השקעה בסחורות דרך בורסה: זהב נפט וחיטה כגידור מפני אינפלציה

בינואר 1980 מחיר אונקיית זהב הגיע לכ-850 דולר, אחרי עשור של אינפלציה גבוהה בארה״ב. מי שקנה אז חיכה יותר מעשרים שנה כדי לראות את המחיר הזה שוב, וזה לפני התאמה לאינפלציה. זה מסכם את התשובה לשאלה אם סחורות מגנות מפני אינפלציה: הן יכולות להגן היטב כשהאינפלציה מפתיעה כלפי מעלה, בעיקר כשמקורה במחסור בחומרי גלם, אבל הן לא מגן אמין לאורך כל הזמן, והדרך שבה מחזיקים אותן בבורסה משנה את התוצאה לא פחות מהמחיר עצמו.

למה סחורות אמורות לעלות עם האינפלציה

ההיגיון פשוט. אינפלציה היא עליית מחירים, וחומרי גלם הם חלק מהמחירים. כשהנפט מתייקר, עולות עלויות התחבורה. כשהחיטה מתייקרת, עולה מחיר הלחם. במקרים כאלה הסחורה עצמה היא חלק מהסיבה לאינפלציה, ולכן היא עולה איתה.

אבל יש שני סוגים של אינפלציה. אינפלציה של היצע, כמו בשנות ה-70 או אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, מתחילה בחומרי הגלם. שם סחורות עבדו כגידור. אינפלציה של ביקוש, שנובעת מצריכה חזקה ושכר עולה, יכולה להימשך בזמן שמחירי הסחורות דווקא יורדים.

זהב, נפט וחיטה: שלושה נכסים עם שלוש התנהגויות

הזהב הוא המקרה המבלבל. הוא הגן יפה בשנות ה-70, אבל בשנים 1980-2001 איבד חלק גדול מערכו הריאלי, גם כשהייתה אינפלציה. מה שמשפיע עליו יותר היא הריבית הריאלית: כשאג״ח צמודות מדד נותנות תשואה ריאלית גבוהה, אין סיבה להחזיק מתכת שלא משלמת כלום.

איך מחזיקים סחורות דרך הבורסה

יש ארבע דרכים עיקריות, והן לא שקולות:

קרן סל שמחזיקה זהב פיזי. קרנות כאלה מחזיקות מטילים בכספת, והמחיר עוקב אחרי הזהב די במדויק. זה עובד טוב לזהב וכסף, כי אפשר לאחסן אותם בזול.

קרן סל על חוזים עתידיים. לנפט ולחיטה אין דרך סבירה לאחסן. הקרן מחזיקה חוזים ומגלגלת אותם לפני הפקיעה. כשהחוזה הבא יקר מהנוכחי, מצב שנקרא קונטנגו, הקרן מפסידה בכל גלגול, גם אם מחיר הסחורה עצמו לא זז. על המנגנון הזה אפשר לקרוא עוד במדריך להשקעה ישירה בנפט.

מניות של יצרניות. חברות כרייה, אנרגיה ודשנים. הן מרוויחות כשהמחיר עולה, אבל מוסיפות סיכון עסקי ומינוף תפעולי, ולפעמים זזות פי שניים מהסחורה.

קרן על מדד סחורות רחב. מפזרת בין אנרגיה, מתכות וחקלאות, אבל גם היא מבוססת חוזים ונושאת את עלות הגלגול.

דוגמה: כמה סחורות באמת מגינות על תיק

נניח משקיע היפותטי בן 45 מירושלים, עם תיק של 400,000 ₪: 60% מניות ו-40% אג״ח שקליות. הוא חושש מאינפלציה ומעביר 10%, כלומר 40,000 ₪, לסחורות, חצי זהב וחצי מדד סחורות רחב. המספרים להמחשה בלבד.

בשנה של הפתעה אינפלציונית חדה, נניח שהמניות יורדות ב-15%, האג״ח השקליות יורדות ב-10%, והסחורות עולות ב-20%. התיק המקורי היה יורד ב-13%. התיק עם הסחורות יורד בכ-9.7%. זה הבדל של כ-13,000 ₪.

