מיסוי פעילות בשוק ההון לאזרחי ארהב החיים בישראל

אזרח אמריקאי שגר בישראל חייב בדיווח ובמס לארה״ב על ההכנסות שלו מכל העולם, כולל רווחים מהבורסה בתל אביב, דיבידנדים וריבית, ובמקביל חייב במס בישראל כתושב. זיכוי ממס זר מונע ברוב המקרים תשלום כפול על אותו רווח, אבל לא בכל המקרים. שתי המלכודות הגדולות הן קרנות נאמנות ותעודות סל ישראליות, שבארה״ב נחשבות לרוב PFIC ועלולות להיות ממוסות בחומרה, וחובות דיווח כמו FBAR ו-FATCA שהקנסות על אי עמידה בהן כבדים.

הנושא הזה מסובך באמת. המאמר נותן מפה, לא תחליף לרואה חשבון שמתמחה במיסוי ישראל וארה״ב, ועם מומחה כזה כדאי לעבוד.

למה אזרח אמריקאי בישראל משלם מס לשתי מדינות?

ישראל, כמו רוב העולם, ממסה לפי תושבות: מי שמרכז חייו כאן חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל מקום. ארה״ב היא מהמדינות הבודדות שממסות לפי אזרחות. אזרח אמריקאי, וגם בעל גרין קארד, מגיש דוח מס אמריקאי (Form 1040) כל שנה שבה ההכנסה עוברת את סף ההגשה, גם אם לא גר שם עשרות שנים.

התוצאה: אותו רווח ממכירת מניה בתל אביב מופיע בשני דוחות. בישראל ממוסה הרווח הריאלי בשקלים, בדרך כלל ב-25%. בארה״ב ממוסה הרווח בדולרים, בשיעור שתלוי בתקופת ההחזקה ובגובה ההכנסה הכוללת.

מי שנולד בארה״ב להורים ישראלים ועלה בגיל שנה הוא אזרח אמריקאי לכל דבר מבחינת ה-IRS, גם אם מעולם לא החזיק דרכון אמריקאי. אצל ברוקר הוא חותם על טופס W-9 ולא על טופס W-8BEN שמתאים לישראלים שאינם אמריקאים.

FBAR ו-FATCA: מה מדווחים ומתי?

אלה שתי מערכות דיווח נפרדות, ושתיהן חלות על חשבונות בישראל.

FBAR הוא דיווח למשרד האוצר האמריקאי על חשבונות פיננסיים מחוץ לארה״ב. הוא נדרש אם הסכום המצטבר של כל החשבונות עבר 10,000 דולר בנקודה כלשהי בשנה. חשבון עו״ש, חשבון ניירות ערך, פיקדון, ולפעמים גם חשבונות שיש לכם בהם רק זכות חתימה, נספרים.

FATCA פועל משני כיוונים. הבנקים ובתי ההשקעות בישראל מזהים לקוחות אמריקאים ומדווחים עליהם, דרך רשות המסים, ל-IRS. ובצד של הנישום, מעל ספים מסוימים יש להגיש גם את טופס 8938 כחלק מדוח המס. הספים למי שגר מחוץ לארה״ב גבוהים יותר מאשר לתושבי ארה״ב.

המשמעות המעשית: ה-IRS כבר יודע על החשבונות. השאלה היא רק אם הדיווח שלכם תואם את מה שהוא יודע.

בעיית ה-PFIC: למה קרן נאמנות ישראלית עלולה להיות מלכודת

PFIC הוא כינוי אמריקאי לחברת השקעות פסיבית זרה. רוב קרנות הנאמנות, הקרנות המחקות ותעודות הסל הישראליות נכנסות להגדרה.

המסלול הרגיל למיסוי PFIC בארה״ב מעניש. רווח במכירה, או חלוקה גבוהה, מחולקים על פני כל שנות ההחזקה, ממוסים בשיעור מס ההכנסה הגבוה ביותר של כל שנה, ועל זה מתווספת ריבית כאילו המס נדחה. יש שתי חלופות, אבל שתיהן בעייתיות. בחירת QEF דורשת נתונים שנתיים מהקרן שקרנות ישראליות בדרך כלל לא מספקות. בחירת Mark to Market מחייבת לשלם מס כל שנה על רווח שעוד לא מומש, כהכנסה רגילה. ובכל מקרה נדרש טופס 8621 נפרד לכל קרן, כל שנה.

מה בדרך כלל לא PFIC: מניות בודדות של חברות תפעוליות ישראליות, ותעודות סל שרשומות בארה״ב. משקיעים אמריקאים ישראלים רבים בונים את התיק על שני אלה בדיוק מהסיבה הזו.

דוגמה: רחל ממודיעין ושני תיקים

רחל, 39 ממודיעין (דוגמה להמחשה), אזרחית אמריקאית ותושבת ישראל, מחזיקה שני רכיבים. המספרים להמחשה בלבד.

הרכיב הראשון: 100,000 ₪ בקרן מחקה ישראלית על ת״א 125. אחרי חמש שנים היא שווה 150,000 ₪. בישראל רחל תשלם 25% על הרווח הריאלי. בארה״ב, אם לא בחרה בשום מסלול מיוחד, הרווח ייחשב חלוקה עודפת של PFIC, ימוסה בשיעורים הגבוהים ביותר בתוספת ריבית, והזיכוי על המס הישראלי לא בהכרח יכסה את כל הפער. בנוסף היא משלמת לרואה החשבון על הכנת טופס 8621 כל שנה.

