איך לבחור מסלול השקעה בקרן ההשתלמות בהתאם לגיל ולמטרה

בקרן השתלמות, ההבדל בין מסלול סולידי למסלול מנייתי על פני שש שנים הוא בדרך כלל כמה אלפי שקלים. על פני עשרים שנה הוא יכול להיות יותר ממאה אלף. לכן השאלה הנכונה אינה ״מה המסלול הכי טוב״ אלא ״מה אעשה עם הכסף כשהקרן תהיה נזילה״. מי שמתכנן למשוך בשנה השישית לטובת מקדמה על דירה צריך לצמצם סיכון לקראת המועד. מי שמתכנן להשאיר את הקרן כחיסכון פטור ממס לטווח ארוך יכול להחזיק חשיפה גבוהה למניות, גם בגיל 50.

הגיל עצמו פחות חשוב ממה שנדמה. המטרה ולוח הזמנים קובעים.

גם עצמאים יכולים להפקיד לקרן השתלמות, עם כללי הפקדה ופטור שונים משל שכירים, אבל ההיגיון של בחירת המסלול זהה. הדבר היחיד שמשתנה הוא שעצמאי צריך לזכור להפקיד בעצמו, ולכן אצלו קל עוד יותר לשכוח לבדוק גם את המסלול. מי שמחזיק כמה קרנות ממקומות עבודה קודמים, כדאי שיבדוק כל אחת בנפרד, כי לעיתים קרובות כל קרן יושבת במסלול אחר בלי שום סיבה.

למה קרן השתלמות שונה מכל חיסכון אחר

קרן השתלמות היא המוצר היחיד לשכירים בישראל שמשלב שלושה דברים: המעסיק מפקיד בדרך כלל 7.5% מהשכר והעובד 2.5%, הכסף נזיל אחרי שש שנים, והרווחים פטורים ממס רווחי הון בתנאים מסוימים. הפטור חל על הפקדות עד תקרת שכר שמתעדכנת מדי שנה, ונכון לשנת 2026 כדאי לבדוק את התקרה באתר רשות המסים.

יש גם אפשרות למשוך כבר אחרי שלוש שנים לצורך השתלמות מקצועית, בהתאם לתנאי הקרן. ברוב המקרים אנשים מחכים לשש שנים.

הנקודה שהכי הרבה חוסכים מפספסים: הקרן לא חייבת להימשך ביום שהיא נזילה. אפשר להשאיר אותה עוד עשור ויותר, לממש רק כשצריך, ולקבל חיסכון נזיל שהרווחים בו פטורים. במובן הזה, החלטת המסלול היא החלטה של עשרות שנים ולא של שש.

אילו מסלולים יש בקרן השתלמות?

רוב הגופים מציעים מסלול כללי, מסלול מנייתי, מסלול מחקה מדד כמו S&P 500, מסלול אג״ח, מסלול שקלי קצר ומסלול הלכתי. בחלק מהגופים יש גם מסלולים לפי גיל. השמות דומים, אבל המדיניות לא זהה, ולכן כדאי לקרוא את חלוקת הנכסים של המסלול באתר הקרן או בגמל נט של משרד האוצר.

מעבר מסלול בתוך אותה קרן אינו אירוע מס ובדרך כלל נעשה בטופס מקוון. גם ניוד בין גופים אפשרי בלי לפגוע בוותק. כלומר, הבחירה הפיכה, ומי שבחר לא נכון לפני חמש שנים יכול לתקן היום.

דוגמה מספרית: יעל מחיפה ושתי מטרות

הדוגמה היפותטית ונועדה להמחשה בלבד. התשואות אינן תחזית.

יעל, 32 מחיפה, מרוויחה 15,000 ₪ ברוטו, וההפקדה החודשית לקרן היא 1,500 ₪.

בשש שנים הפער הוא כ-8,000 ₪. אבל אם בשנה השישית השוק יורד 20%, המסלול המנייתי יכול לאבד כ-25,000 ₪ בדיוק כשיעל צריכה את הכסף. אם המטרה היא מקדמה על דירה, הסיכון לא שווה את הפער.

