שיטת הדירוג של אנליסטים: האם כדאי להקשיב להמלצות 'קנייה' ו'מכירה'

פתחו את עמוד המניה של כמעט כל חברה גדולה בוול סטריט ותראו תמונה דומה: רוב האנליסטים ממליצים קנייה, מיעוט ממליץ החזקה, ומכירה מופיעה לעיתים רחוקות. זה לא אומר שכל המניות זולות. זה אומר שדירוג אנליסט הוא מוצר עם אינטרסים משלו. כדאי להקשיב לאנליסטים, אבל לא לשורה התחתונה שלהם. הערך נמצא בנתונים, בהנחות ובשינויים בתחזיות, לא במילה קנייה.

מה בעצם אומר דירוג קנייה, החזקה ומכירה?

כל בית השקעות משתמש בסולם קצת אחר. יש מי שכותב קנייה, החזקה ומכירה, ויש מי שכותב משקל יתר, משקל שוק ומשקל חסר, או תשואת יתר ותשואת חסר.

ההבדל המהותי הוא בין דירוג מוחלט לדירוג יחסי. משקל יתר לא בהכרח אומר שהמניה תעלה. הוא אומר שלדעת האנליסט היא תעשה טוב יותר מהסקטור או מהמדד שמולו הוא מודד, בדרך כלל בטווח של שנה.

ובפועל, בשפה של השוק, החזקה נקראת לא פעם כהמלצת מכירה מנומסת. אנליסט שמוריד מקנייה להחזקה שולח מסר ברור, גם אם הוא לא כותב מכירה.

למה המלצות מכירה כל כך נדירות?

כמה כוחות דוחפים את הדירוגים למעלה.

גישה להנהלה. אנליסט שכותב בחריפות נגד חברה עלול לגלות שקשה לו יותר לקבל שיחה עם סמנכ״ל הכספים.

קשרים עסקיים. בתי השקעות גדולים מרוויחים גם מהנפקות, מגיוסי חוב ומייעוץ לחברות. בתחילת שנות האלפיים, אחרי התפוצצות בועת הדוט קום, הרגולטורים בארה״ב הגיעו ב-2003 להסדר עם בנקי השקעות גדולים סביב ניגודי עניינים במחקר. הכללים הוחמרו מאז, אבל התמריצים לא נעלמו לגמרי.

הלקוחות. רוב הלקוחות של מחקר מחזיקים מניות. המלצת מכירה פוגעת בחלק מהם.

ברירת מחדל של השוק. לאורך זמן רוב המניות במדדים הגדולים עלו, ולכן דירוג חיובי הוא גם הימור סטטיסטי סביר.

מחיר יעד: איך לקרוא אותו בלי ליפול בפח?

מחיר יעד הוא הערכה של האנליסט לשווי המניה, לרוב בעוד 12 חודשים. הוא נגזר ממודל: תחזית הכנסות ורווחים, מכפיל שהאנליסט מניח, ולפעמים היוון תזרימים.

הבעיה המוכרת היא שמחירי יעד נוטים לרדוף אחרי המחיר. דוגמה היפותטית:

מה קרה פה? התחזיות לרווחים כמעט לא השתנו. המחיר זז, והאנליסט עדכן את היעד כך שבכל נקודה יישאר מרווח חיובי. מי שקנה ביוני בגלל יעד של 150 ₪ לא קיבל מידע חדש, רק אישור למומנטום.

שאלה טובה לשאול: מה צריך לקרות כדי שהיעד יתממש? אם התשובה היא צמיחה של 25% בשנה לחמש שנים ומכפיל גבוה מהממוצע ההיסטורי, זה כבר לא מחיר יעד, זה תרחיש אופטימי.

ומתי דירוג כן מזיז את המניה? בעיקר כשהוא מפתיע. הורדת דירוג ראשונה אחרי שנים של קנייה, התחלת כיסוי על ידי בית השקעות גדול, או אנליסט מוכר שיוצא נגד הקונצנזוס. גם אז, התגובה הראשונה היא לרוב של סוחרים קצרי טווח. למשקיע לטווח ארוך, השאלה היא אם הנימוק החדש משנה את התזה שלו, לא לאן המניה זזה באותו בוקר.

מה כן שימושי בדוחות אנליסטים?

הרבה, אם יודעים איפה לחפש.

