פסיכולוגיה של פיזור יתר: מתי גיוון בתיק הופך לנטל על התשואה
משקיע שמחזיק קרן על S&P 500, קרן על נאסדק 100, קרן על מדד מניות עולמי וקרן טכנולוגיה, מרגיש שיש לו ארבע השקעות שונות. בפועל, חלק גדול מהכסף שלו יושב באותן חברות גדולות, ארבע פעמים, עם ארבעה דמי ניהול. זה פיזור יתר: מצב שבו הוספת נכסים כבר לא מורידה סיכון, אלא רק מוסיפה עלויות, בלבול ותחושת ביטחון מזויפת. הגיוון הופך לנטל כשכל נכס חדש דומה למה שכבר יש, או כשהתיק כל כך מפוצל שאי אפשר לעקוב אחריו.
פיזור הוא עדיין אחד הכלים החשובים ביותר בהשקעות. הבעיה היא לא הפיזור, אלא ספירת נכסים במקום ספירת מקורות סיכון.
איפה נגמרת התועלת של פיזור
הפיזור מוריד את הסיכון הספציפי, זה של חברה בודדת. אם מחזיקים מניה אחת והיא קורסת, התיק קורס. אם מחזיקים 30 מניות מסקטורים שונים, קריסה של אחת היא פגיעה קטנה.
אבל יש סיכון שפיזור לא מוריד: סיכון השוק. כשכל השוק יורד, כמו ב-2008 או במרץ 2020, גם תיק של 500 מניות יורד. מחקרים קלאסיים בתחום מצאו שחלק ניכר מהסיכון הספציפי נעלם כבר בעשרות מניות מפוזרות, ומשם כל מניה נוספת מוסיפה מעט מאוד.
המשמעות: המעבר ממניה אחת ל-20 משנה הרבה. המעבר מ-60 ל-120 כמעט לא משנה את הסיכון, אבל משנה את כמות העבודה.
שלושה סוגים של פיזור יתר
כפילות בין קרנות. זה הסוג הנפוץ ביותר בקרב משקיעים ישראלים. S&P 500, נאסדק 100 ומדד עולמי חופפים במידה רבה, כי החברות הגדולות בארה״ב הן חלק גדול מכל אחד מהם. מי שמחזיק את שלושתם מחזיק בעיקר את אותו דבר.
פיצול מניות בודדות. משקיע שמחזיק 70 מניות, רובן בסכומים של כמה אלפי שקלים, לא יכול לעקוב אחרי הדוחות של כולן. מניה שמצליחה בגדול משפיעה על התיק בשברירי אחוז, ומניה שנכשלת לא מקבלת תשומת לב.
פיזור בין מנהלים. קרן השתלמות אחת, שלוש קופות גמל להשקעה, שני תיקי מסחר ופוליסת חיסכון. כל אחד מנוהל לחוד, כל אחד גובה דמי ניהול, ואף אחד לא יודע מה ההקצאה הכוללת. זה לא פיזור, זה אובדן שליטה.
הפסיכולוגיה: למה אנחנו מפזרים יותר מדי
פיטר לינץ׳ טבע לזה את המונח Diworsification, שילוב של פיזור והרעה. ויש לזה כמה סיבות התנהגותיות.
הראשונה היא שנאת חרטה. אם אקנה קצת מכל דבר, אף פעם לא אפספס לגמרי את המנצח. התוצאה היא תיק שאף פעם לא מפספס ואף פעם לא מרוויח ממשהו באמת.
השנייה היא אשליית השליטה. הוספת נייר מרגישה כמו פעולה אחראית, גם כשהיא לא משנה דבר.
השלישית היא אסימטריה בזיכרון. הפסד כואב יותר משרווח באותו גודל משמח, ולכן אנחנו מחפשים דרכים להימנע מתחושת ההפסד, גם במחיר של תשואה ממוצעת נמוכה יותר.
