מה זה סיכון השקעה ואיך מודדים אותו

תיק של 100,000 ₪ שירד 30% צריך לעלות כמעט 43% רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה. זו הדרך הכי מוחשית להבין מה זה סיכון השקעה: לא רק הסיכוי להפסיד, אלא גודל ההפסד האפשרי, כמה זמן ייקח להתאושש ממנו, והאם תחזיקו מעמד בדרך. מודדים סיכון בכמה כלים משלימים, והנפוצים הם סטיית תקן, ירידה מקסימלית משיא, בטא ויחס שארפ.

אף מדד לבדו לא מספר את כל הסיפור. מי שמבין את ארבעתם יכול לקרוא דף מידע של קרן נאמנות או דוח של קופת גמל בעין אחרת לגמרי.

מה בעצם נחשב סיכון בהשקעות?

בשפה המקצועית, סיכון הוא אי הוודאות לגבי התוצאה. השקעה שמניבה 4% כל שנה בדיוק היא חסרת סיכון במובן הזה, גם אם היא לא מרגשת. השקעה שממוצע התשואה שלה 8% אבל נעה בין מינוס 20% לפלוס 30% היא מסוכנת יותר, גם אם בממוצע היא מרוויחה יותר.

לאדם הפרטי, ההגדרה המעשית פשוטה יותר: סיכון הוא האפשרות שלא יהיה לכם הכסף שאתם צריכים ברגע שאתם צריכים אותו.

אילו סוגי סיכון קיימים?

סיכון שוק. כל השוק יורד יחד, בגלל מיתון, מלחמה או משבר פיננסי. בשנים 2007 עד 2009 מדד S&P 500 איבד יותר ממחצית מערכו משיא לשפל. פיזור בין מניות לא מגן מזה.

סיכון ספציפי. חברה אחת נכשלת. את הסיכון הזה אפשר לצמצם מאוד בפיזור.

סיכון מטבע. משקיע ישראלי שמחזיק מניות אמריקאיות חשוף גם לשער הדולר. אם הדולר נחלש מול השקל, התשואה בשקלים קטנה גם אם המניה עלתה. אפשר לעקוב אחרי השער בכלי שער החליפין.

סיכון ריבית. כשהריבית של בנק ישראל עולה, מחירי אג״ח קיימות יורדים, ובעיקר אג״ח ארוכות.

סיכון נזילות. נכס שקשה למכור מהר בלי להוריד מחיר, כמו מניה קטנה עם מחזור מסחר נמוך בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

סיכון אינפלציה. כסף בעו״ש שלא זז מאבד כוח קנייה כל שנה. זה הסיכון שהכי קל לשכוח.

סטיית תקן: כמה התשואה קופצת

סטיית תקן מודדת עד כמה התשואות של השקעה מתפזרות סביב הממוצע שלה. סטיית תקן שנתית של 5% אומרת שהתשואות יחסית צפויות. סטיית תקן של 20% אומרת שבשנה רעה אפשר לראות ירידה חדה. קרן כספית או מק״מ יציגו סטיית תקן קרובה לאפס, ומדד מניות רחב יציג בדרך כלל סטיית תקן דו ספרתית.

כלל אצבע: אם התשואות מתפלגות בערך נורמלית, כשני שלישים מהשנים ייפלו בטווח של סטיית תקן אחת מהממוצע. אבל שווקים אמיתיים מייצרים אירועים קיצוניים לעיתים קרובות יותר ממה שהמודל הזה צופה. לכן סטיית תקן היא נקודת התחלה, לא הבטחה.

ירידה מקסימלית משיא: המדד שמרגישים בבטן

ירידה מקסימלית משיא, או מקסימום דרודאון, מודדת את הנפילה הגדולה ביותר מנקודת שיא לנקודת שפל בתקופה מסוימת. זה המספר שהכי קרוב לחוויה של המשקיע.

והנה המתמטיקה שחשוב להכיר:

ירידות גדולות דורשות התאוששות גדולה עוד יותר. זו הסיבה שהגנה מירידות חדות שווה יותר ממה שנראה בטבלת תשואות ממוצעות.

