מדד הביטחון הצרכני: מה הוא מלמד אותנו על המיתון הבא

מדד הביטחון הצרכני: מה הוא מלמד אותנו על המיתון הבא TL;DR מדד הביטחון הצרכני משקף את תחושות הציבור לגבי מצבו הכלכלי העתידי והנוכחי. ירידה עקבית במדד זה, כפי שנצפתה בישראל לפני מיתונים קודמים, מצביעה על צמצום בהוצאות הצרכנים אשר פוגע ישירות ברווחיות החברות ומאותת על האטה כלכלית אפשרית. הבנת המדד חיונית למשקיעים להערכת סיכונים בשוק. הסבר פשוט הכלכלה שלנו, ובעצם כל כלכלה מודרנית, מונעת במידה רבה מאוד על ידי הצריכה הפרטית. כשאנשים מרגישים בטוחים לגבי מקום העבודה שלהם, לגבי השכר שהם מקבלים, ולגבי עתיד ילדיהם, הם נוטים יותר להוציא כסף. הם קונים רכב חדש, משפצים את הבית, יוצאים לחופשה בחו״ל, או קונים בגדים יקרים יותר. ההוצאות האלו הן הדלק שמניע את הגלגלים של חברות כמו קמעונאיות המזון הגדולות, יבואני הרכב או רשתות האופנה. כשההוצאות האלה גבוהות, חברות מרוויחות יותר, מעסיקות יותר עובדים, ומשקיעים מרוצים. אבל מה קורה כשהתחושה הכלכלית משתנה? כשהציבור מתחיל לדאוג למצב הכלכלי. אולי יש חשש מפיטורים, עליית מחירים שמכרסמת בכוח הקנייה, או סתם תחושת אי-ודאות כללית. במצב כזה, אנשים מתחילים להדק את החגורה. הם חושבים פעמיים לפני כל הוצאה לא חיונית. במקום לקנות רכב חדש, הם דוחים את הקנייה. במקום לצאת לחופשה יקרה, הם נשארים בארץ או מצמצמים את ההוצאות. הצמצום הזה בהוצאות הצרכנים הוא האות הראשון, ולעיתים קרובות גם החזק ביותר, לכך שהכלכלה כולה עשויה להיכנס לתקופה קשה יותר, המכונה מיתון. מדד הביטחון הצרכני הוא למעשה כלי שמנסה לכמת את התחושות האלו, ולהפוך אותן למספר שאפשר לעקוב אחריו. המדד נבנה בדרך כלל על סקרים שנערכים בקרב אלפי משקי בית. שואלים אותם שאלות על מצבם הכלכלי הנוכחי, על ציפיותיהם לעתיד, על כוונתם לרכוש מוצרים גדולים כמו רכב או דירה. התשובות האלה נאגרות, מעובדות, ומוצגות כמספר אחד. כשהמספר הזה עולה, זה סימן אופטימי.

