין את הניואנסים הללו כדי לקבל החלטות מבוססות. הסבר פשוט בחירות לנשיאות בארצות הברית הן אירוע מכונן לא רק עבור העם האמריקאי, אלא גם עבור הכלכלה העולמית והשווקים הפיננסיים. כל ארבע שנים, הקמפיינים הפוליטיים, הדיונים על מדיניות כלכלית, ואי הוודאות לגבי זהות הנשיא הבא, יוצרים גלי הדף שמגיעים גם אל הבורסה בתל אביב. משקיעים, בין אם הם יחידים או מוסדות, מנסים להבין כיצד שינוי אפשרי בממשל ישפיע על חברות, מגזרים ועל הכלכלה כולה. לדוגמה, האם ממשל חדש יתמוך יותר בהשקעות בתשתיות, מה שיכול להועיל לחברות בנייה וחומרים, או שמא יתמקד ברגולציה מחמירה על ענקיות טכנולוגיה, מה שעשוי להעיק על מניות הטק? התנודתיות סביב תקופת בחירות היא תופעה מוכרת. כאשר יש אי ודאות, משקיעים רבים נוטים לנקוט בגישה זהירה יותר, מה שיכול להוביל לירידות שערים או לדשדוש. לאחר שהתוצאות מתבהרות, השוק בדרך כלל "מעכל" את המצב ומגיב בהתאם. לעיתים קרובות, התגובה הראשונית יכולה להיות קיצונית, אך בטווח הארוך, השוק נוטה לחזור ולהתמקד ביסודות הכלכליים. לדוגמה, אם נשיא מכהן דוגל במדיניות פיסקלית מרחיבה, ייתכן שהשווקים יגיבו בחיוב בציפייה לצמיחה כלכלית מוגברת, גם אם הדבר עלול להוביל ללחצים אינפלציוניים בטווח הארוך. לעומת זאת, אם המועמד המנצח ידגול במדיניות של העלאות מסים על חברות, ייתכן שנראה תגובה שלילית בטווח הקצר. ההיסטוריה מלמדת אותנו שקשה מאוד לנבא את תגובת השוק אך ורק על בסיס זהות הנשיא או המפלגה השלטת. ישנם גורמים רבים נוספים שמשחקים תפקיד, והם לרוב חזקים יותר מהשינויים הפוליטיים. גורמים כמו הריבית שקובע הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב), קצב האינפלציה, שיעורי האבטלה, ודוחות הרווח של החברות, הם לרוב המניעים העיקריים של השוק. בחירות הן אירוע חשוב, אך הן חלק ממערכת מורכבת של מרכיבים כלכליים ופוליטיים. הבנת הדינמיקה הזו מאפשרת למשקיעים לגשת לתקופה זו בפחות לחץ ובהבנה עמוקה יותר של התמונה הרחבה. מי שרוצה להעמיק את הבנתו בנושאים אלו, יכול למצוא חומרים מועילים במרכז הידע של מכללת סקילס. דוגמה ישראלית קונקרטית נבחן כיצד השפיעו בחירות בארה״ב על מדד ה-S&P 500 בשנים קריטיות, ונדגים את ההשפעה הפוטנציאלית על תיק השקעות ישראלי.

נניח שמשקיע ישראלי מחזיק בתיק השקעות מגוון שכולל, בין היתר, תעודת סל מחקה מדד S&P 500, דרך בית השקעות כמו מיטב דש או פסגות. ניקח לדוגמה את שנת 2020. זו הייתה שנת בחירות סוערת במיוחד, עם התפרצות מגפת הקורונה ברקע, והתמודדות בין הנשיא דונלד טראמפ לבין ג'ו ביידן. למרות אי הוודאות הפוליטית והבריאותית, מדד ה-S&P 500 סיים את השנה בעלייה מרשימה של כ-16.26%. השינויים בממשל, למרות שהיו דרמטיים, לא מנעו מהשוק לעלות. הסיבות לכך מורכבות וכוללות את התגובה המוניטרית האגרסיבית של הפדרל ריזרב, חבילות תמריצים פיסקליות נרחבות, וההתקדמות בפיתוח חיסונים. נניח שמשקיע ישראלי, נניח אילן כהן מתל אביב, השקיע בתחילת 2020 סכום של 100,000 ש״ח בתעודת סל (ETF) עוקבת S&P 500. אם התעודה שיקפה במדויק את ביצועי המדד, אילן היה רואה את השקעתו עולה ל-116,260 ש״ח עד סוף