איך לשלב מדדים ישראליים בתיק גלובלי

הבורסה בתל אביב מהווה פחות מאחוז אחד משווי שוק המניות העולמי. משקיע ישראלי ממוצע מחזיק בה הרבה יותר מזה, ולפעמים עוד לפני שקנה מניה אחת: המשכורת שלו בשקלים, הדירה שלו בישראל, וחלק ניכר מהפנסיה מושקע בשוק המקומי. לכן השאלה איך לשלב מדדים ישראליים בתיק גלובלי מתחילה בשאלה אחרת: כמה ישראל כבר יש לכם. התשובה המעשית לרוב האנשים היא רכיב ישראלי מוגדר מראש, דרך מדד רחב כמו ת״א 125, בשיעור שנגזר מהוצאות בשקלים ומהחשיפה הקיימת, לצד ליבה גלובלית שמחזיקה את רוב הכסף.

למה בכלל להחזיק ישראל בתיק גלובלי

יש טיעונים טובים לכך. ההוצאות שלכם בשקלים, ולכן רכיב שקלי מקטין את התלות בשער הדולר. קרנות מחקות על מדדי תל אביב זמינות בכל בנק, בדמי ניהול נמוכים יחסית, ובקרנות נאמנות לרוב גם בלי דמי משמרת. והשוק הישראלי לא זז באותו קצב של וול סטריט: היו שנים שבהן תל אביב פיגרה משמעותית, והיו שנים שבהן עקפה את השווקים בחו״ל.

הטיעון הזה האחרון הוא גם החולשה. פיזור עובד כשאתם מחזיקים נכסים שמתנהגים אחרת, לא כשאתם מנחשים איזה מהם ינצח.

הטיית הבית: הסיכון שלא רואים בדף החשבון

בכלכלה ההתנהגותית קוראים לזה Home Bias. אנשים מעדיפים להשקיע במה שמוכר להם, והישראלים לא שונים. הבעיה היא שהסיכונים של ישראל מתואמים זה עם זה. מיתון מקומי או הסלמה ביטחונית יכולים לפגוע באותו זמן בעבודה, בשווי הדירה ובמניות בתל אביב.

תחשבו על מהנדס בן 40 מחיפה שעובד בחברת טכנולוגיה ישראלית, מחזיק אופציות של המעסיק, גר בדירה בבעלותו ומחזיק 40% מהתיק בת״א 125. במשבר מקומי, כמעט כל ההון שלו נפגע בבת אחת. אותו אדם עם 10% בישראל ו-90% בליבה גלובלית עומד במצב שונה לגמרי.

כמה אחוז מהתיק לשים בישראל?

אין תשובה אחת, אבל יש שלוש דרכים לחשוב על זה:

לרוב המשקיעים שאינם עובדים בשוק ההון, הגישה האמצעית היא פשרה סבירה. מי שחלק גדול מהפנסיה או קרן ההשתלמות שלו כבר במסלול עם משקל ישראלי גבוה, יכול לשקול רכיב קטן יותר בתיק הפרטי. כדאי להסתכל על כל הכסף יחד, לא על כל חשבון בנפרד.

איזה מדד ישראלי לבחור

ת״א 35 מחזיק את 35 החברות הגדולות, ולכן הוא מרוכז בבנקים הגדולים ובכמה חברות נוספות. ת״א 125 רחב יותר ומוסיף גם חברות בינוניות, מה שמקטין את התלות בענף אחד. גם בת״א 125 משקל הבנקים והנדל״ן גבוה, וזה אומר שהרכיב הישראלי שלכם מוטה לפיננסים יותר ממדד עולמי.

מי שבכל זאת רוצה חשיפה ענפית, למשל מדד בנקים או נדל״ן, צריך לזכור שזה כבר הימור ולא פיזור. על היתרונות והחסרונות של המדד הרחב יותר תמצאו ניתוח מלא בהאם כדאי להשקיע במדד ת״א 125.

שימו לב גם למה שחסר: הרבה חברות טכנולוגיה ישראליות נסחרות רק בנאסד״ק ולא נכנסות למדדי תל אביב. חלקן כבר נמצאות במדדים הגלובליים שבליבת התיק.

