מניות דפנסיביות: איך לבנות תיק שישן בשקט גם כשהבורסה סוערת
תיק של 300,000 ₪ שכולו במדד מניות רחב יאבד 90,000 ₪ בירידה של 30%. אותו תיק, כשחמישית ממנו במניות דפנסיביות וחמישית באג״ח, עשוי לאבד בתרחיש דומה כ-64,000 ₪. ההבדל הזה, כ-26,000 ₪, הוא בדיוק מה שמניות דפנסיביות אמורות לתת: לא תשואה גבוהה יותר, אלא ירידה רכה יותר שמאפשרת לכם להישאר בתוכנית. מניות דפנסיביות הן מניות של חברות שהביקוש למוצרים שלהן יציב גם כשהכלכלה נחלשת: מזון, תרופות, חשמל ומים. תיק שישן בשקט נבנה מהן, יחד עם אג״ח ומזומן, ולא רק מהן.
והמחיר של השקט הזה נגבה בשנים הטובות.
מה הופך מניה לדפנסיבית באמת
השם של הסקטור לא מספיק. שלושה מאפיינים חשובים יותר:
ביקוש קשיח. אנשים ממשיכים לקנות את המוצר גם כשהם מקצצים. משחת שיניים, חשבון חשמל, תרופה קבועה.
בטא נמוכה. בטא מודדת כמה המניה נוטה לזוז ביחס לשוק. בטא של 0.6 אומרת שבממוצע, כשהשוק זז ב-10%, המניה זזה בכ-6%. זה ממוצע היסטורי, לא הבטחה, והוא יכול להשתנות.
מאזן חזק ותזרים יציב. חברה עם חוב גבוה מדי תסבול במשבר גם אם הביקוש למוצר שלה נשאר. היציבות צריכה להיות גם בדוח, לא רק במדף.
על ההבדלים בין הסקטורים הדפנסיביים ועל ההתנהגות שלהם במיתון הרחבנו במדריך סקטורים דפנסיביים בתקופות מיתון. כאן נתמקד בשאלה המעשית: איך משלבים אותן בתיק.
דוגמה מספרית: שלושה תיקים בירידה של 30%
הדוגמה להמחשה בלבד. התשואות בתרחיש היפותטיות, ואין בהן תחזית.
נניח שמדד המניות הרחב יורד ב-30%, מניות דפנסיביות יורדות ב-18%, ואג״ח ממשלתיות קצרות עולות ב-2%.
| הרכב התיק (300,000 ₪) | הפסד משוער | שינוי באחוזים |
|---|---|---|
| 100% מדד רחב | 90,000 ₪ | 30%- |
| 80% מדד, 20% דפנסיביות | 82,800 ₪ | 27.6%- |
| 60% מדד, 20% דפנסיביות, 20% אג״ח | 63,600 ₪ | 21.2%- |
שימו לב למה שהטבלה מראה. הוספת מניות דפנסיביות לבד שיפרה את התוצאה רק ב-2.4 נקודות אחוז. מה שבאמת ריכך את הירידה היה השילוב עם אג״ח. מניות דפנסיביות הן עדיין מניות, והן יורדות כשהשוק נופל. פחות, אבל יורדות.
זו אולי הטעות הנפוצה ביותר: משקיעים שמחליפים את כל המדד במניות דפנסיביות וחושבים שבנו תיק שמרני.
המחיר של השקט
בשוק עולה חזק, מניות דפנסיביות נוטות לפגר. אם המדד עולה ב-20% בשנה טובה, ומניות עם בטא של 0.6 עולות בכ-12%, הפער בתיק של 300,000 ₪ יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה אחת.
על פני עשור של שוק עולה, הפער הזה מצטבר. לכן השאלה היא לא אם מניות דפנסיביות טובות, אלא כמה ירידה אתם מסוגלים לסבול בלי למכור בפאניקה. מי שמכר בשפל נעל את ההפסד, ולרוב גם החמיץ את ההתאוששות שבאה אחריו.
תיק שאתם מסוגלים להחזיק דרך משבר שווה יותר מתיק אופטימלי שתמכרו באמצע.
איפה מניות דפנסיביות מאכזבות
כשהריבית עולה מהר. חברות תשתית ושירותים ציבוריים נושאות לעיתים קרובות חוב גבוה, ומשקיעים קונים אותן בגלל הדיבידנד. כשהריבית עולה, גם עלות החוב עולה וגם האג״ח נעשות אטרקטיביות יותר מהדיבידנד. ב-2022 גם מניות וגם אג״ח ירדו יחד, וחלק מהמניות הדפנסיביות לא סיפקו את ההגנה שציפו לה.
