השקעה באגרות חוב קונצרניות בחו"ל: חשיפה לחוב ענקיות הטק

אג״ח של חברת טכנולוגיה אמריקאית גדולה בדירוג גבוה נותנת בדרך כלל תוספת תשואה קטנה בלבד מעל אג״ח ממשלת ארה״ב, לעיתים פחות מאחוז בשנה. זה המחיר של איכות אשראי גבוהה. מה שקובע את התוצאה של משקיע ישראלי הוא פחות החברה ויותר שני דברים אחרים: שער הדולר מול השקל, ושינויי הריבית בארה״ב. מי שנכנס לאפיק הזה צריך לדעת מראש איזה משלושת הסיכונים הוא לוקח, ואיזה הוא מגדר.

ענקיות הטק הן לווים מצוינים. זה לא הופך את האג״ח שלהן לנכס בלי סיכון.

למה ענקיות טק מנפיקות אג״ח בכלל?

זו שאלה שמבלבלת רבים. חברות שמחזיקות קופות מזומנים גדולות לא צריכות לכאורה ללוות.

בפועל יש כמה סיבות. גיוס חוב בריבית נמוכה יחסית זול יותר מגיוס הון, ולכן חברות משתמשות בו כדי לממן רכישה חוזרת של מניות ודיבידנדים. הוא מממן רכישות של חברות אחרות. והוא מממן השקעות הוניות כבדות, כמו מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב, שבשנים האחרונות גדלו מאוד בענף.

המשמעות למשקיע באג״ח: החוב של החברות האלה לא סטטי. חברה שמגדילה מינוף כדי לממן השקעות ענק יכולה לראות את הדירוג שלה נשחק, גם אם העסק ממשיך לצמוח.

שלושת הסיכונים: אשראי, ריבית ומטבע

סיכון אשראי הוא הסיכון שהחברה לא תשלם. אצל חברות בדירוג השקעה גבוה הסיכון הזה נמוך, וזה בדיוק מה שמתומחר במרווח הצר מעל אג״ח ממשלתיות. מה שכן קורה, לעיתים רחוקות יותר, הוא הורדת דירוג, שמורידה את מחיר האג״ח גם בלי שום חדלות פירעון.

סיכון ריבית הוא בדרך כלל הסיכון הגדול ביותר בפועל. כשהריבית בארה״ב עולה, מחירי האג״ח הקיימות יורדים, ובאג״ח ארוכות הירידה חדה יותר. אג״ח ל-20 שנה של חברת טק יכולה לרדת בשיעור דו ספרתי בשנה של עליית ריבית, בדיוק כמו אג״ח ממשלתית ארוכה.

סיכון מטבע הוא מה שהופך את ההשקעה לשונה לגמרי ממשקיע אמריקאי. משקיע ישראלי מקבל קופונים וקרן בדולרים. אם הדולר נחלש מול השקל, התשואה בשקלים נשחקת, ולעיתים נמחקת.

דוגמה מספרית: אג״ח דולרית ל-5 שנים

הדוגמה להמחשה בלבד, על אג״ח היפותטית של חברה בדויה.

דני, 45 מרמת גן, משקיע סכום שווה ערך ל-100,000 ₪ באג״ח דולרית של חברת טכנולוגיה בדירוג גבוה, לחמש שנים, בקופון שנתי של 5%. נניח שהוא מחזיק עד הפדיון והחברה משלמת הכל.

בדולרים, סך הקופונים והקרן נותנים רווח של כ-25% על פני חמש שנים לפני מס.

החישוב מפושט ומניח שהקופונים לא הושקעו מחדש. אבל המסר ברור: על אג״ח עם סיכון אשראי נמוך מאוד, טווח התוצאות בשקלים רחב מאוד בגלל המטבע.

למי שהוצאותיו בשקלים, זה לא פרט שולי. מי שמתכנן לממן בעוד חמש שנים הוצאה שקלית, כמו עזרה בדירה לילד, צריך לשאול את עצמו אם הוא רוצה בכלל את הסיכון המטבעי הזה.

איך משקיע ישראלי נחשף בפועל?

יש שלוש דרכים עיקריות, וההבדלים ביניהן מהותיים.

אג״ח בודדות דרך ברוקר. נותן שליטה מלאה ומועד פדיון ידוע. החיסרון: ריכוזיות בחברה אחת, מרווחי קנייה ומכירה רחבים לסכומים קטנים, והיצע מוגבל לחלק מהברוקרים.