השנה. זהו רווח של 16,260 ש״ח, לפני עמלות ומסים. למרות שהיו תקופות של ירידות חדות במהלך השנה, כמו בחודש מרץ 2020, מי שנשאר מושקע נהנה מהתאוששות מרשימה. נשווה זאת לשנת 2016, שגם היא הייתה שנת בחירות מפתיעה, בה הנשיא דונלד טונלד טראמפ נבחר. רבים ציפו לירידות שערים בעקבות ניצחונו, אך מדד ה-S&P 500 סיים את השנה בעלייה של כ-9.54%. ה"הפתעה" לא הובילה לקריסה, אלא לראלי קצר טווח שנודע כ"ראלי טראמפ", על רקע ציפיות להפחתות מסים ורגולציה. חישוב השפעה על תיק השקעות: נניח שאילן כהן השקיע 100,000 ש״ח בתחילת 2016 בתעודת סל עוקבת S&P 500. רווח לשנת 2016: 100,000 ש״ח 9.54% = 9,540 ש״ח. שווי התיק בסוף 2016: 109,540 ש״ח. כעת נבחן את שנת 2024, שבה הנשיא דונלד טראמפ מתמודד שוב. גם כאן ישנה אי וודאות לגבי המדיניות הכלכלית העתידית, בין אם הוא ייבחר שוב ובין אם לא. השווקים מגיבים לציפיות. אם, לדוגמה, הנשיא טראמפ יקדם מדיניות של הפחתות מסים נוספות ודריגולציה נרחבת, סקטורים מסוימים, כמו אנרגיה או פיננסים, עשויים להגיב בחיוב.

מנגד, מדיניות של תעריפי מכס גבוהים עלולה לפגוע בחברות רב לאומיות. הרגולציה הישראלית, למשל, אינה מבחינה בין השקעה במדד S&P 500 לבין כל השקעה אחרת בחו״ל. משקיע ישראלי שמרוויח מתיק השקעות כזה, יהיה חייב במס רווחי הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי, לאחר קיזוז אינפלציה ועמלות. אם אילן בחר להשקיע דרך קרן נאמנות מחקה, הרווחים ימוסו במקור על ידי מנהל הקרן. אם השקיע דרך ברוקר זר או ישראלי שמציע מסלול השקעה ישיר ב-ETF אמריקאי, הוא יצטרך לדווח על הרווחים לרשות המסים בישראל באופן עצמאי. חשוב לציין כי ישנם גם שיקולי המרת מטבע, שכן התעודה נסחרת בדולרים, ושינויים בשער החליפין של השקל מול הדולר יכולים להשפיע על התשואה בשקלים. לדוגמה, אם הדולר נחלש מול השקל, הרווח בדולרים יתורגם לרווח נמוך יותר בשקלים. הדוגמאות הללו מראות שגם בשנים עמוסות פוליטית וכלכלית, השוק האמריקאי יכול להפגין חוסן וצמיחה. האתגר הוא לא לנסות "לתזמן את השוק" או להגיב בפאניקה לכל כותרת, אלא להישאר נאמן לאסטרטגיית השקעה ארוכת טווח, מגוונת ומותאמת אישית. מי שרוצה ללמוד עוד על ניהול תיק השקעות בתקופות תנודתיות, מוזמן להצטרף להדרכה החינמית של מכללת סקילס, שם ניתן לקבל כלים מעשיים להתמודדות עם מצבים כאלה. טבלת השוואה: ביצועי S&P 500 בשנות בחירות בארה״ב (1960-2020) שנת בחירות נשיא מנצח מפלגה שינוי S&P 500 באותה שנה (%) ממוצע שנתי S&P 500 (כל השנים) --- --- --- --- --- 1960 ג'ון קנדי דמוקרטית 0.47% 10.5% 1964 לינדון ג'ונסון דמוקרטית 12.96% 10.5% 1968 ריצ'רד ניקסון רפובליקנית 11.06% 10.5% 1972 ריצ'רד ניקסון רפובליקנית 15.63% 10.5% 1976 ג'ימי קרטר דמוקרטית 19.15% 10.5% 1980 רונלד רייגן רפובליקנית 25.77% 10.5% 1984 רונלד רייגן רפובליקנית 6.27% 10.5% 1988 ג'ורג' בוש האב רפובליקנית 16.57% 10.5% 1992 ביל קלינטון דמוקרטית 4.46% 10.5% 1996 ביל קלינטון דמוקרטית 22.96% 10.5% 2000 ג'ורג' בוש הבן רפובליקנית -9.10% 10.5% 2004 ג'ורג' בוש הבן רפובליקנית 8.99% 10.5% 2008 ברק