השקעה במניות האחסון בענן: המרוויחות מהשימוש הגובר בבינה מלאכותית

כל מודל בינה מלאכותית שמתאמן על כמויות עצומות של טקסט, תמונות ווידאו צריך קודם כול מקום לשמור אותם. אחר כך צריך לשמור את גרסאות המודל, את הלוגים של השימוש ואת התוצרים. לכן חברות האחסון והענן נהנות מגל הבינה המלאכותית גם אם הן לא מפתחות אף מודל. אבל ״מניות אחסון״ הן לא קטגוריה אחת: יש בה ספקיות ענן ענקיות, יצרניות חומרה מחזוריות מאוד ובעלות מרכזי נתונים, ולכל אחת פרופיל סיכון שונה לגמרי.

למשקיע ישראלי השאלה היא לא אם הביקוש לאחסון יגדל. הוא כנראה יגדל. השאלה היא מי ירוויח ממנו, ובאיזה מחיר המניה כבר מגלמת את זה.

למה בינה מלאכותית מגדילה את הביקוש לאחסון?

אימון מודל דורש מאגרי נתונים ענקיים שנשמרים, מנוקים ומשוכפלים. אחרי האימון, כל שימוש במודל מייצר עוד נתונים: שאלות, תשובות, תמונות ולוגים שחברות רוצות לשמור לצורך שיפור, רגולציה או אבטחה.

בנוסף, יש מעבר של חברות מאחסון בשרתים משלהן לאחסון בענן. הענן מאפשר לשלם לפי שימוש ולהגדיל נפח ברגע, וזה מתאים לפרויקטים של בינה מלאכותית שמתחילים קטנים וגדלים מהר.

התוצאה היא ביקוש שגדל בשכבות: דיסקים ושבבי זיכרון, מערכות אחסון, מרכזי נתונים שמחזיקים אותם, ושירותי ענן שמוכרים את הכול כמנוי.

ארבע שכבות, ארבעה סוגי סיכון

ספקיות הענן הגדולות, כמו השירותים של אמזון, מיקרוסופט וגוגל, הן חלק מעסקים ענקיים ומגוונים. מי שקונה אותן לא קונה ״אחסון״ טהור, אלא חברה שלמה.

יצרניות החומרה הן המקום שבו רוב המשקיעים נכווים. שוק הזיכרון והאחסון ידוע במחזורים: כשהביקוש גבוה, כולם מגדילים ייצור, ואחרי שנה או שנתיים יש עודף היצע והמחירים קורסים.

מרכזי הנתונים מתנהגים יותר כמו נדל״ן. חוזי שכירות ארוכים נותנים יציבות, אבל עלויות המימון והחשמל משפיעות ישירות על הרווחיות.

המלכודת של המכפיל הנמוך בחברות מחזוריות

זה המקום שבו רוב המשקיעים המתחילים טועים, ולכן שווה דוגמה מספרית. נניח חברת חומרת אחסון בדויה. המספרים להמחשה בלבד.

בשיא המחזור היא מרוויחה 8 ₪ למניה, והמניה נסחרת ב-64 ₪. מכפיל רווח של 8 נראה זול מאוד.

שנתיים אחר כך, בשפל המחזור, הרווח יורד ל-2 ₪ למניה. המניה ירדה ל-50 ₪, ועכשיו המכפיל הוא 25. היא נראית יקרה.

מי שקנה ב״מכפיל הזול״ בשיא הפסיד כ-22%. מי שקנה ב״מכפיל היקר״ בשפל נכנס בנקודה טובה יותר. בחברות מחזוריות המכפיל עובד הפוך מהאינטואיציה, ולכן כדאי להסתכל על רווח ממוצע לאורך מחזור שלם ולא על השנה האחרונה.

מה לבדוק לפני שנכנסים לסקטור

הראשון הוא ריכוזיות לקוחות. יצרנית שמוכרת חלק גדול מהתפוקה לשלוש ספקיות ענן תלויה בהחלטות ההשקעה שלהן. כשהן מאטות את ההשקעות, ההזמנות נעלמות מהר.

