מיסוי כנסים דיגיטליים וקריפטו: מה גובה המס ואיך משלמים אותו

מי שמכר ביטקוין ברווח של 40,000 ₪ ישלם בדרך כלל 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי, כלומר כ-10,000 ₪, ולא משנה אם הכסף נשאר בבורסה זרה או עבר לחשבון בנק ישראלי. רשות המסים רואה במטבע דיגיטלי נכס ולא מטבע, ולכן כל מכירה, החלפה למטבע אחר או תשלום על מוצר נחשבים מימוש. את המס מדווחים בדוח השנתי ומשלמים לרוב במקדמה, כי אף אחד לא מנכה אותו במקור בשבילכם.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שכל עוד לא העברתם שקלים לבנק, לא קרה כלום. זה לא כך.

איך רשות המסים מסווגת מטבעות דיגיטליים?

העמדה של רשות המסים, שפורסמה בחוזר מקצועי ב-2018, היא שמטבע וירטואלי הוא נכס לצורכי מס. המשמעות המעשית: חלים עליו כללי רווח הון, בדיוק כמו על מניה או קרן סל שנקנתה בחו״ל.

לאדם פרטי שמחזיק קריפטו כהשקעה, שיעור המס הוא 25% על הרווח הריאלי. על הכנסות גבוהות במיוחד עשוי לחול גם מס יסף, שהתקרה שלו מתעדכנת מדי שנה, ונכון לשנת 2026 כדאי לבדוק אותה באתר רשות המסים.

המילה ״ריאלי״ חשובה. החלק מהרווח שנובע מעליית מדד המחירים לצרכן אינו ממוסה בשיעור הזה, ולכן בתקופות של אינפלציה גבוהה המס בפועל נמוך מ-25% מהרווח הנומינלי.

מה נחשב אירוע מס בקריפטו?

זה המקום שבו רוב המשקיעים מופתעים. אירוע מס קורה בכל פעם שאתם נפרדים מהנכס תמורת משהו אחר:

1. מכירה תמורת שקלים, דולרים או כל מטבע רגיל.
2. החלפה של מטבע דיגיטלי אחד באחר, למשל ביטקוין לאתריום או למטבע יציב.
3. תשלום על מוצר, שירות או NFT באמצעות קריפטו.

קנייה בלבד אינה אירוע מס. גם העברה בין שני ארנקים שבבעלותכם אינה מכירה, אבל כדאי לתעד אותה כדי שתוכלו להוכיח שזה אותו נכס.

על החלפות בין מטבעות יש כאן הסבר מפורט על מיסוי החלפת מטבע דיגיטלי במטבע אחר. בקצרה: מי שעשה עשרות החלפות בשנה בלי לתעד, ייצר לעצמו כאב ראש של ממש בשלב הדיווח.

דוגמה מספרית: כמה מס ישלם משקיע פרטי?

המספרים כאן להמחשה בלבד.

דנה, 34 מראשון לציון, קנתה ביטקוין ב-50,000 ₪. אחרי שלוש שנים היא מוכרת חצי מהכמות תמורת 75,000 ₪.

עלות החצי שנמכר היא 25,000 ₪. הרווח הנומינלי הוא 50,000 ₪. נניח שהמדד עלה בתקופה ב-10%, כך ש-2,500 ₪ מהרווח הם רווח אינפלציוני. הרווח הריאלי הוא 47,500 ₪, והמס עליו בשיעור 25% הוא 11,875 ₪.

אם דנה מכרה באותה שנה מניות בהפסד של 12,000 ₪, היא יכולה לקזז את ההפסד מול הרווח מהקריפטו, והרווח החייב יורד בהתאם. זו הסיבה שכדאי להסתכל על כל התיק לפני סוף השנה, ולא רק על הארנק.

לחישוב מהיר של מס על רווח הון אפשר להיעזר במחשבון מס על מניות. ההיגיון של הרווח הריאלי והקיזוז זהה.

מתי הפעילות נחשבת עסק ולא השקעה?

כאן המס יכול לקפוץ משמעותית. מי שפעילותו נראית כמו עסק ימוסה לפי מדרגות מס הכנסה השוליות, ישלם דמי ביטוח לאומי ולעיתים גם יידרש לרישום במע״מ.

רשות המסים בוחנת כמה סימנים: תדירות העסקאות, היקף הכסף ביחס להכנסות האחרות, שימוש במינוף, זמן שמושקע בפעילות, והאם יש לכם ידע מקצועי בתחום. כרייה בהיקף גדול, עם ציוד ייעודי והוצאות חשמל, נוטה להיות מסווגת כעסק.

