אסטרטגיית Core and Satellite: איך לבנות תיק סביב ליבה פסיבית

בתיק Core and Satellite, בעברית ליבה ולוויינים, בין 70% ל-90% מהכסף יושב בליבה פסיבית: קרנות מחקות או תעודות סל על מדדים רחבים, בדמי ניהול נמוכים, שלא נוגעים בהן חוץ מאיזון תקופתי. היתרה, 10% עד 30%, מחולקת ללוויינים: מניות בודדות, סקטורים או נושאים שבהם יש לכם דעה. הליבה אחראית על התשואה של השוק. הלוויינים הם המקום שבו מותר לטעות, בלי שהטעות תפיל את כל התיק.

זו לא שיטה חדשה ולא סוד של מנהלי השקעות. היא פשוט דרך מסודרת לענות על שאלה שכל משקיע פרטי שואל: איך אני נהנה מהיתרונות של השקעה פסיבית ועדיין משאיר לעצמי מקום לבחור.

למה דווקא ליבה פסיבית?

כי לאורך זמן רוב המנהלים האקטיביים לא מצליחים לנצח את המדד שלהם אחרי עלויות. דוחות SPIVA של S&P Dow Jones Indices, שמתפרסמים באופן קבוע, מראים שלאורך 15 שנה הרוב הגדול של הקרנות האקטיביות על מניות אמריקאיות גדולות מפגר אחרי מדד S&P 500.

ההבדל בעלויות מצטבר. דוגמה להמחשה: על ליבה של 160,000 ₪, קרן בדמי ניהול של 1% בשנה עולה 1,600 ₪, וקרן מחקה ב-0.1% עולה 160 ₪. על פני 20 שנה, עם תשואה, הפער מגיע לעשרות אלפי שקלים. דמי הניהול בפועל משתנים בין קרנות ובין בתי השקעות, וכדאי לבדוק אותם לפני כל קנייה.

מה נכנס לליבה, ומה לא?

הליבה צריכה להיות משעממת. מדד מניות עולמי רחב, ולצידו לפי הצורך מדד מקומי כמו ת״א 125 ורכיב אג״ח שמתאים לגיל ולאופק.

טעות נפוצה היא ליבה שנראית מפוזרת ובפועל כפולה. מי שמחזיק גם קרן על S&P 500 וגם קרן על MSCI World מחזיק את אותן חברות פעמיים, כי ארה״ב מהווה בשנים האחרונות בערך 70% ממדד MSCI World. זה לא אסון, אבל זה לא פיזור.

מה לא נכנס לליבה: מניה בודדת, קרן סקטוריאלית, או קרן אקטיבית שהביצועים שלה תלויים במנהל אחד. כל אלה לגיטימיים, אבל כלוויינים.

מה נכנס ללוויינים, ובאילו כללים?

לוויין טוב הוא השקעה שיש לכם סיבה ספציפית להחזיק אותה, שאפשר לנסח במשפט אחד. מניה של חברה שאתם מכירים לעומק, סקטור שנראה לכם מתומחר בחסר, או חשיפה לשוק שלא מיוצג בליבה.

שלושה כללים עושים את ההבדל בין לוויינים לבין הימורים:

1. תקרה לכל לוויין, למשל 5% מהתיק. לוויין שעבר אותה ממומש חלקית.
2. תקרה לכל הלוויינים יחד, למשל 20%. בלי תקרה כזו, אחרי שנה טובה הלוויינים הופכים לליבה בלי שהחלטתם על כך.
3. מדידה מול אלטרנטיבה. פעם בשנה בודקים כמה הרוויחו הלוויינים לעומת מה שאותו כסף היה מרוויח בליבה. אם שלוש שנים ברציפות הם מפגרים, זה מידע.

דוגמה: שירה מחיפה בונה תיק של 200,000 ₪

שירה, 34 מחיפה (דוגמה להמחשה), מחזיקה 200,000 ₪ לטווח של 15 שנה ומוסיפה 2,000 ₪ בחודש. היא בוחרת ב-80% ליבה ו-20% לוויינים:

עכשיו שני תרחישים לשנה הבאה, עם מספרים להמחשה בלבד.

בתרחיש הטוב הלוויינים עולים ב-60% והליבה ב-5%. הלוויינים שווים 64,000 ₪ והליבה 168,000 ₪. המשקל של הלוויינים קפץ לכ-28%, מעבר לתקרה.

בתרחיש הרע הלוויינים יורדים ב-50% והליבה עולה ב-5%. הלוויינים שווים 20,000 ₪, והתיק כולו 188,000 ₪, ירידה של 6%. הפסד של חצי מהלוויינים עלה לשירה 6% מהתיק. זה בדיוק התפקיד של הליבה.

