מה זה יחס שארפ ואיך הוא עוזר לבחור קרן נאמנות חכמה

יחס שארפ (Sharpe Ratio) אומר לכם כמה תשואה עודפת קיבלתם על כל יחידת סיכון שלקחתם, ולכן הוא מאפשר להשוות בין שתי קרנות נאמנות גם כשאחת מהן תנודתית הרבה יותר. החישוב פשוט: תשואת הקרן פחות תשואה חסרת סיכון, מחולק בסטיית התקן של הקרן. שארפ של 0.5 אומר שעל כל 1% של תנודתיות קיבלתם חצי אחוז מעל מה שהייתם מקבלים במק״מ.

הכוח שלו הוא בהשוואה בין קרנות דומות. החולשה שלו היא שקל מאוד לקרוא אותו לא נכון, ועל זה רוב ההסברים מדלגים.

איך מחשבים יחס שארפ?

לוקחים את התשואה השנתית של הקרן, מורידים ממנה את התשואה חסרת הסיכון, בישראל בדרך כלל תשואת המק״מ, ומחלקים את התוצאה בסטיית התקן (Standard Deviation) של הקרן. את המדד הציג הכלכלן ויליאם שארפ ב-1966, והוא זכה על עבודתו בתחום בפרס נובל לכלכלה ב-1990. התוצאה היא מספר אחד שמשווה תשואה לסיכון.

הנוסחה המלאה: (תשואת הקרן פחות תשואה חסרת סיכון) חלקי סטיית התקן של תשואות הקרן.

התשואה חסרת הסיכון בישראל היא בדרך כלל התשואה על מק״מ, איגרות החוב הקצרות שמנפיק בנק ישראל. סטיית התקן מודדת כמה התשואות של הקרן מתפזרות סביב הממוצע שלהן. קרן שעולה 2% בחודש אחד ויורדת 3% בחודש הבא תקבל סטיית תקן גבוהה יותר מקרן שזזה חצי אחוז לכל כיוון.

שני פרטים טכניים שמשנים את התוצאה. הראשון: אם מחשבים על תשואות חודשיות, צריך להפוך את התוצאה לשנתית על ידי הכפלה בשורש של 12, בערך 3.46. השני: תשואות קרן הנאמנות מתפרסמות אחרי דמי ניהול, כך שקרן יקרה משלמת על זה גם בשארפ.

איך משווים סיכון בין שתי קרנות עם יחס שארפ?

משווים את יחס שארפ של שתי קרנות מאותה קטגוריה, שנמדד על אותה תקופה ובאותה שיטה. הקרן עם השארפ הגבוה יותר נתנה יותר תשואה על כל יחידת תנודתיות. אם רוצים רמת סיכון נמוכה יותר, עדיף לרוב לשלב את הקרן היעילה עם מק״מ מאשר לבחור קרן תנודתית עם תשואה גבוהה יותר. הנה דוגמה.

נועה, בת 34 מפתח תקווה, רוצה להשקיע 100,000 ₪ בקרן נאמנות מנייתית שמתמקדת במניות ישראליות. היא מצמצמת לשתי קרנות מאותה קטגוריה. המספרים כאן להמחשה בלבד:

קרן א הרוויחה יותר. קרן ב הרוויחה יותר על כל יחידת סיכון.

המשמעות המעשית ברורה יותר כשמשווים באותה רמת סיכון. אם נועה רוצה תנודתיות של 14% בלבד אבל מתעקשת על קרן א, היא צריכה לשים בה כ-64% מהכסף ואת השאר במק״מ. התשואה הצפויה של השילוב הזה: 0.64 כפול 12% ועוד 0.36 כפול 4%, כלומר כ-9.1%. קרן ב לבדה נותנת 10% באותה תנודתיות. על 100,000 ₪ זה הפרש של כ-900 ₪ בשנה, בלי לקחת שום סיכון נוסף.

זה בדיוק מה ששארפ מודד: לא מי הרוויח יותר, אלא מי ניצל את הסיכון טוב יותר.

מה נחשב יחס שארפ טוב?

אין מספר קסם, והרף תלוי בסוג הנכס ובתקופה. לקרנות מניות רחבות, שארפ של 0.3 עד 0.5 לאורך שנים רבות הוא טווח סביר, ולכן מספר גבוה בהרבה בתקופה קצרה מעורר שאלות. מה שקובע הוא ההשוואה לקרנות דומות, באותה תקופה ובאותה שיטת חישוב, ולא ערך מוחלט. ברשת תמצאו את הכלל ששארפ מעל 1 הוא טוב ומעל 2 מצוין, אבל לקרנות מניות רחבות לאורך תקופות ארוכות זה רף כמעט לא מציאותי. מדדי מניות רחבים הציגו לאורך עשורים שארפ שנתי שנע בדרך כלל בסביבות 0.3 עד 0.5.

לכן כשרואים קרן מניות עם שארפ של 1.5 על פני שלוש שנים, השאלה הנכונה היא לא ״וואו״ אלא ״מה קרה בשלוש השנים האלה?״. לרוב התשובה היא שוק עולה ורגוע, לא גאונות ניהולית.

השוואה בתוך אותה קטגוריה ובאותה תקופה בדיוק היא הדרך היחידה שבה המספר אומר משהו.

איפה יחס שארפ מטעה?

יחס שארפ מטעה בעיקר בחמישה מצבים: כשהוא נמדד על תקופה קצרה, כשהקרן מחזיקה נכסים לא סחירים, כשהאסטרטגיה חשופה לאירועי קיצון נדירים, כשהתשואה העודפת שלילית, וכשמשתמשים בו כדי להחליט כמה סיכון לקחת. כאן נמצא עיקר הערך למי שבוחר קרן, כי ברוב האתרים המספר מוצג בלי ההקשר הזה.