בחירת הקרן עצמה חשובה פחות מבחירת המדד, אבל היא לא זניחה. על ת״א 125 יש כמה קרנות סל וקרנות נאמנות מחקות, והן נבדלות בדמי הניהול, בפער העקיבה ובעלויות בבנק. למי שמפקיד סכום קבוע כל חודש, קרן נאמנות מחקה פוטרת לרוב מדמי משמרת. איך משווים ביניהן מוסבר באיך משווים בין שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד.

דוגמה מספרית: תיק של 500,000 ₪

נניח משקיעה בת 45 מרמת גן עם תיק של 500,000 ₪: 425,000 ₪ במדד מניות עולמי ו-75,000 ₪ בקרן מחקה על ת״א 125, כלומר 15% בישראל.

שנה אחרי, המדד העולמי עלה ב-10% ות״א 125 ירד ב-20%. החלק הגלובלי שווה 467,500 ₪ והישראלי 60,000 ₪. המשקל הישראלי ירד ל-11.4%.

כדי לחזור ל-15%, היא צריכה להעביר כ-19,000 ₪ לרכיב הישראלי. אפשר למכור מהגלובלי, אבל מכירה ברווח מחייבת מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. הדרך החסכונית יותר היא להפנות את ההפקדות החדשות לרכיב הישראלי עד שהמשקל חוזר ליעד.

שימו לב מה קרה כאן: האיזון מכריח לקנות את מה שירד. זה לא נעים, וזה בדיוק מה שהופך את הכלל לשימושי.

ומה עם אג״ח ישראליות?

בחלק הסולידי של התיק, ההטיה לישראל הגיונית יותר. אג״ח ממשלתיות שקליות או צמודות מתאימות למי שההוצאות שלו בשקלים, ואין בהן חשיפה לשער החליפין. לכן תיק נפוץ אצל משקיעים ישראלים מחזיק מניות בעיקר בחו״ל ואג״ח בעיקר בישראל. ההבדלים בין מדד אג״ח למדד מניות מוסברים במה זה מדד אג״ח ולמה הוא שונה ממדד מניות.

הטעויות שחוזרות על עצמן

הטעות הנפוצה ביותר היא להגדיל את החלק הישראלי אחרי שנה טובה בתל אביב, ולהקטין אותו אחרי שנה רעה. זו החלטת תזמון, לא אסטרטגיה.

טעות שנייה: לספור רק את תיק המסחר. אם קרן ההשתלמות במסלול כללי מחזיקה חלק ישראלי משמעותי, החשיפה האמיתית שלכם גבוהה ממה שנראה.

טעות שלישית: לחשוב שקרן שקלית על מדד זר היא חשיפה לישראל. היא לא. היא רק נסחרת בתל אביב.

שאלות נפוצות

האם השקעה בת״א 125 מגינה עליי מפני ירידה של הדולר?

במידה מסוימת. הרכיב הישראלי נמדד בשקלים, ולכן כשהדולר נחלש הוא לא נשחק בגלל השער. אבל חברות רבות בתל אביב מוכרות לחו״ל, כך שגם הן מושפעות מהדולר בעקיפין.

האם יש הבדל במס בין מדד ישראלי למדד זר?

למשקיע פרטי, מס רווחי הון הוא 25% על הרווח הריאלי בשני המקרים. ההבדלים מופיעים בפרטים כמו מס על דיבידנדים ממניות זרות ומבנה הקרן, ולכן מצב ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

האם מספיק מדד עולמי אחד בלי רכיב ישראלי?

זו אפשרות לגיטימית, בעיקר למי שכבר יש לו חשיפה ישראלית גבוהה דרך הפנסיה והנדל״ן. החיסרון הוא שכמעט כל התיק תלוי במטבעות זרים, בעוד שההוצאות בשקלים.

כל כמה זמן לאזן בין החלק הישראלי לגלובלי?

פעם בשנה מספיקה לרוב האנשים, או כשהמשקל חורג בכמה אחוזים מהיעד. עדיף לאזן דרך הפקדות חדשות כדי לא לייצר אירוע מס מיותר.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.