השני הוא השקעות ההון. בנייה מאסיבית של מרכזי נתונים דורשת כסף רב. כדאי לבדוק אם התזרים החופשי של החברה חיובי, או שהצמיחה ממומנת בחוב ובהנפקות שמדללות את בעלי המניות.

השלישי הוא החשמל. מרכזי נתונים של בינה מלאכותית צורכים הרבה חשמל, ובמקומות מסוימים הזמינות שלו הפכה לצוואר בקבוק. חברה בלי גישה לחשמל זול לא תוכל לגדול, גם אם הביקוש קיים.

והרביעי הוא התמחור. כשכל העולם מדבר על סקטור, המחירים כבר משקפים הרבה אופטימיות. צמיחה מצוינת עם מחיר שמגלם צמיחה מושלמת היא לא בהכרח השקעה טובה.

איך משקיע ישראלי נחשף לתחום?

הדרך הפשוטה היא קרן סל רחבה על מדדי טכנולוגיה או על השוק האמריקאי כולו, שכבר כוללת חשיפה משמעותית לספקיות הענן. קרנות ייעודיות לענן, למרכזי נתונים או לשבבים נותנות חשיפה ממוקדת יותר, עם תנודתיות גבוהה יותר בהתאם.

כמה נקודות מס שכדאי להכיר: רווח הון על מניות וקרנות זרות חייב ב-25% על הרווח הריאלי. על דיבידנדים מחברות אמריקאיות, מי שמילא טופס W-8BEN מנוכה במקור 25% במקום 30%. ומי שמחזיק קרנות סל רשומות בארה״ב בהיקף של יותר מ-60,000 דולר חשוף למס עיזבון אמריקאי. קרנות UCITS הרשומות באירלנד הן חלופה נפוצה שעוקפת את הבעיה הזאת.

את החישוב המדויק למצבכם כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

העמדה שלי כאנליסט

הביקוש לאחסון ולמחשוב הוא אחת המגמות המבניות החזקות של העשור. אבל מגמה חזקה לא מבטלת מחזורים, ולא מבטיחה שכל חברה בסקטור תרוויח. ברוב המקרים הייתי מעדיף חשיפה דרך קרן מפוזרת על פני הימור על יצרנית חומרה אחת, ובטח שלא אחרי שנה שבה הסקטור כולו כבר זינק.

מי שבכל זאת בוחר מניות בודדות, צריך לדעת להבחין בין עסק עם הכנסות חוזרות לבין עסק שמוכר סחורה במחיר שוק.

שאלות נפוצות

האם מניות אחסון הן השקעה בטוחה בגלל הבינה המלאכותית?

לא. הביקוש כנראה יגדל, אבל יצרניות חומרה עוברות מחזורים חדים של עודף ומחסור, ומחירי מניות בסקטור שכולם מדברים עליו כבר מגלמים הרבה אופטימיות. אין השקעה בטוחה, יש השקעה שמבינים את הסיכון שלה.

מה ההבדל בין ספקית ענן ליצרנית אחסון?

ספקית ענן מוכרת שירות במנוי ונהנית מהכנסות חוזרות. יצרנית אחסון מוכרת מוצר פיזי שהמחיר שלו נקבע בשוק ומשתנה עם ההיצע. הפרופיל של שתיהן שונה לגמרי, גם אם שתיהן נהנות מאותה מגמה.

איך משקיעים בתחום בלי לבחור מניות?

דרך קרן סל על מדד טכנולוגיה רחב, או קרן ייעודית לענן או למרכזי נתונים. קרן רחבה מפזרת את הסיכון, וקרן ייעודית ממוקדת יותר ותנודתית יותר.

מה המס על רווח ממניות ענן אמריקאיות?

כמו בכל מניה זרה, 25% על הרווח הריאלי במכירה. על דיבידנדים יש ניכוי במקור בארה״ב, 25% למי שמילא W-8BEN, והמס בישראל משלים לפי הכללים.

להמשך למידה

מי שרוצה ללמוד לנתח חברות טכנולוגיה, להבין מחזוריות ולזהות מתי מחיר כבר משקף את הסיפור, יכול להתחיל בקורס השקעות ערך, ולחשב מראש את המס על רווח בעזרת מחשבון המס על מניות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.