מה זה יחס הלימות הון ולמה הוא חשוב ליציבות הבנק שלכם

9 שקלים של הון עצמי על כל 100 שקלים של נכסים משוקללי סיכון: זו בערך הרצפה שבנק ישראל מציב לבנקים בישראל. יחס הלימות הון מודד בדיוק את זה, כמה הון של בעלי המניות עומד מאחורי ההלוואות וההשקעות של הבנק, אחרי שמשקללים את הסיכון של כל נכס. ככל שהיחס גבוה יותר, הבנק יכול לספוג הפסדים גדולים יותר לפני שהכסף של המפקידים נכנס לאזור הסכנה.

למפקיד רגיל זה נשמע כמו נתון טכני מדוח רבעוני. בפועל זה המספר שמבדיל בין בנק שעובר מיתון עם רבעון רע לבין בנק שנאלץ לגייס הון בלחץ, לעצור דיבידנדים ולקצץ באשראי לעסקים.

איך מחשבים יחס הלימות הון?

הנוסחה עצמה קצרה: הון פיקוחי חלקי נכסי סיכון משוקללים (RWA, Risk Weighted Assets). כל המורכבות יושבת במכנה.

בנק לא מחזיק ערימת מזומנים. הוא מחזיק אג״ח ממשלתיות, משכנתאות, הלוואות לעסקים קטנים, אשראי לחברות גדולות, כרטיסי אשראי ועוד. כל סוג נכס מקבל משקל סיכון. אג״ח של ממשלת ישראל בשקלים מקבלות משקל אפסי, הלוואה רגילה לחברה מקבלת בדרך כלל משקל מלא של 100%, ומשכנתא נמצאת באמצע, כשהמשקל עולה ככל ששיעור המימון (LTV) גבוה יותר.

המשמעות: שני בנקים עם מאזן זהה של 100 מיליארד ₪ יכולים להציג יחס שונה לגמרי. מי שמחזיק יותר אג״ח ממשלתיות ופחות אשראי עסקי צריך פחות הון.

מה ההבדל בין CET1, הון רובד 1 והון רובד 2?

לא כל הון שווה באותה מידה, וכאן רוב המפקידים מתבלבלים. אמנת באזל 3, שגובשה אחרי משבר 2008, מחלקת את ההון לשכבות לפי היכולת לספוג הפסד בזמן שהבנק עדיין פועל.

הון רובד 1 הוא CET1 ועוד AT1. כשאנליסטים בישראל מדברים על הלימות הון של בנק, ברוב המקרים הם מתכוונים ל-CET1, כי זה ההון היחיד שאין עליו ויכוח.

המינימום של באזל 3 ברמה הבינלאומית נמוך יחסית: 4.5% ב-CET1, ועוד כרית שימור הון של 2.5%. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל החמיר: יחס CET1 מינימלי של 9%, נקודת אחוז נוספת לבנקים הגדולים ביותר במערכת, ודרישה ליחס הון כולל של 12.5% ומעלה. הדרישות מעודכנות מעת לעת בהוראות ניהול בנקאי תקין, ולכן לפני שמסיקים מסקנה כדאי לבדוק את הנוסח העדכני באתר בנק ישראל.

דוגמה מספרית: בנק דמיוני עם 100 מיליארד ₪ נכסים

נניח בנק בדיוני, נקרא לו בנק הגליל, עם מאזן פשוט. משקלות הסיכון כאן מפושטים לצורך ההמחשה ואינם המשקלות המדויקים של הפיקוח.

לבנק הגליל יש 6.3 מיליארד ₪ הון עצמי רובד 1. היחס: 6.3 חלקי 57.5, כלומר כ-11%. שתי נקודות אחוז מעל הרצפה של 9%.

עכשיו מגיע מיתון. חברות קבלניות נקלעות לקשיים, ובנק הגליל רושם הפסדי אשראי שמורידים 1.5 מיליארד ₪ מההון. ההון יורד ל-4.8 מיליארד ₪, והיחס צונח ל-8.3%. הבנק מתחת לדרישה.

מה הוא יכול לעשות? לגייס הון מבעלי המניות, לעצור דיבידנד, או להקטין את המכנה. אם הוא מפסיק לחדש 10 מיליארד ₪ של הלוואות לעסקים ומעביר את הכסף לאג״ח ממשלתיות, נכסי הסיכון יורדים ל-47.5 מיליארד ₪ והיחס חוזר לכ-10.1%.

זו הנקודה שרוב ההסברים מפספסים.

הדרך המהירה של בנק לתקן יחס הלימות הון היא לצמצם אשראי. בעל מסעדה מנתניה שמבקש מסגרת של 400,000 ₪ באמצע מיתון מרגיש את זה ישירות, גם אם מעולם לא שמע את המונח.

עוד תרגיל קטן: 6.3 מיליארד ₪ הון על 100 מיליארד ₪ נכסים, בלי שום שקלול, הם 6.3%. זה יחס המינוף, ובנק ישראל מפקח גם עליו, בדיוק כדי שבנק לא יוכל להסתתר מאחורי משקלות סיכון נמוכים.

למה זה חשוב למי שמחזיק כסף בבנק?

