מכללת סקילס

אתריום מול ביטקוין: הקרב על עתיד הפיננסים הדיגיטליים

ביטקוין נבנה ב-2009 כדי לעשות דבר אחד: להעביר ולשמור ערך בלי בנק באמצע, עם תקרה קשיחה של 21 מיליון יחידות. אתריום, שעלה לאוויר ב-2015, נבנה כפלטפורמה שמריצה תוכנות, וה-ETH הוא הדלק שמשלם עליהן. לכן השאלה הנכונה היא לא מי מהם ינצח, אלא על איזה סיפור אתם מהמרים ואיזה סיכון אתם מוכנים לקחת.

מה זה אתריום?

אתריום (Ethereum) היא רשת בלוקצ׳יין פתוחה שהושקה ב-2015 ומאפשרת להריץ עליה חוזים חכמים (Smart Contracts), כלומר תוכנות שמבצעות פעולות כספיות באופן אוטומטי. ETH הוא המטבע של הרשת: משלמים בו עמלה על כל פעולה, ומאמתי הרשת נועלים אותו כבטוחה. ביטקוין, לעומתה, מתמקד בהעברה ובשמירה של ערך.

את הרעיון פרסם ב-2013 המתכנת ויטליק בוטרין, ומאז הרשת מפותחת על ידי קהילת מפתחים רחבה בתמיכת Ethereum Foundation. אין חברה שמחזיקה את אתריום ואין מניה שאפשר לקנות בה. מי שקונה אתריום קונה ETH.

מה ההבדל המהותי בין ביטקוין לאתריום?

ביטקוין הוא בעיקר נכס. הרשת פשוטה בכוונה, השינויים בה איטיים ושמרניים, והטענה המרכזית של המחזיקים היא מחסור: אף אחד לא יכול להדפיס עוד ביטקוין מעבר לתקרה.

אתריום הוא בעיקר תשתית. על הרשת רצים חוזים חכמים, כלומר קוד שמבצע עסקה אוטומטית כשתנאי מתקיים. כך נבנו עליו בורסות מבוזרות, פלטפורמות הלוואות, מטבעות יציבים וטוקנים מסוגים שונים. הערך של ETH נשען על השאלה כמה פעילות כלכלית אמיתית תתרחש על הרשת בשנים הבאות.

אנלוגיה שעובדת לא רע: ביטקוין דומה יותר לזהב, אתריום דומה יותר למניה של תשתית, עם כל הסיכון העסקי שמגיע עם זה.

השוואה בטבלה: היצע, מנגנון ושימוש

קריטריוןביטקויןאתריום
שנת השקה20092015
תפקיד עיקרימאגר ערך ותשלומיםפלטפורמה לאפליקציות וחוזים חכמים
היצעתקרה של 21 מיליוןללא תקרה קשיחה, עם מנגנון שריפת עמלות
מנגנון קונצנזוסProof of Work (כרייה)Proof of Stake (סטייקינג) מאז 2022
צריכת אנרגיהגבוההירדה ביותר מ-99% אחרי המעבר
מורכבות טכנולוגיתנמוכה יחסיתגבוהה, ויותר נקודות כשל אפשריות

המעבר של אתריום ל-Proof of Stake: מה זה שינה בפועל

בספטמבר 2022 עבר אתריום ממנגנון כרייה למנגנון סטייקינג, מהלך שנודע בשם The Merge. במקום כורים שמתחרים בכוח מחשוב, מאמתי רשת נועלים ETH כבטוחה ומקבלים תגמול.

לזה שתי השלכות. הראשונה: צריכת החשמל של הרשת צנחה, וטענת הזיהום שליוותה את הקריפטו כמעט לא רלוונטית לאתריום. השנייה, שפחות מדברים עליה: ETH הפך לנכס שמייצר תשואה פנימית מסטייקינג. זה נשמע כמו דיבידנד, אבל זה לא. חלק מהתגמול הוא הנפקה חדשה, והשווי שלו תלוי במחיר ה-ETH עצמו.

בביטקוין, לעומת זאת, ההנפקה החדשה נחתכת בחצי בערך כל ארבע שנים, באירוע שנקרא Halving. זה מנגנון שקוף וצפוי, וזה אחד הדברים שמשקיעים מוסדיים אוהבים בו.

הסיכונים שכל אחד מהם נושא

בביטקוין הסיכון העיקרי הוא שהסיפור לא יחזיק: אם הביקוש לזהב דיגיטלי יתייבש, אין מאחוריו הכנסות או שימוש שיבלמו ירידה. בנוסף, הרשת תלויה בכך שעמלות העסקאות יממנו את הכורים כשההנפקה החדשה תמשיך להתכווץ.

באתריום הסיכונים רחבים יותר. תחרות מבלוקצ׳יינים אחרים שמבטיחים עסקאות מהירות וזולות יותר. תקלות בחוזים חכמים שכבר גרמו לפריצות של מאות מיליוני דולרים באפליקציות שנבנו על הרשת. ורגולציה: ככל שיותר פעילות פיננסית רצה על אתריום, כך גדל הסיכוי שרגולטורים יתערבו.