כשהן יקרות. בתקופות של פחד, משקיעים נוהרים למניות דפנסיביות ומעלים את המכפילים שלהן. מי שקונה אותן אחרי שכולם כבר ברחו אליהן, משלם מחיר מלא על הגנה.
כשהעסק משתנה. חברת מזון שהמותגים שלה מאבדים נתח למותגים פרטיים של רשתות, או חברת תקשורת בשוק עם תחרות מחירים חריפה, יכולה להפסיק להיות דפנסיבית בלי שמישהו שינה לה את התווית.
איך בונים את זה בפועל
למשקיע ישראלי יש כמה דרכים. קרנות סל שעוקבות אחרי סקטורים דפנסיביים בארה״ב, כמו מוצרי צריכה בסיסיים, בריאות ותשתיות. קרנות שמתמקדות במניות עם תנודתיות נמוכה או באיכות. ומניות בודדות, בתל אביב או בחו״ל, למי שמוכן לנתח דוחות.
כמה כללים שימושיים:
- להחליט מראש על המשקל של כל רכיב, למשל 20% דפנסיביות ו-20% אג״ח, ולא לשנות אותו לפי כותרות.
- לאזן פעם בשנה או כשרכיב חורג משמעותית מהיעד. אחרי ירידה, זה אומר למכור מעט מהדפנסיביות ולקנות מהמדד שירד יותר.
- לבדוק חפיפה. מדד רחב כבר מכיל מניות דפנסיביות, ולכן הוספת קרן סקטוריאלית מגדילה משקל קיים ולא מוסיפה נכס חדש.
- לזכור את המס. דיבידנד חייב במס של 25%, ובמניות אמריקאיות טופס W-8BEN מוריד את הניכוי במקור מ-30% ל-25%. תיק שנבנה סביב דיבידנדים משלם מס כל שנה, גם כשלא מוכרים.
למי תיק דפנסיבי מתאים יותר
מי שמתקרב לפרישה ויצטרך למשוך מהתיק בשנים הקרובות. מי שחווה משבר קודם ומכר בשפל, ויודע את זה על עצמו. מי שהתיק הוא חלק גדול מההון שלו, ולא רק תוספת לפנסיה ולקרן השתלמות.
לעומת זאת, חוסך בן 30 שמפקיד מדי חודש לתיק לטווח של עשרים שנה, ויכול לסבול ירידות בלי לגעת בכסף, כנראה מרוויח פחות מהגנה ויותר מצמיחה. ירידה בשוק היא בשבילו הזדמנות לקנות במחיר נמוך, לא איום.
שאלות נפוצות
האם מניות דפנסיביות מגינות מפני כל ירידה?
לא. הן נוטות לרדת פחות מהשוק במיתון, אבל הן יורדות. בירידות שנובעות מעליית ריבית חדה, חלק מהן יכולות לרדת לא פחות מהשוק. הגנה אמיתית מגיעה משילוב עם אג״ח ומזומן.
כמה מהתיק כדאי להחזיק במניות דפנסיביות?
אין מספר אחד. זה תלוי בגיל, בטווח ההשקעה וביכולת לסבול ירידות. בדוגמה ראינו שהשפעה משמעותית על עומק הירידה מגיעה בעיקר מהשילוב עם אג״ח, ולא רק מהגדלת המשקל של הדפנסיביות.
האם מניות דיבידנד הן מניות דפנסיביות?
לא בהכרח. יש חברות שמחלקות דיבידנד גבוה כי המניה שלהן ירדה, או כי הן מחלקות יותר ממה שהן מרוויחות. דיבידנד יציב לאורך שנים, עם שיעור חלוקה סביר מהרווח, הוא סימן טוב יותר מתשואת דיבידנד גבוהה.
מתי כדאי להגדיל את החלק הדפנסיבי?
כשהמצב האישי משתנה, למשל התקרבות לפרישה או צורך צפוי בכסף, ולא כשהכותרות מפחידות. שינוי הרכב בזמן פאניקה הוא לרוב קנייה של הגנה במחיר הגבוה ביותר.
מי שרוצה ללמוד לבנות תיק מאוזן ולנהל אותו לאורך זמן, יכול להתחיל בקורס השקעות.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.