מדד הביטחון הצרכני: מה הוא מלמד אותנו על המיתון הבא

באמצע 2022 מדד הסנטימנט של אוניברסיטת מישיגן ירד לשפל היסטורי, בעיקר בגלל האינפלציה, ובכל זאת כלכלת ארה״ב לא נכנסה אז למיתון רשמי. זה הלקח המרכזי על מדד הביטחון הצרכני: הוא מאותת היטב על מצב הרוח של משקי הבית, ולעיתים קרובות מקדים האטה בצריכה, אבל לבד הוא לא מנבא מיתון. מי שמשתמש בו כחלק מתמונה רחבה יותר מקבל כלי שימושי. מי שמוכר מניות בכל פעם שהוא יורד משלם על זה.

מה מדד הביטחון הצרכני מודד בפועל?

המדד מבוסס על סקר. שואלים אלפי משקי בית איך הם מעריכים את המצב הכלכלי שלהם היום, מה הם מצפים שיקרה בחודשים הקרובים, והאם זה זמן טוב לקנות מוצרים גדולים כמו רכב או מקרר.

כלומר, הוא לא מודד כמה אנשים מוציאים. הוא מודד כמה בטוחים הם מרגישים. ההבדל הזה חשוב, ונחזור אליו.

בארה״ב מתפרסמים שני מדדים מוכרים: מדד הסנטימנט של אוניברסיטת מישיגן ומדד אמון הצרכנים של ה-Conference Board. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת סקר חודשי של אמון הצרכנים, שכולל גם שאלות על ציפיות למצב הכלכלי ולתעסוקה.

למה שוק ההון מתייחס אליו ברצינות?

צריכה פרטית היא החלק הגדול ביותר של התוצר בארה״ב, בערך שני שלישים ממנו. כשמשקי בית חוששים, הם דוחים קודם כל את ההוצאות שאפשר לדחות: רכב חדש, שיפוץ, חופשה בחו״ל, ריהוט. ההוצאה על מזון ותרופות כמעט לא משתנה.

לכן ירידה מתמשכת בביטחון הצרכני מסמנת לחברות של צריכה מחזורית שההכנסות שלהן עלולות להיפגע ברבעונים הקרובים. חברות של צריכה בסיסית נפגעות פחות. זו הסיבה שאנליסטים עוקבים אחרי המדד כחלק מהערכת הרווחים הצפויים.

דוגמה: איך ירידה קטנה במכירות הופכת לירידה גדולה ברווח

דוגמה להמחשה בלבד, עם חברה בדיונית. רשת חשמל ״רשת-כל״ מוכרת בשנה ב-1 מיליארד ₪. העלויות המשתנות, כמו רכישת סחורה, הן 70% מהמכירות, והעלויות הקבועות, כמו שכירות ושכר, הן 250 מיליון ₪. הרווח התפעולי: 50 מיליון ₪.

אחרי כמה חודשים של ירידה בביטחון הצרכני, המכירות יורדות רק ב-3%, ל-970 מיליון ₪. העלויות המשתנות יורדות ל-679 מיליון, הקבועות נשארות 250 מיליון, והרווח יורד ל-41 מיליון ₪. ירידה של 3% במכירות הפכה לירידה של 18% ברווח.

זה המנוף התפעולי, והוא מסביר למה מניות של קמעונאות, רכב ותיירות מגיבות לנתוני אמון צרכנים חזק יותר מהשוק הרחב.

האם המדד באמת חוזה מיתון?

התשובה הכנה: חלקית.

לפני חלק מהמיתונים המדד אכן ירד בחדות. אבל הוא גם ירד פעמים רבות בלי שהגיע מיתון. הדוגמה של 2022 בולטת: הסנטימנט האמריקאי צנח לשפל, בעיקר בגלל מחירים גבוהים בסופר ובתחנת הדלק, ובפועל הצרכנים המשיכו להוציא, שוק העבודה נשאר חזק והכלכלה המשיכה לצמוח.

הסיבה היא שהסקר מושפע מאוד מאינפלציה, מכותרות וגם מפוליטיקה. בסקרים אמריקאיים רואים פער ברור בין תומכי המפלגות, שמשתנה לפי מי יושב בבית הלבן. אחרי בחירות, תומכי הצד המנצח נוטים להיות אופטימיים יותר ותומכי הצד המפסיד פסימיים יותר, וכך היה גם סביב כניסתו של הנשיא טראמפ לכהונה השנייה בינואר 2025. זה רעש שלא קשור ישירות לכלכלה.