תקופות קצרות רועשות מאוד. לפי נוסחה מקובלת בספרות המקצועית, טעות התקן של שארפ שנתי שנאמד על שלוש שנים היא בסביבות 0.6. במילים אחרות, ההבדל בין 0.36 ל-0.43 בדוגמה של נועה, אם נמדד על שלוש שנים בלבד, יכול להיות מקרי לגמרי. ככל שהתקופה ארוכה יותר, המספר אמין יותר.

נכסים לא סחירים מייפים את התמונה. נכס שלא נסחר בבורסה, כמו נדל״ן לא סחיר או הלוואות פרטיות, משוערך לעיתים רחוקות. המחיר שלו נראה חלק ויציב, סטיית התקן נמוכה באופן מלאכותי, והשארפ מתנפח. זה רלוונטי במיוחד כשמשווים מסלולים בקופות גמל ובקרנות השתלמות, שמחזיקים חלק מהנכסים כלא סחירים.

אסטרטגיות עם זנב שמן. קרן שמוכרת אופציות יכולה להציג שנים של תשואה יציבה ושארפ מרשים, עד החודש שבו היא מאבדת בבת אחת את מה שהרוויחה. סטיית התקן לא רואה את הסיכון הזה עד שהוא מתממש.

שארפ שלילי מתהפך. כששתי קרנות הפסידו ביחס למק״מ, הקרן התנודתית יותר תקבל שארפ שלילי קטן יותר בערכו המוחלט ותיראה טובה יותר. זה עיוות מתמטי, לא ביצוע טוב.

הוא לא אומר כמה סיכון מתאים לכם. שארפ גבוה לא הופך קרן מניות לחלופה לפיקדון. כסף שנדרש בעוד שנה צריך נכס עם תנודתיות נמוכה, לא קרן עם יחס יפה.

שארפ מול סורטינו, בטא ואלפא

שארפ מעניש גם תנודתיות כלפי מעלה, מה שלא ממש מפריע למשקיעים. יחס סורטינו מתקן זאת ומחשב רק את סטיית התקן של התשואות השליליות. בטא מודדת עד כמה הקרן נעה יחד עם מדד הייחוס, למשל ת״א 125, ואלפא מודדת את התשואה מעבר למה שהבטא הייתה צפויה לייצר.

בפועל, שילוב של שארפ, סטיית תקן, הירידה המקסימלית בתקופה ודמי הניהול נותן תמונה טובה יותר מכל מדד בודד.

צ׳קליסט קצר לבחירת קרן בעזרת שארפ

1. השוו רק קרנות מאותה קטגוריה ועם מדיניות השקעה דומה.
2. הסתכלו על חמש שנים לפחות, ואם יש, גם על עשר.
3. בדקו שהתקופה כוללת לפחות תקופה אחת קשה, כמו 2022 שבה גם מניות וגם אג״ח ירדו.
4. בדקו מה הקרן מחזיקה. שארפ גבוה בקרן עם נכסים לא סחירים דורש זהירות.
5. רק אחרי כל זה, תנו לשארפ להכריע בין מועמדות שנראות דומות.

מי שרוצה ללמוד לנתח קרנות ותיקים בעצמו, כולל סיכון, פיזור ומדדי ביצוע כמו שארפ, יכול להעמיק בקורס ההשקעות של סקילס. את רמת הריבית שמשפיעה על תשואת המק״מ אפשר לבדוק בעמוד ריבית בנק ישראל.

שאלות נפוצות

מהו יחס שארפ טוב לקרן נאמנות?

אין רף אחיד. לקרנות מניות רחבות, שארפ של 0.3 עד 0.5 לאורך שנים רבות סביר, ולכן שארפ גבוה מאוד בתקופה קצרה מעיד לעיתים קרובות יותר על השוק מאשר על המנהל. הדרך הנכונה היא להשוות לקרנות מאותה קטגוריה ובאותה תקופה.

איך מחשבים שארפ לקרן בעצמי?

מורידים את התשואות החודשיות של הקרן לגיליון, מחסירים מכל חודש את התשואה החודשית של מק״מ, ומחלקים את הממוצע בסטיית התקן. את התוצאה מכפילים בשורש של 12 כדי לקבל ערך שנתי. חשוב לחשב את כל הקרנות באותה תקופה ובאותה שיטה.

מה ההבדל בין יחס שארפ ליחס סורטינו?

שארפ מתייחס לכל התנודתיות כסיכון, גם לעליות חדות. סורטינו סופר רק את התנודתיות כלפי מטה. בקרנות עם התפלגות תשואות סימטרית יחסית שני המדדים יובילו למסקנה דומה, ובאסטרטגיות לא סימטריות סורטינו מספר סיפור מדויק יותר.

איפה רואים שארפ של קופת גמל או קרן השתלמות?

באתר גמל נט של רשות שוק ההון מוצגים נתוני תשואה וסיכון למסלולי חיסכון, ובהם מדדי סיכון שמאפשרים השוואה. בקרנות נאמנות הנתונים מופיעים באתרי השוואה ובדיווחי הקרנות, ואם לא, אפשר לחשב לבד לפי השיטה שלמעלה.

למי שרוצה לבנות בסיס מסודר בשוק ההון לפני שבוחרים קרנות, יש גם הדרכה חינמית שמתחילה מהיסודות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.