השקעה במניות הבריאות הדיגיטלית: רפואה מרחוק כסטנדרט בעולם החדש
בשנת 2020, בתוך כמה חודשים, ביקור רופא בווידאו הפך מניסוי לשגרה, ומניות הרפואה מרחוק זינקו בהתאם. שנתיים אחר כך רבות מהן איבדו את רוב ערכן. זה הלקח המרכזי למי ששואל אם להשקיע בבריאות דיגיטלית: הצורך אמיתי ונשאר, אבל מגמה אמיתית לא מבטיחה שהמניה שקניתם תרוויח ממנה.
ההשקעה בתחום יכולה להיות הגיונית לטווח ארוך, בתנאי שמבחינים בין טכנולוגיה שמערכת הבריאות משלמת עליה לבין אפליקציה שנוח להשתמש בה.
מה בדיוק נכנס תחת בריאות דיגיטלית?
המונח רחב מאוד, ולכן מבלבל. בפועל מדובר בכמה עסקים שונים לגמרי:
- רפואה מרחוק: פלטפורמות לשיחות וידאו עם רופאים ואחיות.
- ניטור מרחוק: מכשירים שמשדרים לחץ דם, סוכר או קצב לב מהבית למרפאה.
- תוכנה לבתי חולים ולקופות: רשומות רפואיות, תזמון, חיוב.
- בינה מלאכותית באבחון: למשל פענוח הדמיות או סימון ממצאים חשודים לרדיולוג.
לכל אחד מהם מודל הכנסות אחר, רגולציה אחרת ורמת תחרות אחרת. מי שקונה ״סל בריאות דיגיטלית״ קונה את כולם יחד, עם הטובים והחלשים.
למה הזינוק של 2020 לא נמשך?
בזמן הסגרים, רפואה מרחוק הייתה כמעט הדרך היחידה לפגוש רופא. ההכנסות קפצו, והשוק תמחר את הקפיצה כאילו היא תימשך באותו קצב שנים.
כשהמרפאות נפתחו, חלק מהביקורים חזרו לפיזי. במקביל, התברר שהחסם לכניסה נמוך: ספקי ביטוח, רשתות בתי חולים וחברות טכנולוגיה גדולות בנו שירותים משלהם. מה שנראה כמו חפיר עמוק התגלה כשירות שקשה לגבות עליו פרמיה.
זו לא בעיה של הטכנולוגיה. זו בעיה של תמחור. שווי שמניח צמיחה מושלמת לא משאיר מקום לטעות.
איך מזהים חברה שיש לה עסק ולא רק סיפור?
כמה שאלות שכדאי לשאול לפני שקונים מניה בודדת בתחום:
- מי משלם? חברה שהכנסותיה מגיעות מחוזים עם מבטחים, קופות או בתי חולים יציבה יותר מחברה שתלויה במשתמשים פרטיים.
- האם היא חוסכת כסף למערכת? ניטור שמונע אשפוז חוזר של חולה לב שווה הרבה יותר מאפליקציה לתיאום תורים.
- כמה היא שורפת? חברה שמפסידה כל רבעון ותלויה בגיוסי הון חשופה לריבית גבוהה ולשוק סגור.
- האם יש לה אישורים רגולטוריים? מכשיר רפואי שעבר אישור של רגולטור כמו ה-FDA האמריקאי מקבל יתרון שמתחרה חדש לא ישכפל מהר.
אם התשובה לשתיים הראשונות חלשה, התמחור הגבוה הוא סיכון ולא הזדמנות.
דוגמה מספרית: מניה בודדת מול קרן רחבה
המספרים להמחשה בלבד, והחברות היפותטיות.
רונית, 36 מפתח תקווה, רוצה להקצות 30,000 ₪ לתחום הבריאות. אפשרות אחת: לשים הכול על חברת רפואה מרחוק היפותטית, ״מדליין״, שצומחת מהר ונסחרת לפי מכפיל מכירות של 20. אפשרות שנייה: קרן סל רחבה על סקטור הבריאות, שבה בריאות דיגיטלית היא רכיב קטן לצד תרופות, מכשור וביטוח.
נניח שהצמיחה של מדליין מאטה, והשוק מוריד את המכפיל ל-6. גם אם המכירות גדלו ב-50%, המניה יורדת בערך ב-55%. ההשקעה של רונית שווה כ-13,500 ₪.
בקרן הרחבה, אותה האטה בתת תחום אחד בקושי מורגשת. היא לא תרוויח פי כמה, אבל גם לא תאבד חצי.
