איך להשתמש באתר הבורסה לניירות ערך כדי למצוא הצעות רכש

כשבעל שליטה מציע לקנות את מניות הציבור ב-24 ₪ בזמן שהמניה נסחרת ב-20 ₪, המחיר בבורסה קופץ תוך דקות לאזור ה-23.5 ₪. את ההצעה עצמה, עם כל התנאים, מוצאים באתר מאי״ה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, בדיווחים המיידיים של החברה, תחת מפרט הצעת רכש. מה שחשוב למשקיע הוא לא רק למצוא את ההצעה, אלא לקרוא בה ארבעה דברים: המחיר ביחס לשווי, התנאים להשלמה, לוח הזמנים, ומה יקרה למי שלא ייענה.

מה זו הצעת רכש, ולמה היא מזיזה את המחיר

הצעת רכש היא פנייה של גוף, בדרך כלל בעל השליטה או חברה אחרת, לכל בעלי המניות, לקנות מהם מניות במחיר קבוע ובתנאים מוגדרים. היא מתפרסמת לציבור, וכל בעל מניות מחליט אם להיענות.

המחיר זז כי ההצעה יוצרת רצפה אפשרית. אם יש סיכוי טוב שמישהו ישלם 24 ₪, מעטים ימכרו ב-20 ₪. הפער שנשאר בין מחיר השוק למחיר ההצעה משקף את הסיכון שהעסקה לא תושלם, ואת הזמן עד שהכסף יגיע.

הצעות רכש מופיעות בעיקר כשבעל שליטה רוצה למחוק חברה מהמסחר, כשחברה אחרת רוצה לרכוש שליטה, או כשמישהו רוצה להגדיל אחזקה בלי לקנות בשוק הפתוח.

שלושה סוגים של הצעות רכש בישראל

בהצעת רכש מלאה, חוק החברות קובע תנאים להצלחה. באופן כללי, כשמי שלא נענו מחזיקים פחות מ-5% מהמניות, ובהתקיים תנאים נוספים שבחוק, כל המניות עוברות למציע, כולל של מי שלא נענה. ההצעה נכשלת אם התנאים לא מתקיימים. הפרטים המלאים נמצאים במפרט עצמו, וכדאי לקרוא אותם שם.

איך מוצאים הצעות רכש באתר מאי״ה

מאי״ה היא מערכת הדיווחים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. במקביל, אותם דיווחים זמינים גם במערכת מגנא של רשות ניירות ערך.

כדי למצוא הצעות רכש:

1. נכנסים לאתר מאי״ה ובוחרים בדיווחי החברות.
2. בחיפוש המתקדם מסננים לפי סוג הדיווח או לפי מילות מפתח כמו הצעת רכש או מפרט הצעת רכש.
3. מגבילים את טווח התאריכים, כדי לראות הצעות פעילות ולא היסטוריות.
4. פותחים את המפרט עצמו, ולא רק את הכותרת. הכותרת מספרת שיש הצעה, המפרט מספר את התנאים.

אם אתם מחזיקים מניה מסוימת, כדאי לבדוק את עמוד החברה במאי״ה באופן קבוע. בנוסף, בדרך כלל הבנק או בית ההשקעות שמחזיק את המניות שלכם שולח הודעה על הצעת רכש, עם הוראות להיענות. אל תסמכו רק על ההודעה הזו. המועדים קצרים, ולפעמים ההודעה מגיעה מאוחר.

מה לקרוא במפרט הצעת הרכש

מחיר ופרמיה. המחיר המוצע, ובכמה הוא גבוה מהמחיר לפני ההודעה. פרמיה נמוכה במיוחד היא סיבה לשאול אם המציע קונה בזול, בעיקר כשבעל השליטה יודע על החברה יותר מכולם.

תנאים מתלים. אישורים רגולטוריים, מימון, או רף היענות מינימלי. כל תנאי כזה הוא סיכון שהעסקה לא תושלם.

מועדים. המועד האחרון להיענות, ולעיתים תקופת היענות נוספת אחרי שההצעה התקבלה. פספוס המועד פירושו שנשארתם בחוץ.

עמדת הדירקטוריון. בדרך כלל הדירקטוריון מפרסם עמדה לגבי ההצעה. כשהמציע הוא בעל השליטה, שווה לבדוק מה אמרה ועדה של דירקטורים בלתי תלויים, אם הוקמה.