יעל, בת 41 מראשון לציון, מחזיקה 300,000 ₪ בפיקדון בנקאי ושואלת אם היא צריכה לעקוב אחרי היחס של הבנק שלה. התשובה הכנה: בישראל הסיכון הישיר למפקידים בבנקים הגדולים נמוך, בין היתר כי הפיקוח כאן שמרני יותר מהמינימום הבינלאומי. היחס משפיע על יעל בעקיפין: על מחירי המשכנתאות, על הנכונות של הבנק לתת אשראי ועל היציבות של המערכת כולה.

למי שמחזיק מניות בנקים או אג״ח שלהם, הסיפור שונה. העודף מעל הדרישה הוא מה שמאפשר לבנק לחלק דיבידנד ולבצע רכישה עצמית של מניות. בשנת 2020, עם פרוץ הקורונה, בנק ישראל הקל זמנית את דרישות ההון בנקודת אחוז כדי שהבנקים ימשיכו להעמיד אשראי, ובמקביל ביקש מהם להימנע מחלוקות. מי שהחזיק מניות בנקים הרגיש את זה בתזרים.

איפה יחס הלימות הון לא מספיק?

במרץ 2023 קרס בנק SVB בארה״ב. על הנייר, יחסי ההון שלו נראו סבירים. מה שהפיל אותו היה משיכת פיקדונות מהירה והפסדים על אג״ח שלא השתקפו במלואם בהון הפיקוחי. זמן קצר אחר כך נבלע קרדיט סוויס השווייצרי על ידי UBS, כשהיחס שלו עדיין עמד מעל הדרישה, ואג״ח ה-AT1 שלו נמחקו לגמרי.

שלושה לקחים שאני לוקח מזה:

1. יחס הלימות הון מודד כושר ספיגה, לא נזילות. בנק יכול להיות מוון היטב ועדיין להיתקע בלי מזומן ביום של ריצה על הבנק. בשביל זה קיים גם יחס כיסוי נזילות (LCR).
2. משקלות הסיכון הם מודלים. משכנתאות נראות בטוחות עד שמחירי הדירות יורדים בחדות, ובדיוק אז המשקל הנמוך שלהן כבר לא עוזר.
3. המגמה חשובה יותר מהמספר. בנק שיורד מ-12% ל-10.5% בתוך ארבעה רבעונים מספר סיפור אחר מבנק שיציב על 10.5% כבר שלוש שנים.

איך בודקים את יחס הלימות ההון של הבנק שלכם?

כל בנק מפרסם דוחות רבעוניים ודוח נפרד על הסיכונים, שבו מופיעים יחס CET1, יחס ההון הכולל, יחס המינוף ויחס כיסוי הנזילות. הדוחות זמינים באתר קשרי המשקיעים של הבנק ובמערכת מאיה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. בנק ישראל מפרסם גם סקירה שנתית של המערכת הבנקאית, שמאפשרת להשוות בין הבנקים.

שלושה דברים לחפש: היחס בפועל מול הדרישה הספציפית לאותו בנק, היעד הפנימי שהבנק הצהיר עליו, והמגמה לאורך שמונה רבעונים. מי שרוצה להבין איך יחסים כאלה משתלבים בקריאה של דוח כספי מלא ימצא עוד חומרים במרכז הידע.

שאלות נפוצות

מה יחס הלימות ההון המינימלי בישראל?

בנק ישראל דורש יחס הון עצמי רובד 1 של 9% לפחות, ונקודת אחוז נוספת מהבנקים הגדולים ביותר במערכת. זה גבוה משמעותית מהמינימום של באזל 3. הדרישות מתעדכנות בהוראות ניהול בנקאי תקין, ולכן כדאי לבדוק את הנוסח העדכני באתר בנק ישראל.

האם יחס הלימות הון גבוה יותר עדיף?

מבחינת יציבות, כן. מבחינת בעלי המניות, יחס גבוה מדי פירושו הון שיושב בצד ולא מייצר תשואה, וזה מוריד את התשואה על ההון. בנקים מכוונים בדרך כלל ליעד פנימי שמשאיר כרית מעל הדרישה, ומפרסמים אותו בדוחות.

מה קורה לבנק שיורד מתחת לדרישה?

הפיקוח על הבנקים יכול לדרוש תוכנית להשלמת הון, להגביל חלוקת דיבידנדים ולבלום צמיחה באשראי. הבנק ינסה לגייס הון, למכור נכסים או לצמצם הלוואות מסוכנות. אם היחס יורד מאוד, אג״ח מסוג קוקו עלולות להימחק או להיות מומרות למניות.

מה ההבדל בין יחס הלימות הון ליחס מינוף?

יחס הלימות הון מחלק את ההון בנכסים משוקללי סיכון, כך שנכס בטוח כמעט לא דורש הון. יחס מינוף מחלק את ההון בסך החשיפות, בלי שקלול. הראשון בודק את התמהיל, השני בודק את הגודל, ושניהם יחד נותנים תמונה הוגנת.

למי שרוצה ללמוד לקרוא דוחות של בנקים וחברות בצורה מסודרת, יש הדרכה חינמית של מכללת סקילס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.