מהי אינפלציה דביקה ולמה קשה להוריד מחירים כשהיא מגיעה

אינפלציה דביקה היא עליית מחירים שממשיכה גם אחרי שהגורם שהצית אותה כבר נעלם. היא נשענת על רכיבים שמשתנים לאט: שכר, שכר דירה, מחירי שירותים וחוזים צמודי מדד. ולגבי החלק השני של השאלה: ברוב המקרים המחירים לא יורדים בכלל. מה שבנק מרכזי מנסה להשיג הוא שהם יפסיקו לעלות מהר, לא שיחזרו לאחור.

זו ההבחנה שהכי מבלבלת. כשהאינפלציה יורדת מ-5% ל-2%, המחירים עדיין עולים, רק לאט יותר. מה שהתייקר נשאר יקר.

למה המחירים לא חוזרים לרמה הקודמת?

ירידת מחירים כללית, דפלציה, היא דבר שבנקים מרכזיים חוששים ממנו כמעט כמו מאינפלציה גבוהה. כשאנשים מצפים שמחר יהיה זול יותר, הם דוחים קניות, עסקים דוחים השקעות, והכלכלה נתקעת. לכן היעד של בנק ישראל הוא אינפלציה בטווח של 1% עד 3% בשנה, לא אפס ולא מינוס.

המשמעות למשפחה ישראלית פשוטה וקצת מתסכלת. העלייה במחירים של 2022 ו-2023 לא תתבטל. מה שיכול לסגור את הפער הוא שכר שעולה מהר יותר מהמחירים בשנים הבאות.

מה הופך אינפלציה לדביקה?

יש מחירים שמגיבים מהר ויש מחירים שכמעט לא זזים. דלק, מזון טרי ותחבורה אווירית יכולים לעלות ולרדת בתוך חודשים. אלה מחירים גמישים.

שכר עבודה, שכר דירה, ארנונה, שירותי חינוך ובריאות, ביטוחים ותיקוני רכב משתנים לאט. חוזה שכירות נחתם לשנה. הסכם שכר נחתם לשנתיים. הרבה מחירי שירותים מתעדכנים פעם בשנה. כשהם כבר עולים, קשה מאוד להוריד אותם.

ויש את הציפיות. אם בעל מוסך בפתח תקווה משוכנע שהמחירים ימשיכו לעלות, הוא יעלה את תעריף השעה שלו מראש. אם עובדת בחברת הייטק מצפה לאינפלציה של 4%, היא תבקש העלאה של לפחות 4%. הציפייה מזינה את עצמה.

בישראל יש עוד שכבה: הצמדה. חוזי שכירות, חלק ממסלולי המשכנתא וחלק מהחוזים העסקיים צמודים למדד המחירים לצרכן. ההצמדה מגינה על מי שמקבל את הכסף, אבל היא גם מעבירה אינפלציה של השנה שעברה ישירות למחירים של השנה הבאה.

מה קרה בישראל ב-2022 ו-2023?

האינפלציה השנתית בישראל טיפסה בתחילת 2023 לשיא של כ-5.4%, הגבוה ביותר זה שנים רבות. בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% באפריל 2022 ל-4.75% במאי 2023, מחזור העלאות חד ומהיר במיוחד.

הרכיבים הגמישים, כמו אנרגיה, נרגעו יחסית מהר. רכיבי השירותים והדיור נשארו גבוהים הרבה יותר זמן. זו בדיוק התמונה של אינפלציה דביקה: המספר הכולל יורד, אבל הליבה, שבה השכר והשכירות שולטים, מסרבת להתקרר.

דוגמה מספרית: המשפחה מבאר שבע

לנטע ויואב מבאר שבע יש הוצאה חודשית של 10,000 ₪ על סל קבוע. נניח שבשנה הראשונה האינפלציה היא 5%, בשנייה 3% ובשלישית 2%.

אחרי שנה אחת הסל עולה 10,500 ₪. אחרי שנתיים 10,815 ₪. אחרי שלוש שנים כ-11,030 ₪.

האינפלציה ירדה ביותר מחצי, מ-5% ל-2%. ובכל זאת הסל יקר ב-1,030 ₪ בחודש, כ-12,400 ₪ בשנה. אם השכר של המשפחה עלה באותה תקופה רק ב-5%, הם הפסידו כוח קנייה אמיתי, למרות שבחדשות מדווחים שהאינפלציה נבלמה.

ויש להם גם משכנתא. נניח שבמסלול צמוד מדד נשארה יתרה של 500,000 ₪. אינפלציה של 5% מוסיפה לקרן הזו כ-25,000 ₪ בשנה אחת, עוד לפני הריבית. זו הסיבה שבתקופות של אינפלציה דביקה, מסלולים צמודים מרגישים כבדים במיוחד.