הרכיב השני מלמד על בעיה שלא קשורה ל-PFIC בכלל, אלא לשער. רחל קנתה מניה בתל אביב ב-100,000 ₪ כשהדולר עמד על 3.9 ₪, ומכרה אותה ב-100,000 ₪ כשהדולר עמד על 3.6 ₪. בשקלים אין רווח, ולכן אין מס בישראל. בדולרים היא קנתה בכ-25,640 דולר ומכרה בכ-27,780 דולר, רווח של כ-2,140 דולר. בשיעור של 15% זה כ-320 דולר מס אמריקאי, בלי מס ישראלי שאפשר לקזז מולו.

זיכוי ממס זר: איך נמנעים מכפל מס, ואיפה הוא לא עובד

המנגנון המרכזי הוא זיכוי ממס זר (Foreign Tax Credit, טופס 1116). המס ששולם בישראל על רווח מקוזז מהמס האמריקאי על אותו רווח. מכיוון שהמס הישראלי על רווחי הון, 25%, גבוה בדרך כלל משיעור המס האמריקאי על רווח הון לטווח ארוך, 0%, 15% או 20% לפי ההכנסה, לרוב לא נשאר מס אמריקאי לשלם על מכירה של מניה שהוחזקה יותר משנה.

איפה זה נשבר? ברווח לטווח קצר, שבארה״ב ממוסה כהכנסה רגילה בשיעורים שעשויים לעבור את 25%. בהפרשי שער, כמו בדוגמה של רחל. במס NIIT של 3.8% על הכנסות השקעה בהכנסות גבוהות, שאפשרות הזיכוי כנגדו מוגבלת. וב-PFIC, שבו המבנה של המס האמריקאי שונה מהותית.

עוד נקודה: הפטור על הכנסה מעבודה בחו״ל (FEIE) חל רק על הכנסה מעבודה. הוא לא מכסה דיבידנדים, ריבית או רווחי הון.

בצד הישראלי, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים זכאים בתנאים מסוימים להטבות במס על הכנסות מחו״ל לתקופה מוגבלת. הכללים בנושא, ובמיוחד חובות הדיווח, עודכנו בשנים האחרונות, ולכן כדאי לבדוק מה חל עליכם ברשות המסים או מול יועץ מס.

מה כן עושים: צעדים מעשיים

1. לרכז רשימה של כל החשבונות בישראל, כולל פיקדונות וחשבונות שיש לכם בהם זכות חתימה, ולוודא שהם מדווחים ב-FBAR.
2. לעבור על התיק ולסמן כל קרן נאמנות, קרן מחקה או תעודת סל ישראלית. לגבי כל אחת לבדוק עם רואה החשבון איך היא מדווחת היום ומה החלופה.
3. לפני כל השקעה חדשה, לשאול אם המוצר הוא PFIC. זו שאלה של דקה שיכולה לחסוך שנים של טפסים.
4. לגבי קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון, יש בין מומחים גישות שונות לדרך הדיווח בארה״ב. זה בדיוק המקום שבו צריך רואה חשבון שמכיר את שתי המערכות.
5. מי שלא הגיש דוחות אמריקאיים בעבר, ויש רבים כאלה בישראל, צריך לדעת שה-IRS מפעיל הליכים להסדרה של אי דיווח שאינו מכוון. זה נושא לטיפול מקצועי, לא לעשות לבד.

שאלות נפוצות

האם אזרח אמריקאי שגר בישראל חייב להגיש דוח מס לארה״ב?

כן, כשההכנסה עוברת את סף ההגשה. ארה״ב ממסה לפי אזרחות, ולכן חובת ההגשה לא תלויה במקום המגורים. במקביל, כתושב ישראל הוא חייב במס בישראל. אמנת המס והזיכוי ממס זר מונעים ברוב המקרים תשלום כפול.

מה זה PFIC ולמה זה חשוב לאמריקאים בישראל?

PFIC הוא הגדרה אמריקאית לקרן השקעות פסיבית זרה, ורוב קרנות הנאמנות, הקרנות המחקות ותעודות הסל הישראליות נכנסות אליה. המיסוי האמריקאי עליהן עלול להיות כבד בהרבה מהמיסוי על השקעה דומה בקרן אמריקאית, ונדרש טופס 8621 לכל קרן כל שנה. לפני שקונים קרן ישראלית כדאי לבדוק את זה עם רואה חשבון.

מתי צריך להגיש FBAR?

כשהסכום המצטבר בכל החשבונות הפיננסיים מחוץ לארה״ב עבר 10,000 דולר בנקודה כלשהי במהלך השנה. הדיווח מוגש אלקטרונית למשרד האוצר האמריקאי, בנפרד מדוח המס. הקנסות על אי הגשה עלולים להיות משמעותיים.

האם אשלם מס כפול על רווח ממניות בתל אביב?

ברוב המקרים של מניה שהוחזקה יותר משנה, לא: המס הישראלי של 25% מקוזז כנגד המס האמריקאי, שבדרך כלל נמוך ממנו. חריגים אפשריים הם רווח לטווח קצר, רווח שנוצר רק מהפרשי שער בדולרים, מס NIIT והשקעות שמוגדרות PFIC. כל מקרה כזה כדאי לבדוק עם רואה חשבון שמתמחה במיסוי ישראל וארה״ב.

מי שרוצה להבין את היסודות של בניית תיק, מניות, קרנות ותעודות סל, לפני שהוא יושב עם רואה החשבון, יכול להתחיל בקורס ההשקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.