איך לזהות הבטחת תשואה לא אמינה

כשמישהו מבטיח לכם 1% בחודש, קבוע ובלי סיכון, הוא מבטיח כ-12.7% בשנה בריבית דריבית, הרבה מעבר למה שמשלמות אג״ח ממשלתיות קצרות של מדינת ישראל. הבטחת תשואה לא אמינה מזוהה בדרך כלל בשלושה סימנים: תשואה שגבוהה משמעותית מהתשואה חסרת הסיכון בלי הסבר ברור למקור שלה, מסלול תשואה חלק מדי בלי חודשים רעים, וכסף שלא מוחזק על שמכם אצל גוף מפוקח.

הכלל הבסיסי פשוט: תשואה היא המחיר של סיכון. מי שמציע תשואה גבוהה בלי סיכון, מציע משהו שלא קיים, או מסתיר את הסיכון.

מה נחשב תשואה גבוהה מדי? מתחילים מהנקודה חסרת הסיכון

כדי לשפוט הבטחה צריך נקודת ייחוס. בישראל, הנקודה הזו היא התשואה על מק״מ ועל אג״ח ממשלתיות קצרות, שנגזרת בעיקר מריבית בנק ישראל. זו התשואה שאפשר לקבל כמעט בלי סיכון אשראי. היא משתנה עם הריבית, ולכן כדאי לבדוק את הנתון העדכני לפני שמשווים.

כל אחוז מעל הנקודה הזו הוא פיצוי על סיכון כלשהו: סיכון אשראי, סיכון מחיר, סיכון נזילות או סיכון שהמנהל טועה. אג״ח של חברה ממונפת משלמת יותר מאג״ח ממשלתית כי היא יכולה לא לשלם. מניות מחזירות לאורך זמן יותר מפיקדונות כי יש שנים שבהן הן יורדות ב-30% ויותר.

ולכן השאלה הנכונה מול כל הצעה היא לא אם התשואה גבוהה, אלא איזה סיכון היא מפצה, ולמה אומרים לכם שהוא לא קיים.

שבעה סימנים שהבטחת התשואה לא אמינה

1. תשואה קבועה גבוהה עם המילים ללא סיכון. השילוב הזה סותר את עצמו.
2. גרף חלק מדי. תשואה של 1.2% בכל חודש, שנה אחרי שנה, לא נראית כמו שוק אמיתי. הונאת מיידוף, שנחשפה ב-2008, הציגה בדיוק דפוס כזה: תשואות סבירות ועקביות להפליא.
3. מקור רווח מעורפל. אלגוריתם, ארביטראז׳, בינה מלאכותית, עסקאות מט״ח. אם אי אפשר להסביר במשפט אחד מאיפה מגיע הכסף, זו בעיה.
4. הכסף עובר לחשבון של המציע. בהשקעה מפוקחת הכסף יושב בחשבון על שמכם, והמנהל מקבל הרשאה לנהל, לא למשוך.
5. פיקוח בחו״ל בלבד. רישיון מאי קטן באוקיינוס לא מגן על משקיע ישראלי. גוף שמשווק השקעות בישראל אמור להיות בעל רישיון מתאים כאן.
6. בונוס על הבאת חברים. כשחלק מהתגמול מגיע מגיוס משקיעים חדשים, זה המבנה של פירמידה.
7. קושי למשוך. עיכובים, עמלות יציאה שהופיעו פתאום, או עידוד לגלגל את הרווח במקום למשוך אותו.

על ההבדל בין פונזי לפירמידה, ואיך הם נראים היום, הרחבנו במדריך לזיהוי הונאות פונזי ופירמידה.

חשבון קטן: למה 1% בחודש הוא לא מספר צנוע

הונאות למדו שמספרים שנתיים גדולים מעוררים חשד, ולכן הן מדברות בחודשים. הנה התרגום:

אף גוף פיננסי מפוקח בישראל לא מבטיח אף אחד מהמספרים האלה בלי סיכון. אם זה היה אפשרי, בנקים היו לווים מהציבור בריבית של פיקדון ומשקיעים בזה בעצמם.

דוגמה: כמה עולה תשואה מובטחת בנדל״ן בחו״ל

הדוגמה להמחשה בלבד, והמספרים מומצאים. דנה, בת 41 מחולון, מקבלת הצעה לקנות דירה בחו״ל ב-800,000 ₪ עם תשואה מובטחת של 8% בשנה, כלומר 64,000 ₪, לשלוש שנים. זה נשמע בטוח, יש חוזה.

מה שלא מספרים לה: דירות דומות באזור נמכרות בכ-650,000 ₪, ושכר הדירה בשוק מחזיר כ-5% על השווי הזה, כלומר כ-32,500 ₪ בשנה.