איך מאזנים בלי לשלם מס מיותר?

בתרחיש הטוב שירה צריכה להחזיר את הלוויינים ל-20%. אם היא מוכרת כ-17,600 ₪ מהלוויינים, בערך 37.5% מהסכום הזה הם רווח, כלומר כ-6,600 ₪, ומס רווח הון של 25% על רווח ריאלי יסתכם בכ-1,650 ₪, לפני התאמה לאינפלציה. את החישוב המדויק אפשר לעשות במחשבון מס רווחי הון.

יש דרך זולה יותר: להפנות את ההפקדות החודשיות החדשות לליבה בלבד עד שהמשקלים חוזרים לאיזון. בקצב של 2,000 ₪ בחודש זה לוקח זמן, אבל לא עולה מס בכלל.

אפשרות שלישית היא להחזיק את הליבה במסגרת עם הטבת מס. מעבר בין מסלולי השקעה בתוך קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה לא נחשב מימוש ולא מחייב מס באותו רגע. ליבה שיושבת שם ולוויינים בתיק מסחר רגיל זו חלוקה הגיונית לרבים, בכפוף לתנאי המשיכה והמיסוי של כל מוצר. במצב אישי מורכב כדאי להתייעץ עם יועץ מס או רואה חשבון.

איפה האסטרטגיה נשברת?

הכשל הנפוץ ביותר הוא לוויינים שמשכפלים את הליבה. מי שמחזיק מדד עולמי ומוסיף כלוויינים את מניות הטכנולוגיה הגדולות בארה״ב, שכבר תופסות נתח גדול מהמדד, לא מוסיף פיזור. הוא מגדיל ריכוזיות.

הכשל השני הוא יותר מדי לוויינים. תיק עם 15 לוויינים של 1% כל אחד מתנהג כמו מדד יקר ומסובך, בלי יתרון אמיתי.

השלישי הוא פסיכולוגי. הלוויינים מקבלים את כל תשומת הלב, כי שם הריגוש. אם אתם בודקים את הלוויינים כל יום ואת הליבה פעם בשנה, סימן שהמבנה עובד, אבל שווה לוודא שהריגוש לא מזיז את הגבולות.

לדעתי, מי שיש לו תיק קטן, נניח פחות מ-50,000 ₪, או שאין לו זמן אמיתי לחקור חברות, יכול לוותר על הלוויינים לגמרי. ליבה פסיבית לבדה היא תיק מצוין. הלוויינים שווים את המאמץ בעיקר למי שיש לו יתרון ידע אמיתי, או למי שרוצה ללמוד בכסף שהוא מוכן להפסיד.

שאלות נפוצות

כמה מהתיק לשים בליבה וכמה בלוויינים?

החלוקה המקובלת נעה בין 70/30 ל-90/10. ככל שהניסיון, הזמן והסבילות לתנודות קטנים יותר, כדאי שהליבה תהיה גדולה יותר. אין חלוקה נכונה לכולם, אבל תקרה ברורה ללוויינים חשובה יותר מהמספר המדויק.

מה ההבדל בין קרן מחקה לתעודת סל לליבה?

שתיהן עוקבות אחרי מדד. תעודת סל נסחרת לאורך יום המסחר ובקנייה ובמכירה שלה משלמים עמלת קנייה ומכירה בבנק או בבית ההשקעות, וקרן מחקה נקנית ונמכרת פעם ביום לפי מחיר סוף היום. ההבדלים בעלויות תלויים בקרן ובגוף שדרכו קונים, ולכן כדאי להשוות את העלות הכוללת.

כל כמה זמן צריך לאזן את התיק?

פעם בשנה, או כשמשקל רכיב חורג בכמה נקודות אחוז מהיעד, מספיק לרוב האנשים. איזון תכוף מדי מייצר עמלות ומס בלי תועלת ברורה. הפניית הפקדות חדשות לרכיב שירד היא דרך איזון שלא עולה מס.

האם אפשר לבנות ליבה בתוך קרן השתלמות?

כן, בקרנות השתלמות רבות יש מסלולים מחקי מדד ומסלולי מניות, ומעבר בין מסלולים בתוך הקרן לא מחייב מס באותו רגע. אחרי 6 שנים, ובכפוף לתנאים ולתקרת ההפקדה, המשיכה פטורה ממס רווח הון. זה הופך את קרן ההשתלמות לבית טבעי לליבה.

מי שרוצה ללמוד לבנות תיק צעד אחר צעד יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים, ומי שכבר בונה לוויינים ורוצה לנתח חברות לעומק ימצא את זה בקורס ההשקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.