ניהול סיכונים בתיק השקעות קטן: איך להגן על 50 אלף שקל

50 אלף שקל שמושקעים כולם במניות יכולים לאבד 15 אלף שקל בתוך כמה שבועות, וזה לא תרחיש דמיוני: במרץ 2020 מדד S&P 500 איבד כשליש מערכו בתוך כחודש. הדרך להגן על תיק בגודל כזה היא לא לנחש מתי השוק ייפול, אלא להחליט מראש כמה שקלים אתם מסוגלים לראות נעלמים, להפריד את כסף החירום מכסף ההשקעה, ולפזר דרך קרנות מחקות רחבות במקום מניות בודדות. שלושת הצעדים האלה עושים את רוב העבודה.

כל השאר הוא כוונון.

כמה אתם באמת יכולים להפסיד? תתחילו מהמספר בשקלים

רוב שאלוני הסיכון בבנקים שואלים על אחוזים. אחוזים הם מופשטים. שקלים לא.

ירידה של 30% בתיק של 50,000 ₪ היא 15,000 ₪. עבור שכיר שמרוויח 12,000 ₪ נטו, זה יותר מחודש עבודה שנמחק על המסך. השאלה הנכונה היא אם תחזיקו מעמד כשזה קורה, או שתמכרו בתחתית ותהפכו הפסד זמני להפסד קבוע.

תרגיל פשוט: כתבו על דף את הסכום בשקלים שאם תראו אותו נעלם, תתחילו לאבד שינה. אם התשובה היא 5,000 ₪, תיק של 100% מניות לא מתאים לכם, גם אם כל מחשבוני התשואה אומרים אחרת. זו נקודת המוצא לכל שאר ההחלטות.

השכבה הראשונה: קרן חירום שאינה חלק מהתיק

הטעות היקרה ביותר בתיקים קטנים היא לא בחירת מניה גרועה. היא מכירה בכפייה. הרכב מתקלקל, מפוטרים מהעבודה, צריך לשלם ביטוח שנתי, ודווקא אז השוק נמצא בירידה.

לכן לפני שמשקיעים שקל אחד, כדאי לשריין 3 עד 6 חודשי הוצאות בכלי נזיל ויציב: קרן כספית, פיקדון קצר או מק״מ. הכסף הזה לא אמור להרוויח הרבה. תפקידו לאפשר לשאר הכסף להישאר מושקע גם בתקופה רעה. הסבר מפורט על ההבדלים בין הכלים יש במדריך לקרן כספית.

דוגמה מספרית: נועה מרמת גן ו-50,000 ₪

הדוגמה להמחשה בלבד, והמספרים בה מעוגלים.

נועה, 32, גרה ברמת גן, הוצאותיה החודשיות כ-7,000 ₪ ואין לה חיסכון נוסף. היא מחליטה:

1. 20,000 ₪ לקרן כספית, כשלושה חודשי הוצאות.
2. 21,000 ₪ לקרנות מחקות מניות: 14,000 ₪ במדד עולמי רחב או S&P 500, ו-7,000 ₪ בת״א 125.
3. 9,000 ₪ לאג״ח ממשלתיות קצרות ובינוניות, חלקן צמודות מדד (סדרות גליל) וחלקן שקליות.

עכשיו תרחיש לחץ. נניח שהמניות יורדות 35% והאג״ח יורדות 5%:

אותה ירידה בשוק, בתיק של 100% מניות, הייתה עולה לה 17,500 ₪. ההבדל בין 7,800 ל-17,500 ₪ הוא ניהול הסיכון כולו. ויותר חשוב: בתרחיש כזה לנועה יש 20,000 ₪ נזילים, כך שאין שום סיבה שתצטרך למכור מניות בתחתית.

המחיר? בשנים טובות התיק שלה יעלה פחות מתיק מניות טהור. זו לא תקלה, זו הפרמיה שהיא משלמת על שקט.

למה קרן מחקה ולא חמש מניות שאתם מכירים

עם 50,000 ₪ אפשר לקנות חמש מניות ב-10,000 ₪ כל אחת. זה נראה מפוזר. זה לא.

חמש מניות, במיוחד אם כולן טכנולוגיה אמריקאית או כולן בנקים בת״א, נוטות לרדת יחד. חברה בודדת יכולה לאבד חצי מערכה אחרי דוח אחד רע, ומקרים כאלה קורים בכל עונת דוחות. קרן מחקה על ת״א 125 מחזיקה 125 חברות, ומדד עולמי רחב מחזיק אלפי חברות ממדינות שונות, בדמי ניהול של עשיריות האחוז בשנה.

אם בכל זאת אתם רוצים מניות בודדות, כלל אצבע סביר: לא יותר מ-5% מהתיק במניה אחת, כלומר 2,500 ₪, וסך המניות הבודדות לא יותר מ-20% מהתיק. את השאר משאירים בליבה מפוזרת. כך טעות בבחירה פוגעת, אבל לא מפילה את התוכנית.

איפה הפיזור נשבר: 2022 וסיכון המטבע

ההנחה הקלאסית היא שכשמניות יורדות, אג״ח עולות ומאזנות. ב-2022 זה לא עבד. הריביות עלו בחדות בעולם ובישראל, ומניות ואג״ח ירדו יחד. מי שהחזיק תיק 60/40 גילה שהכרית שלו רכה פחות ממה שחשב.

