השקעה במניות זרות דרך חשבון בנק ישראלי: האם העמלות מצדיקות את הנוחות

על תיק של 150,000 ₪ במניות אמריקאיות, פער של חצי אחוז בשנה בעלויות בין בנק ישראלי לברוקר זול מצטבר לכ-52,000 ₪ אחרי 20 שנה. לכן התשובה הקצרה: למשקיע לטווח ארוך עם תיק בינוני ומעלה, העמלות בבנק לרוב לא מצדיקות את הנוחות, בטח לא בלי משא ומתן על התעריפון. אבל יש מצבים שבהם הבנק הוא דווקא הבחירה הנכונה, והם פחות נדירים ממה שנדמה.

כל המספרים בהמשך הם המחשה. מחירוני הבנקים משתנים, רובם פתוחים למשא ומתן, ולכן לפני החלטה כדאי לפתוח את התעריפון של הבנק שלכם ולהציב אותו מול הדוגמה.

על מה בדיוק משלמים כשקונים מניה זרה דרך הבנק

רוב האנשים מסתכלים רק על עמלת הקנייה. היא בדרך כלל לא הרכיב הגדול.

בתיק מניות זרות בבנק ישראלי יש ארבע שכבות עלות:

1. עמלת ביצוע על כל קנייה ומכירה, בדרך כלל אחוז מהעסקה עם עמלת מינימום בדולרים.
2. דמי משמרת (דמי ניהול פיקדון ניירות ערך), שנגבים כל רבעון לפי שווי ההחזקות, לעיתים עם מינימום לכל נייר.
3. מרווח המרה: הבנק ממיר שקלים לדולרים בשער שרחוק מהשער היציג, ושוב כשמוכרים וממירים חזרה.
4. עמלות קטנות על גביית דיבידנד, העברות בין חשבונות ודוחות.

השכבה השנייה היא הכואבת. היא נגבית גם כשאתם לא עושים כלום, ומשקיע פסיבי שמחזיק 15 שנה משלם אותה 60 רבעונים ברציפות.

דוגמה: מיכל מרמת גן, 150,000 ₪ ו-20 שנה

מיכל, בת 38, מחזיקה 150,000 ₪ בקרנות סל ומניות אמריקאיות לטווח ארוך. היא קונה פעם ברבעון וכמעט לא מוכרת. הנתונים בטבלה להמחשה בלבד, לפי שער של 3.6 ₪ לדולר:

נניח תשואה שנתית של 7% לפני עלויות. בלי עמלות בכלל, 150,000 ₪ הופכים אחרי 20 שנה לכ-580,000 ₪. בתשואה נטו של 6.5%, כלומר חצי אחוז פחות, מגיעים לכ-528,000 ₪. הפער של כ-52,000 ₪ לא נובע מעסקה גרועה אחת, אלא מדמי משמרת ועמלות שנגבו בשקט על סכום שהלך וגדל.

ועוד לא דיברנו על מרווח ההמרה. בכל הפקדה חדשה של שקלים, מרווח של חצי אחוז מול שער כמעט יציג אצל ברוקר זול הוא עוד עלות חד פעמית שחוזרת עם כל הפקדה.

איפה הנוחות של הבנק שווה כסף אמיתי

הבנק הוא מנכה במס. כשמיכל מוכרת ברווח, הבנק מנכה במקור 25% מס רווח הון על הרווח הריאלי, מקזז הפסדים שנצברו באותו בנק באותה שנה, ושולח בסוף השנה טופס 867. ברוב המקרים היא לא צריכה להגיש דוח שנתי רק בגלל התיק.

אצל ברוקר זר אין ניכוי במקור ישראלי. אתם מחשבים בעצמכם את הרווח בשקלים לפי שערי היום של הקנייה והמכירה, מדווחים לרשות המסים ומשלמים, ובמקרים רבים גם מגישים דוח שנתי. למי שמוכר פעם בעשור זו טרחה קטנה. למי שמוכר עשר פעמים בשנה זו עבודה, ולעיתים גם שכר טרחה לרואה חשבון שמוחק חלק מהחיסכון.

יש עוד נקודה שכמעט לא מדברים עליה: מס עיזבון אמריקאי. מי שאינו אזרח או תושב ארה״ב ומחזיק נכסים אמריקאיים, כמו מניות של חברות אמריקאיות, מעל 60,000 דולר, חשוף לחבות מס עיזבון בארה״ב, ואין אמנה בנושא בין ישראל לארה״ב. אצל ברוקר זר, יורשים עלולים להיתקל בהקפאת החשבון עד שיציגו אישור מרשות המסים האמריקאית. על החלופה של קרנות סל שנסחרות מחוץ לארה״ב אפשר לקרוא במדריך לקרנות סל איריות.