החשבון: דנה שילמה 150,000 ₪ מעל השוק. בשלוש שנות הערבות היא מקבלת 94,500 ₪ יותר מהשכירות האמיתית. בסוף התקופה הערבות נגמרת, הדירה שווה כ-650,000 ₪, והשכירות יורדת למחיר השוק. בשורה התחתונה היא בהפסד של כ-55,000 ₪, עוד לפני מס, עמלות וסיכון שהמשווק בכלל לא יעמוד בערבות.

ההבטחה לא הייתה שקר. היא פשוט שולמה מראש, מהכסף של דנה.

איך הייתה יכולה לזהות את זה? שתי בדיקות פשוטות היו מספיקות. הראשונה, להשוות את המחיר לעסקאות שבוצעו באותו אזור, דרך מתווך מקומי שאינו קשור למשווק. השנייה, לבדוק מה שכר הדירה שמשלמים בפועל בדירות דומות. כשהתשואה המובטחת גבוהה בהרבה משכר הדירה בשוק, סביר מאוד שההפרש כבר נמצא במחיר. וגם כשהכל נראה תקין, כדאי לשאול מי עומד מאחורי הערבות, ומה יקרה אם החברה שנתנה אותה תיסגר.

מתי הבטחת תשואה דווקא לגיטימית

לא כל התחייבות לתשואה היא הונאה, וחשוב לדעת להבדיל. פיקדון בנקאי בריבית קבועה מבטיח תשואה, וכך גם אג״ח ממשלתית שמוחזקת עד הפדיון מבטיחה תשואה נומינלית ידועה. אג״ח של חברה מתחייבת לריבית, ויש לה סיכון שהחברה לא תעמוד בה.

ההבדל הוא בשלושה דברים: מי המתחייב ומי מפקח עליו, האם התשואה סבירה ביחס לתשואה חסרת הסיכון, והאם הסיכון מוצג לכם בגלוי. פיקדון בריבית קבועה בבנק מפוקח ו-1% בחודש מחברה בקפריסין הם לא אותה קטגוריה, גם אם שניהם נקראים תשואה מובטחת.

שלוש שאלות לפני כל השקעה

• מאיפה בדיוק מגיע הרווח, ואיך הוא יכול להיות גבוה מזה של אג״ח ממשלתיות בלי סיכון נוסף?
• איפה הכסף מוחזק, על שם מי, ומי מפקח על הגוף הזה בישראל?
• מה קורה לכסף שלי בתרחיש הרע, ואיך אני יוצא אם ארצה?

מי שעונה לכם בביטחון מלא על השאלה הראשונה בלי להזכיר סיכון, כבר ענה על כולן. כדאי גם לבדוק את מי שממליץ לכם, בעזרת מדריך איך לזהות יועץ השקעות לא מקצועי. ומי שרוצה להבין לעומק איך נראות תשואות ותנודתיות אמיתיות, ימצא את הבסיס בקורס שוק ההון למתחילים.

שאלות נפוצות

האם תשואה דו ספרתית מעידה בהכרח על הונאה?

לא. השקעות מסוכנות כמו מניות בודדות, הון סיכון או נדל״ן יזמי יכולות להניב תשואה דו ספרתית בשנים מסוימות. מה שמעיד על בעיה הוא הבטחה לתשואה כזו, קבועה ובלי סיכון. תשואה גבוהה אפשרית, תשואה גבוהה מובטחת היא סימן אזהרה.

איך בודקים אם גוף מפוקח בישראל?

גופים שמנהלים תיקים, נותנים ייעוץ השקעות או משווקים השקעות צריכים רישיון מרשות ניירות ערך, ואפשר לחפש אותם במרשם באתר הרשות. גופים פנסיוניים וחברות ביטוח מפוקחים על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ובנקים על ידי בנק ישראל. אם הגוף לא מופיע, או מפוקח רק בחו״ל, התייחסו לזה ברצינות.

מה עושים אם כבר השקעתי ומתחילים עיכובים במשיכה?

מבקשים משיכה בכתב ומתעדים כל תשובה. לא מעבירים כסף נוסף, גם אם מבטיחים שזה ישחרר את הקודם. פונים למשטרה ולרשות ניירות ערך, ומתייעצים עם עורך דין שמתמחה בתחום.

תשואה מובטחת על שכירות בדירה היא בעייתית?

לא בהכרח, אבל ברוב המקרים היא מגולמת במחיר. השוו את מחיר הדירה לעסקאות דומות באזור ואת התשואה המובטחת לשכירות בשוק החופשי. אם הפער גדול, אתם משלמים את הערבות בעצמכם, מראש.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.