המסקנה אינה לוותר על אג״ח. המסקנה היא שאג״ח ארוכות מאוד רגישות לריבית, ובתיק קטן שמטרתו הגנה עדיף לרוב מח״מ קצר עד בינוני. ובגלל זה שכבת המזומן בדוגמה של נועה חשובה: היא הרכיב היחיד שבאמת לא זז.

נקודה שנייה שאנשים מפספסים: קרן על S&P 500 שנסחרת בתל אביב חשופה לדולר, אלא אם היא מגודרת מטבע. אם הדולר נחלש מול השקל ב-10%, חלק מהרווח נמחק גם כשהמדד עולה. זה לא בהכרח רע, כי חשיפה למטבע זר היא גם סוג של פיזור, אבל כדאי לדעת שהיא קיימת ולבדוק במסמכי הקרן אם יש גידור.

עמלות: האויב השקט של תיק קטן

בתיק של מיליון שקל, עמלת מינימום של כמה שקלים לפעולה לא מורגשת. בתיק של 50,000 ₪ היא יכולה להיות משמעותית.

דוגמה להמחשה: מי שקונה פעם בחודש ב-500 ₪ ומשלם עמלת מינימום של 5 ₪, משלם 1% על כל קנייה. זה יותר מדמי הניהול השנתיים של רוב הקרנות המחקות. דמי ניהול של 1% בשנה על 50,000 ₪ הם 500 ₪ בשנה, לעומת 50 ₪ בקרן שגובה 0.1%. על פני 20 שנה, עם ריבית דריבית, הפער מצטבר לאלפי שקלים רבים.

מה עושים בפועל: בודקים את מחירון דמי המשמרת ועמלות הקנייה בבנק או בבית ההשקעות, מרכזים קניות לפעימות גדולות יותר, ובודקים אם במקרה שלכם קרן נאמנות מחקה זולה יותר מתעודת סל, כי ברוב הבנקים אין עמלת קנייה על קרנות נאמנות.

איזון מחדש וסטופ לוס: מה עובד בתיק קטן

איזון מחדש פירושו להחזיר את התיק לחלוקה המקורית. אם המניות עלו והפכו מ-70% ל-80% מהחלק המושקע, מוכרים מעט מניות וקונים אג״ח. בתיק קטן מספיק לעשות את זה פעם בשנה, או כשהסטייה עוברת 5 עד 10 נקודות אחוז. יותר מזה בעיקר מייצר עמלות ואירועי מס, כי כל מכירה ברווח מחייבת מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי.

הערה לגבי פוליסת חיסכון וקופת גמל להשקעה: בתוכן אפשר לעבור בין מסלולים בלי אירוע מס, והמס משולם רק במשיכה. לתיק שמתכוונים לאזן מדי פעם זה יתרון אמיתי, בתנאי שדמי הניהול סבירים.

ומה עם פקודות סטופ לוס? על מניה בודדת זה כלי לגיטימי שמגביל הפסד. על קרן מחקה רחבה, לדעתי זה לרוב מזיק: ירידה של 10% במדד היא אירוע שגרתי, והסטופ פשוט מוציא אתכם מהשוק ממש לפני ההתאוששות. ההגנה בתיק מפוזר מגיעה מהחלוקה בין הרכיבים, לא מפקודת מכירה אוטומטית.

שאלות נפוצות

האם 50 אלף שקל זה מספיק כדי לפזר?

כן. באמצעות שתיים או שלוש קרנות מחקות אפשר להחזיק מאות ואף אלפי חברות גם בסכום קטן בהרבה. מה שמגביל תיק קטן הוא בעיקר העמלות, לא היכולת לפזר. לכן כדאי לבדוק עמלות מינימום ודמי משמרת לפני שבוחרים איפה לפתוח חשבון.

כמה מתוך ה-50 אלף להשאיר בקרן כספית?

זה תלוי בשאלה אם כבר יש לכם קרן חירום. אם אין, נקודת פתיחה סבירה היא 3 עד 6 חודשי הוצאות. אם יש לכם חיסכון נזיל נפרד, אפשר להשקיע חלק גדול יותר, בהתאם לסכום בשקלים שאתם מוכנים לראות יורד.

מה עדיף לתיק קטן, תיק מסחר בבנק או קופת גמל להשקעה?

תיק מסחר נותן שליטה מלאה ונזילות, אבל כל מכירה ברווח מייצרת מס. קופת גמל להשקעה ופוליסת חיסכון מאפשרות לעבור מסלולים בלי מס עד המשיכה, ובקופת גמל להשקעה משיכה כקצבה אחרי גיל 60 פטורה ממס. ההכרעה תלויה בדמי הניהול שתצליחו להשיג ובאופק ההשקעה שלכם.

האם כדאי לחכות לירידה לפני שמשקיעים?

ניסיון לתזמן את השוק נכשל אצל רוב המשקיעים, כי קשה לדעת מתי הירידה נגמרה. חלופה מעשית היא להשקיע בכמה פעימות לאורך כמה חודשים, כך שלא כל הסכום נכנס בנקודה אחת. זה לא משפר את התשואה בהכרח, אבל מקטין את החרטה ואת הסיכון להיכנס בדיוק בשיא.

אם אתם רוצים ללמוד לבנות תיק כזה צעד אחר צעד, כולל בחירת קרנות וקריאת מסמכי קרן, זה בדיוק החומר של קורס שוק ההון למתחילים.

המידע במאמר הוא לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.