השקעה בקרנות פרייבט אקוויטי דרך הבורסה: חשיפה לחברות לא ציבוריות

קרן פרייבט אקוויטי רגילה דורשת לרוב השקעה מינימלית של מאות אלפי דולרים, נועלת את הכסף לעשור, ובישראל פתוחה בעיקר למשקיעים כשירים. דרך הבורסה אפשר לקבל חשיפה לאותו עולם בכמה מאות שקלים: קונים מניות של חברות ניהול פרייבט אקוויטי, מניות של קרנות השקעה סגורות שמחזיקות חברות פרטיות, או קרן סל שמרכזת את שתיהן. החשיפה אמיתית, אבל היא לא זהה להשקעה בקרן עצמה, וההבדלים האלה קובעים את התשואה.

שלוש דרכים לחשיפה ציבורית, ומה כל אחת קונה בפועל

חברת ניהול היא בעצם עסק של גיוס כסף. היא מרוויחה מדמי ניהול שנתיים על הכסף שגייסה ומנתח מהרווח כשהקרנות מצליחות. מי שקונה אותה מהמר על כך שכסף מוסדי ימשיך לזרום לתחום. זה לא אותו דבר כמו להחזיק את החברות הפרטיות.

קרן השקעה סגורה שנסחרת בבורסה, בעיקר בלונדון, מחזיקה ישירות או דרך קרנות תיק של חברות פרטיות. היא הקרובה ביותר לחוויה של משקיע בקרן פרייבט אקוויטי, עם הבדל אחד גדול: המחיר שלה בבורסה לא שווה בהכרח לשווי הנכסים שלה.

למה הפער מהשווי הנכסי כל כך חשוב?

קרנות השקעה סגורות נסחרות לעיתים קרובות בדיסקאונט לשווי הנכסי המדווח (NAV), ולפעמים בפרמיה. הפער משתנה עם מצב הרוח בשוק.

נניח, לצורך המחשה בלבד, קרן היפותטית עם שווי נכסי של 100 ₪ למניה, שנסחרת ב-80 ₪, כלומר בדיסקאונט של 20%. אם בשנה הבאה השווי הנכסי לא משתנה בכלל, אבל הדיסקאונט מצטמצם ל-10%, המחיר עולה ל-90 ₪. תשואה של 12.5% בלי שאף חברה בתיק השתפרה.

זה עובד גם הפוך. במשבר, דיסקאונט של 20% יכול להפוך ל-40%, והמשקיע מפסיד פעמיים: גם על ירידת השווי וגם על התרחבות הפער.

הנקודה שרוב המשקיעים מפספסים: השווי הנכסי של חברות פרטיות מוערך לפי מודלים, ומתעדכן לאט. כשהשוק הציבורי נופל, ההערכות הפרטיות לעיתים מפגרות אחריו. הדיסקאונט הגדול במחיר הבורסה משקף לפעמים ספק לגבי השווי המדווח עצמו, לא רק הזדמנות.

דוגמה מספרית למשקיע ישראלי

נניח שמיכל, בת 41 מרמת גן, מחזיקה תיק של 400,000 ₪, רובו בקרנות סל על מדדים רחבים. היא רוצה חשיפה לפרייבט אקוויטי ומקצה לכך 5%, כלומר 20,000 ₪.

אם היא בוחרת בקרן סל על פרייבט אקוויטי ציבורי, היא מקבלת פיזור בין עשרות חברות ניהול וקרנות סגורות. אם היא קונה קרן סגורה אחת, היא תלויה בבחירות של מנהל אחד ובגודל הדיסקאונט ביום הקנייה.

בשני המקרים, רווח ההון חייב במס של 25% על הרווח הריאלי. אם הנייר רשום בחו״ל, יש לבדוק את מיסוי הדיבידנד במקור ואת חובת הדיווח. את המס על המכירה אפשר לחשב במחשבון מס על מניות.

מה הסיכונים המרכזיים?

מינוף. עסקאות פרייבט אקוויטי נשענות על חוב. ריבית גבוהה מייקרת את המימון, מקשה על מכירת חברות, ופוגעת בתשואות.