בעשרים שנה התמונה מתהפכת: פער של כ-125,000 ₪, ויש מספיק זמן לעבור כמה ירידות. אם יעל משאירה את הקרן כחיסכון ארוך טווח, מסלול עם חשיפה גבוהה למניות נראה הגיוני יותר.

שלוש מטרות, שלוש גישות

מטרה קרובה ומוגדרת. דירה, רכב, שנת לימודים. שנה או שנתיים לפני המועד, מקובל להעביר את הקרן, או חלק ממנה, למסלול אג״ח או שקלי. כך הסכום שתוכנן לא נחתך בגלל משבר שקרה בזמן הלא נכון.

חיסכון ארוך ללא מועד. כאן היתרון הגדול של הקרן, פטור ממס לצד נזילות, עובד הכי טוב. מסלול מנייתי או מחקה מדד מתאים לרוב האנשים שמסוגלים לראות ירידות בלי למשוך.

גשר לפרישה. מי שבן 55 ומתכנן להשתמש בקרן כדי לממן את השנים שבין הפרישה לתחילת הקצבה, יכול לחלק: חלק שיידרש בחמש השנים הקרובות במסלול סולידי, והיתר במסלול כללי או מנייתי.

הטעויות הנפוצות בבחירת מסלול

הטעות הראשונה היא להישאר במסלול ברירת המחדל שנקבע ביום הראשון בעבודה, בלי לבדוק מה יש בו. אצל חלק מהעובדים זה מסלול כללי שמרני יחסית, גם כשהאופק שלהם ארוך מאוד.

הטעות השנייה היא לבחור מסלול לפי תשואה של השנה האחרונה. מסלול שהוביל שנה אחת יכול לפגר בשנה הבאה, והשוואה הוגנת נעשית על פני שלוש עד חמש שנים, מול מסלולים עם אותה מדיניות.

השלישית היא לעבור לשקלי אחרי ירידה ולחזור אחרי שהשוק התאושש. היכולת לעבור בלי מס היא יתרון, אבל היא גם פיתוי.

הרביעית, והיקרה ביותר לאורך זמן: לא לבדוק דמי ניהול. בקרנות השתלמות דמי הניהול ניתנים למשא ומתן, ופער קטן מצטבר משמעותית על פני עשרים שנה.

איך לבצע את הבחירה בפועל

נכנסים לאזור האישי בקרן ובודקים באיזה מסלול הכסף נמצא. בודקים בגמל נט את חלוקת הנכסים ואת התשואות של המסלול לאורך חמש שנים, מול מסלולים דומים בגופים אחרים. מחליטים על המטרה ועל המועד המשוער לשימוש בכסף. אם צריך, מגישים בקשת שינוי מסלול, ומסמנים ביומן בדיקה שנתית.

רקע על המוצר עצמו, ההפקדות והפטור, יש במדריך מה זה קרן השתלמות ולמה היא חשובה. ולמי שרוצה להבין איך בנוי תיק לטווח ארוך, יש הרחבה בקורס ההשקעות.

שאלות נפוצות

האם מותר להחזיק כמה מסלולים באותה קרן השתלמות?

ברוב הגופים אפשר לפצל את היתרה או את ההפקדות בין כמה מסלולים. זה שימושי כשחלק מהכסף מיועד למטרה קרובה וחלק לטווח ארוך. כדאי לבדוק את האפשרות מול הגוף המנהל.

האם שינוי מסלול פוגע בוותק של הקרן?

לא. הוותק נספר מיום ההפקדה הראשונה, ומעבר מסלול או ניוד לגוף אחר אינם מאפסים אותו. גם אין אירוע מס בזמן המעבר.

איזה מסלול מתאים למי שבן 50 ומעלה?

תלוי במטרה. מי שמשאיר את הקרן לעוד עשור ויותר יכול להחזיק חשיפה משמעותית למניות. מי שצריך את הכסף בשנים הקרובות יעדיף להקטין סיכון על החלק הזה.

האם כדאי למשוך את הקרן ברגע שהיא נזילה?

לא בהכרח. אם אין צורך מיידי, השארת הכסף בקרן שומרת על הפטור ממס רווחי הון בתנאים המתאימים ועל האפשרות להמשיך לצבור. כדאי לבדוק את המצב האישי מול רואה חשבון או יועץ פנסיוני לפני משיכה.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.