השקעה באגרות חוב סוציאליות ואגח ירוק כחלק מתיק השקעות אחראי

אג״ח ירוקה של חברה מסוימת והאג״ח הרגילה של אותה חברה נפרעות בדרך כלל מאותה קופה, באותה עדיפות, עם אותו סיכון אשראי. ההבדל היחיד הוא הייעוד: הכסף שגויס באג״ח ירוקה מתחייב לממן פרויקטים סביבתיים, ובאג״ח חברתית (סוציאלית) פרויקטים חברתיים כמו דיור בר השגה, בריאות וחינוך. במילים אחרות, התווית משנה את מה שהכסף עושה, לא את הסיכון שלכם כמשקיעים.

זו נקודת המוצא הנכונה לכל מי ששוקל לבנות תיק השקעות אחראי. היא מורידה ציפיות לא מציאותיות, וגם מסירה חשש מיותר.

מה ההבדל בין אג״ח ירוקה, חברתית ובת קיימא?

אג״ח ירוקה מממנת פרויקטים עם תועלת סביבתית: אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, תחבורה נקייה, טיפול במים ופסולת.

אג״ח חברתית מממנת פרויקטים עם תועלת חברתית לאוכלוסיות מוגדרות: דיור בר השגה, תשתיות בסיסיות, גישה לשירותי בריאות וחינוך, תעסוקה.

אג״ח בת קיימא משלבת את שני הסוגים.

יש גם סוג רביעי שכדאי להכיר: אג״ח צמודת יעדי קיימות. בה הכסף לא מיועד לפרויקט מסוים, אלא הריבית משתנה לפי עמידת החברה ביעדים שהיא הציבה לעצמה, למשל הפחתת פליטות. אם היא לא עומדת ביעד, היא משלמת קצת יותר ריבית.

רוב המנפיקים בעולם עובדים לפי העקרונות של ICMA, איגוד שוקי ההון הבינלאומי, שמגדירים איך לבחור פרויקטים, איך לנהל את הכסף ואיך לדווח.

האם אג״ח ירוקה נותנת תשואה גבוהה יותר?

לא. אם כבר, לפעמים ההפך. בגלל ביקוש גבוה ממשקיעים מוסדיים שמחויבים להשקעות אחראיות, אג״ח ירוקות נסחרות לעיתים בתשואה מעט נמוכה יותר מאג״ח רגילה דומה של אותו מנפיק. הפער הזה נקרא ״פרמיה ירוקה״, והוא בדרך כלל קטן ומשתנה.

דרך מעניינת לראות אותו היא האג״ח ה״תאומות״ של ממשלת גרמניה. גרמניה מנפיקה אג״ח ירוקה עם אותה ריבית ואותו מועד פירעון כמו אג״ח רגילה קיימת, כך שההבדל היחיד ביניהן הוא התווית. הפער במחיר ביניהן הוא מדידה כמעט נקייה של כמה המשקיעים מוכנים לשלם על הייעוד הירוק. וגם שם הפער קטן, מה שמחזק את הנקודה: מי שקונה אג״ח ירוקה לא קונה סיכון אחר, רק ייעוד אחר.

נניח, לצורך המחשה בלבד, חברת תשתיות היפותטית עם שתי סדרות אג״ח דומות: סדרה רגילה בתשואה של 4.2% וסדרה ירוקה בתשואה של 4.0%. מי שמשקיע 100,000 ₪ בסדרה הירוקה מוותר על כ-200 ₪ בשנה לפני מס. על עשר שנים זה כ-2,000 ₪, מחיר שחלק מהמשקיעים ישמחו לשלם וחלק לא.

המיסוי זהה למיסוי של אג״ח רגילה מאותו סוג. התווית הירוקה לא מקנה הטבת מס למשקיע הפרטי בישראל.

איך יודעים שהכסף באמת הולך לפרויקטים?

זו השאלה החשובה ביותר, והתשובה היא שכבות של בדיקה:

1. מסגרת הנפקה שהמנפיק מפרסם מראש, עם סוגי הפרויקטים הכשירים.
2. חוות דעת חיצונית מגוף בלתי תלוי שבודק שהמסגרת עומדת בעקרונות המקובלים.
3. דיווח שנתי על הקצאת הכסף ועל ההשפעה בפועל, למשל כמה מגה ואט הותקנו או כמה יחידות דיור נבנו.

מנפיק שמדלג על אחד השלבים האלה מעורר שאלה. הסיכון המרכזי כאן נקרא ״גרינוושינג״: מימון פרויקט שבקושי תורם לסביבה תחת תווית ירוקה, כדי לגייס כסף בזול.

מה הסיכונים?

סיכון אשראי. בדיוק כמו באג״ח רגילה של אותו מנפיק. אם החברה נקלעת לקשיים, התווית לא תעזור.