כשהוא יורד, זה סימן מדאיג. חשוב להבין שמדד זה אינו חוזה את המיתון ב-100 אחוז דיוק, אבל הוא מספק אינדיקציה חזקה מאוד. הוא משקף את הפסיכולוגיה של הצרכנים, שהיא כאמור גורם מכריע בקביעת כיוון הצמיחה הכלכלית. משקיעים וחברות כאחד צריכים לעקוב אחריו בקפידה, כי הוא משפיע ישירות על השורה התחתונה של עסקים רבים ועל ביצועי שוק ההון. דוגמה ישראלית קונקרטית בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ״ס) מפרסמת מידי חודש את סקר המגמות בעסקים, הכולל גם נתונים על אמון הצרכנים. הבה נבחן כיצד מדד זה עשוי היה לשמש כאינדיקציה מקדימה למיתון הקצר שחווינו בשנת 2020 בעקבות משבר הקורונה, וכיצד הוא משפיע על חברות קמעונאיות גדולות כמו שופרסל. נסתכל על נתוני הלמ״ס לפני משבר הקורונה. במרץ 2020 ירד התוצר המקומי הגולמי (תמ״ג) בישראל בשיעור חד של כ-7.4% ברבעון השני של השנה, מה שהגדיר רשמית מיתון טכני. אך האם היו סימנים מקדימים? סקר אמון הצרכנים של הלמ״ס, שמתבסס על שאלות לגבי ציפיות למצב הכלכלי של משק הבית ושל המדינה, הראה ירידה משמעותית עוד לפני כן. לדוגמה, במדד אמון הצרכנים, שמתפרסם כמאזן בין אופטימיים לפסימיים, נרשמה ירידה מובהקת. נניח שבינואר 2020, לפני פרוץ המשבר במלוא עוזו, מדד אמון הצרכנים עמד על 10 נקודות חיוביות (כלומר, יותר אופטימיים מפסימיים). בפברואר, עם תחילת הדיווחים על התפשטות הנגיף בעולם, המדד ירד ל-5 נקודות. במרץ, כשההגבלות החלו בישראל, צנח המדד למינוס 20 נקודות. ירידה חדה זו, של 30 נקודות תוך חודשיים, הייתה אמורה להדליק נורה אדומה חזקה. כיצד הדבר משפיע על חברה כמו שופרסל, שנסחרת בבורסה בתל אביב? שופרסל, למרות היותה חברת מזון הנחשבת למגננת יחסית במיתון, עדיין מושפעת מהרגלי הצריכה. בתקופות אי-ודאות, צרכנים נוטים לצמצם קניות של מוצרי פרימיום, מוצרים שאינם חיוניים, ולחפש מבצעים זולים יותר. חישוב השפעה תיאורטי על שופרסל: נניח ששופרסל מציגה מחזור מכירות שנתי ממוצע של 14 מיליארד ש״ח. מתוכם, כ-15% מגיעים ממוצרי פרימיום, מעדניות, ומוצרים שאינם חיוניים לחלוטין (לדוגמה, יינות יקרים, מותגי גורמה, כלי בית יוקרתיים). בתקופה של אמון צרכני יורד, צרכנים עשויים לצמצם את קניותיהם בקטגוריות אלו ב-20%.

מחזור מכירות שנתי של שופרסל: 14,000,000,000 ש״ח נתח מוצרי פרימיום/לא חיוניים: 15% סך מכירות ממוצרי פרימיום: 14,000,000,000 ש״ח 0.15 = 2,100,000,000 ש״ח צמצום צריכה בקטגוריות אלו עקב ירידה באמון: 20% הפסד הכנסות מקטגוריות אלו: 2,100,000,000 ש״ח 0.20 = 420,000,000 ש״ח הפחתה של 420 מיליון ש״ח במחזור המכירות היא משמעותית ביותר, ומשפיעה ישירות על הרווחיות. אם מרווח הרווח הגולמי על מוצרים אלו הוא 25%, אזי הפגיעה ברווח הגולמי תהיה: 420,000,000 ש״ח 0.25 = 105,000,000 ש״ח. זהו סכום עצום שיכול להשפיע באופן דרמטי על הדוחות הכספיים של החברה, על מחיר המניה שלה, ועל החלטותיה העסקיות, כמו פיטורי עובדים או הקפאת השקעות. מעבר לכך, מדד הביטחון הצרכני משפיע גם על חברות שאינן קמעונאיות מזון. לדוגמה, יבואני רכב כמו דלק מוטורס (יבואנית ב.מ.