מכללת סקילס

מהי הטעות הראשונה של משקיע מתחיל

הטעות הראשונה של רוב המשקיעים המתחילים איננה בחירה של מניה גרועה. היא נכונה לפני כן: להיכנס לשוק בלי תוכנית. בלי מטרה לכסף, בלי אופק זמן, בלי לדעת כמה ירידה אפשר לסבול ובלי כלל שאומר מה עושים כשהשוק מתהפך. מי שקונה קודם ושואל אחר כך, מגלה בדרך כלל את התשובות בזמן הכי יקר, באמצע ירידה.

כל שאר הטעויות הנפוצות, מרדיפה אחרי טיפים ועד מכירה בפאניקה, נובעות כמעט תמיד מהטעות הזו.

איך הטעות הזו נראית בחיים האמיתיים?

הסיפור חוזר בגרסאות שונות. חבר בעבודה סיפר שהרוויח יפה על מניה מסוימת. בקבוצת טלגרם מדברים על קרן שעלתה 40% בשנה. בחדשות מראים את מדד הנאסד״ק בשיא. ההחלטה נולדת מהתרגשות, לא מחשבה.

דוגמה היפותטית להמחשה: דניאל, בן 29 מחיפה, חסך 50,000 ₪. הוא פותח חשבון מסחר ומשקיע את כל הסכום בשלוש מניות טכנולוגיה שעליהן שמע, בלי לבדוק אם הוא צריך חלק מהכסף בקרוב. שלושה חודשים אחר כך הוא מגלה שהוא צריך 20,000 ₪ לרכב, בדיוק כשהמניות ירדו ב-25%.

שלבשווי התיקמה קרה
השקעה50,000 ₪הכול בשלוש מניות
אחרי ירידה של 25%37,500 ₪צריך 20,000 ₪ לרכב
אחרי מכירה חלקית17,500 ₪הפסד ממומש של כ-6,700 ₪ על החלק שנמכר

הבעיה לא הייתה המניות. גם מניות מצוינות יורדות ב-25%. הבעיה הייתה שכסף לטווח קצר הושקע בנכס לטווח ארוך, בלי רשת ביטחון.

ממה מורכבת תוכנית השקעה בסיסית?

תוכנית לא חייבת להיות מסמך של עשרים עמודים. חצי עמוד מספיק, אם הוא עונה על חמש שאלות.

  1. למה הכסף מיועד? דירה בעוד חמש שנים, פרישה בעוד שלושים, או סתם הגדלת הון.
  2. מתי תצטרך אותו? האופק קובע כמה סיכון מותר לקחת.
  3. כמה ירידה אתה מסוגל לראות בלי למכור? 15%? 35%? כדאי לענות בכנות, לא מתוך אופטימיות.
  4. איך הכסף יתחלק? כמה במניות, כמה באג״ח, כמה בנזיל, ובאילו מוצרים.
  5. מה תעשה כשהשוק יורד חזק, וכל כמה זמן תאזן את התיק?

מי שיש לו תשובות כתובות לשאלות האלה לא צריך להחליט בכל יום מחדש. הוא רק צריך לבדוק שהוא עומד בתוכנית.

למה ההתלהבות מסוכנת יותר מחוסר ידע?

חוסר ידע אפשר להשלים. יש ספרים, קורסים וחומר חינמי רב. אבל מתחיל שנכנס מתוך התלהבות נוטה לקבל החלטות גדולות מדי, מהר מדי.

שלושה דפוסים חוזרים אצל מתחילים בלי תוכנית. ריכוז יתר: כל הכסף במניה אחת או בענף אחד, כי שם ״הכי מבטיח״. רדיפה אחרי תשואה: קנייה של מה שעלה הכי הרבה בשנה האחרונה, בדיוק כשהוא כבר יקר. ומסחר יתר: קנייה ומכירה תכופות, שכל אחת מהן עולה עמלה ויוצרת אירוע מס.

על רווח ממומש משלמים בישראל מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. מי שמוכר ומחליף כל כמה שבועות משלם אותו שוב ושוב, במקום לתת לרווחים להצטבר.

מה עושים לפני שקונים את נייר הערך הראשון?

סדר הפעולות חשוב יותר מבחירת המוצר.

קודם, סגירת חובות בריבית גבוהה. אין השקעה סבירה שמנצחת בעקביות מינוס יקר בעו״ש או הלוואה צרכנית יקרה.

