מה זה ETF?קרן סל בהסבר פשוט: איך היא עובדת, כמה היא עולה ואיך קונים ETF מישראל

בקצרה: ETF (Exchange Traded Fund), ובעברית קרן סל, היא קרן השקעות שהיחידות שלה נסחרות בבורסה כמו מניה. קונים יחידה אחת ומקבלים חשיפה לכל הסל שהקרן מחזיקה, למשל מאות המניות של מדד. רוב קרנות הסל עוקבות אחרי מדד, ולכן העלות שלהן נמוכה בדרך כלל מזו של קרן בניהול פעיל, אבל השם ETF לא אומר דבר על רמת הסיכון.

מי שקונה יחידה בקרן סל לא מחזיק ישירות בכל אחד מניירות הערך שבתוכה. הוא מחזיק חלק יחסי בקרן, והקרן מחזיקה את הנכסים. כשהמניות בסל עולות, שווי היחידה עולה, וכשהן יורדות הוא יורד. ההגדרה הקצרה נמצאת גם במילון המונחים: ETF.

כדי לדעת מה קונים בפועל, בודקים את שם הקרן, הסימול שלה ואת מסמך המדיניות (תשקיף או דף מידע). קרן מניות רחבה, קרן שמתמקדת בענף אחד וקרן אג״ח מתנהגות אחרת לגמרי, גם אם לכולן קוראים ETF.

ליחידת ETF יש שני מספרים. הראשון הוא מחיר המסחר, שנקבע בבורסה לפי היצע וביקוש. השני הוא השווי הנקי של הנכסים ליחידה, NAV. עושי שוק קונים ומוכרים יחידות כדי ששני המספרים יישארו קרובים, אבל ברגעים של תנודתיות או במסחר דליל הם יכולים להתרחק.

בפועל קונים ומוכרים ETF כמו מניה: שולחים פקודה בזמן המסחר, רואים מחיר קנייה ומחיר מכירה, ומשלמים את המרווח ביניהם. בקרן גדולה וסחירה המרווח קטן, ובקרן קטנה הוא יכול להיות משמעותי. בבורסה בתל אביב המסחר מתקיים בימים שני עד שישי, וקרנות סל שנסחרות בארה״ב נקנות בשעות המסחר שם, שהן שעות אחר הצהריים והערב בישראל.

האפשרות לסחור במהלך היום לא מבטיחה מכירה בכל מחיר ובכל מצב שוק. מי שמשקיע לטווח ארוך לא זקוק למסחר הרציף, אבל כדאי לו להכיר את פקודת הלימיט, שקובעת מחיר מקסימלי לקנייה ומונעת ביצוע במחיר רחוק מהשווי.

שלושת המוצרים הם קרנות. ההבדל ביניהם הוא איך קונים ומוכרים אותם ומי קובע מה יש בתיק. ETF יכולה לעקוב אחרי מדד או להיות מנוהלת באופן פעיל, וגם קרן נאמנות רגילה יכולה לעקוב אחרי מדד. לכן משווים מדיניות מוגדרת, ולא שם של מוצר.

הסבר מפורט על קרן מחקה, כולל עקיבה אחרי מדד ובחירה לפי עלות, יש במדריך קרן מחקה: מה זה ואיך בוחרים. השוואה מלאה בין קרן סל לקרן נאמנות שאינה נסחרת ברציפות נמצאת בעמוד ETF מול קרן נאמנות.

• קרן מדד מניות רחבה: עוקבת אחרי מדד כמו S&P 500, MSCI World או ת״א 125, ונותנת פיזור על מאות חברות בקנייה אחת.
• קרן סקטוריאלית: מחזיקה חברות מענף אחד, למשל טכנולוגיה או בנקים. הפיזור בה צר יותר והתנודות חדות יותר.
• קרן אג״ח: מחזיקה אגרות חוב ממשלתיות או של חברות, ורגישה לשינויי ריבית.
• קרן סחורות או זהב: חושפת למחיר של סחורה, לפעמים דרך חוזים עתידיים ולא דרך החזקה פיזית.
• קרן ממונפת או הפוכה: מכוונת לכפולה של התנועה היומית של מדד, או לכיוון ההפוך לה. לאורך זמן התשואה שלה יכולה להיות שונה מאוד מהמכפלה הפשוטה של תשואת המדד.
• קרן סל בניהול פעיל: מנהל בוחר את הנכסים, והיחידות עדיין נסחרות בבורסה.

