מכללת סקילס

מניות צמיחה מהירה (Hypergrowth): איך להעריך חברות שעדיין לא מרוויחות

חברה שמכניסה 200 מיליון דולר בשנה, צומחת ב-60% ומפסידה 50 מיליון, יכולה להיות שווה 2 מיליארד דולר או 10 מיליארד. ההבדל לא נמצא בשורת הרווח, כי אין רווח. הוא נמצא בשלוש שאלות: כמה מהר ההכנסות צומחות, כמה עולה כל שקל של צמיחה, וכמה זמן החברה יכולה להחזיק מעמד לפני שתצטרך לגייס שוב. מי שמעריך חברת Hypergrowth לפי מכפיל רווח פשוט לא מודד את הדבר הנכון.

הכלים הם מכפיל הכנסות, כלל ה-40, יחס LTV ל-CAC ומבחן הנזילות. אף אחד מהם לא מספיק לבד, והטעות הגדולה היא להתאהב במספר אחד.

למה מכפיל רווח לא עובד בחברות שעדיין מפסידות?

מכפיל רווח (P/E) מחלק את מחיר המניה ברווח למניה. כשהרווח שלילי, המכפיל חסר משמעות. גם כשהרווח קטן מאוד, המכפיל יוצא 300 או 500, ולא אומר כלום על העתיד.

חברות צמיחה מפסידות בדרך כלל מבחירה. הן מוציאות על שיווק, מכירות ופיתוח הרבה יותר ממה שנדרש כדי לשמור על הלקוחות הקיימים, כי הן מנסות לתפוס שוק לפני שמתחרה יעשה את זה. השאלה היא לא אם הן מפסידות, אלא אם ההפסד הזה קונה משהו שיהיה שווה כסף.

EV/Sales: איך קוראים מכפיל הכנסות

המדד המקובל הוא שווי פירמה חלקי הכנסות (EV/Sales). שווי פירמה הוא שווי השוק, ועוד החוב, פחות המזומנים. משתמשים בו במקום שווי השוק כי חברה עם הרבה מזומן בקופה זולה יותר ממה שנראה, וחברה ממונפת יקרה יותר.

המכפיל לבדו מטעה. מכפיל 15 יכול להיות זול לחברה שצומחת ב-70% עם שולי רווח גולמי של 80%, ויקר מאוד לחברה שצומחת ב-20% עם שולי רווח גולמי של 40%. לכן בודקים שלושה דברים ביחד: המכפיל, קצב הצמיחה ושולי הרווח הגולמי. חברת תוכנה שמוכרת מנויים שונה מאוד מחברה שמוכרת חומרה או שירות שדורש הרבה עובדים, גם אם שתיהן מוגדרות ״טכנולוגיה״.

ב-2022 משקיעים למדו את זה בדרך הקשה. מכפילי ההכנסות של חברות תוכנה צומחות התכווצו בחדות כשהריבית בארה״ב עלתה, גם אצל חברות שהמשיכו לצמוח יפה. העסק לא נשבר, המחיר שהשוק היה מוכן לשלם עליו השתנה.

כלל ה-40 ומה הוא באמת בודק

כלל ה-40 (Rule of 40) מחבר את קצב הצמיחה בהכנסות לשולי הרווח, בדרך כלל שולי תזרים מזומנים חופשי. אם הסכום גבוה מ-40, החברה נחשבת מאוזנת. חברה שצומחת ב-50% עם שולי תזרים של מינוס 10% עוברת בדיוק. חברה שצומחת ב-15% עם שולי תזרים של מינוס 20% רחוקה מאוד.

מה שהכלל תופס טוב: הוא מעניש צמיחה שנקנית ביוקר מדי. מה שהוא מפספס: הוא לא מבחין בין צמיחה שמגיעה מלקוחות קיימים שמגדילים שימוש, שהיא איכותית מאוד, לבין צמיחה שמגיעה מקמפיינים יקרים. והוא לא עובד טוב על חברות צעירות מאוד, שבהן הצמיחה של 100% מתחילה מבסיס קטן.

LTV ל-CAC: האם כל לקוח שווה את מה שמשלמים עליו

CAC הוא עלות רכישת לקוח: כל הוצאות השיווק והמכירות בתקופה, חלקי מספר הלקוחות החדשים. LTV הוא הרווח הגולמי שלקוח צפוי להשאיר לאורך כל חייו אצל החברה. יחס של 3 ומעלה נחשב בריא. יחס של 1 אומר שהחברה משלמת על כל לקוח בדיוק את מה שהוא יחזיר, כלומר צמיחה שלא מייצרת ערך.

שני נתונים משלימים חשובים לא פחות. תקופת החזר CAC, כמה חודשים לוקח ללקוח להחזיר את עלות הרכישה שלו. ושיעור שימור הכנסות נטו (NRR), שבודק אם לקוחות שנשארו מגדילים את ההוצאה שלהם. NRR מעל 100% אומר שהחברה צומחת גם בלי להביא אף לקוח חדש.