דוגמה מספרית: מה עולה החפיפה
המספרים להמחשה בלבד. יעל, בת 38 מראשון לציון, מחזיקה 300,000 ₪ מחולקים שווה בשווה בין ארבע קרנות: S&P 500, נאסדק 100, מדד עולמי וקרן טכנולוגיה אמריקאית.
| קרן | סכום | דמי ניהול שנתיים להמחשה |
|---|---|---|
| S&P 500 | 75,000 ₪ | 0.1% |
| נאסדק 100 | 75,000 ₪ | 0.2% |
| מדד עולמי | 75,000 ₪ | 0.2% |
| טכנולוגיה | 75,000 ₪ | 0.4% |
דמי הניהול הממוצעים שלה כ-0.23%, כ-675 ₪ בשנה. אם הייתה מחזיקה קרן מדד עולמי אחת זולה ב-0.1%, הייתה משלמת כ-300 ₪.
הפרש של 375 ₪ בשנה נשמע קטן. על פני 25 שנה, כשהתיק גדל, הוא מצטבר לסכום משמעותי. אבל העלות האמיתית היא אחרת: יעל חושבת שהיא מפוזרת, ובפועל יש לה משקל עודף לכמה חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות. אם הסקטור הזה ייפגע, כל ארבע הקרנות שלה יירדו יחד.
איך מזהים שהתיק מפוזר יותר מדי
כמה סימנים:
- אתם לא יודעים לומר, בלי לחשב, איזה אחוז מהתיק בארה״ב, בישראל ובשאר העולם.
- יש לכם יותר מקרן אחת שעוקבת אחרי מדד רחב של אותה מדינה.
- יש מניות בתיק שלא בדקתם את הדוח שלהן יותר משנה.
- ההחזקה הקטנה בתיק היא פחות מ-1% ממנו, ויש הרבה כאלה.
- אתם משלמים דמי ניהול בחמישה גופים שונים.
איך מפשטים בלי לאבד פיזור
הצעד הראשון הוא למפות. לרשום כל נכס, את הסכום שלו ואת מה שהוא מחזיק בפועל. אתרי קרנות הסל מפרסמים את ההחזקות העיקריות, ובקרנות הפנסיה והגמל יש דיווח על מסלול ההשקעה.
השני הוא לחשוב במקורות סיכון: מניות ישראל, מניות חו״ל, אג״ח, מזומן, מטבע. לכל אחד מהם מספיק מוצר אחד או שניים טובים.
השלישי הוא לשים לב למס. מכירת קרן ברווח כדי לאחד תיקים יוצרת חבות של 25% על הרווח הריאלי. לפעמים עדיף לא למכור, אלא להפנות את ההפקדות החדשות למוצר המרכזי ולתת לשאר להצטמצם יחסית עם הזמן. מחשבון מס רווחי הון עוזר להעריך את העלות לפני שמחליטים.
מי שרוצה לבנות תיק פשוט ומפוזר מהיסוד יכול להתחיל בקורס שוק ההון למתחילים.
שאלות נפוצות
כמה מניות צריך בתיק כדי להיות מפוזר?
אין מספר קסם, אבל רוב התועלת של הפיזור בין מניות בודדות מושגת כבר בכמה עשרות מניות מסקטורים שונים. מעבר לזה, כל מניה נוספת מורידה סיכון במעט ומוסיפה עבודה. למי שלא רוצה לנתח מניות, קרן מדד רחבה נותנת פיזור של מאות חברות בנייר אחד.
האם להחזיק גם S&P 500 וגם נאסדק 100 זה פיזור?
באופן חלקי בלבד. רוב החברות הגדולות בנאסדק 100 נמצאות גם ב-S&P 500, ולכן השילוב מגדיל את המשקל שלהן בתיק במקום לפזר. מי שבוחר בשילוב כזה עושה החלטה מודעת להטות לטכנולוגיה, וזה לגיטימי כל עוד יודעים את זה.
האם פיזור יתר יכול להזיק גם בפנסיה?
כן, בעיקר כשיש כמה קופות קטנות שנשכחו אצל מעסיקים קודמים. כל אחת גובה דמי ניהול, ולפעמים במסלול שלא מתאים לגיל. איחוד קופות ישנות לקרן אחת פעילה חוסך עלויות ומאפשר לראות תמונה מלאה.
מתי פיזור רחב דווקא נכון?
כשאין לכם יתרון מידע או זמן לנתח חברות, פיזור רחב דרך מדד הוא הבחירה ההגיונית. הבעיה מתחילה כשמחזיקים הרבה מוצרים חופפים, לא כשמחזיקים מוצר אחד שמכיל הרבה חברות.
המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.