מי שלומד את התחום מתחיל בדרך כלל מקרן מדד רחבה, כי בה קל יחסית לבדוק מה מחזיקים וכמה זה עולה. קרנות ממונפות והפוכות בנויות למטרות אחרות ודורשות הבנה של המנגנון לפני כל קנייה.

דמי הניהול נגבים מנכסי הקרן כל יום. הם לא מופיעים כחיוב נפרד בחשבון, ופשוט מקטינים את התשואה. לצדם יש עלויות שתלויות בחשבון שלכם:

• עמלת קנייה ומכירה, לפעמים עם עמלת מינימום לכל פקודה.
• דמי משמרת על החזקת ניירות הערך, אם הגוף גובה אותם.
• מרווח הקנייה-מכירה בבורסה.
• עלות המרת מטבע, כשקונים קרן שנסחרת בדולרים.

הבדל קטן בדמי הניהול מצטבר לאורך שנים, כי הוא נגבה מכל הסכום בכל שנה. דוגמה: השקעה חד-פעמית של 100,000 ₪ למשך 20 שנה, בהנחת תשואה שנתית של 6% לפני דמי ניהול, להמחשה בלבד:

על אותה השקעה ובאותה תשואה, הקרן הזולה בדוגמה מסיימת עם 49,386 ₪ יותר מהיקרה. אפשר להציב נתונים אחרים במחשבון שחיקת דמי ניהול. את דמי הניהול העדכניים של כל קרן בודקים בדף הקרן אצל המנהל או באתר הבורסה, ורושמים לצד הנתון את תאריך הבדיקה.

בקצרה: פותחים חשבון ניירות ערך בבנק, בבית השקעות ישראלי או אצל ברוקר זר, מפקידים כסף, מאתרים את הקרן לפי הסימול ושולחים פקודת קנייה. שתי ההחלטות החשובות הן איפה פותחים את החשבון ואיזו גרסה של הקרן קונים: קרן שנסחרת בתל אביב או ETF שנסחר בחו״ל.

1. בוחרים גוף: בנק, בית השקעות ישראלי או ברוקר זר. ההבדלים מפורטים בפרק הבא.
2. פותחים חשבון וממלאים את שאלוני ההצטרפות. אצל ברוקר זר ממלאים גם טופס W-8BEN, הצהרה שאינכם תושבי ארה״ב, שמשפיעה על שיעור המס האמריקאי שמנוכה מדיבידנדים.
3. מפקידים כסף. כדי לקנות קרן שנסחרת בדולרים צריך להמיר שקלים לדולרים, בבנק או אצל הברוקר.
4. מאתרים את הקרן לפי הסימול או מספר הנייר, ובודקים במסמכי הקרן שזו אכן הקרן שהתכוונתם אליה.
5. שולחים פקודה. פקודת לימיט קובעת מחיר מקסימלי ומונעת קנייה במחיר רחוק מהשווי.
6. שומרים תיעוד של כל עסקה: תאריך, מחיר, כמות, עמלות ושער המטבע. אצל ברוקר זר התיעוד הזה ישמש אתכם בדוח השנתי.

אחרי הקנייה העבודה העיקרית היא להחזיק. מי שמוכר בכל ירידה של השוק מממש הפסדים ומשלם עמלות על כל מעבר.

ההבדל המעשי בין השניים הוא בעיקר במס, במטבע ובמבחר:

אצל ברוקר זר עמלות המסחר נמוכות לפעמים, אבל צריך להביא בחשבון את עלות העברת הכסף והמרתו ואת הזמן שלוקח הדיווח השנתי. איך משווים עמלות ושירות בין הגופים מוסבר במדריך איך לבחור ברוקר בישראל.

לאותו מדד אפשר להגיע בשתי דרכים. על מדדים כמו S&P 500 או MSCI World יש קרנות סל וקרנות מחקות שנסחרות בבורסה בתל אביב, בשקלים. מוצרי המדד בתל אביב נקראו בעבר תעודות סל. הם הוסבו למבנה של קרן נאמנות ונקראים היום קרנות סל, אבל השם הישן עדיין נפוץ. במקביל אפשר לקנות ETF שנסחר בבורסה בארה״ב או באירופה, בדולרים או ביורו.

הבחירה תלויה בסכום, בעמלות של הגוף שבו מנוהל החשבון, בנוחות הדיווח ובאופק. קרן זרה עם דמי ניהול נמוכים יותר יכולה לצאת יקרה יותר בגלל עמלות המרה ודיווח, ויש מקרים שבהם קורה ההפך.

חשיפה למטבע קיימת בשתי הדרכים. קרן שקלית על מדד אמריקאי שאינה מנטרלת מטבע עדיין זזה עם שער הדולר, כי הנכסים שלה דולריים. יש קרנות שמנטרלות את החשיפה למטבע (מגדרות אותה), ואז שער הדולר כמעט לא משפיע עליהן, אבל לגידור יש עלות.

תושב ישראל משלם על רווח ממכירת יחידות ETF מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, כמו על מניה. מי שההכנסה החייבת שלו בשנה עוברת 721,560 ₪ משלם על הכנסות ההון שמעל הסף גם מס יסף של 5%. ההבדל בין ברוקר ישראלי לזר הוא מי מחשב ומשלם:

• בבנק או בברוקר ישראלי הגוף מנכה את המס במקור בכל מכירה ומקזז הפסדים בתוך החשבון. בדרך כלל אין חובה להגיש דוח שנתי רק בגלל רווחים שנוכה מהם מס, אבל דוח שנתי מאפשר לקזז הפסד בחשבון אחד מול רווח בחשבון אחר.
• אצל ברוקר זר לא מנוכה מס ישראלי. מדווחים על הרווחים בדוח השנתי, בנספח על רווח הון מניירות ערך סחירים (טופס 1322), ומשלמים את המס בעצמכם.

דוגמה, להמחשה בלבד: קניתם יחידות ב-50,000 ₪ ומכרתם ב-60,000 ₪. בהנחה שמדד המחירים עלה ב-2% בתקופה, 1,000 ₪ מהרווח הם אינפלציה, הרווח הריאלי הוא 9,000 ₪ והמס 2,250 ₪. בקרן שנקנתה בדולרים גם שער החליפין נכנס לחישוב, ולכן כדאי להריץ את הנתונים שלכם במחשבון מס רווחי הון על מניות.

הפסד הון שלא קוזז באותה שנה עובר לשנים הבאות, ומקזזים אותו רק מול רווחי הון. ההסבר המלא, כולל דיבידנדים ומס יסף, נמצא במדריך מס רווחי הון.

פיזור מקטין את הנזק מחברה אחת שנכשלה, אבל לא מגן מירידה של השוק כולו: כשהמדד יורד, קרן שעוקבת אחריו יורדת איתו. מספר האחזקות לבדו גם לא מלמד כמה הקרן מרוכזת. במדד שמשוקלל לפי שווי שוק, החברות הגדולות תופסות חלק גדול מהמשקל, ולכן כדאי להסתכל על עשר האחזקות הגדולות ועל החלוקה לפי מדינות וענפים.

לפני קנייה עונים על השאלות האלה מתוך מסמכי הקרן:

1. אחרי איזה מדד או מדיניות הקרן עוקבת, ומה היא מחזיקה בפועל?
2. מה דמי הניהול, וכמה יעלו הקנייה וההחזקה בחשבון שלכם?
3. האם הקרן צוברת את הדיבידנדים או מחלקת אותם?
4. האם היא חשופה למטבע או מנטרלת אותו?
5. מה גודל הקרן ומה המרווח הרגיל במסחר בה?
6. האם יש בה מינוף או מבנה הפוך?

מי שרוצה ללמוד לבנות תיק מקרנות מדד ולבדוק אותן בעצמו יכול להמשיך בקורס השקעה פסיבית.