קרן השתלמות: תקרות 2026, מס, מסלולי השקעה וניוד

בקצרה: קרן השתלמות היא חיסכון לטווח בינוני עם הטבת מס כפולה. שכיר מקבל הפקדת מעסיק שלא נחשבת הכנסה חייבת (עד תקרת שכר), עצמאי מקבל ניכוי על חלק מההפקדה, ואחרי 6 שנים הכסף נזיל והרווחים על הפקדות שבתוך התקרה פטורים ממס רווחי הון.

למרות השם, רוב החוסכים לא משתמשים בכסף להשתלמות מקצועית. בפועל זה חשבון שמושקע בשוק ההון במסלול שאתם בוחרים, ומשיכה במועד הנזילות לא מחייבת מס על הרווח. בתיק השקעות רגיל אותו רווח היה ממוסה ב-25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי.

אצל שכירים הזכות לקרן לא נובעת מחוק כללי. היא נקבעת בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה בענף או בחוזה האישי. יש מי שמקבלים אותה כבר בחוזה הראשון, יש מי שצריכים לבקש אותה במשא ומתן על השכר, ויש מקומות עבודה שלא מציעים אותה בכלל. עצמאים פותחים קרן בעצמם, ישירות מול גוף מנהל כמו בית השקעות או חברת ביטוח.

בהסדר המקובל העובד מפקיד 2.5% מהשכר והמעסיק מוסיף 7.5%, יחד 10%. ההטבה חלה על שכר של עד 15,712 ₪ לחודש, תקרת 2026. על החלק הזה הפקדת המעסיק לא נזקפת לכם כהכנסה חייבת במס.

שתי דוגמאות, מחושבות לפי שיעורי ההפקדה ותקרת השכר של 2026:

בשכר של 20,000 ₪ החישוב נעצר בתקרה, כלומר ההפקדה המוטבת מחושבת על 15,712 ₪ ולא על כל השכר. מעסיק שמפקיד 7.5% על כל השכר מוסיף עוד כ-322 ₪ בחודש מעל התקרה. הסכום הזה נזקף לשכר החייב במס בתלוש, והרווחים שייצברו עליו לא נהנים מהפטור.

אם הקרן לא מופיעה בתלוש, או שהמעסיק מפקיד פחות מהשיעור המקובל, זה סעיף ששווה להעלות בשיחה על תנאי השכר. מבחינת המעסיק העלות דומה לתוספת שכר, ומבחינתכם ההפקדה שווה יותר בזכות הטבת המס. לחישוב עם הנתונים שלכם יש מחשבון קרן השתלמות.

עצמאי מפקיד לקרן בעצמו, וההטבה שלו בנויה משני חלקים נפרדים עם שתי תקרות שונות:

• ניכוי מההכנסה החייבת: הפקדה של עד 4.5% מההכנסה, עד הכנסה של 293,397 ₪ בשנה. הניכוי המרבי ב-2026 הוא 13,203 ₪.
• פטור ממס רווחי הון: הרווחים על הפקדות של עד 20,566 ₪ בשנה פטורים במועד הנזילות. אפשר להפקיד יותר, אבל הרווח על החלק העודף חייב במס.

דוגמה: עצמאית שהכנסתה החייבת השנה 200,000 ₪ יכולה לנכות הפקדה של עד 9,000 ₪. אם היא מפקידה עד 20,566 ₪, כל ההפקדה נהנית מהפטור על הרווחים, אבל רק 9,000 ₪ מתוכה מקטינים את ההכנסה החייבת. שווי הניכוי תלוי בשיעור המס השולי שלה: כל 1,000 ₪ של ניכוי חוסכים 1,000 ₪ כפול השיעור הזה.

עצמאים רבים מפקידים לקראת סוף שנת המס, כשההכנסה השנתית כבר ידועה, כדי לנצל את התקרה בדיוק. את הסכום הסופי כדאי לתאם עם רואה החשבון, כי הניכוי משפיע גם על חישובים אחרים בדוח השנתי.

הכלל: הכסף נזיל 6 שנים אחרי ההפקדה הראשונה, ואז אפשר למשוך את כולו או רק חלק ממנו, לכל מטרה. לכלל יש חריגים מוכרים, למשל משיכה מוקדמת יותר כשהכסף משמש להשתלמות שהקרן מאשרת, או משיכה של חוסך שהגיע לגיל פרישה. התנאים המדויקים של כל חריג קבועים בדין ובתקנון הקרן, ולכן לפני משיכה כזו כדאי לקבל מהגוף המנהל אישור בכתב.

