איך לבחור מדד להשקעה לפי מטרה

מי שהשקיע בנאסד״ק 100 בינואר 2022 כסף שנועד למקדמה על דירה בדצמבר של אותה שנה, גילה שהמדד איבד בערך שליש מערכו בדיוק כשהיה צריך את הכסף. המדד לא היה ״רע״. הוא פשוט לא התאים למטרה. הבחירה במדד מתחילה בשלוש שאלות: מתי תצטרכו את הכסף, כמה ירידה תוכלו לספוג בלי למכור, ובאיזה מטבע תוציאו אותו.

רק אחרי שעניתם עליהן יש טעם להשוות בין S&P 500, ת״א 125 או מדד אג״ח.

מה בעצם קונים כשקונים מדד?

מדד הוא סל כללים: אילו ניירות נכנסים, באיזה משקל, ומתי מעדכנים. S&P 500 כולל כ-500 חברות אמריקאיות גדולות לפי שווי שוק. נאסד״ק 100 כולל את 100 החברות הגדולות שאינן פיננסיות הנסחרות בנאסד״ק, ולכן הוא מוטה מאוד לטכנולוגיה. ת״א 35 ות״א 125 מרכזים את החברות הגדולות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, עם משקל כבד לבנקים. MSCI World מפזר על פני מדינות מפותחות בלבד, בלי שווקים מתעוררים.

הנקודה שרוב המתחילים מפספסים: שני מדדים ״רחבים״ יכולים להיות שונים מאוד. ת״א 35 רחב מבחינת ישראל, אבל ריכוזי מאוד מבחינה ענפית. S&P 500 רחב מבחינת מספר החברות, אבל כמה ענקיות טכנולוגיה מחזיקות בו נתח משמעותי. לפני שבוחרים, כדאי להציץ ברשימת עשר האחזקות הגדולות של הקרן. זה לוקח שתי דקות ומלמד יותר מכל כותרת.

איזה מדד מתאים לחיסכון של 20-30 שנה?

כשהאופק ארוך, התנודתיות היא בעיקר עניין רגשי. ירידה של 30% בשנה העשירית לא משנה הרבה למי שמושך בשנה השלושים, בתנאי שהוא לא נבהל ומוכר. לכן לטווח ארוך הגיוני לבנות את הליבה ממדד מניות רחב וגלובלי, או משילוב של S&P 500 עם מדד עולמי.

מדד ענפי צר, כמו נאסד״ק 100 או מדד סקטור בודד, יכול להיות תוספת. לדעתי הוא לא צריך להיות הליבה. עשור מצוין של ענף אחד לא מבטיח את העשור הבא, והיסטורית היו תקופות ארוכות שבהן ענף מוביל דשדש שנים.

ומה עם כסף לדירה בעוד 3-5 שנים?

כאן התמונה מתהפכת. בטווח של שלוש שנים מדד מניות יכול בהחלט להיות במינוס, ואין זמן להמתין להתאוששות. לכסף כזה מתאימים יותר מדדי אג״ח ממשלתי קצר, קרן כספית או מק״מ, שהתנודתיות שלהם נמוכה בהרבה. התשואה צנועה יותר, וזה המחיר של הוודאות.

פתרון ביניים שנפוץ אצל משקיעים ממושמעים: להחזיק מניות כל עוד היעד רחוק, ולהעביר בהדרגה לאג״ח ולנזילות כשנשארות שלוש שנים. ההעברה ההדרגתית מונעת את התרחיש של ״המדד ירד בדיוק ברגע הלא נכון״.

דוגמה: 1,500 ₪ בחודש משני מבטים

דנה, בת 30 מחיפה, מפקידה 1,500 ₪ בחודש. לצורך החשבון בלבד נניח תשואה שנתית ממוצעת של 5% אחרי דמי ניהול.

אם הכסף נועד לדירה בעוד עשר שנים, ירידה של 30% בשנה התשיעית הופכת כ-204,000 ₪ לכ-143,000 ₪, והיא צריכה אותו עכשיו. אם הכסף נועד לגיל 60, אותה ירידה היא פרק בדרך. אותו מדד, אותה ירידה, משמעות שונה לגמרי.

אלה חישובים תיאורטיים. תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתידיות, והחישוב לא כולל מס ואינפלציה.

למה המטבע חשוב יותר ממה שנדמה?