אין מבחן אחד חד. משקיע שעושה חמש עסקאות בשנה נמצא בבירור בצד של רווח הון. סוחר שעושה מאות עסקאות בחודש בחוזים ממונפים צריך לשבת עם רואה חשבון לפני שהוא מגיש דוח.

ומה לגבי חברה שמחזיקה קריפטו?

חברה ישראלית שמחזיקה מטבעות דיגיטליים ממוסה במס חברות על הרווח, ולא במס רווח הון של יחיד. כשהרווח עובר לבעלי המניות כדיבידנד, נוסף מס דיבידנד של 25%, או 30% לבעל מניות מהותי.

השילוב של שתי השכבות הופך את המבנה הזה לפחות משתלם ממה שנראה על הנייר. מי ששוקל להעביר החזקות קריפטו לחברה בגלל שיעור מס החברות צריך לחשב את התמונה המלאה, כולל רגע המשיכה.

איך מדווחים ומשלמים בפועל?

בבורסה ישראלית או ברוב הפלטפורמות הזרות לא מנוכה מס במקור. האחריות עליכם.

הצעדים המעשיים:

1. תוך 30 יום ממכירה ברווח, משלמים מקדמה על רווח ההון. הקנסות על איחור מצטברים מהר.
2. בסוף השנה מגישים דוח שנתי שכולל את כל עסקאות רווח ההון, עם נספח שמפרט כל מימוש.
3. אם נדרשתם להגיש הצהרת הון, מצהירים גם על שווי הנכסים הדיגיטליים ביום ההצהרה.

תיעוד הוא הכול. שמרו לכל עסקה תאריך, כמות, מחיר בשקלים ביום העסקה, עמלה ושם הפלטפורמה. היסטוריית המסחר של הבורסה לא תמיד מספיקה, בעיקר אם עבדתם עם כמה פלטפורמות וארנקים פרטיים. בלי תיעוד, רשות המסים עלולה לקבוע את עלות הרכישה בעצמה, ולא לטובתכם.

חשוב גם לדעת שבנקים בישראל מבקשים לא פעם הוכחה למקור הכספים כשמגיעה העברה מבורסת קריפטו. דוח מס מסודר עונה על חלק גדול מהשאלות האלה מראש.

איפה אנשים טועים ומשלמים ביוקר?

הטעות הראשונה היא להתעלם מהפסדים. הפסד ממכירת קריפטו מקזז רווחי הון ממניות, קרנות ואג״ח, ומה שלא קוזז עובר לשנים הבאות. מי שלא מדווח על הפסד מוותר על כסף.

הטעות השנייה היא לחשוב שסכומים קטנים לא מעניינים אף אחד. אין סף מינימלי לדיווח על רווח הון.

השלישית, והמסוכנת ביותר, היא ההנחה שהפעילות אנונימית. רשות המסים מקבלת מידע מגופים פיננסיים בישראל ובמסגרת הסכמי שיתוף מידע בינלאומיים, ובנקים מדווחים על העברות חריגות. תיקון מרצון מראש עולה בדרך כלל הרבה פחות מגילוי מאוחר.

למי שרוצה להבין את הצד ההשקעתי לפני שחושבים על המס, יש קורס קריפטו שמתחיל מהיסודות.

שאלות נפוצות

האם החלפת ביטקוין למטבע יציב חייבת במס?

כן. החלפה של מטבע דיגיטלי במטבע דיגיטלי אחר, כולל מטבע יציב, נחשבת מימוש. הרווח נמדד לפי השווי בשקלים ביום ההחלפה לעומת עלות הרכישה המקורית.

סחרתי רק בבורסה בחו״ל. גם אז צריך לדווח?

כן. תושב ישראל חייב במס על רווחי הון בכל העולם. מקום הבורסה לא משנה את החובה, רק את העובדה שאיש לא ינכה עבורכם מס במקור.

אפשר לקזז הפסד מקריפטו מול רווח ממניות?

כן, הפסד הון ממכירת מטבע דיגיטלי ניתן לקיזוז מול רווחי הון אחרים באותה שנה. יתרת הפסד שלא נוצלה עוברת לשנים הבאות, בתנאי שדיווחתם עליה.

מה עושים אם לא דיווחתי בשנים קודמות?

כדאי לפנות לרואה חשבון או ליועץ מס ולבחון תיקון דוחות או הליך גילוי מרצון, לפי המסלולים שרשות המסים מפרסמת. כל מקרה שונה, ובדיקה מקצועית של המצב הספציפי שלכם חשובה כאן במיוחד.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.