שנית, קרן חירום של שלושה עד שישה חודשי הוצאות, בפיקדון או בקרן כספית. זה מה שהיה מציל את דניאל.

שלישית, לבדוק מה כבר קיים. רוב השכירים בישראל כבר משקיעים דרך הפנסיה, עם הפקדה של 18.5% מהשכר, ורבים גם דרך קרן השתלמות. כדאי לבדוק באיזה מסלול הכסף נמצא ומה דמי הניהול, לפני שפותחים עוד חשבון.

רביעית, להחליט על חלוקת הנכסים ועל מוצרים פשוטים. לרוב המתחילים, קרן סל או קרן מחקה על מדד רחב היא נקודת התחלה סבירה יותר ממניות בודדות.

ורק אחרי כל אלה, לפתוח חשבון ולהתחיל, רצוי בהפקדה חודשית קבועה שמורידה את הלחץ לתזמן את השוק.

האם אפשר ללמוד מטעויות בלי לשלם עליהן ביוקר?

כן, ויש כמה דרכים. להתחיל בסכום קטן, כזה שהפסד של שליש ממנו לא ישנה לך את החיים, וללמוד איך אתה מגיב לתנודות אמיתיות. לנהל יומן החלטות: לפני כל קנייה, לכתוב שורה אחת על הסיבה, ולבדוק אותה אחרי שנה. ולהבחין בין החלטה גרועה לתוצאה גרועה. לפעמים עושים הכול נכון והשוק יורד, ולפעמים מהמרים ומרוויחים. רק המעקב לאורך זמן מלמד מה עובד.

הדעה שלי ברורה: שנה ראשונה שבה המטרה היא ללמוד ולא להרוויח שווה יותר מכל טיפ חם.

איך נראית תוכנית כתובה בפועל?

הנה דוגמה היפותטית לתוכנית של מיכל, בת 32 מפתח תקווה, שמשכורתה נטו 14,000 ₪:

מטרה: הון לטווח ארוך, בלי יעד רכישה בעשור הקרוב. קרן חירום: 40,000 ₪ בקרן כספית, לא נוגעים בה לצורך השקעות. הפקדה: 1,500 ₪ בחודש, בהוראת קבע, ביום שאחרי המשכורת. חלוקה: 80% קרן סל על מדד מניות עולמי ו-20% קרן אג״ח ממשלתית. סבילות: מוכנה לראות ירידה של 30% בלי למכור. איזון: פעם בשנה, בינואר, מחזירה את התיק ליחס 80/20. ירידה חדה: ממשיכה להפקיד כרגיל ולא משנה את התוכנית בחודש של ירידה.

זה הכול. שמונה שורות. הן לא מבטיחות תשואה, אבל הן מונעות מהרגש לנהל את הכסף.

שאלות נפוצות

כמה כסף צריך כדי להתחיל להשקיע?

אין סכום מינימום אמיתי. בחלק מהבנקים ובתי ההשקעות אפשר להתחיל בכמה מאות שקלים בחודש, אבל כדאי לבדוק את דמי הניהול ואת עמלות הקנייה, כי בסכומים קטנים הן אוכלות חלק גדול מהתשואה. מדריך מעשי יש באיך להתחיל להשקיע עם 1000 שקל.

האם כדאי להשקיע לפי טיפים מחברים או מהרשת?

טיפ יכול להיות נקודת פתיחה לבדיקה, לא סיבה לקנות. אם אינך יודע להסביר במשפט אחד למה אתה מחזיק נייר ערך ומה יגרום לך למכור אותו, כנראה שזו לא השקעה אלא הימור.

מה עושים אם כבר השקעתי בלי תוכנית?

לא צריך למכור הכול. עוצרים, כותבים את התוכנית עכשיו, ובודקים איפה התיק הנוכחי חורג ממנה. אחר כך מתקנים בהדרגה, תוך תשומת לב להשלכות המס של כל מכירה.

האם עדיף להתחיל דרך הבנק או דרך בית השקעות?

לשני הערוצים יש יתרונות. חשוב יותר להשוות את דמי ניהול החשבון, עמלות הקנייה והמכירה ודמי המשמרת, ולוודא שהמוצרים שאתה רוצה זמינים. ההפרשים בעמלות מצטברים לסכומים משמעותיים על פני שנים.

מי שרוצה לבנות תוכנית כזו צעד אחר צעד יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.