סיכון ריבית. אג״ח ירוקות רבות הן לטווח ארוך, ולכן רגישות לשינויי ריבית. עלייה בריבית מורידה את מחירן.

נזילות. בשוקי אג״ח קטנים, ובייחוד בישראל, סדרות ירוקות יכולות להיות פחות סחירות, עם מרווח גדול יותר בין מחיר קנייה למכירה.

סיכון מוניטין. אם יתברר שהמנפיק לא עמד בהתחייבויות, מחיר האג״ח יכול להיפגע גם בלי שינוי ביכולת ההחזר.

איך זה נראה בשוק הישראלי?

בישראל התחום עדיין קטן יחסית לשווקים באירופה. חלק מההנפקות הירוקות בבורסה בתל אביב מגיעות מחברות אנרגיה מתחדשת ותשתיות, שממילא הפעילות שלהן סביבתית. רשות ניירות ערך והבורסה פועלות לעודד שקיפות בתחום, אבל האחריות לבדוק את מסגרת ההנפקה ואת הדיווחים נשארת אצל המשקיע.

מי שרוצה חשיפה רחבה יכול לבחון קרנות סל או קרנות נאמנות שמתמחות באג״ח ירוקות. כאן כדאי לבדוק את דמי הניהול, כי בתיק אג״ח כל עשירית אחוז מורגשת. גם באפיקים המוסדיים, כמו קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה, חלק מהגופים מציעים מסלולים בעלי אוריינטציה של השקעה אחראית, ושווה לקרוא את מדיניות ההשקעה שלהם.

השוואה לאפיקי אג״ח אחרים, צמודים ושקליים, יש במדריך אג״ח צמודות אינפלציה מול אג״ח שקלי.

איך משלבים אותן בתיק?

לדעתי, אג״ח ירוקות וחברתיות הן החלפה טובה לחלק מרכיב האג״ח בתיק, לא תוספת שמשנה את פרופיל הסיכון. מי שכבר מחזיק אג״ח קונצרניות יכול להחליף חלק מהן בסדרות ירוקות של מנפיקים באיכות דומה, ולשמור על אותו פיזור ואותו משך.

דוגמה, לצורך המחשה בלבד: נועה, בת 45 מירושלים, מחזיקה 300,000 ₪ ברכיב אג״ח, מתוכם 120,000 ₪ באג״ח קונצרניות בדירוג גבוה. היא מחליטה להעביר 40,000 ₪ לשתי סדרות ירוקות של מנפיקים בדירוג דומה, עם משך דומה לסדרות שהיא מוכרת. המשך הממוצע של התיק לא משתנה, סיכון האשראי כמעט לא משתנה, והתשואה הצפויה יורדת לכל היותר בכמה עשרות שקלים בשנה.

מה שנועה צריכה לבדוק לפני המעבר: שהמכירה לא יוצרת רווח הון גדול שחייב במס מיידי, שהסדרות החדשות סחירות מספיק, ושיש למנפיק דיווח שנתי מסודר על השימוש בכסף. אם אחד מהתנאים לא מתקיים, עדיף לחכות ולהכניס את האג״ח הירוקות דרך כסף חדש.

הטעות הנפוצה היא לקנות אג״ח ירוקה של מנפיק חלש רק בגלל התווית. אג״ח טובה היא קודם כל אג״ח טובה, ורק אחר כך ירוקה. מי שרוצה ללמוד לנתח מנפיקים ודירוגי אשראי ימצא את הבסיס בקורס השקעות.

שאלות נפוצות

האם אג״ח ירוקה בטוחה יותר מאג״ח רגילה?

לא. ברוב המקרים היא נפרעת באותה עדיפות כמו האג״ח הרגילה של אותו מנפיק, ולכן סיכון האשראי זהה. מה שקובע את הבטיחות הוא איתנות המנפיק.

מה זה פרמיה ירוקה?

הפער בין התשואה של אג״ח ירוקה לתשואה של אג״ח רגילה דומה של אותו מנפיק. כשיש ביקוש גבוה לאג״ח ירוקות, התשואה שלהן יכולה להיות מעט נמוכה יותר. הפער בדרך כלל קטן ולא קבוע.

האם יש הטבת מס על אג״ח ירוקות בישראל?

למשקיע הפרטי אין הטבת מס ייעודית. המיסוי זהה לאג״ח רגילה מאותו סוג. במקרים מורכבים כדאי לבדוק עם רואה חשבון או יועץ מס.

איך מזהים גרינוושינג?

בודקים אם יש מסגרת הנפקה מפורטת, חוות דעת חיצונית ודיווח שנתי על השימוש בכסף ועל ההשפעה. חוסר בכל אחד מהם הוא סימן אזהרה.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.