שינויים בתחזיות הרווח. כשכמה אנליסטים מעלים או מורידים את תחזית הרווח לשנה הבאה, זה לרוב אות חזק יותר מכל שינוי בדירוג.

הנחות המודל. דוח טוב מפרט הנחות על מחירים, כמויות ושולי רווח. אפשר לא להסכים עם המסקנה ועדיין ללמוד מהמבנה.

תרחיש השלילי. חלק מבתי ההשקעות מפרסמים תרחיש שורי ותרחיש דובי. התרחיש הדובי הוא לפעמים החלק הכי כנה בדוח.

הקונצנזוס מול ההנחיות. השוק מגיב לפער בין התוצאות בפועל לבין הציפיות. לדעת מה הקונצנזוס עוזר להבין למה מניה יורדת אחרי דוח שנראה טוב.

איך משתמשים בהמלצות בפועל?

שיטת עבודה שאני מציע למשקיע פרטי:

1. להתעלם מהדירוג עצמו בקריאה הראשונה.
2. לקרוא את הנחות המודל ולסמן איפה אתם חושבים אחרת.
3. לבדוק את כיוון השינוי בתחזיות הרווח ב-3 עד 6 החודשים האחרונים.
4. לחפש את האנליסט שחושב אחרת מהקונצנזוס ולקרוא את הטיעון שלו.
5. לקבל החלטה לפי הניתוח שלכם, עם מחיר שבו אתם מוכנים לקנות ומחיר שבו תודו שטעיתם.

אנליזה ממומנת וכיסוי בבורסה בתל אביב

בבורסה בתל אביב, חברות גדולות מקבלות כיסוי מבתי השקעות ומחברות מחקר, אבל חברות קטנות רבות לא מכוסות כלל. חלק מהן מקבלות אנליזה ממומנת, שבה החברה עצמה משלמת עבור הכיסוי.

אנליזה ממומנת יכולה להיות מקצועית ושימושית, בעיקר בגלל הנתונים והתיאור של העסק. אבל כשמי שמשלם הוא מושא הניתוח, כדאי לקרוא את המסקנות בזהירות כפולה ולבדוק גילוי נאות בתחתית הדוח.

מצד שני, היעדר כיסוי הוא לא רק חיסרון. מניה שאף אנליסט לא עוקב אחריה עשויה להיות מתומחרת פחות ביעילות, ומשקיע פרטי שקורא את הדוחות בעצמו יכול למצוא שם דברים שהשוק עוד לא ראה.

ולשם השוואה, מי שקורא אנליזה על מניה אמריקאית כדאי שיזכור שהיא לא מתחשבת במצב המס שלו כמשקיע ישראלי: 25% מס רווחי הון על רווח ריאלי, ומטבע שונה. את ההשפעה על הרווח נטו אפשר לחשב במחשבון מס רווחי הון.

שאלות נפוצות

האם כדאי לקנות מניה כשאנליסטים ממליצים קנייה?

לא על סמך הדירוג לבדו. רוב המניות הגדולות מקבלות רוב המלצות קנייה בכל רגע נתון. חשוב יותר להבין את ההנחות מאחורי ההמלצה ואם אתם מסכימים איתן.

מה ההבדל בין משקל יתר לקנייה?

משקל יתר הוא דירוג יחסי: המניה צפויה לעשות טוב יותר מהמדד או מהסקטור. קנייה היא לרוב דירוג מוחלט שמצפה לעלייה. בפועל, המשמעות תלויה בבית ההשקעות ובהגדרות שלו.

עד כמה מחירי יעד של אנליסטים מדויקים?

לא מדויקים במיוחד. מחיר יעד הוא תוצאה של הנחות, והוא נוטה להתעדכן אחרי תנועות המחיר. עדיף להתייחס אליו כטווח אפשרי ולא כתחזית.

איפה מוצאים את הקונצנזוס של האנליסטים?

באתרי מידע פיננסי ובפלטפורמות מסחר רבות מופיעים ממוצע הדירוגים, ממוצע מחירי היעד ותחזיות הרווח. כדאי לבדוק כמה אנליסטים מכסים את המניה ומתי עודכנו התחזיות.

כדי ללמוד לבנות מודל הערכה משלכם ולא להסתמך על מחירי יעד של אחרים, קורס השקעות ערך עוסק בדיוק בזה.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.