איך משווים בין שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד

שתי קרנות על מדד S&P 500, אותו סכום של 200,000 ₪ ואותן עשר שנים, יכולות להסתיים בפער של יותר מ-10,000 ₪. ההבדל לא נובע מהמדד, הוא נובע מהקרן. כדי להשוות בין שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד בודקים ארבעה דברים לפי הסדר: פער העקיבה בפועל לאורך כמה שנים, העלות הכוללת ולא רק דמי הניהול, גרסת המדד והמטבע, ומבנה הקרן מבחינת מס ומסחר.

רוב המשקיעים עוצרים בדמי הניהול. זו טעות מובנת, כי זה המספר הכי בולט בדף הקרן. אבל הוא לא המספר שקובע כמה כסף יישאר לכם.

למה שתי קרנות על אותו מדד לא מניבות אותה תשואה?

מדד הוא רשימה על הנייר. אין לו עמלות קנייה, אין לו מזומן שיושב בצד, והוא לא משלם מס על דיבידנדים. קרן שמחקה אותו חיה בעולם האמיתי, ושם כל אחד מהדברים האלה עולה כסף.

מנהל קרן אחד קונה את כל 500 המניות, אחר מחזיק מדגם מייצג, ושלישי משתמש בחוזי החלף (SWAP) מול בנק השקעות. אחד מחזיק 1% מזומן לצורך פדיונות, אחר 3%. אחד משאיל מניות ומכניס מזה הכנסה שמקטינה את העלות, אחר לא. כל החלטה כזו מזיזה את התוצאה בכמה עשיריות אחוז בשנה, ועל פני עשור זה מצטבר.

פער עקיבה: המספר שהכי כדאי לבדוק

יש שני מושגים שנוטים לבלבל ביניהם. סטיית עקיבה (Tracking Error) מודדת כמה התשואה של הקרן קופצת סביב המדד. פער עקיבה (Tracking Difference) מודד כמה הקרן פיגרה אחרי המדד בסך הכול, בשנה נתונה או לאורך תקופה.

למשקיע לטווח ארוך, פער העקיבה הוא החשוב. הוא כבר כולל בתוכו את דמי הניהול, את עלויות המסחר, את המס על הדיבידנדים שהקרן קיבלה ואת הכנסות השאלת המניות. במילים אחרות, זה מחיר הכרטיס האמיתי.

איך בודקים? משווים את תשואת הקרן לתשואת המדד שהיא מצהירה עליו, לשלוש וחמש שנים לפחות. שנה אחת יכולה להטעות, כי פער העקיבה של קרן מסוימת עשוי להיות טוב במקרה בשנה אחת וגרוע בשנה הבאה. הנתונים מופיעים בדיווחי הקרן באתר מאי״ה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאתרי מנהלי הקרנות.

דמי ניהול הם רק ההתחלה: מה נכלל בעלות הכוללת

בקרנות ישראליות כדאי להסתכל על כמה שכבות. דמי הניהול השנתיים הם השכבה הגלויה. בחלק מקרנות הנאמנות יש גם שיעור הוספה, עמלה חד פעמית בכניסה שמופיעה בתשקיף ולא בהכרח בכותרת. מעליהן יושבות עלויות הבנק: עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת.

בהרבה בנקים לא גובים דמי משמרת על קרנות נאמנות, בעוד שעל קרנות סל ועל ETF זרים כן. לכן קרן סל עם דמי ניהול נמוכים יותר עלולה לצאת יקרה יותר בתיק שלכם. כדאי לבדוק את התעריפון של הבנק או בית ההשקעות הספציפי. על הנושא הזה בהרחבה אפשר לקרוא במדריך על דמי ניהול אפקטיביים בקרנות.

גרסת המדד והמטבע: אותו S&P 500, שלוש קרנות שונות

כאן מסתתרת ההשוואה הכי מטעה. מדד S&P 500 יכול להופיע בכמה גרסאות: מדד מחיר בלבד, מדד תשואה כוללת נטו (כולל דיבידנדים אחרי ניכוי מס), ומדד מנוטרל מטבע. קרן שמשווה את עצמה למדד מחיר תיראה מצוין, כי היא מקבלת דיבידנדים שהמדד שלה לא סופר.

המטבע משנה עוד יותר. קרן שקלית לא מגודרת חושפת אתכם גם למדד וגם לשער הדולר. קרן מנוטרלת מטבע מבטלת את רוב החשיפה לדולר, ומשלמת על זה עלות גידור שנגזרת בעיקר מהפער בין הריבית בארה״ב לריבית של בנק ישראל. בשנה שבה הדולר נחלש מול השקל, שתי קרנות על אותו מדד יכולות להציג תשואות שונות בכמה נקודות אחוז. השוואה ביניהן היא השוואה בין שני מוצרים שונים, לא בין שתי גרסאות של אותו מוצר. מי שרוצה להבין את המנגנון יכול לקרוא מה זה קרן מגודרת מטבע.