מי שקונה קרן על S&P 500 בשקלים חשוף גם לשער הדולר. אם המדד עלה 10% בדולרים והדולר נחלש מול השקל ב-8%, התשואה בשקלים קטנה בהרבה. יש קרנות מחקות שמגדרות את המטבע ויש שלא, וההבדל מופיע בשם או בתשקיף.

אם ההוצאה העתידית בשקלים, למשל דירה בישראל, חשיפה מלאה לדולר מוסיפה סיכון שלא בהכרח נחוץ. אם האופק ארוך מאוד, רבים מעדיפים להשאיר חשיפה חלקית לדולר כפיזור. אין כאן תשובה אחת נכונה, אבל כדאי לבחור בזה במודע. את השער העדכני אפשר לבדוק במחשבון שער החליפין.

איפה להחזיק את המדד: תיק מסחר, קרן השתלמות או גמל להשקעה?

אותו מדד יכול לשבת בכמה ״עטיפות״. בתיק מסחר בבנק או אצל ברוקר משלמים מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי בעת המכירה. בקרן השתלמות, אחרי שש שנים, הרווח פטור ממס, ורוב הגופים מציעים מסלול מחקה S&P 500 או מסלול מניות כללי. בקופת גמל להשקעה, משיכה כקצבה אחרי גיל 60 פטורה ממס, ומשיכה הונית חייבת במס של 25% על הרווח הנומינלי.

המסקנה המעשית: לפני שבוחרים מדד, כדאי לבדוק אם יש לכם מקום פנוי בקרן השתלמות. תקרות ההפקדה המוטבות מתעדכנות מדי שנה, ונכון לשנת 2026 כדאי לבדוק אותן באתר רשות המסים. לשאלות על המצב הספציפי שלכם, רואה חשבון או יועץ מס יחסכו טעויות יקרות. להערכת המס בתיק רגיל אפשר להיעזר במחשבון מס על מניות.

הטעויות שחוזרות אצל משקיעים חדשים

הראשונה היא בחירה לפי גרף עשר השנים האחרונות. המדד שהוביל בעשור הקודם הוא הכי מפורסם, וזה בדיוק מה שמושך כסף אליו אחרי שהעליות כבר קרו.

השנייה היא כפילות. מי שמחזיק גם S&P 500, גם נאסד״ק 100 וגם קרן טכנולוגיה, חושב שהוא מפוזר, אבל בפועל מחזיק את אותן חברות שלוש פעמים.

השלישית נוגעת לעלויות. הפרש של חצי אחוז בדמי ניהול נראה זניח, אבל על 30 שנה הוא מצטבר לסכום של עשרות אלפי שקלים בתיק בינוני.

הרביעית היא לשכוח לאזן. תיק שהתחיל 70% מניות ו-30% אג״ח יכול להפוך אחרי כמה שנים טובות ל-85/15 בלי שאיש החליט על כך.

שאלות נפוצות

האם S&P 500 מספיק כהשקעה יחידה?

לחלק מהמשקיעים לטווח ארוך זו ליבה סבירה, אבל היא חושפת לשוק אחד ולמטבע אחד. מי שרוצה פיזור רחב יותר יכול לשלב מדד עולמי או מדד ישראלי. ההחלטה תלויה גם במטבע שבו תוציאו את הכסף.

עדיף ת״א 35 או ת״א 125?

ת״א 125 מפוזר יותר ופחות תלוי בכמה חברות גדולות, בעוד ת״א 35 מרוכז יותר בבנקים ובחברות הגדולות. ההבדל בתשואה משתנה משנה לשנה. לרוב המשקיעים ההחלטה החשובה יותר היא כמה משקל לתת לישראל בכלל.

מה עושים עם כסף שנדרש בעוד שנה?

לטווח של שנה מדד מניות אינו כלי מתאים, כי ירידה חדה בזמן הזה אפשרית ואין זמן להתאושש. קרן כספית, מק״מ או פיקדון מתאימים יותר. המטרה כאן היא שהכסף יהיה שם, לא למקסם תשואה.

האם כדאי לפצל בין כמה מדדים?

פיצול לפי מטרות הגיוני: מדד מניות רחב לטווח ארוך, אג״ח ונזילות לטווח קצר. פיצול בין מדדים שחופפים זה לזה מוסיף בעיקר עמלות ובלבול. שניים או שלושה מדדים שונים באמת מספיקים לרוב התיקים.

מי שרוצה לבנות תיק מדדים מסודר, עם הבנה של מסלולים, מיסוי ואיזון, ימצא את הבסיס בקורס השקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.