מהו חוזה עתידי ואיך הוא משפיע על מחיר הלחם והדלק

ב-24 בפברואר 2022 רוסיה פלשה לאוקראינה, ותוך כשבועיים חוזה החיטה בבורסת שיקגו קפץ מסביבות 8 דולר לבושל לשיא של כ-13 דולר. את המחיר הזה קבע שוק החוזים העתידיים. חוזה עתידי הוא התחייבות לקנות או למכור כמות קבועה של סחורה, כמו חיטה או נפט, במחיר של היום ובמועד שנקבע מראש. דרכו טחנות קמח, בתי זיקוק וחברות תעופה נועלות היום את המחיר שישלמו בעוד שלושה או שישה חודשים. על מחיר הלחם והדלק בישראל הוא משפיע בעקיפין: הוא לא קובע את המחיר בסופר או בתחנה, אבל הוא המקום שבו המחיר העולמי של חומר הגלם נקבע ומשם הוא מתגלגל, באיחור, אלינו.

איך חוזה עתידי עובד בפועל?

החוזים נסחרים בבורסות סחורות מוסדרות, והם סטנדרטיים: חוזה חיטה בשיקגו, למשל, הוא על 5,000 בושל (בושל חיטה שוקל כ-27 ק״ג). הקונה והמוכר לא מכירים זה את זה. הבורסה ומסלקה עומדות באמצע.

כדי לפתוח פוזיציה לא משלמים את כל שווי הסחורה אלא מפקידים בטחונות, מרווח ביטחון שהוא אחוז קטן מהשווי. כל יום הרווח או ההפסד מחושבים מחדש ועוברים בין הצדדים. מי שהפוזיציה שלו מפסידה ואין לו מספיק בטחונות, מקבל דרישה להשלים כסף או שהפוזיציה נסגרת.

רוב החוזים נסגרים לפני מועד הפקיעה, בלי שמישהו מקבל חיטה לחצר. מה שמעניין את רוב המשתתפים הוא ההפרש במחיר, לא המשאית.

מי משתמש בחוזים עתידיים ולמה?

יש שני סוגים עיקריים של משתתפים. המגדרים הם יצרנים וצרכנים אמיתיים של הסחורה: חקלאי בקנזס שמוכר את היבול קדימה, טחנה שקונה קדימה, חברת תעופה שנועלת מחיר דלק סילוני. הספקולנטים הם גופים שמנסים להרוויח משינויי מחיר, והם מספקים לשוק נזילות: כשהטחנה רוצה לקנות, מישהו צריך להיות מוכן למכור.

על הספקולנטים יש ויכוח קבוע. בלעדיהם השוק דליל ויקר לגידור. מצד שני, בתקופות לחץ הם יכולים להגדיל תנודות לטווח קצר. ב-2022 הקפיצה נבעה בעיקר מחשש אמיתי להיצע, כשנמלי הים השחור, מקור מרכזי של חיטה לעולם, נחסמו. הספקולציה הגבירה את התנועה, אבל לא המציאה אותה.

דוגמה מספרית: טחנה ישראלית מגדרת חיטה

הדוגמה להמחשה בלבד. המספרים מעוגלים ולא מתארים חברה אמיתית.

טחנת קמח בדרום צריכה 10,000 טון חיטה בעוד ארבעה חודשים. המחיר בחוזה העתידי היום שווה ערך לכ-295 דולר לטון (8 דולר לבושל). היא קונה חוזים עתידיים בכמות הזו.

בשער של 3.7 ₪ לדולר, ההבדל בין מגודר ללא מגודר בתרחיש הקפיצה הוא כ-5.4 מיליון ₪. זה ההבדל בין שנה רווחית לשנה שבה הטחנה חייבת להעלות מחיר קמח מיד.

שימו לב לשורה השנייה. גידור הוא לא הימור שמרוויח. הוא נעילה. כשהמחיר יורד, הטחנה המגודרת מפסידה על החוזה ומשלמת יותר מהמתחרה שלא גידר. מנהלים שמגדרים טוב מקבלים לפעמים ביקורת דווקא בשנים האלה.

אז איך זה מגיע ללחם שלנו?

ישראל מייבאת את רוב החיטה שלה, ולכן המחיר העולמי בדולרים והשער של הדולר מול השקל הם שני המשתנים שמגיעים לטחנות. את השער העדכני אפשר לראות במחשבון שער הדולר.