וו ומאזדה), או כלמוביל (יבואנית יונדאי ומרצדס). רכישת רכב חדש היא אחת ההוצאות הגדולות ביותר של משק בית. כשאמון הצרכנים יורד, רבים דוחים את החלפת הרכב או בוחרים ברכבים זולים יותר. ירידה של 20% במכירות רכב חדש בישראל, שמוערכות בכ-250,000-300,000 רכבים בשנה, תהיה מכה אנושה ליבואניות הרכב, לחברות הליסינג, ולמערך השירות והחלפים. המשקיעים בחברות אלו יראו ירידה חדה ברווחים ובמחיר המניה. גם חברות הנדל״ן כמו אזורים או שיכון ובינוי, מושפעות מאוד. רכישת דירה היא ההחלטה הכלכלית הגדולה ביותר בחייו של אדם. אם הציבור חושש ממיתון, מעליית ריבית, או מפיטורים, הוא ידחה את רכישת הדירה. ירידה בביקוש לדירות תוביל לירידה במחירי הדירות, לקיטון במכירות הקבלנים, ולפגיעה ברווחיותם. זה גם משפיע על הבנקים, כמו בנק לאומי או בנק הפועלים, שכן הם מרוויחים ממתן משכנתאות. פחות משכנתאות משמעותן פחות הכנסות מריבית ופחות עמלות. לכן, מעקב צמוד אחר מדד הביטחון הצרכני, יחד עם נתונים נוספים, מאפשר למשקיעים להבין טוב יותר את הכיוון אליו הכלכלה הולכת. ניתן ללמוד עוד על כלים כאלה וכיצד להשתמש בהם בקורס שוק ההון למתחילים במכללת סקילס. כאשר המדד מראה ירידה עקבית, זהו סימן ברור לצמצם חשיפה למניות שנחשבות "מחזוריות" (Cyclical Stocks) ומושפעות מאוד מהמחזור הכלכלי, ולעבור למניות "הגנתיות" (Defensive Stocks) כמו חברות מזון או תרופות, שפחות מושפעות מתנודות כאלו. טבלת השוואה: מדדים כלכליים מובילים והשפעתם על שוק ההון מדד כלכלי מה הוא מודד השפעה על שוק ההון (ירידה במדד) חברות מושפעות במיוחד :------------------------- :--------------------------------------------------------------------------- :------------------------------------------------------------- :--------------------------------------------------------------------- מדד הביטחון הצרכני תחושות וציפיות הצרכנים לגבי מצבם הכלכלי והכלכלה הכוללת ירידה בצריכה פרטית, פגיעה ברווחיות חברות, חשש ממיתון קמעונאות (למשל, קסטרו, פוקס), רכב (למשל, יבואני רכב), נדל״ן (למשל, אזורים) מדד מנהלי הרכש (PMI) סקר מנהלי רכש בתעשייה ובשירותים, משקף פעילות עסקית וציפיות האטה בייצור, ירידה בהזמנות, פיטורים פוטנציאליים תעשייה (למשל, תעשיית הביטחון), טכנולוגיה (למשל, חברות חומרה), שירותים מדד המחירים לצרכן (CPI) שינוי ממוצע במחירי סל מוצרים ושירותים נפוצים, אינדיקטור לאינפלציה חשש מעליית ריבית (פוגע ברווחיות חברות עם חוב), ירידה בכוח קנייה בנקים (למשל, דיסקונט), חברות עם מינוף גבוה, קמעונאות אבטלה שיעור המובטלים מתוך כוח העבודה הפעיל ירידה בהכנסות פנויות, צמצום צריכה, גידול באי-ודאות כלל המשק, בפרט חברות תעסוקה, קמעונאות, שירותים תמ״ג (GDP) סך הערך הכספי של כלל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה בתקופה נתונה האטה בצמיחה כלכלית, מיתון פוטנציאלי, ירידה בהשקעות כלל המניות, בפרט מניות מחזוריות טעויות נפוצות 1. התייחסות למדד כאל נבואה בלעדית: רבים רואים במדד הביטחון הצרכני ככלי יחיד ומכריע לחיזוי מיתון. בפועל, זהו רק אחד מתוך שורה ארוכה של אינדיקטורים כלכליים.