איפה זה נשבר: המקרים שבהם הבנק יוצא יקר במיוחד

הנזק הגדול ביותר קורה בהפקדות חודשיות קטנות. נניח שעמית מחיפה קונה כל חודש ב-1,000 ₪, כ-278 דולר, ועמלת המינימום בבנק היא 10 דולר (המחשה). זו עלות של כ-3.6% על כל קנייה, עוד לפני שהמניה זזה. במצב כזה עדיף לצבור ולקנות פעם ברבעון, או לעבור לאפיק שבו אין עמלת מינימום.

המקרה השני הוא תיק מפוזר על הרבה ניירות קטנים. אם דמי המשמרת כוללים מינימום לכל נייר, 25 מניות של 2,000 ₪ כל אחת עולות הרבה יותר מאותו סכום בשלוש קרנות סל.

המקרה השלישי הוא משקיע פעיל. מי שמבצע עשרות עסקאות בשנה ישלם בבנק עמלות ביצוע שמתקרבות לאחוזים מהתיק.

החלופה שרוב האנשים מפספסים: קרנות סל בבורסה בתל אביב

לא חייבים לבחור רק בין מניה אמריקאית בבנק לבין ברוקר זר. בבורסה לניירות ערך בתל אביב נסחרות קרנות סל שמחקות מדדים כמו S&P 500 ונסחרות בשקלים.

היתרונות ברורים: אין המרת מטבע מצדכם, הבנק מנכה את המס כרגיל, ובמקרים רבים דמי המשמרת על ניירות ישראליים נמוכים יותר מאשר על ניירות זרים. המחיר הוא דמי הניהול של הקרן עצמה ופער מעקב מסוים מול המדד. למי שמשקיע 1,000 עד 3,000 ₪ בחודש דרך הבנק, זו לעיתים הדרך הזולה ביותר להישאר בבנק בלי לשלם את מלוא המחיר.

איך לבקש הנחה מהבנק לפני שעוזבים

התעריפון שמופיע באתר הבנק הוא נקודת פתיחה. בפועל, לקוחות עם תיק של כמה עשרות אלפי שקלים ומעלה מקבלים לא פעם הנחה משמעותית על דמי המשמרת ועמלות הביצוע, בעיקר כשהם מציגים הצעה מתחרה.

שלושה צעדים פשוטים:

1. בקשו מהבנק פירוט של כל העמלות שנגבו בשנה האחרונה, בשקלים ולא באחוזים.
2. חשבו את העלות כאחוז משווי התיק והשוו לדוגמה של מיכל.
3. בקשו מסלול מוזל בכתב, עם תאריך תוקף. הנחות לא פעם פוקעות בשקט אחרי שנה.

אם אחרי המשא ומתן העלות הכוללת יורדת לסביבת 0.1% עד 0.2% בשנה, הנוחות של הבנק כבר נראית אחרת לגמרי.

שאלות נפוצות

האם הבנק מנכה מס על מניות זרות?

כן. בבנק ישראלי מנוכה במקור מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי במכירה, וההפסדים מקוזזים בתוך הבנק באותה שנה. על דיבידנד ממניה אמריקאית נוכה מס בארה״ב לפי האמנה, בדרך כלל 25%, והוא מקוזז מול המס בישראל כך שלרוב אין תוספת. מצב אישי מורכב כדאי לבדוק מול רואה חשבון או יועץ מס.

האם בטוח להחזיק כסף אצל ברוקר זר?

ברוקר אמריקאי שחבר ב-SIPC מבוטח עד 500,000 דולר ללקוח, מתוכם עד 250,000 דולר במזומן, במקרה של קריסת הברוקר. הביטוח לא מגן מפני ירידות בשוק. כדאי לוודא באיזו ישות משפטית נפתח החשבון, כי חלק מהברוקרים פותחים ללקוחות מחו״ל חשבון דרך חברה בת במדינה אחרת עם כללי הגנה שונים.

מאיזה גודל תיק שווה לעבור לברוקר זר?

אין סף אחד. פער של חצי אחוז על תיק של 50,000 ₪ הוא כ-250 ₪ בשנה, וזה לא בהכרח שווה את טרחת הדיווח לרשות המסים. בתיק של 300,000 ₪ ומעלה, או בהפקדות חודשיות קטנות עם עמלת מינימום, הפער כבר מורגש.

האם אפשר להשקיע במדדים אמריקאיים בלי להמיר מטבע?

כן, דרך קרנות סל ישראליות שמחקות מדדים זרים ונסחרות בשקלים. החשיפה לדולר עדיין קיימת בתוך הקרן, אבל אתם לא משלמים מרווח המרה בעצמכם. את השער העדכני אפשר לבדוק במחשבון שער החליפין.

מי שרוצה להבין לעומק איך בונים תיק פשוט וזול לפני שבוחרים פלטפורמה, יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.