אבל ההעברה לצרכן איטית ומדוללת. שלוש סיבות:

1. חיטה היא רק חלק מעלות כיכר. עבודה, אנרגיה, אריזה, הובלה ומרווח קמעונאי הם חלק גדול מהמחיר.
2. מחיר הלחם האחיד בישראל נמצא בפיקוח מחירים ומתעדכן לפי נוסחת עלויות, כך שקפיצה בחיטה מגיעה למדף באיחור.
3. הגידור עצמו מעכב. הטחנה קנתה קדימה, והמחיר הגבוה נכנס לעלויות שלה רק כשהחוזים הישנים נגמרים.

הנקודה שרוב הכתבות מפספסות: גידור דוחה עליית מחירים, הוא לא מבטל אותה. אם מחיר החיטה נשאר גבוה חצי שנה, בסוף הוא יגיע למדף. מה שהחוזה קונה הוא זמן והחלקה.

ומה עם מחיר הדלק בתחנה?

כאן המנגנון בישראל שונה. מחיר בנזין 95 בשירות עצמי מפוקח ומתעדכן בתחילת כל חודש לפי נוסחה של משרד האנרגיה, שמבוססת על מחירי הבנזין בשוק הים התיכון ועל שער הדולר. מעל זה יש בלו ומע״מ, ומיסים הם חלק גדול מהמחיר לליטר.

לכן כשהנפט בחוזים העתידיים קופץ 10% ביום, אתם לא תראו את זה בתחנה מחר. תראו חלק מזה בעדכון החודשי הבא, ולא 10% מלאים, כי הבלו הוא סכום קבוע לליטר ולא אחוז. הדבר שמשפיע חזק יותר על הכיס הוא לעתים השילוב של נפט יקר עם שקל חלש.

מה משקיע פרטי צריך לדעת על חוזים עתידיים?

רוב המשקיעים בישראל לא יסחרו בחוזים עתידיים ישירות, אבל רבים מחזיקים קרנות סל על סחורות בלי להבין שהן בנויות מחוזים. קרן כזו צריכה כל חודש למכור את החוזה שמתקרב לפקיעה ולקנות את הבא. כשהחוזים הרחוקים יקרים מהקרובים, מצב שנקרא קונטנגו, כל גלגול עולה כסף. התוצאה: הקרן יכולה לרדת גם כשמחיר הנפט במקום.

הקיצון המפורסם: ב-20 באפריל 2020 חוזה הנפט האמריקאי WTI למאי נסגר במחיר שלילי של כמעט 38 דולר לחבית, כי לא היה איפה לאחסן נפט. מי שהחזיק חוזה קרוב לפקיעה שילם כדי להיפטר ממנו.

המינוף הוא הסכנה השנייה. בגלל שמפקידים רק בטחונות, תנועה של 5% בסחורה יכולה למחוק חלק גדול מהכסף שהופקד. מי שרוצה להבין איך נכסים כאלה נכנסים לתיק רחב, ומתי הם לא שייכים לשם, ימצא את זה בקורס ההשקעות.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין חוזה עתידי לאופציה?

חוזה עתידי מחייב את שני הצדדים: הקונה חייב לקנות והמוכר חייב למכור במחיר שנקבע. אופציה נותנת לקונה זכות ולא חובה, תמורת פרמיה שהוא משלם מראש. לכן בחוזה עתידי ההפסד האפשרי גדול בהרבה מהבטחונות שהופקדו, ובקניית אופציה ההפסד מוגבל לפרמיה.

האם חוזים עתידיים מייקרים את המחירים?

ברוב הזמן הם מייצבים, כי הם מאפשרים ליצרנים ולצרכנים לתכנן קדימה ולפזר את הסיכון. בתקופות לחץ, כמו מרץ 2022 בחיטה, התנועה בהם חדה וספקולנטים יכולים להגדיל אותה לטווח קצר. מאחורי קפיצות גדולות עומד בדרך כלל שינוי אמיתי בהיצע או בביקוש.

למה מחיר הלחם לא ירד מיד כשהחיטה ירדה?

כי החיטה היא רק חלק מעלות הלחם, כי הטחנות גידרו קדימה במחירים גבוהים יותר, וכי מחיר הלחם בפיקוח מתעדכן לפי נוסחה ולא מיידית. גם עלויות אחרות, כמו שכר ואנרגיה, עלו באותה תקופה.

האם אפשר לסחור בחוזים עתידיים מישראל?

כן, דרך ברוקרים שמציעים גישה לבורסות הסחורות בעולם, עם דרישות בטחונות וחשיפה למינוף. זו פעילות שמתאימה למי שמבין את מנגנון הבטחונות והגלגול. על רווחים חלה חובת מס בישראל, וכדאי לבדוק את אופן הדיווח מול רואה חשבון.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.