אובמה דמוקרטית -38.49% 10.5% 2012 ברק אובמה דמוקרטית 13.41% 10.5% 2016 דונלד טראמפ רפובליקנית 9.54% 10.5% 2020 ג'ו ביידן דמוקרטית 16.26% 10.5% ממוצע בשנות בחירות 7.54% ממוצע בשנים ללא בחירות 11.23% הערה: הנתונים אינם כוללים דיבידנדים. ממוצע שנתי S&P 500 לאורך השנים (כ-10.5%) משמש כנקודת ייחוס כללית לתשואה היסטורית ממוצעת של השוק לטווח ארוך. מהטבלה ניתן לראות כי ממוצע התשואה בשנות בחירות (7.54%) נמוך במעט מהממוצע הכללי של השוק האמריקאי לאורך שנים (כ-10.5% כולל דיבידנדים, ו-11.23% בשנים ללא בחירות). עם זאת, חשוב להבין ששנים כמו 2000 (התפוצצות בועת הדוט-קום) ו-2008 (המשבר הפיננסי העולמי), שבהן נרשמו ירידות חדות, לא נבעו ישירות מהבחירות עצמן אלא מאירועים כלכליים רחבים יותר. במקרים רבים, השוק דווקא הגיב בחיוב או בהתאוששות. המסקנה היא שהבחירות כשלעצמן אינן גורם מוחלט לירידה או עלייה, אלא חלק ממכלול נסיבות. טעויות נפוצות 1. ניסיון לתזמן את השוק על בסיס תוצאות הבחירות: זוהי אולי הטעות הנפוצה ביותר. משקיעים רבים מנסים למכור מניות לפני הבחירות ולקנות בחזרה אחריהן, או להפך, בהתבסס על ניחושים לגבי מי ינצח ואיך השוק יגיב. כפי שראינו בשנים 2016 ו-2020, הציפיות הראשוניות של השוק לא תמיד מתממשות, והשוק יכול להפתיע.

ניסיונות תזמון מובילים לרוב לתשואות נמוכות יותר עקב החמצת ימי מסחר טובים ועלויות עסקה. 2. התמקדות יתרה ברטוריקה פוליטית: פוליטיקאים נוטים להשתמש ברטוריקה חריפה במהלך קמפיינים, אך המציאות הפוליטית והכלכלית מורכבת יותר. לדוגמה, הבטחות להורדת מסים דרמטית או להטלת מכסים נרחבים עלולות להתקל בקשיים ביישום, או שהשפעתן תהיה שונה מהצפוי. התמקדות בהצהרות גרידא במקום בניתוח עומק של היתכנות ומשמעויות, יכולה להטעות. 3. התעלמות מגורמים כלכליים רחבים יותר: בחירות הן אירוע חשוב, אך הן אינן הגורם היחיד, ואף לא תמיד העיקרי, שמניע את השווקים. שינויים בריבית בנק ישראל או הפדרל ריזרב, רמות אינפלציה, צמיחה כלכלית גלובלית, אירועים גיאופוליטיים או התפתחויות טכנולוגיות, לעיתים קרובות משפיעים באופן משמעותי יותר על ביצועי השוק. להתעלם מהם תוך התמקדות בבחירות בלבד, זו טעות. 4. השוואת תפוחים לתפוזים: כל מערכת בחירות מתרחשת בהקשר כלכלי ופוליטי שונה. השוואת השפעת בחירות 2024 להשפעת בחירות 1980 או 2008 באופן ישיר, מבלי להתחשב בשוני המאקרו-כלכלי ובדינמיקה הגלובלית, היא טעות. לדוגמה, שוקי 2008 היו בעיצומו של משבר פיננסי עולמי, בעוד ששוקי 2020 הושפעו עמוקות מפנדמיה עולמית. 5. היצמדות להטיה פוליטית אישית: משקיעים שמזדהים עם מפלגה או מועמד מסוים, עלולים להטות את שיקול דעתם ולהאמין כי ניצחון המועמד המועדף עליהם יביא בהכרח לשגשוג שוקי, או שניצחון המועמד הנגדי יוביל לקטסטרופה. הטיה זו עלולה להוביל להחלטות השקעה רגשיות ולא רציונליות. 6. הגזמת חשיבות הטווח הקצר: השפעת הבחירות, גם אם היא קיימת, נוטה להיות קצרת טווח. בטווח הארוך, השווקים מונעים על ידי יסודות כלכליים ורווחי חברות. משקיעים ארוכי טווח לא צריכים לאפשר לתנודתיות סביב הבחירות להסיט אותם מהמטרות הפיננסיות שלהם.

