ריבית בארה״ב ומה היא עושה לישראל

במרץ 2022 הפדרל ריזרב התחיל להעלות ריבית מרמה קרובה לאפס, ועד יולי 2023 הגיע לטווח של 5.25% עד 5.5%. בנק ישראל עלה במקביל, מ-0.1% לפני אפריל 2022 ל-4.75% במאי 2023. זה לא היה צירוף מקרים. ריבית הפד, הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, משפיעה על ישראל דרך כמה ערוצים בבת אחת: השקל, בנק ישראל, תשואות האג״ח ומניות הטכנולוגיה. מי שמחזיק משכנתא בפריים או תיק עם חשיפה לנאסד״ק מרגיש אותה, גם אם מעולם לא קרא הודעת ריבית אמריקאית.

מה ריבית הפד עושה לישראל?

ריבית הפד (Federal Funds Rate) משפיעה על ישראל בעיקר דרך פער הריביות מול בנק ישראל, שמשפיע על שער השקל דולר, ודרך תשואות האג״ח בעולם, שמתגלגלות לתשואות בישראל. היא גם קובעת את מחיר הכסף למניות צמיחה ולהייטק, שהוא מנוע מרכזי בכלכלה הישראלית. בנק ישראל לא חייב ללכת אחריה, אבל הוא לא יכול להתעלם ממנה.

הוועדה הפדרלית לשוק הפתוח (FOMC) מתכנסת שמונה פעמים בשנה לפי לוח קבוע. המנדט שלה כפול: יציבות מחירים, עם יעד אינפלציה של 2%, ותעסוקה מלאה. ההחלטות שלה נוגעות לכלכלה האמריקאית, אבל בגלל מעמד הדולר הן זזות בכל העולם.

איך ריבית הפד משפיעה על השקל?

כשהריבית בארה״ב עולה מעל הריבית בישראל, פיקדון דולרי נעשה אטרקטיבי יותר מפיקדון שקלי, וזה לוחץ לכיוון היחלשות השקל. במציאות הלחץ הזה מתחרה בכוחות אחרים: יצוא ההייטק, הגידור של הגופים המוסדיים, השקעות זרות והתערבויות של בנק ישראל. לכן פער ריביות לא מתורגם לשער באופן מכני.

הניתוח המלא של הקשר הזה נמצא במדריך לפער הריביות ושער השקל דולר, ואת השער העדכני אפשר לבדוק בכלי שער החליפין.

האם בנק ישראל חייב ללכת אחרי הפד?

לא, והוא גם לא עושה זאת תמיד. בנק ישראל קובע ריבית לפי האינפלציה בישראל, יעד של 1% עד 3%, ולפי מצב המשק. אבל ריבית הפד משפיעה על שני המשתנים האלה דרך השקל. אם הפד מעלה ריבית ובנק ישראל לא, השקל עלול להיחלש, היבוא מתייקר, והאינפלציה המקומית עולה. אז בנק ישראל נדרש להגיב בכל זאת.

כך יוצא שבנק ישראל עצמאי, אבל עם רצועה. נכון לסוף ספטמבר 2026 ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, ואת הנתון המתעדכן תמצאו בעמוד ריבית בנק ישראל.

מה זה עושה למשכנתא שלכם?

המסלול הצמוד לפריים במשכנתא נגזר ישירות מריבית בנק ישראל: הפריים הוא ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, ולכן נכון לעכשיו 4.75%. כל שינוי בריבית בנק ישראל עובר לפריים ביום שאחרי.

הפד משפיע על המשכנתא בעקיפין, בשני מסלולים. דרך בנק ישראל, כפי שתיארנו. ודרך התשואות: המסלולים בריבית קבועה מתומחרים לפי תשואות האג״ח הממשלתיות, ואלה מושפעות מתשואות האג״ח האמריקאיות. כשהתשואות בארה״ב עולות בחדות, הריבית הקבועה שהבנקים בישראל מציעים נוטה לעלות גם היא. את הנתון המתעדכן של הפריים תמצאו בעמוד ריבית הפריים היום.

למה מניות הטכנולוגיה רגישות במיוחד לריבית?

כי חלק גדול מהשווי שלהן נמצא ברווחים רחוקים. מחיר של מניה משקף את הערך הנוכחי של הרווחים העתידיים, וריבית גבוהה יותר מקטינה את הערך הנוכחי של כסף שיגיע בעוד עשור הרבה יותר מאשר של כסף שמגיע השנה.