בטא: כמה ההשקעה זזה ביחס לשוק

בטא משווה את התנודות של מניה או קרן לתנודות של מדד ייחוס, למשל ת״א 125 או S&P 500. בטא של 1 אומרת שההשקעה זזה בערך כמו המדד. בטא של 1.5 אומרת שכשהמדד יורד 10%, ההשקעה נוטה לרדת כ-15%. בטא של 0.5 אומרת תנודות מתונות יותר.

בטא שימושית להבנת התנהגות מניה בתוך תיק, אבל היא מחושבת על העבר ויכולה להשתנות.

יחס שארפ: כמה תשואה קיבלתם על כל יחידת סיכון

יחס שארפ לוקח את התשואה העודפת של השקעה, כלומר התשואה מעבר להשקעה חסרת סיכון כמו מק״מ, ומחלק אותה בסטיית התקן.

דוגמה עם מספרים להמחשה בלבד. נניח שתשואת מק״מ היא 4%.

קרן א׳ הניבה 9% עם סטיית תקן של 15%. יחס שארפ: (9 פחות 4) חלקי 15, כלומר כ-0.33. קרן ב׳ הניבה 7% עם סטיית תקן של 6%. יחס שארפ: (7 פחות 4) חלקי 6, כלומר 0.5.

קרן א׳ הרוויחה יותר, אבל קרן ב׳ נתנה יותר תשואה על כל יחידת סיכון. מי שבוחר רק לפי שורת התשואה מפספס את החלק הזה.

איך משתמשים בזה בפועל?

מיכל, בת 40 מירושלים, שוקלת להעביר 200,000 ₪ לתיק מנייתי. במקום לשאול כמה אפשר להרוויח, היא שואלת כמה אפשר להפסיד.

אם היסטורית התיק ידע ירידה משיא של 35%, השאלה המעשית היא: האם היא מסוגלת לראות את הסכום יורד ל-130,000 ₪ בלי למכור? ואם היא צריכה את הכסף לדירה בעוד שנתיים, התשובה כמעט מוכרעת מראש.

זו הנקודה שלדעתי הכי חשובה: המדד הכי משמעותי הוא לא מספר בדוח אלא אופק הזמן שלכם. אותו תיק יכול להיות מסוכן מאוד לחמש שנים וסביר לגמרי לעשרים.

עוד טעות נפוצה היא לחשוב על סיכון רק כשהשוק יורד. בשנים טובות, כשתיק מנייתי עולה 20%, קל לשכוח שהתנודתיות נשארה אותה תנודתיות. משקיע שמגדיל חשיפה אחרי שנה חזקה ומגלה את הסיכון רק בשנה החלשה שאחריה, קונה ביוקר ומוכר בזול. הדרך להימנע מזה היא לקבוע מראש את חלוקת התיק לפי מה שאתם מסוגלים לספוג, ולא לפי ההרגשה של החודש האחרון.

שאלות נפוצות

מה המדד הכי טוב למדידת סיכון?

אין מדד אחד. סטיית תקן מראה תנודתיות, ירידה מקסימלית משיא מראה את התרחיש הקשה, ויחס שארפ מראה כמה תשואה קיבלתם ביחס לסיכון. כדאי להסתכל על כמה מהם יחד.

האם השקעה עם סטיית תקן נמוכה היא בטוחה?

לא בהכרח. סטיית תקן מחושבת על העבר ולא לוכדת היטב אירועים קיצוניים ונדירים. גם סיכוני אינפלציה ונזילות לא מופיעים בה.

איפה מוצאים את הנתונים האלה?

בדפי מידע של קרנות נאמנות ותעודות סל, באתרי השוואה של קופות גמל וקרנות פנסיה, ובחלק מפלטפורמות המסחר. כשמשווים, כדאי לוודא שמדובר באותה תקופה.

איך מקטינים סיכון בתיק?

פיזור בין נכסים, ענפים ומדינות מקטין את הסיכון הספציפי. התאמת החשיפה למניות לאופק הזמן מקטינה את הסיכון לממש בזמן ירידה. וקרן חירום נפרדת מונעת מכירה בכפייה.

להעמקה בכלים האלה ובבניית תיק מאוזן אפשר להתחיל בקורס השקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.