משיכה לפני מועד הנזילות, שלא במסגרת אחד החריגים, חייבת במס, ובדרך כלל בשיעור גבוה שתלוי במס השולי שלכם. לפני ששוברים קרן כדאי לבדוק גם הלוואה כנגדה, שמפורטת בהמשך.

אחרי שהקרן נזילה לא חייבים למשוך. הכסף שהופקד בתוך התקרה ממשיך ליהנות מפטור ממס רווחי הון גם אם הוא נשאר בקרן עוד שנים רבות, וכל שנה נוספת מוסיפה רווח פטור. מי שמושך רק כי אפשר ומעביר את הכסף לפיקדון או לתיק רגיל מוותר על הפטור על הרווחים העתידיים.

נחזור לשכיר בשכר 12,000 ₪, שמפקיד יחד עם המעסיק 1,200 ₪ בחודש. בהנחת תשואה שנתית של 5%, להמחשה בלבד, אחרי 6 שנים הצבירה מגיעה לכ-100,517 ₪:

החישוב בעמודת התיק הרגיל מפושט. הוא מניח מס של 25% על כל הרווח, בעוד שבפועל המס מוטל על הרווח הריאלי, אחרי ניכוי האינפלציה. הוא גם מתעלם מכך שבלי הקרן חלק המעסיק היה מגיע אליכם כשכר ממוסה, כך שהפער האמיתי גדול יותר. הסבר מלא על המס בתיק רגיל נמצא במדריך מס רווחי הון.

מעל התקרה המצב שונה. אצל שכיר, הפקדת מעסיק על שכר שמעל 15,712 ₪ נזקפת לשכר החייב במס, והרווחים על החלק הזה אינם פטורים. אצל עצמאי, הרווחים על הפקדות שמעל 20,566 ₪ בשנה חייבים במס רווחי הון. הפקדה כזו עדיין יכולה להיות הגיונית, אבל היא כבר לא שונה מהותית מהשקעה רגילה.

השאלה שקובעת את המסלול היא מתי תצטרכו את הכסף. מי שמתכנן להשתמש בו בעוד שנה או שנתיים חשוף לירידה שתתפוס אותו בדיוק במועד המשיכה. מי שרואה בקרן חיסכון ארוך בלי ייעוד מוגדר יכול לסבול תנודות, כי יש לו זמן לעבור תקופות של ירידות.

מעבר בין מסלולים באותו גוף אינו אירוע מס ואינו פוגע בוותק. מה שכן כדאי להימנע ממנו הוא מעבר למסלול סולידי בזמן ירידה חדה ובחזרה למניות אחרי שהשוק כבר התאושש. כך ממשים את ההפסד ומפספסים את ההתאוששות. לפני בחירת מסלול שווה להסתכל על הקרן כחלק מכל החיסכון שלכם: מי שכבר מחזיק הרבה מניות בפנסיה ובתיק פרטי מקבל מהקרן פיזור אחר מזה של מי שזה החיסכון היחיד שלו.

העלות מורכבת משני רכיבים. הראשון הוא דמי ניהול מהצבירה, אחוז שנתי שהגוף המנהל גובה מכל הכסף בקרן ושנקבע מולכם או מול המעסיק. השני הוא הוצאות ניהול השקעות ישירות, שמשתנות בין מסלולים. את שניהם אפשר להשוות במערכת גמל נט של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ואז לבקש הנחה מהגוף הנוכחי או לנייד לגוף אחר.

ההפרש נשמע קטן, אבל הוא נגבה מכל הצבירה בכל שנה. דוגמה: יתרה של 150,000 ₪ שנשארת בקרן 10 שנים, בהנחת תשואה שנתית של 5% לפני דמי ניהול, להמחשה בלבד:

רמות דמי הניהול בטבלה הן דוגמה לחישוב ולא מחיר שוק. את המספרים שלכם תמצאו בדוח השנתי או באזור האישי באתר הגוף המנהל. לחישוב עם היתרה שלכם יש מחשבון שחיקת דמי ניהול, וההסבר המלא על משא ומתן מול הגופים נמצא במדריך דמי ניהול.