ושני הנכסים תנודתיים מאוד. ירידות של 50% ויותר משיא היו כבר כמה פעמים בהיסטוריה של שניהם, ואתריום נוטה לרדת חזק יותר מביטקוין בשווקים יורדים.

דוגמה מספרית: שני תיקים, אותה תנודה

דוגמה להמחשה בלבד, עם מספרים עגולים ולא עם תחזית. דניאל, 29 מבאר שבע, מחליט להקצות לקריפטו 5% מתיק של 100,000 ₪, כלומר 5,000 ₪.

תרחיש א: הוא שם הכול בביטקוין. תרחיש ב: 3,000 ₪ בביטקוין ו-2,000 ₪ באתריום.

נניח שמגיע שוק דובי שבו ביטקוין יורד 50% ואתריום 65%. בתרחיש א הקריפטו שווה 2,500 ₪. בתרחיש ב הוא שווה 1,500 ועוד 700, כלומר 2,200 ₪. על התיק כולו ההפרש הוא 300 ₪, פחות מאחוז.

המסקנה של דניאל לא צריכה להיות איזה מטבע עדיף. היא צריכה להיות שגודל ההקצאה לקריפטו חשוב פי כמה מהחלוקה בתוכה. 5% מהתיק שיורדים ב-60% מורידים את התיק ב-3%. 30% מהתיק שיורדים ב-60% זה סיפור אחר לגמרי.

איך משקיע ישראלי מחזיק ביטקוין או אתריום, וכמה מס משלמים

יש שלוש דרכים עיקריות: קנייה ישירה בפלטפורמת מסחר בקריפטו והחזקה בארנק, קנייה של קרנות סל שמחזיקות את המטבע עצמו, שאושרו בארה״ב לביטקוין בינואר 2024 ולאתריום ביולי 2024, או מוצרים דומים שנסחרים דרך תיק מסחר בבנק.

רשות המסים רואה במטבע קריפטוגרפי נכס, ולפי החוזר שפרסמה ב-2018, רווח ממכירה חייב במס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי, או 30% לבעל מניות מהותי. המלכודת: המרה של מטבע אחד לאחר, למשל ביטקוין לאתריום, נחשבת בעיני הרשות אירוע מס, גם אם לא עברו שקלים לחשבון הבנק. מי שעובר בין מטבעות כל כמה שבועות צריך לתעד כל עסקה. את החישוב אפשר להריץ במחשבון מס רווחי הון, ומצב ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

אז מה בוחרים?

מי שמחפש חשיפה פשוטה לנכס דיגיטלי עם היצע קבוע, יתחיל בדרך כלל מביטקוין. מי שמאמין שחלק מהתשתית הפיננסית תעבור לבלוקצ׳יין, ומוכן לסיכון טכנולוגי ועסקי גבוה יותר, ישקול גם אתריום. הרבה משקיעים מחזיקים את שניהם, אבל אין יחס קסם, וכל חלוקה צריכה לנבוע מהסיכון שאתם מסוגלים לשאת.

לדעתי, הטעות הנפוצה היא לא בחירת המטבע הלא נכון. היא הקצאה גדולה מדי לנכס שאתם לא מבינים איך הוא עובד. מי שרוצה ללמוד את זה לעומק לפני שהוא שם כסף, יכול להתחיל בקורס הקריפטו.

שאלות נפוצות

האם אתריום מוגבל בכמות כמו ביטקוין?

לא. לאתריום אין תקרה קשיחה. מאז 2021 חלק מעמלות העסקאות נשרף, ולכן בתקופות של פעילות גבוהה ההיצע יכול אפילו להתכווץ, אבל זה תלוי בשימוש ברשת ולא מובטח.

מה יותר מסוכן, ביטקוין או אתריום?

היסטורית אתריום היה תנודתי יותר, ויש לו גם סיכונים טכנולוגיים ותחרותיים שלביטקוין אין. מצד שני, לאתריום יש שימוש כלכלי שמייצר ביקוש. שניהם נכסים בסיכון גבוה מאוד.

האם המרה מביטקוין לאתריום חייבת במס בישראל?

לפי עמדת רשות המסים, כן. החלפה בין מטבעות קריפטו נחשבת מכירה, ורווח ריאלי שנוצר בה חייב במס רווח הון. כדאי לשמור תיעוד מלא של כל עסקה.

האם אפשר להשקיע בביטקוין דרך הבנק?

כן, דרך קרנות סל ומוצרים שנסחרים בבורסות בחו״ל ובחלק מהמקרים גם בארץ, בתיק מסחר רגיל. היתרון הוא שאין צורך לנהל ארנק ומפתחות. החיסרון הוא דמי ניהול שנתיים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.