בשנה רגילה, שבה מניות עולות ב-10%, אג״ח ב-3% וסחורות יורדות ב-5%, התיק המקורי עולה ב-7.2% והתיק עם הסחורות בכ-6%. זו פרמיית הביטוח: כ-4,800 ₪ פחות רווח בשנה כזו.

לדעתי, 5% עד 10% מהתיק בסחורות הוא טווח סביר למי שחושש מאינפלציה. יותר מזה הופך גידור להימור.

מה רוב המשקיעים מפספסים

שני דברים. הראשון, בישראל יש כלי גידור ישיר יותר: אג״ח צמודות מדד. הן מבטיחות תשואה ריאלית ידועה מראש אם מחזיקים עד הפדיון, בלי להמר על מחיר הנפט. למשקיע שהאינפלציה בישראל מדאיגה אותו, זה לרוב הכלי הראשון לבדוק.

השני, סחורות נוטות לעלות אחרי שהאינפלציה כבר בכותרות. מי שקונה נפט אחרי זינוק של 50% קונה את הגידור כשהוא כבר יקר. הגידור עובד רק כשהוא מוחזק לפני ההפתעה, ולכן הוא צריך להיות רכיב קבוע ולא תגובה לחדשות.

ויש גם עניין שלישי, ייחודי למשקיע ישראלי: המטבע. סחורות מתומחרות בדולר. אם מחיר הזהב עולה ב-10% בדולרים והשקל מתחזק מול הדולר ב-8% באותה שנה, בשקלים נשאר רווח של פחות מ-2%. במילים אחרות, ישראלי שקונה סחורות כדי להתגונן מפני אינפלציה בישראל מקבל בפועל חבילה של שני הימורים, על מחיר הסחורה ועל שער הדולר. לפעמים הם עובדים יחד, ולפעמים אחד מבטל את השני.

מס ועלויות

רווח הון מקרן סל על סחורות ממוסה בישראל ב-25% על הרווח הריאלי. קרנות סחורות גובות לרוב דמי ניהול גבוהים ממדד מניות רחב, ועלות הגלגול בקרנות חוזים לא מופיעה כדמי ניהול אלא בפער בין תשואת הקרן לתשואת הסחורה. כשבודקים קרן, כדאי להשוות את הביצועים שלה למחיר הסחורה לאורך כמה שנים. מקרה ספציפי כדאי לבדוק עם רואה חשבון.

שאלות נפוצות

האם זהב הוא הגנה טובה מאינפלציה?

לטווח של עשורים ארוכים, הזהב שמר על כוח קנייה באופן כללי. בטווח של כמה שנים הוא יכול לרדת גם כשיש אינפלציה, בעיקר כשהריבית הריאלית עולה. לכן הוא מתאים כרכיב קטן ולא כמגן יחיד.

למה קרן נפט ירדה כשהנפט עלה?

כנראה בגלל עלות גלגול החוזים. קרן שמחזיקה חוזים עתידיים ומגלגלת אותם בשוק בקונטנגו מפסידה בכל גלגול, ולאורך זמן הפער מול מחיר הנפט יכול להיות גדול מאוד.

האם עדיף לקנות מניות של חברות כרייה ואנרגיה?

הן נותנות חשיפה עם דיבידנדים ובלי עלות גלגול, אבל הן גם חברות עם חוב, הנהלה ומיסוי. בירידות שוק כלליות הן לרוב יורדות עם המניות, מה שמחליש את אפקט הגידור.

כמה אחוז מהתיק כדאי להחזיק בסחורות?

אין מספר נכון לכולם. מי שמחזיק סחורות לצורך גידור מחזיק בדרך כלל נתח קטן, 5% עד 10%, ומאזן אותו פעם בשנה. תיק שבו סחורות הן רכיב מרכזי הוא כבר תיק ספקולטיבי.

מי שרוצה לבנות תיק שמאזן בין מניות, אג״ח וסחורות לפי יעדים וזמן, יכול להתחיל בקורס השקעות.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.