ניוד הוא העברה של הצבירה מגוף מנהל אחד לאחר, או ממסלול למסלול. ניוד אינו אירוע מס ואינו מאפס את הוותק, כך שמועד הנזילות נשאר כפי שהיה. התהליך עצמו פשוט:

1. בדקו בדוח השנתי או באזור האישי כמה קרנות רשומות על שמכם, באיזה גוף ובאיזה מסלול כל אחת.
2. בחרו גוף ומסלול לפי דמי ניהול ומדיניות השקעה לאורך כמה שנים, ולא לפי תשואה של שנה אחת.
3. הגישו בקשת ניוד בגוף המקבל. הוא פונה לגוף הישן ומעביר את הכסף.
4. אחרי ההעברה ודאו שמועד ההפקדה הראשונה נשמר בפרטי החשבון החדש.
5. אם אתם שכירים, עדכנו את המעסיק לאן להעביר את ההפקדות השוטפות.

מעבר עבודה לא פוגע בקרן. היא שייכת לכם וממשיכה להיות מושקעת. אפשר להשאיר אותה בגוף הקיים, לבקש מהמעסיק החדש להפקיד אליה, או לנייד אותה לגוף שהמעסיק החדש עובד איתו. מי שהחליף כמה מקומות עבודה מחזיק לעיתים כמה קרנות קטנות, ואיחוד שלהן לקרן אחת דרך ניוד מקל על המעקב ולעיתים גם מוזיל את דמי הניהול.

חלק מהגופים מציעים קרן השתלמות בניהול אישי, שבה אתם בוחרים בעצמכם את ניירות הערך. הגוף המנהל מחזיק עבורכם חשבון ניירות ערך, ואתם נותנים בו הוראות קנייה ומכירה של מניות, קרנות סל או אג״ח. הכסף נשאר בתוך הקרן, ולכן כללי הנזילות והפטור ממס חלים עליו כמו בכל מסלול אחר. ההסבר הכללי על המבנה נמצא בערך IRA במילון המושגים.

המסלול מתאים למי שכבר יודע לבנות תיק ולהחזיק בו גם בירידות. לפני שפותחים כדאי לברר מה דמי הניהול לגוף המנהל, מה העמלות על פעולות בחשבון ואילו ניירות ערך מותר להחזיק בו. מי שרוצה רק חשיפה למדד רחב יכול לקבל אותה גם במסלול מחקה מדד רגיל, בלי לבצע פעולות בעצמו.

שני המוצרים מושקעים בשוק ההון ומאפשרים ניוד בין גופים, אבל הטבות המס, התקרות והנזילות שונות:

מבחינת הטבות המס, קרן ההשתלמות נותנת יותר: הטבה בהפקדה ופטור על הרווח כבר אחרי 6 שנים. קופת גמל להשקעה מתאימה בעיקר לכסף נוסף מעבר לתקרות של הקרן, או למי שאין לו קרן השתלמות בכלל. ההשוואה המלאה נמצאת במדריך קופת גמל להשקעה.

רוב הגופים המנהלים מאפשרים לקחת הלוואה בביטחון היתרה בקרן. הכסף בקרן נשאר מושקע וממשיך לצבור רווח פטור, ואתם מחזירים את ההלוואה בתשלומים. כך אפשר לממן הוצאה גדולה בלי לשבור חיסכון שעדיין לא נזיל ובלי לוותר על הוותק.

לפני שחותמים כדאי לבדוק את הריבית ואת סוג ההצמדה, כי הם משתנים בין הגופים והלוואה כזו לא תמיד זולה מהלוואה בבנק. כדאי לבדוק גם איזה חלק מהיתרה אפשר לשעבד ומה התנאים אם לא עומדים בהחזרים. לפני שמחליטים שווה להשוות את ההצעה מול הלוואה רגילה מהבנק.

פעם בשנה שווה לעבור על הקרן: האם המעסיק הפקיד בכל חודש, מה דמי הניהול, האם המסלול עדיין מתאים למועד שבו תצטרכו את הכסף, ומתי היא נזילה. מי שרוצה ללמוד איך קרן השתלמות, קופת גמל ותיק עצמאי משתלבים בתוכנית אחת יכול להתחיל בקורס ההשקעות של סקילס.