בשנת 2022, כשהפד העלה ריבית בקצב חד, מדד נאסד״ק איבד כשליש מערכו. מניות ההייטק הישראליות שנסחרות בארה״ב, וחברות הזנק שתלויות בגיוסי הון, הרגישו את זה ישירות. גיוסי ההון להייטק הישראלי ירדו, וזה השפיע גם על ביקושים לעובדים ועל זרם הדולרים לישראל.

דוגמה מספרית: אותו רווח עתידי, שתי ריביות

הדוגמה היפותטית ונועדה להמחשה בלבד. חברה צפויה להרוויח 100 ₪ בעוד עשר שנים. כמה שווה הרווח הזה היום?

עלייה של שתי נקודות אחוז בשיעור ההיוון מורידה כ-17% מהשווי של רווח רחוק. לעומת זאת, רווח שמגיע בעוד שנה אחת יורד רק בכ-2%. זו המתמטיקה שמסבירה למה חברת צמיחה עם רווחים רחוקים נופלת חזק יותר מחברת תשתיות יציבה כשהריבית עולה, גם אם שום דבר לא השתנה בעסק שלה.

מה משקיע ישראלי יכול לעשות עם זה?

לא לנסות לנחש את הפד. גם מקצוענים טועים בזה לא מעט, והשוק מתמחר ציפיות לפני ההחלטה. מה שכן אפשר לעשות:

1. להבין את החשיפה שכבר קיימת. תיק מרוכז במניות צמיחה אמריקאיות רגיש לריבית הרבה יותר מתיק מפוזר.
2. לבדוק את החשיפה המטבעית. קרן מחקה לא מגודרת על מדד אמריקאי מושפעת גם מהמדד וגם משער הדולר.
3. במשכנתא, לזכור שמסלול הפריים משתנה עם הריבית, ולוודא שההחזר נסבל גם אם הריבית תעלה.
4. באג״ח, לבדוק את המח״מ (Duration), כלומר את הרגישות של המחיר לשינוי בתשואות. אג״ח ממשלתית ארוכה עם מח״מ של עשר שנים תאבד בערך 10% מערכה אם התשואה עולה בנקודת אחוז אחת. מק״מ או אג״ח קצרה כמעט לא ירגישו את זה.

הנקודה הרביעית נוטה להפתיע חוסכים. הם בוחרים מסלול אג״ח בקרן ההשתלמות כי הוא נשמע סולידי, ואז רואים ירידה של כמה אחוזים בשנה שבה הריבית בעולם עלתה. זה מה שקרה לרבים ב-2022. אג״ח ארוכה היא לא אפיק חסר סיכון, היא אפיק עם סיכון אחר.

שאלות נפוצות

מתי מתפרסמות החלטות הריבית בארה״ב?

הוועדה הפדרלית לשוק הפתוח מתכנסת שמונה פעמים בשנה, לפי לוח זמנים שמתפרסם מראש. ההחלטה מתפרסמת בסוף הישיבה, בשעות הערב לפי שעון ישראל, ולאחריה מתקיימת מסיבת עיתונאים של יו״ר הפד.

האם הורדת ריבית בארה״ב טובה לבורסה בתל אביב?

לרוב היא מקלה על תנאי המימון בעולם ותומכת במניות, אבל לא תמיד. אם הריבית יורדת בגלל חשש ממיתון, השווקים יכולים לרדת למרות ההורדה. ההקשר חשוב יותר מההחלטה עצמה.

למה השקל לא תמיד נחלש כשהפד מעלה ריבית?

כי שער השקל מושפע גם מיצוא ההייטק, מהגידור של המוסדיים, מהשקעות זרות ומהמצב הביטחוני. לפעמים הכוחות האלה חזקים מפער הריביות. לכן הקשר קיים בממוצע ולא בכל חודש.

האם כדאי להחזיק פיקדון דולרי כשהריבית בארה״ב גבוהה?

פיקדון דולרי מוסיף סיכון מטבע. אם השקל מתחזק, הרווח מהריבית יכול להימחק. מי שההוצאות שלו בשקלים צריך לשקול את זה מול הפער בריבית, ולא רק להסתכל על שיעור הריבית.

מי שרוצה ללמוד לקרוא החלטות ריבית ולתרגם אותן להרכב תיק מפוזר יכול להעמיק בקורס ההשקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.