מה שאנשים מפספסים: מה אומרים מול מה עושים

אנשים יכולים לענות בסקר שהמצב גרוע, ובאותו שבוע להזמין טיסה לחו״ל. כל עוד יש להם עבודה ושכר, הצריכה בפועל לרוב מחזיקה מעמד.

לכן הנתון שחשוב יותר מהמדד עצמו הוא שוק העבודה. ירידה בביטחון הצרכני יחד עם עלייה בבקשות לדמי אבטלה ועם ירידה בהזמנות בתעשייה היא איתות משמעותי. ירידה בביטחון לבד, כשהאבטלה נמוכה, היא לעיתים קרובות מצב רוח ולא מגמה.

מה מיוחד במדד הישראלי?

בישראל יש לסנטימנט הצרכני עוד מקור תנודה: המצב הביטחוני. סבב לחימה או מתיחות אזורית יכולים להוריד את האמון בחדות תוך שבועות, גם כשהשכר ושוק העבודה לא השתנו. במקרים רבים ההתאוששות בצריכה מהירה יחסית אחרי שהמצב נרגע, כי חלק מההוצאות נדחה ולא בוטל.

גורם שני הוא הריבית. הפריים בישראל שווה לריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, ומשכנתאות רבות כוללות מסלול פריים, ולכן העלאת ריבית של בנק ישראל מגיעה מהר להחזר החודשי, ומשם לתחושת הביטחון ולהוצאות. משפחה שההחזר שלה עלה בכמה מאות שקלים בחודש דוחה קודם כל את החופשה ואת החלפת הרכב.

עבור משקיע במדדי תל אביב, זה אומר שנתוני אמון הצרכנים המקומיים רלוונטיים בעיקר לרשתות קמעונאות, לחברות רכב ויבוא ולחברות תיירות שנסחרות בבורסה המקומית. על הבנקים הם משפיעים בעקיפין, דרך איכות האשראי.

איך משקיע יכול להשתמש במדד בלי להזיק לעצמו?

לדעתי, כדאי להשתמש בו כמדחום ולא כמתג.

1. עקבו אחרי המגמה לאורך כמה חודשים, לא אחרי פרסום בודד.
2. הצליבו עם שיעור האבטלה, עם נתוני המכירות הקמעונאיות ועם עקום התשואות.
3. בדקו את החשיפה הסקטוריאלית בתיק: כמה ממנו בחברות שתלויות בצריכה שאפשר לדחות.
4. אם אתם משקיעים לטווח ארוך בהפקדה חודשית, אל תשנו אותה בגלל סקר אחד.

השוק מגיב לציפיות, והמחירים נוטים לרדת לפני שהמיתון מוכרז ולעלות לפני שהוא נגמר. מי שמחכה לאישור רשמי כדי למכור, בדרך כלל מוכר קרוב לתחתית. על בניית חלק דפנסיבי בתיק אפשר לקרוא במדריך על סקטורים דפנסיביים במיתון.

שאלות נפוצות

איפה אפשר לראות את מדד אמון הצרכנים בישראל?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת סקר חודשי של אמון הצרכנים באתר שלה. כדאי להסתכל על המגמה לאורך כמה חודשים ולהשוות לממוצע הרב שנתי, ולא רק על השינוי מהחודש הקודם.

האם ירידה במדד היא סיבה למכור מניות?

לא בפני עצמה. המדד ירד פעמים רבות בלי שהגיע מיתון, ומניות רבות עלו גם בתקופות של סנטימנט נמוך. הוא יכול להיות סיבה לבדוק את החשיפה של התיק לצריכה מחזורית, לא לצאת מהשוק.

מה ההבדל בין סנטימנט צרכני להוצאה בפועל?

סנטימנט הוא מה שאנשים אומרים בסקר על ההרגשה שלהם. הוצאה בפועל נמדדת בנתוני מכירות ובנתוני כרטיסי אשראי. לעיתים קרובות הסנטימנט יורד בזמן שההוצאה ממשיכה, בעיקר כשהאבטלה נמוכה.

אילו מניות מושפעות יותר מירידה באמון הצרכנים?

בדרך כלל חברות של צריכה מחזורית: קמעונאות לא חיונית, רכב, תיירות, תעופה ומוצרי יוקרה. חברות של מזון, תרופות ומוצרי ניקיון רגישות פחות, כי קשה לדחות את הקנייה שלהם.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.