ויתור על זכויות. בחלק מההצעות המלאות, מי שנענה מוותר על זכותו לפנות לבית המשפט בטענה שהמחיר נמוך מהשווי ההוגן. זה סעיף שחשוב לדעת עליו לפני ההיענות.

דוגמה מספרית: האם לחכות להשלמה או למכור בשוק

הדוגמה להמחשה בלבד, והחברה בדויה. מניה נסחרה ב-20 ₪. בעל השליטה מציע 24 ₪ בהצעת רכש מלאה. אחרי ההודעה, המניה נסחרת ב-23.5 ₪.

למי שמחזיק 1,000 מניות יש שתי אפשרויות. למכור היום בשוק ב-23,500 ₪ ולקבל ודאות. או להמתין להשלמה ולקבל 24,000 ₪, תוספת של 500 ₪, כ-2.1%.

אבל אם ההצעה נכשלת והמניה חוזרת ל-20 ₪, ההפסד לעומת מכירה היום הוא 3,500 ₪. היחס הוא 500 ₪ רווח אפשרי מול 3,500 ₪ הפסד אפשרי. כדי שההמתנה תשתלם במונחי תוחלת, צריך להעריך את סיכוי ההשלמה ביותר מכ-87.5%.

זו בדיוק ההתלבטות של מי שעוסק בארביטראז׳ מיזוגים. הפער הקטן נראה כמו כסף קל, והוא לא. הוא מחיר של סיכון.

מה קורה אם לא נענים

בהצעה מלאה שהצליחה, כאמור, המניות של מי שלא נענה עלולות לעבור למציע באותו מחיר, והחברה נמחקת מהמסחר. ההחלטה אם להיענות עדיין חשובה, בעיקר בגלל סעיף הוויתור על זכויות שתואר למעלה.

בהצעה שנכשלה, החברה נשארת נסחרת. המחיר עלול לחזור לרמה שלפני ההצעה, או אפילו לרדת מתחתיה אם השוק מפרש את הכישלון לרעה.

בהצעה חלקית או מיוחדת, החברה ממשיכה להיסחר, אבל ייתכן שהנזילות במניה תקטן, כי חלק גדול יותר מהמניות מוחזק בידי המציע.

מס ועמלות בהיענות להצעת רכש

היענות להצעת רכש היא מכירה לכל דבר. אם יש רווח, משלמים 25% מס על הרווח הריאלי, או 30% לבעל מניות מהותי. בתיק בבנק ישראלי המס מנוכה בדרך כלל במקור. להערכת המס אפשר להיעזר במחשבון מס על מניות, ובמקרים מורכבים לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

בדקו גם את העמלה. יש בנקים שגובים עמלה על היענות להצעת רכש, ולפעמים היא שונה מעמלת מכירה בבורסה. בסכומים קטנים, מכירה רגילה בשוק יכולה להיות עדיפה גם אם המחיר נמוך מעט. מי שרוצה להבין לעומק איך אירועים כאלה משפיעים על מחירי מניות יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

שאלות נפוצות

איפה מפורסמות הצעות רכש בישראל?

בדיווחים המיידיים של החברה באתר מאי״ה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב ובמערכת מגנא של רשות ניירות ערך. המסמך המלא נקרא מפרט הצעת רכש, והוא כולל את המחיר, התנאים והמועדים.

האם חייבים להיענות להצעת רכש?

לא. ההיענות היא החלטה של כל בעל מניות. אבל בהצעה מלאה שהצליחה, המניות של מי שלא נענה עשויות לעבור למציע בכל מקרה, לפי התנאים שבחוק ובמפרט.

למה המניה נסחרת מתחת למחיר ההצעה?

כי יש סיכון שההצעה לא תושלם, ויש זמן עד שהכסף משולם. ככל שהסיכון נתפס גבוה יותר, הפער גדול יותר. פער גדול במיוחד הוא סימן שהשוק מטיל ספק בהשלמה.

האם משלמים מס על היענות להצעת רכש?

כן. זו מכירה, ועל הרווח הריאלי משלמים מס רווח הון של 25%, או 30% לבעל מניות מהותי. בחשבון בבנק ישראלי המס מנוכה בדרך כלל במקור.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.