תנודתיות כפולה. המניות הציבוריות של התחום תנודתיות לפחות כמו שוק המניות, ולפעמים יותר. מי שחיפש בפרייבט אקוויטי יציבות לא ימצא אותה בגרסה הנסחרת.

דמי ניהול בשכבות. קרנות סגורות שמשקיעות דרך קרנות אחרות משלמות דמי ניהול בשתי שכבות. זה יכול לשחוק חלק משמעותי מהתשואה לאורך שנים.

ריכוזיות. קרן סגורה יכולה להחזיק משקל גבוה בכמה חברות בודדות. כישלון של אחת מהן מורגש בכל התיק.

שקיפות. המידע על חברות פרטיות מוגבל, ומתפרסם בתדירות נמוכה יותר מדוחות של חברות ציבוריות.

איך בוחנים קרן השקעה סגורה לפני קנייה?

אם בכל זאת בוחרים קרן בודדת, יש כמה בדיקות שחוסכות הפתעות:

1. להשוות את הדיסקאונט הנוכחי לטווח ההיסטורי שלו, ולא רק למספר של היום.
2. לבדוק את סך העלויות השנתיות, כולל עמלות הביצוע של הקרנות שמתחתיה.
3. לקרוא מה משקל עשר האחזקות הגדולות מתוך התיק.
4. לבדוק את רמת החוב ברמת הקרן עצמה, מעבר לחוב שבחברות.
5. לבדוק אם הקרן קונה מניות בחזרה כשהדיסקאונט גדול. הנהלה שעושה את זה מראה שהיא מאמינה בשווי שהיא מדווחת.

קרן שעוברת את כל החמש לא מבטיחה תשואה, אבל קרן שנכשלת בשלוש מהן דורשת סיבה טובה מאוד כדי להיכנס.

האם זה בכלל נחוץ בתיק של משקיע פרטי?

כאן עמדתי ספקנית במידה. בקרב חוקרים ומשקיעים מוסדיים יש ויכוח ארוך אם פרייבט אקוויטי מנצח בפועל את השוק הציבורי אחרי דמי ניהול, והתשובה תלויה מאוד בתקופה ובמנהל. מה שבטוח הוא שהפער בין המנהלים הטובים לחלשים גדול מאוד, ומשקיע פרטי לא תמיד יודע מראש מי הם.

גם בלי לעשות דבר, רוב החוסכים הישראלים כבר חשופים לתחום. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות משקיעות חלק מהכסף באפיקים לא סחירים, כולל קרנות פרייבט אקוויטי. שווה לבדוק בדוח השנתי כמה מהחיסכון שלכם כבר מושקע כך.

לכן, אם בכלל, הקצאה קטנה של אחוזים בודדים, דרך מכשיר מפוזר, נשמעת לי סבירה יותר מהימור על קרן אחת. מי שרוצה להבין איך לקרוא דוח של קרן כזו, כולל שווי נכסי ומבנה עמלות, ימצא את הכלים בקורס השקעות.

שאלות נפוצות

מי יכול להשקיע בקרן פרייבט אקוויטי פרטית בישראל?

בדרך כלל רק משקיעים שעומדים בהגדרת משקיע כשיר לפי חוק ניירות ערך, עם דרישות הון או הכנסה מינימליות. הסכומים המינימליים גבוהים והכסף נעול לשנים. דרך הבורסה אין את המגבלות האלה.

האם מניית חברת ניהול פרייבט אקוויטי היא כמו השקעה בקרן?

לא. חברת הניהול מרוויחה מעמלות ומגיוס כסף, כך שהיא יכולה לעשות טוב גם כשהקרנות שלה מניבות תשואה בינונית. המשקיע בקרן מרוויח רק מביצועי החברות בתיק.

האם דיסקאונט גדול לשווי הנכסי הוא סימן לקנייה?

לא בהכרח. לפעמים הוא משקף הזדמנות, ולפעמים ספק מוצדק בהערכות השווי או בעלויות הגבוהות של הקרן. כדאי להשוות את הדיסקאונט הנוכחי לממוצע ההיסטורי של אותה קרן.

לאיזה טווח השקעה זה מתאים?

לטווח ארוך בלבד. חברות פרטיות נקנות, משופרות ונמכרות לאורך שנים, והמחיר בבורסה יכול לתנוד בחדות בדרך.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.