יש לבחון אותו תמיד בהקשר רחב יותר, יחד עם נתוני תמ״ג, אבטלה, אינפלציה, מדדי מנהלי רכש (PMI), ועוד. הסתמכות בלעדית על מדד אחד יכולה להוביל למסקנות שגויות, שכן הוא מושפע גם מאירועים נקודתיים או תקשורתיים שיש להם השפעה פסיכולוגית אך פחות מהותית על הכלכלה בטווח הארוך. 2. התעלמות מההקשר הכלכלי הרחב: מדד הביטחון הצרכני של ישראל, למשל, מושפע לא רק מאירועים מקומיים אלא גם מהמצב הכלכלי העולמי. אם יש משבר פיננסי באירופה או האטה חדה בסין, הדבר ישפיע על הייצוא הישראלי, על חברות ישראליות הפועלות בחו״ל, ובהכרח יחלחל לתחושות הצרכנים בישראל. לכן, יש לנתח את המדד לא רק ביחס לנתוני עבר מקומיים, אלא גם ביחס למגמות גלובליות. 3. התעלמות מהרכב המדד הספציפי: לא כל מדדי הביטחון הצרכני זהים. ישנם מדדים המתמקדים בציפיות לעתיד (לרוב רגישים יותר לשינויים), ואחרים המתמקדים במצב הנוכחי. יש גם מדדים שמתייחסים יותר לשאלות על קניית מוצרים בני קיימא (כמו רכב או דירה), ואחרים על הוצאות שוטפות. חשוב להבין את המתודולוגיה והשאלות הספציפיות המרכיבות את המדד שאחריו עוקבים, כדי להבין מה הוא באמת מודד ועד כמה הוא רלוונטי להחלטות השקעה ספציפיות. 4. תגובת יתר לתנודות קצרות טווח: המדד מתפרסם בדרך כלל על בסיס חודשי. תנודה חודשית אחת, גם אם חדה, אינה בהכרח אות למגמה ארוכת טווח. לעיתים קרובות, תנודות אלו נובעות מאירועים חדשותיים זמניים, כמו מתיחות ביטחונית או פרסום נתון כלכלי ספציפי שגרם לתנודה פסיכולוגית. חשוב לחפש מגמות עקביות של ירידה או עלייה לאורך מספר חודשים, ולא להגיב בפזיזות לנתון בודד. 5. התעלמות מפיגור הזמן: מדד הביטחון הצרכני הוא אומנם מדד מוביל, אך הוא אינו מנבא מיידי. ישנו פיגור זמן מסוים בין שינוי בתחושות הצרכנים לבין השפעה מהותית על הצריכה בפועל ועל הנתונים הכלכליים הרשמיים. פיטורים המוניים, לדוגמה, לרוב קורים אחרי שהחברות כבר מרגישות ירידה בביקוש, ורק אז הדבר משפיע באופן דרמטי על תחושות הצרכנים. חשוב להבין שמדובר באינדיקטור מוקדם, אך לא מיידי, ויש לקחת בחשבון את הדינמיקה הזו בקבלת החלטות השקעה.

מי שרוצה להרחיב את הידע שלו על ניתוח מדדים כלכליים יכול למצוא חומרים נוספים במרכז הידע של מכללת סקילס. 6. הכללה גורפת לכל הענפים: ירידה בביטחון הצרכני לא פוגעת בכל הענפים באותה מידה. בעוד שחברות רכב, תיירות, קמעונאות יוקרה ונדל״ן עשויות להיפגע קשות, ענפים כמו מזון בסיסי, תרופות, שירותי בריאות ומוצרי צריכה חיוניים נוטים להיות עמידים יותר. משקיעים שמגיבים למדד הביטחון הצרכני צריכים לנתח אילו חברות ספציפיות בתיק ההשקעות שלהם פגיעות יותר או פחות לשינויים אלו, ולא פשוט למכור את כל המניות באופן גורף. שאלות ותשובות (FAQ) מהו מדד הביטחון הצרכני? מדד הביטחון הצרכני הוא מדד כלכלי המבוסס על סקרים בקרב משקי בית, המודד את תחושות הציבור לגבי מצבם הכלכלי הנוכחי והעתידי, וכן את ציפיותיהם לגבי הכלכלה הלאומית. הוא משמש כאינדיקטור מוביל לבריאות הכלכלה. כיצד מדד הביטחון הצרכני מודד את