דוגמה מספרית: שתי חברות עם אותה הכנסה

הדוגמה היפותטית, להמחשה בלבד.

נתוןחברה א׳חברה ב׳
הכנסות שנתיות200 מיליון $200 מיליון $
צמיחה שנתית60%35%
שולי רווח גולמי80%55%
שולי תזרים חופשימינוס 15%מינוס 5%
כלל ה-404530
מזומנים בקופה400 מיליון $60 מיליון $
שריפת מזומנים שנתית30 מיליון $10 מיליון $

חברה א׳ שורפת יותר, אבל יש לה 13 שנות מסלול בקצב הנוכחי. חברה ב׳ שורפת פחות, אבל עם 6 שנות מסלול ושולי רווח גולמי נמוכים, כל האטה בצמיחה תדחוף אותה לגיוס. אם שתיהן נסחרות באותו מכפיל הכנסות, חברה א׳ כנראה זולה יותר, למרות שהיא ״מפסידה יותר״.

הסיכונים שהמספרים לא מראים

דילול. חברות צמיחה משלמות חלק גדול מהשכר במניות. ההוצאה הזו אמיתית, גם אם היא לא יוצאת מהקופה. בודקים כמה גדל מספר המניות בשנה. גידול של 4% עד 5% בשנה אוכל לבעלי המניות חלק ניכר מהתשואה לאורך זמן.

רגישות לריבית. רוב הערך של חברה כזו נמצא בתזרים של עוד עשר שנים. כשהריבית עולה, התזרים הרחוק שווה פחות היום, ולכן מניות צמיחה נופלות חזק יותר מהשוק בעליות ריבית.

גודל השוק. מצגות משקיעים מציגות שוק פוטנציאלי (TAM) של מאות מיליארדים. השאלה הנכונה היא כמה לקוחות משלמים יש בפועל בשוק שהחברה יכולה להגיע אליו עם המוצר הנוכחי.

גיוס בזמן רע. חברה עם שנה וחצי של מזומן בשוק יורד עלולה לגייס במחיר נמוך, ולדלל את המשקיעים הקיימים דווקא בנקודה הגרועה.

איך משקיע ישראלי ניגש לזה בפועל

הרבה חברות צמיחה של יזמים ישראלים נסחרות בנאסד״ק, וחלקן גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הדוחות שלהן זמינים באנגלית, ורוב המדדים שהוזכרו כאן מופיעים במצגת הרבעונית או בשיחת הוועידה.

לגבי מס: רווח הון ממכירה חייב ב-25% על הרווח הריאלי, בין אם המניה נסחרת בתל אביב או בניו יורק. הפסד על מניית צמיחה שלא הצליחה אפשר לקזז מול רווחים אחרים באותה שנה, ובתנאים מסוימים גם להעביר לשנים הבאות. מה בדיוק מותר במצב שלכם כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס, ואת ההשפעה על המספרים אפשר לראות במחשבון מס רווחי הון.

הדעה שלי: מניות Hypergrowth מתאימות כחלק קטן מהתיק, לא כבסיס. גם אנליסט טוב יטעה בחלק מהן, והפיזור הוא מה שמאפשר לרווח מהאחת שמצליחה לכסות על אלו שלא. מי שרוצה ללמוד לבנות מודל כזה בעצמו ימצא את הכלים בקורס ההשקעות.

שאלות נפוצות

מה נחשב מכפיל הכנסות גבוה?

אין מספר קבוע. מכפיל נחשב גבוה ביחס לקצב הצמיחה, לשולי הרווח הגולמי ולרמת הריבית. השוואה לחברות דומות באותו תחום ובאותו שלב צמיחה אומרת יותר מכל רף כללי.

האם חברה שלא מרוויחה היא השקעה מסוכנת יותר?

בדרך כלל כן, בעיקר בגלל התלות בגיוסים ובגלל הרגישות לריבית. חברה עם הרבה מזומן, שולי רווח גולמי גבוהים ושימור לקוחות חזק מסוכנת פחות מחברה רווחית בקושי עם עסק שמתכווץ.

איפה מוצאים את נתוני ה-NRR וה-CAC?

חברות תוכנה מפרסמות לרוב את שיעור שימור ההכנסות נטו במצגת הרבעונית. את ה-CAC צריך לחשב בעצמכם מהוצאות השיווק והמכירות ומספר הלקוחות החדשים, ולא כל חברה מדווחת על מספר לקוחות.

מתי חברת צמיחה צריכה להתחיל להרוויח?

אין מועד קבוע, אבל כשהצמיחה מאטה מתחת ל-20% עד 25%, השוק מתחיל לדרוש רווחיות. חברה שלא מראה מסלול ברור לתזרים חיובי בשלב הזה נענשת בדרך כלל במחיר.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.