למה הריבית לא מספיקה לבדה?

ריבית גבוהה עובדת בעיקר דרך הביקוש. משכנתאות והלוואות מתייקרות, צריכה מתקררת, ועסקים מתקשים להעלות מחירים. זה עובד טוב על מוצרים שהביקוש להם גמיש.

זה עובד פחות טוב כששוק העבודה הדוק. כשהאבטלה נמוכה ומעסיקים מתחרים על עובדים, השכר ממשיך לעלות גם בריבית גבוהה. והשכר הוא הרכיב המרכזי בעלות של כמעט כל שירות.

בעיניי, זה המקום שבו רוב הניתוחים הפופולריים מפספסים. הם מתייחסים לריבית כמו לברז, שסוגרים וזהו. בפועל, ההשפעה של הריבית מגיעה בעיכוב של חודשים רבים, ובנק מרכזי שמוריד ריבית מוקדם מדי עלול להחזיר את האינפלציה. זה מה שמשאיר את הריבית גבוהה לזמן ארוך מכפי שהציבור מצפה.

ולישראל יש זיכרון היסטורי ייחודי. ב-1984 האינפלציה השנתית כאן הגיעה לכ-445%. תוכנית הייצוב של 1985 שברה אותה, ומאז בנק ישראל רגיש במיוחד לכל סימן שהציפיות מתחילות לזוז.

מה אינפלציה דביקה אומרת למשקיע?

מזומן בעו״ש מאבד ערך בכל חודש. בתקופות כאלה ההבדל בין עו״ש לבין פיקדון, קרן כספית או מק״מ נהיה מורגש.

אג״ח צמודות מדד, כמו אג״ח ממשלתיות מסדרות גליל, מפצות על האינפלציה בפועל, אבל המחיר שלהן בשוק משתנה עם הריבית הריאלית. אג״ח שקליות לא צמודות נפגעות יותר כשהאינפלציה מפתיעה כלפי מעלה.

במניות התמונה מעורבת. חברות שיכולות להעביר עליות מחירים ללקוחות מחזיקות מעמד טוב יותר, וחברות עם חוב גבוה בריבית משתנה נפגעות. אין כאן כלל גורף, יש שאלה שצריך לשאול על כל נכס בתיק.

ואיך עוקבים אחרי זה בפועל? מדד המחירים לצרכן מתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סביב ה-15 בכל חודש, עבור החודש הקודם. מעבר למספר הכולל, שווה להסתכל על רכיבי הדיור והשירותים. כשהם ממשיכים לעלות בקצב גבוה, גם אם המדד הכללי נרגע, זה סימן שהדביקות עדיין כאן, ושהריבית עשויה להישאר גבוהה יותר זמן.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין אינפלציה דביקה לאינפלציה חולפת?

אינפלציה חולפת נובעת מזעזוע זמני, כמו קפיצה במחירי אנרגיה, ונרגעת כשהזעזוע עובר. אינפלציה דביקה נשענת על שכר, שכירות, שירותים וציפיות, ולכן היא נמשכת גם אחרי שהזעזוע חלף.

האם המחירים יחזרו לרמה של לפני 2022?

ברוב המקרים לא. היעד של בנק ישראל הוא עלייה מתונה של 1% עד 3% בשנה, לא ירידת מחירים. מה שיכול לשפר את המצב הוא עליית שכר מהירה יותר ממדד המחירים.

למה בנק ישראל לא מוריד ריבית מיד כשהאינפלציה יורדת?

כי ההשפעה של הריבית מגיעה באיחור, והורדה מוקדמת מדי עלולה להצית את האינפלציה מחדש. בנק מרכזי רוצה לראות שגם רכיבי השירותים והשכר נרגעו, ולא רק המדד הכללי.

איך אינפלציה דביקה משפיעה על משכנתא?

במסלולים צמודי מדד, הקרן עצמה גדלה עם האינפלציה, ולכן גם ההחזר החודשי. במסלולים בריבית משתנה, ריבית גבוהה לאורך זמן מייקרת את ההחזר. מי שמתלבט במחזור או בתמהיל כדאי שיבדוק את המקרה שלו מול יועץ משכנתאות.

להבנה של הקשר בין ריבית, אינפלציה ושוק ההון אפשר להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים או לעיין במדריכים במרכז הידע.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

המדד האחרון ו-12 החודשים שלפניו, מתעדכן אוטומטית: מדד המחירים לצרכן.