מצב הכלכלה? המדד מודד את מצב הכלכלה דרך פסיכולוגיית הצרכנים. כשהצרכנים אופטימיים, הם נוטים יותר להוציא כסף, מה שמגביר את הצריכה הפרטית ומניע צמיחה כלכלית. כשהם פסימיים, הם מצמצמים הוצאות, מה שמאט את הכלכלה. מהי ההשפעה של ירידה במדד הביטחון הצרכני על חברות ורווחיותן? ירידה במדד מצביעה על צמצום צפוי בהוצאות הצרכנים, במיוחד במוצרים ובשירותים שאינם חיוניים. הדבר פוגע ישירות במחזורי המכירות וברווחיות של חברות קמעונאות, רכב, תיירות ונדל״ן. האם מדד הביטחון הצרכני הוא אינדיקטור אמין למיתון? המדד נחשב לאינדיקטור מוביל חשוב למיתון, אך אינו חזאי מושלם. ירידה עקבית ומשמעותית לאורך מספר חודשים, בשילוב עם אינדיקטורים כלכליים נוספים כמו אבטלה ותמ״ג, מגבירה את אמינותו כאות למיתון מתקרב. באילו מדדי ביטחון צרכני בינלאומיים כדאי לעקוב? בעולם, מדדים בולטים הם מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד (Conference Board Consumer Confidence Index) בארה״ב, ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (University of Michigan Consumer Sentiment Index). בישראל, הלמ״ס מפרסמת את סקר המגמות בעסקים הכולל נתונים דומים.

כיצד משקיעים יכולים להשתמש במידע ממדד הביטחון הצרכני? משקיעים יכולים להשתמש במידע זה כדי להתאים את תיק ההשקעות שלהם. ירידה במדד עשויה להצביע על צורך לצמצם חשיפה למניות מחזוריות ולעבור למניות הגנתיות, או להגדיל את מרכיב המזומן בתיק. למידע נוסף על אסטרטגיות השקעה, מומלץ לבדוק את המסלולים המקצועיים של מכללת סקילס. האם יש קשר בין מדד הביטחון הצרכני לריבית? כן, יש קשר עקיף. ירידה חדה בביטחון הצרכני שמובילה להאטה כלכלית עלולה לגרום לבנק המרכזי לשקול הורדת ריבית כדי לעודד צריכה והשקעה. לעומת זאת, עלייה חדה בביטחון הצרכני שמובילה לאינפלציה עלולה לגרום לבנק המרכזי לשקול העלאת ריבית. מסקנה חד משמעית מדד הביטחון הצרכני הוא כלי ניתוח קריטי שכל משקיע ואנליסט חייב להבין ולעקוב אחריו בקביעות. הוא מספק הצצה ייחודית לפסיכולוגיה של הצרכנים, שהיא כאמור הכוח המניע העיקרי של הכלכלה המודרנית. ירידה עקבית ומשמעותית במדד זה, בייחוד בשילוב עם אינדיקטורים כלכליים שליליים נוספים, היא סימן אזהרה ברור למיתון מתקרב ולצורך בבחינה מחודשת של אסטרטגיית ההשקעה. מי שמתעלם ממנו, עושה זאת על אחריותו. הבנה מעמיקה של המדד יכולה להוות יתרון משמעותי בקבלת החלטות פיננסיות מושכלות. הצעד הבא כדי להעמיק את הבנתכם במדדים כלכליים וכיצד הם משפיעים על תיק ההשקעות שלכם, אנו מזמינים אתכם להצטרף להדרכה החינמית של מכללת סקילס. השאירו פרטים עוד היום וקבלו כלים מעשיים שיעזרו לכם לנווט בשוק ההון. הצעד הבא אם הנושא הזה מעניין אותך והגעת עד לכאן, הזמן להפוך את הידע לפעולה. הצטרפו להדרכה החינמית של מכללת סקילס והשאירו פרטים כדי לקבל גישה למסלול הלימוד המלא. סקירה זו נכתבה בסיוע מערכת בינה מלאכותית של מכללת סקילס. כל המידע חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות.