מה זה מדד אג״ח ולמה הוא שונה ממדד מניות

אם קניתם היום קרן על מדד אג״ח בתשואה לפדיון של 4%, יש לכם הערכה סבירה למדי לגבי מה תרוויחו בחמש השנים הבאות. במדד מניות אין מספר כזה. זה ההבדל העמוק ביותר בין השניים: מדד אג״ח עוקב אחרי סל של הלוואות עם ריבית ומועד פירעון ידועים, ומדד מניות עוקב אחרי סל של בעלויות בחברות שהרווחים העתידיים שלהן לא ידועים לאף אחד.

מההבדל הזה נגזר כל השאר: מה מזיז את המדד, כמה הוא יכול לרדת, ואיזה תפקיד הוא ממלא בתיק.

מה בעצם יש בתוך מדד אג״ח

מדד אג״ח מחזיק סדרות של אגרות חוב לפי כללים קבועים. בבורסה לניירות ערך בתל אביב יש שתי משפחות עיקריות: מדדי אג״ח ממשלתיות, שכוללים למשל סדרות שקליות בריבית קבועה (שחר) וסדרות צמודות למדד המחירים לצרכן (גליל), ומדדי תל בונד לאג״ח קונצרניות, שחלקם צמודים וחלקם שקליים.

בחו״ל המצב דומה, רק בקנה מידה אחר. יש מדדים על אג״ח ממשלת ארה״ב, מדדים על אג״ח קונצרניות בדירוג השקעה, ומדדים כלליים שמערבבים הכול.

ההבדל הראשון: אג״ח נפדות, מניות נשארות

מניה של חברה במדד ת״א 35 יכולה להישאר במדד עשרות שנים. אג״ח לא. כל סדרה מגיעה ליום פירעון ויוצאת, ובמקומה נכנסות סדרות חדשות. לכן מדד אג״ח מתחלף כל הזמן מבפנים, גם כשאף אחד לא נוגע בכללים.

לתחלופה הזו יש תוצאה חשובה: המח״מ של המדד, כלומר משך החיים הממוצע של התזרים שלו, נשאר בערך קבוע לאורך השנים. אג״ח בודדת מתקצרת עם הזמן והופכת פחות רגישה לריבית. מדד אג״ח שומר על אותה רגישות פחות או יותר לאורך שנים, כי הוא ממשיך לקנות סדרות ארוכות.

ההבדל השני: מי קובע את המחיר

במדד מניות, המחיר זז בעיקר לפי ציפיות לרווחים, מכפילים ומצב הרוח של השוק. במדד אג״ח שלושה גורמים עושים את רוב העבודה:

1. הריבית. כשהריבית עולה, מחירי אג״ח קיימות יורדים, כי אג״ח חדשות מציעות יותר.
2. סיכון האשראי. כשהשוק חושש שחברות יתקשו לשלם, המרווח שהוא דורש מעל אג״ח ממשלתיות גדל, והמחירים יורדים. זה רלוונטי בעיקר למדדי תל בונד.
3. האינפלציה. באג״ח שקלית היא שוחקת את הערך הריאלי, באג״ח צמודה הקרן מתעדכנת לפי מדד המחירים לצרכן.

כלל אצבע שימושי: כל אחוז של שינוי בריבית מזיז את מחיר המדד בערך באחוזים כמספר שנות המח״מ, בכיוון ההפוך.

דוגמה מספרית: 100,000 ₪ במדד אג״ח עם מח״מ 5

נניח שמשקיעה מרחובות מכניסה 100,000 ₪ לקרן מחקה על מדד אג״ח עם מח״מ של כ-5 שנים ותשואה לפדיון של 4%. חודש אחרי, הריבית בשוק עולה באחוז.

המחיר יורד בכ-5%, כלומר כ-5,000 ₪ על הנייר. זה מרגיש רע, אבל יש צד שני. מעכשיו הכסף בקרן מושקע בתשואה של כ-5% במקום 4%. אם היא מחזיקה את הקרן לאורך תקופה דומה למח״מ, בערך חמש שנים, התשואה הגבוהה יותר צפויה לכסות את רוב ההפסד הזה, בהנחה שהריבית לא ממשיכה לזוז.

במניות אין מנגנון תיקון כזה. מדד מניות שירד 30% לא מבטיח לכם תשואה גבוהה יותר בשנים הבאות. הוא רק מאפשר אותה.

ההבדל השלישי: הפרדוקס של המשקל

רוב מדדי המניות משקללים חברות לפי שווי השוק שלהן. חברה שמצליחה גדלה במדד. רוב מדדי האג״ח משקללים לפי היקף החוב שבמחזור. כלומר, מי שלווה יותר מקבל משקל גדול יותר במדד.

זו נקודה שמשקיעים פסיביים באג״ח קונצרניות מפספסים. מדד קונצרני רחב נוטה להעניק משקל גבוה למנפיקים הממונפים ביותר, ובשוק הישראלי זה אומר לא פעם ריכוז בחברות נדל״ן. זה לא בהכרח רע, אבל כדאי לדעת מה אתם קונים.

ההבדל הרביעי: איך נראית ירידה

מדד מניות יכול לרדת ב-30% או 50% במשבר חמור ולהישאר נמוך שנים. מדד אג״ח ממשלתיות קצר מח״מ זז בדרך כלל באחוזים בודדים. אבל אג״ח זה לא מזומן.

במשבר 2008, וגם במרץ 2020, מדדי האג״ח הקונצרניות בישראל ירדו בחדות תוך שבועות, כשמשקיעים מכרו קרנות בבהלה. ובשנים שבהן הריבית עלתה במהירות, גם מדדי אג״ח ממשלתיות ארוכות רשמו הפסדים כבדים. מי שהחזיק אג״ח ארוכות בחשבון שהוא בטוח, גילה שזה לא היה המצב.

איך זה משפיע על בניית התיק

התשובה המעשית תלויה בשאלה למה אתם צריכים את האג״ח. אם זה כסף שתצטרכו בעוד שלוש שנים, מדד קצר מח״מ ממשלתי מתאים יותר ממדד ארוך או קונצרני. אם אתם מחפשים בלם שיחזיק כשהמניות נופלות, אג״ח ממשלתיות עושות את העבודה הזו טוב יותר מקונצרניות, שנוטות ליפול יחד עם המניות.

לגבי צמוד מול שקלי: מי שחושש מאינפלציה גבוהה מהמגולם בשוק יעדיף צמודות, ומי שמעריך שהאינפלציה תהיה נמוכה יותר יעדיף שקליות. רבים פשוט מחזיקים את שתיהן. מיסוי ריבית ורווחי הון באג״ח שונה בין סוגי האג״ח, ולכן במקרה ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

על המקום של מדדים ישראליים, מניות ואג״ח, בתוך תיק גלובלי אפשר לקרוא באיך לשלב מדדים ישראליים בתיק גלובלי. ומי שרוצה ללמוד לבנות תיק שמשלב את שני העולמות, ימצא את זה בקורס השקעות.

שאלות נפוצות

האם מדד אג״ח יכול להפסיד כסף?

כן. כשהריבית עולה או כשהשוק חושש מחדלות פירעון, מדדי אג״ח יורדים, ולפעמים בחדות. ככל שהמח״מ ארוך יותר והמנפיקים מסוכנים יותר, הירידות האפשריות גדולות יותר.

מה זה מח״מ ולמה הוא חשוב במדד אג״ח?

מח״מ הוא משך החיים הממוצע של התזרים שהאג״ח ישלמו. בפועל הוא משמש כמדד לרגישות לריבית: מדד עם מח״מ 5 ירד בערך ב-5% אם הריבית תעלה באחוז. הוא גם נותן הערכה לכמה זמן צריך להחזיק כדי שהתשואה החדשה תכסה ירידה כזו.

מה ההבדל בין תל בונד למדד אג״ח ממשלתיות?

מדדי תל בונד כוללים אג״ח של חברות, ולכן הם חשופים גם לסיכון אשראי. מדדי אג״ח ממשלתיות חשופים בעיקר לריבית ולאינפלציה. בדרך כלל התשואה בתל בונד גבוהה יותר, כפיצוי על הסיכון הנוסף.

למה לא להחזיק רק מניות לטווח ארוך?

למי שיש אופק ארוך ויכולת לספוג ירידות חדות, מינון מניות גבוה הגיוני. אג״ח נכנסות לתמונה כשיש יעד קרוב, כשרוצים לאזן את התנודתיות, או כשצריך מקור כסף שאפשר למכור בלי לממש מניות בשפל.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.