קרן סל על מדד אג״ח קונצרני בדירוג השקעה. פיזור על מאות מנפיקים בעלות נמוכה. אין מועד פדיון, כך שהמחיר תנודתי לאורך כל הדרך. לקרנות אמריקאיות חשוב לבדוק שני דברים: טופס W-8BEN, שמוריד את הניכוי במקור על חלוקות מ-30% ל-25% לתושבי ישראל, וחשיפה למס עיזבון אמריקאי מעל 60 אלף דולר בקרנות הרשומות בארה״ב. קרנות אירופאיות מסוג UCITS הרשומות באירלנד הן חלופה נפוצה שנמנעת מהבעיה השנייה.

קרנות נאמנות וקרנות סל ישראליות שעוקבות אחרי מדדי אג״ח קונצרני בחו״ל. נוח, בשקלים, ולעיתים עם גידור מטבע מובנה. כדאי לבדוק את דמי הניהול ואת מדיניות הגידור.

את הצד של אג״ח ממשלתיות בחו״ל, כולל אג״ח ממשלת ארה״ב, פירטנו במדריך להשקעה באג״ח ממשלתיות בחו״ל.

לגדר את המטבע או לא?

אין תשובה אחת. גידור מנטרל את השפעת שער הדולר, אבל יש לו עלות, שנגזרת בעיקר מפער הריביות בין ישראל לארה״ב. כשהריבית בארה״ב גבוהה מבישראל, הגידור עולה כסף, וכשהיא נמוכה יותר, הגידור יכול דווקא להוסיף מעט תשואה.

הגישה שלנו: מי שמחזיק אג״ח בשביל יציבות, כדי לאזן תיק מנייתי, ירוויח בדרך כלל מגידור לפחות חלקי. מי שכבר רוצה חשיפה דולרית בתיק, ומחזיק מעט מניות חו״ל, יכול לראות בחשיפה המטבעית חלק מהפיזור.

מה עם מס?

הכנסה מריבית על אג״ח במט״ח ורווחי הון ממכירה חייבים במס בישראל, ובדרך כלל בשיעור של 25% ליחיד. רווח הון מחושב על הרווח הריאלי, ובנכסים במט״ח יש כללים מיוחדים לגבי הפרשי שער. בחשבון בברוקר זר, האחריות לדווח ולשלם היא של המשקיע. בגלל הכללים הללו, כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס לפני שמתחילים, במיוחד בסכומים משמעותיים.

מי שרוצה לבנות רכיב אג״ח מסודר בתיק, בארץ ובחו״ל, ימצא את השיטה בקורס השקעות.

שאלות נפוצות

האם אג״ח של ענקית טק בטוחה יותר מאג״ח ממשלת ישראל?

זו השוואה בין סיכונים שונים. לממשלה יש סמכות מיסוי ומטבע משלה, ולמשקיע ישראלי היא בשקלים, בלי סיכון מטבע. לחברה יש סיכון אשראי עסקי, ולמשקיע ישראלי מתווסף סיכון דולר. דירוג אשראי לבד לא עונה על השאלה אילו מהן מתאימה לתיק.

מה ההבדל בין דירוג השקעה לאג״ח בתשואה גבוהה?

דירוג השקעה הוא מ-BBB ומעלה בסולמות של חברות הדירוג הבינלאומיות, ומייצג סיכון אשראי נמוך יחסית. אג״ח מתחת לרמה הזו נקראות אג״ח בתשואה גבוהה או זבל, והן מתנהגות יותר כמו מניות בזמן משבר. רוב ענקיות הטק נמצאות בחלק העליון של דירוג ההשקעה.

האם כדאי לקנות אג״ח בודדת או קרן סל?

לסכומים קטנים ובינוניים קרן סל בדרך כלל יעילה יותר: פיזור רחב ועלות נמוכה. אג״ח בודדת מתאימה למי שרוצה מועד פדיון מדויק ומוכן לקבל ריכוזיות. אפשר גם לשלב.

מה קורה לאג״ח אם הריבית בארה״ב יורדת?

מחירי האג״ח הקיימות עולים, ובאג״ח ארוכות יותר העלייה חדה יותר. זו הסיבה שחלק מהמשקיעים מאריכים מח״מ כשהם מצפים להורדת ריבית. אבל תזמון ריבית קשה מאוד, והמטבע יכול לקזז את הרווח.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.