קרן נאמנות מחקה, קרן סל או ETF בחו״ל?

לפעמים ההשוואה היא בין מבנים שונים לגמרי שעוקבים אחרי אותו מדד. זה ההבדל המעשי:

נקודה אחת על ETF זר שהרבה אנשים מפספסים: קרן שמאוגדת בארה״ב חושפת משקיע שאינו אזרח או תושב אמריקאי למס עיזבון אמריקאי על אחזקות מעל 60 אלף דולר. זו אחת הסיבות שמשקיעים ישראלים רבים מעדיפים קרנות UCITS שמאוגדות באירלנד. על דיבידנדים מקרן אמריקאית, מי שמילא טופס W-8BEN עובר ניכוי של 25% בארה״ב במקום 30%. המצב הספציפי שלכם, כולל זיכוי ממס בישראל, שווה בדיקה עם רואה חשבון או יועץ מס.

דוגמה מספרית: 200,000 ₪ לעשר שנים

נניח שהמדד מניב 7% בשנה בממוצע, הנחה לצורך החישוב בלבד ולא תחזית. דנה, בת 38 מחיפה, מתלבטת בין שתי קרנות על אותו מדד ובאותו מטבע.

קרן א׳ גובה דמי ניהול גבוהים יותר, אבל פער העקיבה הכולל שלה לאורך חמש שנים עמד על 0.15% בשנה. קרן ב׳ זולה יותר בכותרת, אבל פיגרה אחרי המדד ב-0.45% בשנה בממוצע.

אחרי עשר שנים, לפני מס: קרן א׳ מגיעה לכ-387,950 ₪, קרן ב׳ לכ-377,190 ₪. הפער הוא כ-10,750 ₪, וכל זה מאותו מדד בדיוק.

המסקנה אינה שקרן א׳ עדיפה בכל מצב. פער עקיבה עבר לא מבטיח פער עקיבה עתידי, ומנהל קרן יכול להוריד דמי ניהול או לשנות שיטת שכפול. אבל אם שלוש וחמש שנים מראות אותה תמונה, זה סימן רציני.

צ׳קליסט של חמש דקות לפני שבוחרים

1. ודאו שהקרנות עוקבות אחרי אותה גרסה של המדד ובאותו מטבע, אחרת אתם משווים תפוחים לתפוזים.
2. בדקו פער עקיבה לשלוש וחמש שנים, לא רק לשנה האחרונה.
3. חשבו את העלות הכוללת בתיק שלכם: דמי ניהול, שיעור הוספה אם יש, דמי משמרת ועמלות קנייה.
4. בקרן סל, הציצו במרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. מרווח רחב פוגע בעיקר במי שקונה לעתים קרובות.
5. בדקו את גודל הקרן. קרן קטנה מאוד חשופה יותר לסגירה או למיזוג, ואז נוצר אירוע מס שלא תכננתם.

מי שרוצה לבנות את כל תהליך הבחירה של קרנות ומדדים מההתחלה, עם תרגול על נתונים אמיתיים, ימצא את זה בקורס השקעות.

שאלות נפוצות

האם הקרן עם דמי הניהול הנמוכים ביותר היא הזולה ביותר?

לא בהכרח. דמי הניהול הם רכיב אחד מתוך העלות. פער העקיבה בפועל, דמי המשמרת בבנק ועלויות המסחר יכולים להפוך קרן זולה בכותרת ליקרה יותר בתיק.

איפה רואים את פער העקיבה של קרן ישראלית?

בדיווחים של הקרן באתר מאי״ה של הבורסה ובאתר מנהל הקרן. משווים את תשואת הקרן לתשואת המדד שהיא מצהירה עליו, בשקלים ובאותה גרסה של המדד, לכמה שנים.

מה עדיף, קרן נאמנות מחקה או קרן סל על אותו מדד?

למשקיע שמפקיד סכום קבוע כל חודש ולא סוחר, קרן נאמנות מחקה נוחה ולרוב פטורה מדמי משמרת. מי שרוצה לקנות ולמכור במהלך יום המסחר, או משקיע סכומים גדולים בבת אחת, ישקול קרן סל. ההכרעה תלויה בתעריפון הבנק שלכם ובהרגלי הפעולה.

האם כדאי לעבור מקרן יקרה לקרן זולה על אותו מדד?

מעבר בין קרנות הוא מכירה, ומכירה ברווח מחייבת מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. לפעמים החיסכון בדמי הניהול לא מצדיק תשלום מס מוקדם. כדאי לחשב את זה לפני שמוכרים, למשל במחשבון המס שבאתר.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.