להבנת העקרונות הללו לעומק, מומלץ לבחון את המסלולים המקצועיים של מכללת סקילס, המציעים כלים לניתוח שוק נכון. שאלות ותשובות (FAQ) האם יש קשר ישיר בין מפלגה מנצחת לביצועי שוק? לא, הקשר אינו ישיר וברור. הנתונים ההיסטוריים אינם מראים עדיפות עקבית למפלגה דמוקרטית או רפובליקנית בכל הנוגע לביצועי שוק. גורמים כלכליים רחבים יותר משפיעים יותר ממפלגת השלטון עצמה. האם השוק יורד תמיד לפני בחירות? לא תמיד. לעיתים קרובות ישנה תקופה של אי וודאות ותנודתיות מוגברת לפני בחירות, שיכולה להוביל לירידות. עם זאת, אין "כלל אצבע" שהשוק חייב לרדת, והיו גם שנים בהן השוק עלה באופן משמעותי לפני הבחירות. מהי "שנת מחזור נשיאותי"? "שנת מחזור נשיאותי" מתייחסת לתופעה בה ביצועי השוק נוטים להיות חזקים יותר בשנה השלישית והרביעית של כהונה נשיאותית. הדבר מיוחס לעיתים למאמצים של הממשל לקדם מדיניות מעוררת צמיחה לקראת הבחירות הבאות. איך משפיעה מדיניות פיסקלית על השווקים אחרי בחירות? מדיניות פיסקלית, כמו שינויים במיסוי, הוצאות ממשלתיות, או גירעון תקציבי, יכולה להשפיע באופן ישיר על חברות וסקטורים. לדוגמה, הפחתות מסים יכולות להגדיל רווחי חברות, בעוד הגדלת הוצאות ממשלתיות יכולה לתמוך בצמיחה אך גם להגביר אינפלציה. מה ההבדל בין השפעה לטווח קצר לטווח ארוך? בטווח הקצר, השווקים מגיבים לעיתים קרובות לחדשות, ציפיות וספקולציות סביב הבחירות. בטווח הארוך, השוק נוטה להתמקד ביסודות הכלכליים, כגון רווחי חברות, צמיחה כלכלית, ריביות ואינפלציה, שהם לרוב חזקים יותר מהשפעות פוליטיות נקודתיות. האם עדיף למכור מניות לפני בחירות כדי להימנע מסיכון? ברוב המקרים, ניסיון למכור מניות לפני בחירות הוא אסטרטגיה מסוכנת ולא יעילה.

הנתונים ההיסטוריים מראים כי השוק נוטה להתאושש ואף לעלות בשנות בחירות, וניסיון לתזמן את השוק עלול להוביל להחמצת עליות משמעותיות ולפגוע בתשואה ארוכת הטווח. האם יש סקטורים מסוימים שמושפעים יותר? כן, לעיתים קרובות סקטורים מסוימים רגישים יותר לשינויי מדיניות. לדוגמה, סקטור האנרגיה יכול להיות מושפע ממדיניות סביבתית, סקטור הבריאות מרגולציה על תרופות, וסקטור הפיננסים מרגולציה בנקאית. סקטורים אלה יכולים להגיב בעוצמה רבה יותר לתוצאות בחירות. מסקנה חד משמעית הבחירות לנשיאות בארצות הברית הן אירוע חשוב, אך משקיעים ישראלים צריכים לגשת אליהן בפרספקטיבה רחבה. הנתונים ההיסטוריים מראים כי למרות התנודתיות, מדד ה-S&P 500 נוטה לסיים את שנות הבחירות בעלייה, וגורמים כלכליים רחבים יותר הם אלו שקובעים את כיוון השוק בטווח הארוך. ניסיון לתזמן את השוק על בסיס תוצאות בחירות הוא לרוב אסטרטגיה כושלת. על המשקיעים להתמקד בבניית תיק השקעות מגוון, ארוך טווח, ובהבנת יסודות הכלכלה והחברות, ולא להיגרר אחר רעשי רקע פוליטיים. הצעד הבא: אם אתם רוצים להבין לעומק כיצד לנתח את השווקים ולהתמודד עם אי וודאות, אנו מזמינים אתכם להצטרף להדרכה החינמית של מכללת סקילס ולהשאיר פרטים. שם תלמדו כלים מעשיים שיעזרו לכם לקבל החלטות השקעה מושכלות. הצעד הבא אם הנושא הזה מעניין אותך והגעת עד לכאן, הזמן להפוך את הידע לפעולה. הצטרפו להדרכה החינמית של מכללת סקילס והשאירו פרטים כדי לקבל גישה למסלול הלימוד המלא. סקירה זו נכתבה בסיוע מערכת בינה מלאכותית של מכללת סקילס. כל המידע חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות.