ניהול השקעות בזמן משבר פוליטי: איך לאזן בין ציונות לפיננסים

בפברואר 2024 הורידה מודי׳ס לראשונה בתולדותיה את דירוג האשראי של ישראל. מי שהחזיק באותה תקופה תיק שכולו מניות ישראליות, אג״ח ממשלתיות ופיקדון שקלי הרגיש כל כותרת בחשבון הבנק שלו. התשובה הקצרה לשאלה איך לאזן בין הרצון להשקיע בבית לבין הגנה על הכסף: להשאיר את ישראל חלק מהותי בתיק, אבל לא את כולו, ולקבוע את החלוקה מראש, לפני הכותרת הבאה ולא בתגובה אליה.

האיזון הזה לא סותר ציונות. הוא פשוט מכיר בכך שההכנסה שלכם, הדירה שלכם והפנסיה שלכם כבר תלויות בכלכלה הישראלית הרבה יותר ממה שנדמה.

למה משבר פוליטי פוגע בתיק גם כשהחברות עצמן בסדר

משבר פוליטי פועל על התיק דרך שלושה ערוצים. הראשון הוא פרמיית הסיכון: משקיעים זרים דורשים תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק נכסים ישראליים, ולכן מכפילי הרווח בבורסה בתל אביב נשחקים גם כשהרווחים לא השתנו.

הערוץ השני הוא השקל. בתקופות של אי ודאות פוליטית השקל נוטה להיחלש, וזה משנה את התמונה בשני כיוונים. מי שמחזיק נכסים דולריים מרוויח מהפיחות, ומי שכל התיק שלו שקלי מפסיד כוח קנייה מול העולם.

הערוץ השלישי הוא עלות הגיוס. הורדת דירוג מייקרת את החוב של המדינה ושל החברות, וזה מחלחל לריבית על אג״ח קונצרניות ובהמשך גם לשוק המשכנתאות.

מה שאנשים מפספסים: החברות הישראליות הגדולות בת״א 35 מרוויחות חלק ניכר מהכנסותיהן בחו״ל. כלומר, ירידה במדד בזמן משבר פוליטי משקפת לא פעם שינוי בסנטימנט יותר משינוי בעסק.

הטיית הבית: הבעיה שקיימת גם בלי משבר

מחקרים בכלכלה התנהגותית מתארים כבר עשרות שנים את הטיית הבית (Home Bias): משקיעים בכל מדינה מחזיקים הרבה יותר מניות מקומיות ממשקלה של המדינה בשוק העולמי. בישראל ההטיה חריפה במיוחד, כי שוק ההון המקומי קטן מאוד ביחס לשוק העולמי.

תחשבו על מהנדס בן 40 מרמת גן. המשכורת שלו תלויה במשק הישראלי. הדירה שלו בישראל. קרן הפנסיה שלו מחזיקה חלק מהכסף באג״ח ממשלתיות ומניות מקומיות. אם גם תיק ההשקעות העצמאי שלו מרוכז בת״א 125, כמעט כל העושר שלו מהמר על אותו קלף.

זו לא הצהרה פוליטית. זה ניהול סיכונים בסיסי.

כמה ישראל כדאי להחזיק בתיק

אין מספר אחד נכון, אבל יש דרך לחשוב על זה. במקום לשאול כמה אחוזים מהתיק בישראל, כדאי לשאול כמה מהעושר הכולל שלי חשוף לישראל, כולל הדירה, ההכנסה והחיסכון הפנסיוני.

הטבלה הבאה מציגה שלוש גישות להמחשה בלבד, לא המלצה:

הנקודה החשובה היא לא האחוז עצמו אלא שהוא נקבע בשקט, בכתב, ולא בערב של הפגנה.

דוגמה מספרית: שני משקיעים באותו משבר

המספרים להמחשה בלבד. נניח שני משקיעים, לכל אחד 400,000 ₪ בתיק מסחר בבנק.

דנה מחיפה מחזיקה 100% במניות ישראליות ואג״ח שקליות. נועם מבאר שבע מחזיק 30% בישראל ו-70% בקרן סל על מדד מניות עולמי.

בתרחיש היפותטי שבו המניות הישראליות יורדות ב-15% והשקל נחלש ב-8% מול הדולר, בזמן שהמדד העולמי לא זז בדולרים:

• דנה מאבדת כ-60,000 ₪ ונשארת עם כ-340,000 ₪.
• אצל נועם החלק הישראלי (120,000 ₪) יורד ב-18,000 ₪, והחלק העולמי (280,000 ₪) עולה בשקלים בכ-22,400 ₪ בזכות הפיחות. התיק שלו מסיים בערך במקום שבו התחיל.

הדוגמה פשטנית, ובמשבר אמיתי גם השווקים העולמיים יכולים לרדת. אבל היא מראה איך החשיפה המטבעית הופכת לבולם זעזועים דווקא כשהמשבר מקומי.

ציונות בלי לשים את כל הביצים בסל אחד

יש דרכים לתמוך בכלכלה הישראלית שלא מחייבות ריכוז מסוכן. הדרך הבסיסית ביותר היא פשוט להמשיך להחזיק נתח ישראלי קבוע ולא למכור בפאניקה. מכירה המונית בשפל היא בדיוק מה שמעמיק את המשבר, ומי שמחזיק לאורך זמן מספק לשוק יציבות.

דרך נוספת היא לבחור את הנתח הישראלי בחוכמה. חברות עם הכנסות דולריות ולקוחות בחו״ל חשופות פחות לסיכון הפוליטי המקומי מבנק או מחברת נדל״ן שכל פעילותה כאן.

ויש גם את ההשקעה העקיפה. קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה במסלול כללי מחזיקות לרוב נכסים ישראליים, כך שחלק מהחיסכון שלכם כבר תומך במשק גם בלי שתבחרו מניה אחת.

מה לעשות כשהכותרות מתחממות

הצעד הראשון הוא לבדוק את ההקצאה ולא את המחיר. אם החלק הישראלי ירד מ-35% ל-28% בגלל ירידות, איזון מחדש פירושו דווקא לקנות עוד קצת ישראל, לא למכור. זה מרגיש לא טבעי, וזו בדיוק הסיבה שזה עובד.

השני הוא לשים לב למיסוי. מכירה של נייר ברווח כדי להעביר כסף לחו״ל יוצרת חבות של 25% על הרווח הריאלי. לפני שמזיזים כספים, כדאי לחשב כמה המהלך עולה. מחשבון מס רווחי הון יכול לעזור להבין את הסדר גודל.

השלישי הוא להבחין בין משבר פוליטי לבין שינוי מבני בכלכלה. משבר פוליטי יכול להימשך חודשים ולהסתיים. פגיעה ארוכת טווח בהשקעות זרות או בריחת חברות היא סיפור אחר, ושם באמת שווה לבחון מחדש את ההקצאה. מי שרוצה ללמוד לבנות תיק מפוזר מהיסוד יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.

איפה הגישה הזאת נכשלת

פיזור גיאוגרפי לא מגן מכל דבר. במשבר עולמי, כמו ב-2008 או במרץ 2020, כמעט כל השווקים ירדו יחד. בנוסף, השקעה בחו״ל מוסיפה סיכון מטבע בכיוון ההפוך: אם השקל מתחזק בחדות, נכסים דולריים נשחקים בשקלים.

ויש גם טעות הפוכה. משקיעים שיצאו לגמרי מהשוק המקומי אחרי משבר מפספסים לא פעם את ההתאוששות, שנוטה להגיע דווקא כשהכותרות עדיין שליליות.

שאלות נפוצות

האם כדאי למכור מניות ישראליות בזמן משבר פוליטי?

מכירה בתגובה לכותרות נוטה לנעול הפסד בדיוק בנקודה הגרועה. אם ההקצאה שלכם נקבעה מראש והיא מתאימה לכם, משבר הוא בדרך כלל סיבה לאזן מחדש ולא לברוח. אם גיליתם שאתם לא ישנים בלילה, סימן שהחשיפה הישראלית גבוהה מדי עבורכם, ואת זה עדיף לתקן בהדרגה.

האם השקעה בחו״ל היא חוסר נאמנות למדינה?

לא. ישראלים מחזיקים ממילא חשיפה עצומה למשק דרך הדירה, המשכורת והפנסיה. פיזור של התיק העצמאי מגן על המשפחה שלכם, ומשפחות חסונות כלכלית הן גם אזרחים שיכולים לתרום ולהשקיע כאן לאורך זמן.

איך השקל משפיע על התיק בזמן משבר?

כשהשקל נחלש, נכסים הנקובים בדולר שווים יותר בשקלים וממתנים את הירידה בחלק הישראלי. כשהשקל מתחזק קורה ההפך. לכן חשוב להחליט במודע כמה חשיפה מטבעית אתם רוצים, ולא לגלות אותה בדיעבד.

מה עם מיסוי כשמעבירים כסף מישראל לחו״ל?

העברה עצמה אינה אירוע מס, אבל מכירת נייר ברווח כדי לממן אותה חייבת במס של 25% על הרווח הריאלי. במקרים מורכבים, למשל בעל מניות מהותי או החזקות דרך חברה, כדאי לבדוק את המצב הספציפי מול רואה חשבון או יועץ מס.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.