המסקנה שלי: לרוב המשקיעים הפרטיים, חשיפה לבריאות דיגיטלית דרך קרן רחבה, ואולי מניה אחת או שתיים בגודל קטן מהתיק, היא הדרך הסבירה. יש כאן גם ניתוח של סקטור הבריאות כהשקעה לטווח ארוך.
מה ההבדל בין השוק הישראלי לאמריקאי?
בישראל, הקופות הן גם המבטחות וגם נותנות השירות, ולכן הן היו מהראשונות לאמץ רפואה מרחוק. שיחת וידאו עם רופא משפחה כבר לא נחשבת חידוש אצל רוב המבוטחים.
אבל השוק הזה קטן, ורוב הכסף הגדול בתחום נמצא בארה״ב, שבה מערכת הבריאות יקרה ומפוצלת. חברות ישראליות בתחום הן לרוב חברות טכנולוגיה שמוכרות לשוק האמריקאי, וחלק גדול מהן פרטיות או נסחרות בנאסד״ק.
למשקיע ישראלי זה אומר חשיפה לדולר, למיסוי של השקעה בחו״ל, ולתלות ברגולציה האמריקאית ובמדיניות ההחזרים של הביטוח שם.
אילו סיכונים מדברים עליהם פחות?
אבטחת מידע היא הראשון. דליפה של מידע רפואי פוגעת באמון ובחוזים, ולעיתים גוררת קנסות כבדים.
השני הוא החזרים. בארה״ב, שינוי בכללי ההחזר של הביטוח הציבורי על שירותי רפואה מרחוק יכול להזיז את ההכנסות של חברה שלמה.
השלישי הוא תחרות מלמעלה. כשענקיות טכנולוגיה נכנסות לתחום, חברה קטנה צריכה להיות טובה משמעותית כדי לשרוד.
והרביעי הוא ריבית. חברות צמיחה שעוד לא רווחיות רגישות במיוחד לעלייה בריבית, כי השווי שלהן נשען על רווחים רחוקים.
איך נראית השקעה סבירה בתחום?
גישה שעובדת לאורך זמן: להגדיר מראש כמה מהתיק מוקצה לתחומי צמיחה ספקולטיביים, לפזר בתוך התחום, ולבחון כל שנה אם החברות עומדות ביעדים שהן עצמן הציבו.
בפועל זה יכול להיראות כך: עד 5% מהתיק לתחום כולו, לא יותר מ-2% במניה בודדת, ובדיקה פעם בשנה של שלושה מדדים פשוטים: צמיחה בהכנסות, מגמה בתזרים המזומנים, והאם החברה נזקקה לגיוס הון חדש. חברה שמחמיצה את התחזיות שלה שנתיים ברצף לא מקבלת שנה שלישית רק כי הסיפור עדיין יפה.
הכללים האלה לא נועדו לתפוס את המניה הבאה שתעלה פי עשרה. הם נועדו לוודא שטעות אחת לא תמחק שנים של חיסכון.
מסגרת לא רעה היא לשלב את התחום בתוך תיק רחב, בקרן השתלמות או בקופת גמל להשקעה במסלול מנייתי, או בתיק מסחר עצמאי. מי שרוצה ללמוד לבנות תיק כזה בשיטתיות יכול להתחיל בקורס ההשקעות.
שאלות נפוצות
האם בריאות דיגיטלית היא השקעה לטווח קצר או ארוך?
הצורך בתחום ארוך טווח: הזדקנות האוכלוסייה ועלויות הבריאות דוחפים לפתרונות מרחוק. אבל מניות בודדות יכולות להיות תנודתיות מאוד גם כשהמגמה נמשכת, ולכן מי שנכנס צריך סבלנות לשנים ולא לחודשים.
עדיף לקנות מניה בודדת או קרן סל?
למשקיע שאין לו זמן או כלים לנתח דוחות, קרן סל רחבה על סקטור הבריאות מפזרת את הסיכון. מניה בודדת מתאימה רק כחלק קטן מהתיק, אחרי בדיקה של מודל ההכנסות והמזומנים.
האם הריבית משפיעה על מניות בריאות דיגיטלית?
כן, במיוחד על חברות שעוד לא מרוויחות. כשהריבית עולה, שווי הרווחים העתידיים יורד, ומניות צמיחה נוטות לרדת חזק יותר משוק רחב.
איך ממוסה רווח ממניות כאלה בישראל?
רווח ממכירת מניות ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי, ודיבידנדים ב-25%. במניות אמריקאיות כדאי למלא טופס W-8BEN כדי שהמס שינוכה בארה״ב על דיבידנד יהיה 25% ולא 30%.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.