השקעה בקרנות סל איריות: היתרון המיסויי למשקיע הישראלי במדדים עולמיים

ליתרון המיסויי של קרן סל אירית למשקיע ישראלי יש שני חלקים. הראשון הוא דיבידנדים: על דיבידנד של מניה אמריקאית, קרן שרשומה באירלנד מאבדת בדרך כלל 15% במקור, לעומת 25% שמנוכים ממשקיע ישראלי שמחזיק ETF אמריקאי וחתם על טופס W-8BEN, ו-30% למי שלא חתם. השני הוא מס עיזבון: תושב חוץ שמחזיק נכסים אמריקאיים מעל 60,000 דולר חשוף למס העיזבון האמריקאי, וקרן אירית נחשבת בדרך כלל נכס שאינו אמריקאי לעניין זה.

במספרים: על תיק של 200,000 ₪ במדד S&P 500, ובהנחה של תשואת דיבידנד של 1.5%, הדיבידנד השנתי הוא כ-3,000 ₪. בקרן אמריקאית כ-750 ₪ מזה נשארים בארה״ב, ובקרן אירית כ-450 ₪. ההפרש, כ-300 ₪ בשנה, הוא 0.15% מהתיק, בערך בסדר גודל של ההבדל בדמי ניהול בין שתי קרנות. לא מהפכה, אבל עלות קבועה שחוזרת כל שנה.

איך עובד ניכוי המס על דיבידנדים אמריקאיים

ארה״ב מנכה מס במקור מדיבידנדים שמשולמים לתושבי חוץ. ברירת המחדל היא 30%. אמנת המס בין ישראל לארה״ב מורידה את השיעור ל-25% לתושב ישראל, בתנאי שהוא מצהיר על תושבותו בטופס W-8BEN מול הברוקר. בבנקים בישראל ובברוקרים רבים הטופס הוא חלק מפתיחת החשבון, אבל כדאי לוודא שהוא בתוקף.

קרן שרשומה באירלנד ומחזיקה מניות אמריקאיות נהנית מאמנת המס בין אירלנד לארה״ב, ולכן על הדיבידנדים שהיא מקבלת מנוכה בדרך כלל 15%. המס הזה נגבה בתוך הקרן, והמשקיע לא רואה אותו. הוא מתבטא בכך שהקרן צומחת קצת יותר מקרן מקבילה שמאבדת 25%.

מס העיזבון האמריקאי: החלק שרוב המשקיעים לא מכירים

מס עיזבון הוא מס שמוטל על נכסי אדם אחרי מותו. ארה״ב מטילה אותו גם על תושבי חוץ, על נכסים שנחשבים אמריקאיים, כמו מניות של חברות אמריקאיות ו-ETF שרשום בארה״ב, מעל סף של 60,000 דולר.

לישראלי צעיר עם תיק של 20,000 דולר זה לא רלוונטי. לזוג בן 55 עם תיק של 400,000 דולר בקרנות אמריקאיות, זה עלול להיות הסיכון הכספי הגדול ביותר בתיק, כי המשמעות היא שחלק ניכר מהעודף מעל הסף עלול להגיע לרשויות המס האמריקאיות ולא ליורשים, והטיפול הבירוקרטי ביורשים מסובך בפני עצמו.

קרן סל אירית, או קרן שנסחרת בבורסה בתל אביב, אינה נחשבת בדרך כלל נכס אמריקאי לעניין הזה, גם כשהיא מחזיקה בדיוק את אותן מניות. זה לדעתי הטיעון החזק יותר לקרנות איריות, חזק יותר מהחיסכון בדיבידנדים. מי שמחזיק סכום משמעותי בנכסים אמריקאיים צריך לבדוק את מצבו עם רואה חשבון או עורך דין שמתמחה במיסוי בינלאומי.

קרן צוברת מול מחלקת: איפה בדיוק היתרון

רוב הקרנות האיריות הפופולריות מגיעות גם בגרסה צוברת, שמשקיעה מחדש את הדיבידנדים בתוך הקרן. למשקיע ישראלי זה אומר שאין אירוע מס שנתי על הדיבידנד, ואין צורך לקנות מחדש בכל רבעון.

אבל כדאי להבין מה קורה בסוף. הדיבידנד שנצבר בתוך הקרן הופך לחלק מעליית הערך שלה, וכשתמכרו, תשלמו עליו מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי. כלומר, חלק מהיתרון הוא דחיית מס ולא ביטול מס. דחייה שווה הרבה בהחזקה של 15 או 20 שנה, ומעט בהחזקה של שנתיים. מי שקונה לטווח קצר לא צריך לבחור קרן בגלל השיקול הזה.

דוגמה: רוני מנתניה משווה שתי קרנות על אותו מדד

רוני, בן 38 מנתניה, מחזיק 200,000 ₪ ומוסיף 2,000 ₪ בחודש, במטרה להחזיק 20 שנה. הוא משווה ETF אמריקאי מחלק על S&P 500 לגרסה אירית צוברת על אותו מדד.

בצד הדיבידנד, כפי שראינו, ההבדל הוא כ-0.15% בשנה לטובת הקרן האירית, בהנחת תשואת דיבידנד של 1.5%. בצד דמי הניהול, יש מקרים שבהם הגרסה האירית יקרה במעט, ולכן צריך להשוות את העלות הכוללת ולא רק את המס. בצד המסחר, רוני צריך לבדוק שהבנק או הברוקר שלו מאפשר מסחר בבורסה האירופית שבה הקרן רשומה, ומה העמלה שם. עמלה גבוהה על כל קנייה חודשית של 2,000 ₪ יכולה למחוק את היתרון.

והחלק שמכריע אצלו: בעוד 20 שנה התיק של רוני עשוי להיות גדול בהרבה מ-60,000 דולר. הגרסה האירית מרחיקה ממנו את שאלת מס העיזבון מראש, בלי לשנות את המדד שהוא מחזיק.

איפה היתרון האירי נחלש

היתרון בדיבידנדים חל בעיקר על מניות אמריקאיות. בקרן אירית על מדד עולמי, החלק האמריקאי נהנה מה-15%, ועל מניות ממדינות אחרות הניכוי תלוי באמנות של אירלנד עם כל מדינה. בקרנות אג״ח ובמדדים עם תשואת דיבידנד נמוכה, ההבדל קטן עוד יותר.

גם הנזילות משתנה. לקרנות האיריות הגדולות יש מחזורי מסחר גבוהים, אבל קרנות קטנות או רישומים במטבע פחות נפוץ יכולים להגיע עם מרווח רחב בין מחיר קנייה למכירה.

והכי חשוב: מס לא מחליף אסטרטגיה. קרן אירית על מדד לא מתאים לכם היא עדיין בחירה לא נכונה.

שאלות נפוצות

כמה מס מנוכה על דיבידנדים בקרן סל אמריקאית למשקיע ישראלי?

ברירת המחדל בארה״ב היא 30%. תושב ישראל שחתם על טופס W-8BEN נהנה מאמנת המס ומשלם 25%. את המצב הספציפי שלכם, כולל חבות נוספת בישראל ומס יסף למי שמעל התקרה, כדאי לבדוק עם רואה חשבון.

למה קרן סל אירית משלמת פחות מס על דיבידנדים?

בגלל אמנת המס בין אירלנד לארה״ב, קרן שרשומה באירלנד משלמת בדרך כלל 15% על דיבידנדים ממניות אמריקאיות. המס נגבה בתוך הקרן ומשפיע על הצמיחה שלה, בלי שהמשקיע צריך לעשות דבר.

מה זה מס עיזבון אמריקאי והאם הוא נוגע לישראלים?

זה מס על נכסים אחרי פטירה, שארה״ב מטילה גם על תושבי חוץ שמחזיקים נכסים אמריקאיים מעל 60,000 דולר, כמו מניות אמריקאיות ו-ETF שרשום בארה״ב. קרנות איריות וקרנות שנסחרות בתל אביב נחשבות בדרך כלל נכס שאינו אמריקאי לעניין זה.

איך קונים קרן סל אירית מישראל?

דרך בנק או ברוקר שמאפשר מסחר בבורסות אירופאיות שבהן הקרנות רשומות, כמו לונדון או גרמניה. לפני הקנייה בודקים את מטבע הרישום, את העמלות על כל פעולה ואת דמי הניהול של הקרן.

להבנה רחבה יותר של קרנות סל אפשר לקרוא את המדריך המלא: מה זה ETF, ולבנות בסיס מסודר בקורס שוק ההון למתחילים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.